var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13915;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13915","0","שאלה","18/09/11 20:51","יט אלול","תשע"א","20:51","צבי","רש"י מסביר שהגמרא למדה שבעל הבור חייב באדם רק על פציעה משימוש במילה "כופר"
מישהו יכול להסביר לי איך נעשה המיעוט הזה?","237","","4612","True","True","False","","914","95.135.12.124","0","0","בבא קמא|כח ע"ב",""),new Message("13917","13915","תשובה.","19/09/11 01:19","כ אלול","תשע"א","01:19","יאירה","המיעוט הזה בא מן הפסוק הבא:
שמות כא לג -לד:
וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר: בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ:

מהפירוט המודגש מבינים, שכיוון שהתורה לא כללה את האדם והכלים בעל הבור לא חייב לשלם על הנזקים הללו. המיעוט הזה שייך למת. אם הניזוק נותר בחיים, התורה לא פטרה את המניח תקלה ברה"ר מתשלום הנזקים.

ה"כופר" זאת לא סתם מילה אלא הכוונה היא לתשלום חשוב. כתיב ביד החזקה (הלכות נזקי ממון י ד),שהכופר פוטר את בעל השור, שהרג אדם ממיתה בידי שמים.

אני חושבת, שיבואו אחרים וייתנו לך תשובה רחבה יותר.","192","","4611","True","True","False","","240","109.253.109.88","0","13915","בבא קמא|כח ע"ב",""),new Message("13930","13915","לא הבנת את רש"י - שים לב","19/09/11 13:23","כ אלול","תשע"א","13:23","Almuaddib","רש"י לא לומד שבעל הבור חייב באדם רק על פציעה מהשימוש במלה "כופר", שהרי מלה זו כלל אינה קיימת בפסוקים!

כך כותב רש"י:

שור ולא אדם חמור ולא כלים - והני מילי היכא דמת האדם דקרא במיתה משתעי דכתיב והמת יהיה לו אבל בנזק אדם חייב בעל הבור דקרא מכופר ממעטינן

והסבר דברי רבי שלמה הצרפתי (1):

הגמרא מסבירה כי בעל הבור חייב בשור ובחמור על מיתתם - אבל לא על מיתת אדם. ולומדת זאת הגמרא מדרשת הפסוק. לא נאמר "ונפל שמה הנופל" - בו היינו כוללים כל נופל, אלא דוקא "שור או חמור".

וממשיכה הגמרא ודורשת כי על אדם פטור בעל השור - זה במיתה בלבד, אבל על נזקיו - חייב בעל השור.

וכך אומר רש"י: הני מילי - דפטור בעל השור - היכא דמת האדם, שקרא במיתה משתעי - הפסוק הרי כותב "והמת יהיה לו" - כלומר, הפסוקים עוסקים במיתת הבהמה בלבד.

הואיל והפסוק עוסק במיתה, הרי שמיעט הפסוק עיסוק בנזקי אדם - עליהם יש לשלם כופר -ולכן מהם לא נפטר בעל הבור.","107","","4611","True","True","False","","178","81.218.141.168","0","13915","בבא קמא|כח ע"ב",""),new Message("13926","13917","כנראה שלא הסברתי מה לא הבנתי","19/09/11 12:04","כ אלול","תשע"א","12:04","צבי","רש"י מסביר את הלימוד כך:"שור ולא אדם חמור ולא כלים"והני מילי היכא דמת האדם,-מה שלמדנו שעל אדם פטור זה רק כשהוא מת-דקרא במיתה משתעי-כי הפסוק דיבר רק על מקרה שמת השור-דכתיב והמת יהיה לו-ומשם רואים שהשור מת ולא נפצע-אבל בנזק אדם-אבל אם האדם רק נפצע-חייב בעל הבור-בעל הבור כן יהיה חייב-דקרא מכופר ממעטינן-כי הפסוק מעט זאת מכופר-
את הקטע המודגש בבורדו לא הבנתי, איך ממעטים את הפציעה מכופר?","237","","4611","True","True","False","","74","95.135.52.84","0","13915","בבא קמא|כח ע"ב",""),new Message("13931","13930","(1)","19/09/11 13:24","כ אלול","תשע"א","13:24","Almuaddib","כך מכנה רבי יוסף ראש הסדר בפסטאט - במצרים - את רש"י, בערך בתקופת הרמב"ם.","107","","4611","True","True","False","","121","81.218.141.168","0","13915","בבא קמא|כח ע"ב",""),new Message("13947","13930","מצאתי...","19/09/11 18:03","כ אלול","תשע"א","18:03","צבי","בית הלוי מסביר את רש"י כך:
אנחנו פוטרים את בעל הבור ממיתת אדם בבורו ע"י סברא שאי אפשר לקיים בו והמת יהיה לו
וא"כ המיעוט נאמר כדי לפטור את בעל הבור מכופר (הלשון "כופר" נופלת רק על תשלום תמורת חיים.)
ובמילא הפסוק כבר תפוס אך ורק אל מקרי מוות ולכן כשנפצע יהיה בעל הבור חייב בנזקיו

כל מה שלא הבנתי עד עכשיו היה הלשון של רש"י :"דקרא מכופר ממעטינן "
שאת זה גם אתה לא הסברת.
אבל עכשיו זה יותר מובן כי הוא מסביר ש"קרא מכופר ממעטיה" הכוונה היא שהפסוק מדבר על כופר ולכן הוא ממעט רק מקרים שבהם יש כופר

ולסיכום נראה לי כך:בהתחלה רש"י הסביר שהפסוק מדבר על מקרה של מוות ,אבל היינו חושבים שאם על מוות הוא פטור אז ק"ו שיהיה פטור על פציעה?ממשיך רש"י ואומר שהפסוק מדבר דווקא על כופר ולא על פציעה,הוא לא אומר שהפסוק לא דיבר על פציעה אלא שהוא דיבר רק על מוות ומה שאנחנו צריכים לשאול זה למה על מוות פטור ולא למה על פציעה חייב ,אתה רוצה לפטור גם פציעה ? תמצא לך פסוק אחר, הפסוק שלנו כבר תפוס


בכל אופן תודה רבה על הניסיון
ומקווה שגם אתם מבינים עכשיו את רש"י(אם כי אצלי זה לא כל כך "יושב" עדיין)","237","","4611","True","True","False","","96","95.135.52.84","0","13915","בבא קמא|כח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);