var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13774;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13774","0","בסוגיא דשליא (דרכי האמורי)","12/09/11 13:25","יג אלול","תשע&quot;א","13:25","המכריע","דרכי האמורי. בענייני דיומא. בשולחן ערוך מהדורה קמא כתב מרן דמנהג כפרות יש בו משום דרכי האמורי. במהדורה שניה שהוציא הוא עצמו, כבר נכתב כמו לפנינו רק יש למנוע המנהג. כנראה לאחר ששמע מרן כמה המנהג נפוץ במקומות אחרים ושיש לו שרש מימי הגאונים וגם האריזל הסכים לו על פי קבלה.","199","","4612","True","True","False","","1037","31.44.133.19","0","0","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13775","13774","מה המקור שלך לכך שהוא עצמו מחק זאת?","12/09/11 15:01","יג אלול","תשע&quot;א","15:01","Almuaddib","","107","","4612","False","True","False","","147","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13778","13774","דיוק","12/09/11 16:50","יג אלול","תשע&quot;א","16:50","דוד כוכב","זה שיש מענין הכפרות בתשובת הגאונים כבר כתוב בטור והעתיקו הב&quot;י בד&quot;ה הראשון. ואת הב&quot;י כתב לפני מהדו&quot;ק של השו&quot;ע.","125","","4612","True","True","False","","106","95.86.108.229","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13780","13774","שאלה בעניין מנהג כפרות","12/09/11 17:58","יג אלול","תשע&quot;א","17:58","יאירה","לפני כמה שנים מישהי אמרה לי, שמותר להגדיל צמחים קטנים בצנצנות או עציצים קטנים על מנת להשתמש בהם במקום התרנגולים. האם יש רגליים לדבר, מה המקור למנהג הזה או שמא זה נוגד את ההלכה?","192","","4612","True","True","False","","275","95.86.100.51","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13807","13774","איך נהג החזון איש ?","13/09/11 17:37","יד אלול","תשע&quot;א","17:37","קותי","לפי מהדורה קמא? לפי מהדורה בתרא?","217","","4611","True","True","False","","165","89.139.174.221","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13776","13775","אכן דייקתי","12/09/11 16:07","יג אלול","תשע&quot;א","16:07","המכריע","כתבתי רק שבמהדורה השניה שהוציא הוא עצמו (לא הוציא את הקטע, הוציא לאור את המהדורה) כבר נכתב כמו לפנינו.<br />מסתבר שלא שלטו ידי מדפיסים בספרו בחיי חיותו. אבל מי יודע.<br />למעשה הא&quot;ח כבר כתב כך בשם רמב&quot;ן דהוי דרכי האמורי. והרשב&quot;א בתשובה כתב שאע&quot;פ ששמע שכל רבני אשכנז נהגו בזה, ושגם רב האיי נשאל על כך ואמר שכך נהגו, בכל זאת מנע המנהג מעירו. כך שנוסח  א' הוא ע&quot;פ הרמב&quot;ן ונוסח ב' ע&quot;פ הרשב&quot;א.","199","","4612","True","True","False","","160","31.44.133.19","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13777","13776","אני שב וחוזר: מה המקור שלך?","12/09/11 16:47","יג אלול","תשע&quot;א","16:47","Almuaddib","הדפוס הראשון של השו&quot;ע נעשה אמנם עוד בחיי המחבר, אבל בחו&quot;ל. המחבר חי בצפת, בעוד שהספר הודפס לראשונה בוונציה.