var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14188;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14188","0","בסוגיית ירך של ימין","26/09/11 00:23","כז אלול","תשע&quot;א","00:23","המכריע","א. שני גידין. כלומר דאסור מדרבנן. ויכולים לעקור בשב ואל תעשה, אל תאכל את הגיד החיצון מהקדשים. וחיוב השריפה הוא כבר ממילא מן התורה לאחר שנעשה נותר.  ולעיל הוא חידוש יותר גדול שמשום מנהג עוקר הלכה נמנע מלאכול את שומן הגיד.<br /><br />מענין שארבעת המהלכים בסוגיא מדוע הגיד בא לידי נותר הן;  א. ספק בהלכה. ב. ספק במציאות.  ג. מנהג. ד. איסור דרבנן.<br /><br />(ולפינתו של המכריע. זה הדף של א' דסליחות, ובתחילתו &quot;ישראל קדושים&quot; ביטוי נדיר שממנו המקור להכרזת השמש הידועה להשכים לסליחות).<br /><br />ב. וטעמא מאי. קצת נראה ברש&quot;י לעיל (עמ' ב' ד&quot;ה דעת תורה וד&quot;ה דעת  נוטה) דהלומד מהירך הוי הכרעה דדעת תורה, והלומד מבהיאבקו הוא רק דעת נוטה. ויל&quot;ע.<br /><br />ג. מכאן לת&quot;ח שלא ייצא יחידי בלילה. ברש&quot;י שיעקב ניזוק. אמנם לכ' הוא מעשה לסתור שהרי יעקב לא הקפיד על כך. וי&quot;ל דזה מתאים עם הקודם, שאין זה איסור אלא עצה טובה שלא יסתכן, ויעקב ידע שמסתכן, ובכל זאת יצא יחידי, ומזה הוציאו מקודם דהיה ממונו חביב עליו מגופו.<br /><br />ובעמ' ב' גבי בועז, נראה ברש&quot;י (והוא ע&quot;פ סוגיא בברכות) דיש גם ענין דחשדא לא רק סכנתא. ומה שהכריחו לרש&quot;י להוסיף זאת גבי בועז, הוא משום דמצד סכנה הוי טפי סכנה לישאר ללון לבדו בגורן מאשר לשוב לביתו בלילה.","199","","4604","True","True","False","","816","212.179.87.180","0","0","חולין|צא ע&quot;א",""),new Message("14207","14188","שאלה למכריע על ג.","26/09/11 15:58","כז אלול","תשע&quot;א","15:58","עלי","כבוד הרב המכריע.<br />מדוע טורח התלמוד כ&quot;כ להוכיח מכל המקומות שהובאו להוכיח שאין לצאת יחידי בלילה ?<br />וכי לא די לנו ממקור אחד ? מה הלימוד המיוחד בכל אחד מהם ?<br />האם זהו ממש דין ? מה פרטי הדין בזה ? כלומר, לעתים קרובות אנשים שבים לביתם בלילה ולא ביום, לאחר סיום עבודתם, או ממסיבת רעים או בית המשתה, ובכלל יש לא מעט אנשים ש'יומם' מסתיים בלילה. האם יש שעה מסוימת בזה ? <br />אם זו רק עצה טובה, מה פרטי העצה בזה ? <br />האם זה נוגע רק לתלמידי חכמים ? מדוע ? באיזה מין ת&quot;ח מדובר - והאם אלו של דורנו ג&quot;כ בכלל זה ?","209","","4604","True","True","False","","165","31.44.134.254","0","14188","חולין|צא ע&quot;א",""),new Message("14268","14188","&quot;ישראל קדושים&quot; ביטוי נדיר?","28/09/11 10:28","כט אלול","תשע&quot;א","10:28","אהרן","מופיע עוד פעם אחת לפחות במס' חולין.<br />דף ז ע&quot;ב: ישראל קדושים אין יש רוצה ואין לו ויש שיש לו ואינו רוצה.","226","","4602","True","True","False","","199","81.218.178.70","0","14188","חולין|צא ע&quot;א",""),new Message("14213","14207","לעלי","26/09/11 21:25","כז אלול","תשע&quot;א","21:25","המכריע","א. התוס' על אתר אומר שזה רק לת&quot;ח הצריכים שמירה כמו חתן ואבל.<br />ב. יש לעיין היטב, כי יש הלכות שנאמר בהן להדיא שאין לנו דין תלמיד חכם בזמנינו. ומאידך ישנן הלכות כמו לגבי מסים שנפסק ברמ&quot;א שמספיק שואלין אותו בכל מקום ויודע, שזה מבואר להדיא בפוסקים שיש (אמנם נדיר משהו) גם בזמנינו.<br />ג. אני מתאר לעצמי שאין זה דין גמור אלא יותר בתור עצה טובה ומכלל דרך הנהגת תלמידי חכמים. והמיקל לעצמו שאין לו דין תלמיד חכם, אין מזניחין אותו. ובפרט אם חוזר דרך מקום שאינו שממה לגמרי, ובפרט אם חוזר ממצוה, שאז הוא בכלל שלוחי מצוה אינן ניזוקין אף בחזירתן.<br />ד. מסתבר כמו כן, שזה לא חל בצאת הכוכבים, אלא בשעה שהרחובות שוממים. בין להטעם דמזיקין ובין להטעם דחשדא.<br />ה. מדוע כל כך הרבה דרשות. כדאי לחפש. ארשום מעט מסברא. מיעקב קשה שהרי למעשה לא הקפיד על כך. בועז הוא חידוש ששווה להישאר לבד בגורן, ועל כרחך זה מצד חשדא ולא מצד מזיקין, ועדיין אין לנו קרא למזיקין. על וישכם אברהם יש לומר דההכנה למצוה ראוי שתיעשה בזמן המצוה כמו שיש סוברים (אם כי זה לא מוסכם). ועדיין צ&quot;ע בכל שאלותיך בפרט על החלק המעשי, הייתי מעיין בספר המפתח על הל' דעות פ&quot;ה ה&quot;ט.","199","","4604","True","True","False","","155","212.179.87.180","0","14188","חולין|צא ע&quot;א",""),new Message("14214","14207","[ללא נושא]","26/09/11 21:42","כז אלול","תשע&quot;א","21:42","הודו_כי_טוב","ברוב המקומות במרכז הארץ בהם אני מסתובב ב 1 אחר חצות עד 5 בבוקר<br />שקט ושלווה ברחובות רק בחופשים ישנם מקומות שנערים משועממים יושבים כל הלילה עד אור הבוקר ובזה אין הבדל בין אלעד לגבעתיים ראשל&quot;צ או תל אביב<br />רוב הלילות הם קסומים כנראה תודות <b>לגזרה שגזרו על המזיקים</b> וכנראה זו התשובה <br />כמובן שיש גם לומדי תורה שחוזרים משיעור אבל נדיר שזה אחרי 2 .<br />יש אנשים שאצלם &quot;היום&quot; לא מסתיים והם עובדים לפעמים יומיים ושלושה סביב <br />השעון","207","","4604","True","True","False","","166","46.117.14.249","0","14188","חולין|צא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);