var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14128;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14128","0","לאוהבי הפרפראות","23/09/11 16:04","כד אלול","תשע"א","16:04","עלי","'אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך' אמר אאע"ה למלך סדום.
יש בזה כמובן דברים נסתרים נשגבים, אך גם רמז נחמד :
מחו"ט בגימטריא - 63, 'שרוך נעל' =526+150=676.
ההפרש מחוט ועד שרוך נעל הוא בדיוק תרי"ג כמנין כל המצוות, לרמז שאותן היה אאע"ה מוכן לקחת...","209","","4607","True","True","False","","1312","213.151.57.230","0","0","חולין|פט ע"א",""),new Message("14136","14128","ישר כח, ובכך יישבת את הקושיה הבאה:","24/09/11 20:45","כה אלול","תשע"א","20:45","בבא רגל","שמשמע מסגנון לשון הפסוק ("מ.. עד..") ש"חוט" ו"שרוך נעל" הם שתי קצוות שונים.

[וכך גם אף הקשו המפרשים על האמור בפרשת השבוע שלנו: "מחוטב עציך עד שואב מימיך" - דמסגנון הלשון משמע שהם שתי קצוות מרוחקים, ובניגוד למה שהם לכאורה באמת]","51","","4606","True","True","False","","427","77.126.244.229","0","14128","חולין|פט ע"א",""),new Message("14147","14128","מחט ועד שרוך נעל = 819","24/09/11 23:25","כה אלול","תשע"א","23:25","Almuaddib","כלומר, שווה בגימטריה ל"מסכת עבודה זרה".

הנה המצאתי לך מייד דרש - אברהם לא לקח מהם את העבודה הזרה...

אבל זה גם "שאר ישוב" - שזה קשה עם כך שאברהם כבר השיב את כולם, וגם "יין ישמח לב אנוש" - וזה שאברהם לא לקח יין נסך, אין בכך בותא כלשהי.","107","","4606","True","True","False","","208","87.68.63.19","0","14128","חולין|פט ע"א",""),new Message("14155","14128","שמעתי ממקור מוסמך","25/09/11 02:18","כו אלול","תשע"א","02:18","קותי","חוט הוא העקאל באשורית שהיו שמים על הראש לחיזוק הכאפיה
ועליה היו סמלי הכבוד של האדם
אברהם אבינו אומר שהוא לא יקח מאומה לא מהדבר הכי מכובד חוט ולא מהדבר הכי פשוט שרוך נעל

מתאים מאוד לחודש אלול
לא לקחת מהשני דבר רק לתת
בעניין זה מספר סעיפים מפורשים בשערי תשובה החפץ חיים אמר שבשערי תשובה אין ענייני חסידות כלל הכל מעיקר הדין","217","","4605","True","True","False","","217","89.139.213.76","0","14128","חולין|פט ע"א",""),new Message("14170","14147","להבין רמזי המורה","25/09/11 10:32","כו אלול","תשע"א","10:32","המכריע","דהנה כבר נודע בשערים מה שאמרו רבותינו דאברהם היה לו מסכתא עבודה זרה עם ד' מאות פרקים, ואפשר שאין הכוונה כפשוטו ממש, אלא שכיון שהוא היה ראש המאמינים ונגמל איתן זה מכל מיני עבודות זרות שבעולם וגמל עמו את רוב באי עולם, ופירסם אלקותו ית' בשמים ובארץ, ובכל מגע שהיה לו עם גויים היה מכבס ליבם מאבק עבודה זרה, וזהו שרמז אברהם חוטין ושרוכים אין לי צורך, אבל המגע איתך יגדיל את מסכת עבודה זרה שלי, וזה בבחינת לקיחה, בסוד מאויבי תחכמני.

"שאר ישוב" אפשר היינו רמז על מה שדרשו על מי שמשים עצמו כשיריים מקרא דלשאר עמו, ואברהם היה רב גדול גם למדה זו כאמרו ואנכי עפר ואפר כדאי' בסוגיין. וזהו סוד חוק בשארו שם. והבן.

"יין ישמח לבב אנוש". הרי אנוש התחיל הענין דע"ז, עי' רמב"ם ריש יסודי התורה, ואברהם החל וכמעט סיים לתקן קלקוליו, ותיקן מסתמא גם אותו בעצמו, (וברא מזכה אבי אבא). ועד הנה היה לו לאנוש רק לב אחד להקב"ה ולב שני כביכול מסור לעבודה זרה, ועכשיו על ידי אברהם הוא בבחינת בכל לבבך, וזהו לבב אנוש. ותיקנו אברהם על ידי שמחה, בחינת אברהם יגל, על ידי יין הוא תורה, ושתו ביין מסכתי, וזהו אשר חידש אברהם, להנחיל התורה לעולם על ידי שמחה, כמו שכ' רבותינו (ראה פנים יפות) בפר' השבוע על ובחרת בחיים, וכי סלקא דעתך וכו' וכי בחירה היא בכלל וכו', ואמרו דהיינו, נתתי לך חיים וברכה להתעורר מזה לעבודת ה', כמה חיים וברכה יש בקירבת אלוקים, ויש דרך של מות וקללה, להתעורר מזה, כמה מות וקללה יש למתרחקים ממקור העליון, וזה לא מופקע, אבל לדור הצעיר יגרום זה דיכאון והתרחקות מהתורה, ועצה טובה לחנכן על ידי השמחה בעבודתו ית', וזה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך, זרעך דייקא, ואברהם נשתבח בכך, כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו'.

והשתא יבואו כל דברי המורה על מכונן להמבינים, שבתיבות אלו דמחוט ועד שרוך נעל מרומז כל ענייני אבינו אברהם. הנחלת מסכת עבודה זרה, לכל באי עולם, והדרך לזה, בינו לבין עצמו על ידי ענווה, ובינו לבין אחרים על ידי הנחלת התורה מתוך שמחה.
מי יתן והיה לבבנו זה ליראה ולאהבה אותו כל הימים.

(יסלח לי המורה על גילוי צפוניו, ועדיין יש כאן גילוי טפח מול כיסוי אלפיים אמה, והוא רחום יכפר וגו').","199","","4605","True","True","False","","217","212.179.87.180","0","14128","חולין|פט ע"א",""),new Message("14185","14170","פירוש לפירושם","25/09/11 22:21","כו אלול","תשע"א","22:21","דוד כוכב","הנה בא המורה והראה שניתן לכוין ולהראות בחשבונות וגימטריות כל אשר יחפוץ, ואפילו דברי ליצנות ואבסורד עד בלי די. וכידוע לחושבי חשבונות, אין בדבר זה שום גבול והגבלה. וכבר הוכנו אתרים המיועדים לכך עבור המתקשים לחשב בעצמם.

וביאר הרב המכריע שכשם שהתורה ניתנה בכ"ב אותיות, ובאותן כ"ב אותיות עצמן ניתן גם לכתוב כל שקר או שטות שבעולם, וכדאמרי אינשי שהנייר סובל הכל; כך צריך מחשב הגימטריות <שכאמור הם כחומר ביד היוצר> להשתמש בהם רק עבור המחשת דברי תורת אמת ורעיונות נכוחים.
תדע, דאפילו דברי ליצנות בעלמא יש לפרש בהם דברי אמת הידועים משכבר בסיפרות דברי סופרים וחכמת החכמים.

עד כאן דבר המבאר.","125","","4605","True","True","False","","165","95.86.88.139","0","14128","חולין|פט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);