<br /><br />אנא, ענה לי:<br /><br />מה המקור לכך שהמחבר עצמו הוציא מהדורה שניה, שונה מהראשונה?","107","","4612","True","True","False","","193","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13779","13777","לא ברור לי כוונתך","12/09/11 17:49","יג אלול","תשע&quot;א","17:49","המכריע","על מה אתה שואל מה המקור.<br />השו&quot;ע הודפס אכן בונציה פעם א' בשנת שכ&quot;ה ועוד פעמיים בונציה בשנת שכ&quot;ז (א' בכתב מרובע וא' רש&quot;י). איני יודע היכן חי המחבר בשנים ההם אני מניח שאם אתה כותב שהוא היה בצפת הרי הדבר ידוע ומהימן, אבל את השו&quot;ע לא גנבו ממנו, הרי הדבר נעשה בשליחותו, ומהכי תיתי לחלק בין מהדורה א' לב'. גם שתי המהדורות הבאות עוד נדפסו בונציה.(שלח שנח) אלא שזה היה כבר לאחר פטירתו בשלה.<br />לכן אני לא מבין מה אתה מנסה לברר.<br />ראה בשם הגדולים מערכת שלחן ערוך שמביא מי שכתב שהדבר היה מסור לתלמידיו ויצאו תקלות, והחיד&quot;א מתקיף את זה נמרצות.<br />בכלל יש שם דבר מענין הוא מביא שמועה שנדפסה בסוף שו&quot;ע ישן שהחיבור נגמר בשנת חשב&quot;ה  כלומר שטו, ולפי זה נדפס לראשונה רק כעשר שנים לאחר חיבורו.<br /><br />או שאתה חלוק על העובדה שבדפוס ראשון כתוב דרכי האמורי ובדפוס שני למנוע המנהג.<br /><br />לר' דוד. אכן הבאתי כבר בהודעתי השניה את דברי הרמב&quot;ן ורשב&quot;א שמקורם בב&quot;י ואותם סיכם בשולחנו פעם בנוסח זה ופעם בנוסח זה. ולשוני בהודעה הראשונה הוא שלא בדקדוק. הכוונה היא שאולי לא ידע מרן עד כמה הדבר נפוץ למעשה בארצות אשכנז ועד כמה זה היה נפוץ בימי הגאונים. ההרגשה היא כאילו היתה מהציבור תגובה חריפה לביטוי חריף שכזה נגד מנהג כל כך מקובל ועל כן מיתן את ההתבטאות. כך שמעתי ואיני זוכר כעת מקור לזה. אולי בעקבות החיפוש של אלמואדיב מישהו ימצא מקור לאשר או לשלול ונלמד משהו.","199","","4612","True","True","False","","158","31.44.133.19","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13788","13779","כמדומה שהבנתי את הכוונה","13/09/11 01:52","יד אלול","תשע&quot;א","01:52","דוד כוכב","ציטוטים מהמבוא לשו&quot;ע הוצאת מכון ירושלים, מהרב שמחה חסידה:<br /><br />&quot;...ואנו פוגשים בשתי מהדורות אלו שנויים בינם לבין עצמם כמו גם בינם לבין מהדורה ראשונה. מסתבר גם, שחלק מהשינויים באו כתוצאה מעבודתם של המגיהים, שהיו יהודים ת&quot;ח שהם בעיונם כיונו לשנות ניסוחים ע&quot;מ לשפר את דברי המחבר, או לתקן דברים...<br />אפשר להניח, שהתקונים והשינויים לא נעשו בידי המחבר כפי שעשה בספר בית יוסף, שגם לאחר הדפסתו הראשונה עסק בהגהתו, וכפי שמספר בהקדמה לספר בדק הבית...<br />יתרה מזאת, יש להניח שהיו השינויים למורת רוחו, וכפי המשתמע מהקדמת המגיה לספר כסף משנה שנדפס בשנת של&quot;ד... ולהזהר עוד <b>שלא יבוזו זרים יגיע הרב הנזכר בהדפיסו פעמים אחרות עולה קמשונים וחרולים</b>&quot;.<br /><br />הכותב מדגיש שזו השערה בלבד. ומהראיה ניתן דוקא לדייק את ההיפך, שחשש רק לעיוותים שדרכם לעלות מאליהם במהדורות נוספות, דומיא דקמשונים וחרולים.