var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14545;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14545","0","טביעות עינא עדיפא","10/10/11 08:55","יב תשרי","תשע"ב","08:55","מתפעל",""טביעות עינא עדיפא דאי לא תימא הכי, היאך סומא מותר באשתו ובני אדם איך מותרין בנשותיהן בלילה? אלא בטביעות עינא דקלא, הכא נמי בטביעות עינא ".

קשיא לי:

א: מה הראיה מטביעות עינא דקלא לטביעות עינא, הרי הקול של האדם הוא באמת יחודי ביותר וניתן לזהות. אבל חתיכת בשר שדומה מאד לעוד אלפי חתיכות בשר, ובא אדם ואומר שיש לו טביעות עין אף שאין לו כל סימן, מדוע שנאמין לו?

ב: מה הראיה מסומא באשתו ומכל אדם בלילה, אולי באמת לא סומכים אך ורק על הקול אלא על ההסתברות של רוב. מה הסיכוי שאשה זרה תהיה אצלו בבית בחדר שלו? ואם היא אורחת שבטעות באה לשם, בודאי היא תגיד לו שהוא טועה. אלא מאי, שנחשוש לאשה שרוצה להכשיל אותו? אכן זה יכול להיות אבל זו הסתברות של אחד לטריליון.
אז מכיוון שיש לנו כאן רוב כמעט מוחלט שהאשה שבחדרו בביתו היא אשתו, ובתוספת זיהוי הקול, אין לנו בעיה, אבל אולי בזיהוי של הקול בלבד לא סמכינן.

ג: יש כאן לכאורה מהגמרא נפקא מינא הלכתית, מה אם באמת אדם נכנס לחדרו בלילה כשאין שום אור, ולא דיבר עם אשתו. ולא שמע את קולה, יוצא לפי הגמרא שהיא אסורה לו דשמא אינה אשתו והוא צריך לדבר איתה ולזהות את קולה. האם דין זה מופיע בהלכה?


יום טוב לכולם.","148","","4585","True","True","False","","844","94.188.248.70","0","0","חולין|צו ע"א",""),new Message("14549","14545","אם היה דין כזה יעקב אבינו לא היה מתבלבל","10/10/11 09:38","יב תשרי","תשע"ב","09:38","הודו_כי_טוב","","207","","4585","False","True","False","","167","46.117.14.249","0","14545","חולין|צו ע"א",""),new Message("14560","14545","תשובות","10/10/11 12:43","יב תשרי","תשע"ב","12:43","דוד כוכב","א: יש כאן שני ענינים שונים:
1) האם ניתן לסמוך על ההכרה האינטואיטיבית, ובזה הקול דומה למראה. אדרבה במראה יש הרבה יותר פרטים ואדם עשוי להכיר שחפץ זה אינו דומה לשום חפץ אחר.
2) הנאמנות.
ואכן אין מאמינים באבידה לאדם הטוען שזה שלו, אלא אם כן הוא ת"ח הלמוד שאינו משנה בדיבורו. ואילו באיסורים כל אחד נאמן שכן עד אחד נאמן באיסורין.

ב: אדם מותר באשתו בלילה גם כאשר ישנן שם נשים נוספות, כמו שמצינו למשל במסכתות נזיר דף כג ע"א; הוריות דף י ע"ב:
"משל לשני בני אדם, זה אשתו ואחותו עמו וזה אשתו ואחותו עמו, לזה נזדמנה לו אשתו ולזה נזדמנה לו אחותו, זה שנזדמנה לו אשתו - צדיקים ילכו בם, וזה שנזדמנה לו אחותו - ופושעים יכשלו בם".
ובמסכת כריתות דף יז ע"ב:
"אשתו ואחותו עמו בבית, שגג באחת מהן ואינו יודע באיזו מהן שגג".
ושם במשנה במסכת כריתות דף יט ע"א:
"אשתו נדה ואחותו עמו בבית, שגג באחת מהן ואינו יודע באיזה מהן שגג".
ולמה היא לא אמרה לו שהוא טועה?
או שגם היא טעתה בבעלה הנמצא שם, או שיצר אלבשה.

ג: ואכן מצינו שאשתו של אדם מותרת לו כאשר היא ישנה, למרות שאין קולה נשמע, ואינו חושש שמא נטמאה שלא בזמן וסתה. ואיירי באופן שאין מקום לחשש שנתחלפה באחרת.


