var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14570;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14570","0","שאלה מתוך סקרנות","10/10/11 20:09","יב תשרי","תשע&quot;ב","20:09","גיא","חגיגה דף ז' עמוד א'<br /><br />איתיביה {משלי כה-יז} הוקר רגלך מבית רעך התם בחטאות ואשמות כדרבי לוי דרבי לוי רמי כתיב הוקר רגלך מבית רעך וכתיב {תהילים סו-יג} אבא ביתך בעולות לא קשיא כאן בחטאות ואשמות כאן בעולות ושלמים<br /><br />שהקשה רבי יוחנן על ריש לקיש כיצד הוא אומר להרבות בקורבנות הרי רשום &quot;הוקר רגלך מבית רעך&quot;,שיהיה ביקורך אצל רעך(הקב&quot;ה) יקר ולא שכיח כדי שלא &quot;ישבע&quot; ממך וימשיך לאהוב אותך,<br />תירץ ריש לקיש שמדובר על חטאות ואשמות שכדאי להמנע מלהביא אותם כי הם באים על עבירות שנעשו בשוגג.<br /><br />הגמרא הביאה סיוע של שני פסוקים כביכול סותרים &quot;הוקר רגלך מבית רעך&quot; ו&quot;אבא ביתך בעולות&quot;,פסוק אחד אומר למעט והשני אומר שכל פעם שאבוא לביתך,אל בית המקדש-אבוא בעולות.<br /><br />ההסבר הוא כמו שרשום-כאן בחטאות ואשמות וכאן בעולות ושלמים.<br /><br />ציטוט מהביאור של שוטנשטיין:<br />&quot;כך יש לישב את שני הפסוקים לפי שיטת ריש לקיש.אך כיצד יישב רבי יוחנן את הפסוק &quot;אבוא ביתך בעולות&quot;,שמשמע שיש להרבות בעולות ראיה?לפי שיטת התוספות,יש לומר שהפסוק ההוא מדבר על הבאת עולות רבות על ראיות הנעשות בימים שונים,שבאופן זה מתיר רבי יוחנן להקריב עולה אחת בכל יום.<br />ולפי שיטת הטורי אבן יש לומר שהפסוק מדבר על יום טוב ראשון,ומלמד שיש להרבות להיראות בו ולהביא קורבנות ראייה.&quot;<br /><br />השאלה היא אולי קצת נאיבית אבל יסודית בשבילי-כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו-מה תהיה ההלכה,כדעת התוספות שאומר שמותר להביא קורבן עולה על ראיה אחת בכל יום מימי הרגל,או לפי שיטת הטורי אבן שריבוי קורבנות ראיה מתבצע רק ביום טוב הראשון של הרגל?<br /><br />בהלכות ממה שאני מכיר,לדוגמא בין ספרדים ואשכנזים,ההבדל הוא יותר בדקויות,למשל אופן הנחת התפילין,שיש שיטה של חב&quot;ד,שיטה של הבן איש חי וכו'...אבל עיקר המצוה זהה.<br /><br />במקרה הזה ההבדל הוא מהותי בעשיה של המצווה עצמה,מה נעשה כשיבנה בית המקדש?יש תשובה לשאלה מהסוג הזה?","174","","4584","True","True","False","","1036","84.111.197.46","0","0","חגיגה|ז ע&quot;א",""),new Message("14577","14570","תשובת הרב מרדכי אליהו","10/10/11 23:07","יב תשרי","תשע&quot;ב","23:07","דוד כוכב","על שאלות מסוג זה היה רגיל הרב מרדכי אליהו לומר, לכשיבנה בית המקדש יבוא המשיח ויפסוק לנו אם לנהוג כתוספות או כטורי אבן.<br /><br />כמקור לדבריו הביא את הגמרא במסכת נדה דף ע ע&quot;ב:<br /><span class='lightYellow'><b>מתים לעתיד לבא, צריכין הזאה שלישי ושביעי, או אין צריכין?<br />אמר להן: לכשיחיו - נחכם להן. איכא דאמרי: לכשיבא משה רבינו עמהם. </b></span><br />וכן הוא במסכת יומא דף ה ע&quot;ב:<br /><span class='lightYellow'><b>כיצד מלבישן לעתיד לבוא? לעתיד לבא נמי - לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם.</b></span><br /><br />בינתיים נוכל לדון, ספק חולין בעזרה לחומרא, ואין להקריב. גם סתימת הרמב&quot;ם בהלכות חגיגה פרק א הלכה ד &quot;מי שלא הקריב ביום טוב הראשון עולת ראייתו ושלמי חגיגתו הרי זה מקריבן בשאר ימות הרגל&quot;, משמע שאם הקריב ביום הראשון שוב אינו מקריב.<br />אבל לכאורה יכול להתנות, שאם אינה עולת ראיה תהא עולת נדבה.","125","","4584","True","True","False","","157","95.86.80.214","0","14570","חגיגה|ז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);