<br />אבל יותר נראה רחוק לחשוד את הב&quot;י בעיוות דעתו בכניעה ללחץ חברתי. אם זה היה בעקבות שמיעת דעת האר&quot;י ניחא טפי.","125","","4611","True","True","False","","136","95.86.108.229","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13784","13780","מנהג הפרפיסא","12/09/11 23:53","יג אלול","תשע&quot;א","23:53","המכריע","המנהג הזה עתיק ונזכר בקדמונים, אבל בפוסקים הוא נשמט, למרות שהיתה להם בעיה עם שחיטה שאינה כראוי מפני העומס, והציעו לעשות על דגים או על כסף או לוותר לגמרי, ולא צירפו את הרעיון על צמחים. לכן לענ&quot;ד כדאי להוציא זאת מהחשבון. ומי שקשה לו על תרנגולים (אם בכלל הוא מהנוהגים בזה) יעשה על כסף. (מחיר של תרנגול אמיתי הוא הרבה יותר זול ממחירם אצל מארגני הכפרות.... כך שלעשות על מחיר תרנגול זה עסק זול יחסית).","199","","4612","True","True","False","","172","31.44.133.19","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13787","13784","ברש&quot;י","13/09/11 01:14","יד אלול","תשע&quot;א","01:14","דוד כוכב","הרב מרדכי אליהו היה תמיד מזכיר בענין זה את רש&quot;י במסכת שבת דף פא ע&quot;ב:<br />&quot;האי פרפיסא - עציץ נקוב שזרעו בו, ובתשובת הגאונים מצאתי: שעושין חותלות מכפות תמרים, וממלאין אותם עפר וזבל בהמה, ועשרים ושנים או חמישה עשר יום לפני ראש השנה עושין כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית, וזורעים לתוכן פול המצרי או קיטנית, וקורין לו פורפיסא, וצומח, ובערב ראש השנה נוטל כל אחד שלו, ומחזירו סביבות ראשו שבעה פעמים, ואומר: זה תחת זה, וזה חליפתי וזה תמורתי, ומשליכו לנהר&quot;.","125","","4611","True","True","False","","276","95.86.108.229","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13791","13787","אני מכיר רב אחד","13/09/11 08:08","יד אלול","תשע&quot;א","08:08","מתפעל","חרד&quot;לי, שנוהג הלכה למעשה כפרות בפרח.<br />מוריד את העלים של הפרח ואומר את נוסח הכפרות. <br />הוא מתבסס על הרש&quot;י הזה.<br /><br />אבל ישראל קדושים, כל אחד עושה כפי שעשו אבותיו או רבותיו <br />נהרא נהרא ופשטיה.<br /><br />אלמואדיב, אתה בטח הולך בשיטת המחבר שזה דרכי האמורי. נכון?<br />דוקא מעניין שהמחבר שלא נחשב רציונליסט, כאן פוסק נגד מנהג מיסטי.<br />ומה לגבי אכילת הסימנים בראש השנה? לאכול ראש כבש וללחוש קללות.<br />למה שם זה לא דרכי האמורי?","148","","4611","True","True","False","","210","94.188.248.67","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13796","13788","ולאלו הדברים התכוונתי:","13/09/11 09:36","יד אלול","תשע&quot;א","09:36","Almuaddib","בדפוסים הראשונים, הואיל ועבודת המגיהים היתה חשובה - הם צויינו בשמותיהם.<br /><br />רחוק היה, ועדיין, כי ניתן לחשוב במחבר בכך ששינה ממה שחשב כנכון.<br /><br />והרי לא סתם סבר שמדובר במנהג מיותר, אלא לא פחות מאשר &quot;דרכי האמורי&quot;! וכי היה נרתע ומוחק את דבריו בשל העובדה שרבים נוהגים במנהג שלדעתו יש לעוקרו מן הארץ?