var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1458;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1458","0","&quot;בתר ערבא אזלי&quot;","08/02/10 17:24","כד שבט","תש&quot;ע","17:24","דוד כוכב","&quot;האי דינא דפרסאי. אדרבה, בתר ערבא אזלי!&quot;.<br />וכן אמרו לקמן בדף קעד: <br />&quot;עובד כוכבים כיון דבתר ערבא אזיל...&quot;,<br />&quot;עובדי כוכבים כיון דדינייהו בתר ערבא אזלי&quot;.<br />ובבבא מציעא דף עא: <br />&quot;דיניה דנכרי דאזיל בתר ערבא&quot;.<br /><br />נוהג זה של הגויים להעדיף את הגביה מהערב, מובא גם בשו&quot;ת של הפוסקים השונים,<br />למן הרי&quot;ף שבתחילת הראשונים, ועד לאחרונים. <br /><br />סיבת הנהגתם היא הנוחות.<br />הרי קל יותר לגבות מהערב האמיד, מאשר מהלוה הנצרך והמתקשה לשלם.<br />הרי אילולא היה הלווה כזה, הוא לא היה נצרך כלל לערב על מנת לשכנע את המלוה להלוותו.<br /><br />ואילו דין תורה הולך אחר הצדק, הרי הלווה הוא הוא החייב,<br />ורק בלית יכולת לגבות ממנו, נתחייב הערב לפרוע.<br />ועוד, שכלל נקוט בידינו (בבא מציעא דף קי.) &quot;אטרוחי בי דינא תרי זמני לא מטרחינן&quot; (ושם בדף פט: &quot;אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן&quot;),<br />והלא נצטרך אחר כך לגבות שוב מהלווה עבור הערב.<br /><br />אולם, אם הערב נתחייב בלשון קבלן, הרי שנתחייב מראש להקל על המלוה שיוכל לגבות ממנו תחילה.<br />וקי&quot;ל שבכל דבר שבממון תנאו קיים.<br />וכן המתחייב בלשון המורה על כך שהוא חייב בפני עצמו, ולא רק כמשנה ללוה, <br />דינו כערב, וניתן לגבות ממנו תחילה. לקמן בדף קעד. <br />&quot;תן לו ואני קבלן, <br />תן לו ואני פורע, <br />תן לו ואני חייב, <br />תן לו ואני אתן,<br />- כולן לשון קבלנות הן&quot;.","125","","5194","True","True","False","","941","77.126.54.212","0","0","בבא בתרא|קעג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);