ובשו"ת משנה הלכות חלק ט סימן רנז:

עוד הקשה שם דמגמ' חולין צ"ו ע"א השתא דשמעתינהו להני שמעתתא אמינא ט"ע עדיפא (מסימנא) דאלת"ה היאך סומא מותר באשתו ובנ"א היאך מותרין בנשותיהם בלילה אלא בטב"ע דקלא ה"נ בט"ע ע"כ. והקשה מע"כ דלפי הנראה ההיתר דבנ"א מותרין בנשותיהם בלילה הוא רק משום טב"ע דקלא א"כ תקשה מהא דקיי"ל דמותר לבא על אשתו כשהיא ישנה ביודע זמן וסתה כמבואר בטויו"ד סי' קפ"ד ובט"ז שם סק"א והרי אז ליכא טב"ע דקלא. עוד קשה ליה באשתו אילמת או כשהוא חרש איך הוא מותר באשתו בלילה כיון דליכא ט"ע דקלא.

ולפענ"ד מהא דבא עליה בישנה לא קשיא לא מיבעיא לדעת הט"ז שמפרש שם דישנה לאו דוקא שהרי קיי"ל נדרים דף כ' דאסור לבא עליה ולשמש כשהיא ישנה אלא שאינה ערה כ"כ שתוכל להשיב אם היא טהורה או לאו כ"כ התוס' נדה דף י"ב וכ"כ הב"ח ולפ"ז פשוט דאיכא ט"ע דקלא אלא שאין בידה להשיב על הטהרה אבל משיבה היא קצת להראות שאינה ישנה ממש ואדרבה הרי צריך לשאלה אם אינה ישנה ממש וא"כ איכא ט"ע דקלא אלא אפילו לפי דעת המחבר שכתב וסתם סתם בסי' קפ"ד ס"א וסי"א ולא חלק ונראה מטעם דס"ל דוקא לגבי טהרות נאמר החלוק ולדידן דליכא טהרות לא שייך לחלק בין ערה או ישנה עיין תוה"ש מ"מ לפענ"ד לא קשה דודאי אפשר לבא עליה בלילה ואם היא ישנה ולא ערה צ"ל דראה אותה מבעוד יום או קודם שהלך לישן הי' לו נר בבית וראה שאשתו שוכבת שם וא"כ אין קושיא מהא הלכתא דבא עליה כשהיא ישנה דמיירי באופן שאין צריך לטב"ע שהיא אשתו ובגמ' מיירי בסתם שבא מן הדרך ובא עליה ולא ראה אותה קודם השינה וז"פ. ולפ"ז מיושבת נמי קושיתו מאשתו אילמת או הבעל חרש דהן אמת דאשתו אילמת ג"כ יש ט"ע דקלא דאילמת נמי יש לה קול הברה בעלמא והוא מכיר בקולה שאפילו בקול בהמתו מכיר אדם אלא בבעל חרש נמי יש לומר דראה אותה קודם ואין סומך על ט"ע דקלא שהרי אצלו ליכא ט"ע דקול כלל. ובאמת בגמ' מה"ט לא אמרו על חרש כלל.","125","","4585","True","True","False","","268","95.86.80.214","0","14545","חולין|צו ע"א",""),new Message("14553","14549","יעקב לא התבלבל","10/10/11 11:13","יב תשרי","תשע"ב","11:13","מתפעל","לאה מסרה לו סימנים. זוכר?","148","","4585","True","True","False","","193","94.188.248.70","0","14545","חולין|צו ע"א",""),new Message("14561","14549","ראה במדרש איכה רבה פתיחתות כד","10/10/11 12:46","יב תשרי","תשע"ב","12:46","דוד כוכב","באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שהיא סבור שהיא רחל, ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת ואני מישיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי וגמלתי חסד עמה, ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה, ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקיים רחמן מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם, מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן הדא הוא דכתיב (ירמיה ל"א) כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, וכתיב (ירמיהו ל"א) כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו' וכתיב (ירמיהו ל"א) ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם.","125","","4585","True","True","False","","227","95.86.80.214","0","14545","חולין|צו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);