<br /><br />יותר מסתבר בעיני שבוונציה, מי מהמגיהים או העורכים, שהכיר מנהג זה כמנהג ישראל, לא יכול היה להותיר מלים חריפות כל כך, ודאג לעדן את הביטוי כידוע.","107","","4611","True","True","False","","174","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13794","13791","כולנו מכירים רבנים כאלו","13/09/11 09:29","יד אלול","תשע&quot;א","09:29","המכריע","האם אבותיו ורבותיו של אותו רב גם נהגו בפרחים?<br />אם לא -- יכול מאד להיות שהוא לא &quot;מתבסס&quot; על הרש&quot;י הזה אלא הרש&quot;י הזה הוא רק אילן גדול להיתלות בו אבל עצם הרצון להיחנק &quot;מתבסס&quot; על דברים אחרים. <br /><br />השאלה איננה על המחבר. המחבר צמוד בכל מקום לפוסקים באותו ענין. הוא לא פיתח שיטה כללית לגבי רציונליזם מול מיסטיקה. למשל כאן, הסימנים זו סוגיא בשני מקומות, השתא דאמרת סימנא מילתא. וכוונת הגמרא כנראה לומר שסימנא הוא מילתא אמיתי וממילא אינו דרכי האמורי. והתמיהה היא על הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ששללו את המנהג של כפרות, מה ההבדל בין זה לבין הסימנים.<br />אני לא מציג את השאלה הזו, אני רק מסיט אותה למקום הנכון.<br />אני הייתי מעדיף לברר היטב את כוונת הכלל של אביי ורבא בסוגייתינו, שהוא המפתח להגדרת דרכי האמורי, אבל הדברים סתומים. ונידונו בהרחבה עצומה בספרות השו&quot;ת. בטח מישהו במרחבי הרשת גם סיכם את הדברים הידועים.<br /><br />&quot;ללחוש קללות&quot;. זו סתם היסחפות. הלא זו תפילה יהי רצון שיתמו שונאינו וכדומה. זה לא לחש כלל.","199","","4611","True","True","False","","173","31.44.133.19","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13798","13791","מנהג אבותי בידי","13/09/11 09:42","יד אלול","תשע&quot;א","09:42","Almuaddib","נוהגים מנהג כפרות בכסף לצדקה, ומבהירים - לילדים ולכל הסובבים - כי צדקה תציל ממוות בכל השנה, וכי אין כאן &quot;סגולה&quot; - אלא קיום מצוות צדקה.<br /><br />אכילת הסימנים - אין בה שום פגם, אלא למי שמייחס כוחות להשפיע על המציאות למעשיו אלו. אך מנהג הוא, והאוכל רימון בליל ר&quot;ה, ומבקש שירבו זכויותיו כרימון, הרי אינו עוסק בהשבעות, אלא מתפלל - וכי יש פגם בתפילה?<br /><br />אמנם, ועלי להתנצל בפני חברים טובים, גם בנושא הסימנים מנהג אבותי בידי, ואין בביתי טקס שלם של שעות עם סימנים מסימנים שונים, אך סהדי במרומים - מידי שנה, בהתאם לתפריט שהוכן - אנו ממציאים סימנים חדשים כדרך המסמנים. הנה, ניתן לאכול מרק ולבקש שיתמרקו עוונותינו, ניתן לאכול בשר ולבקש שנתבשר בשורות טובות, וניתן לאכול דג ממולא ולבקש שיתמלאו בקשותינו לטובה.","107","","4611","True","True","False","","217","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13802","13794","האם באמת יש בזה בעיה?","13/09/11 10:10","יד אלול","תשע&quot;א","10:10","מתפעל","לקחת מנהג קדום ולחדש אותו על אף שאבותיך לא נהגו כן?<br /><br />אותו רב, לידיעתך, יהודי יקר, צדיק וירא שמים ותלמיד חכם. <br />אכן יש נטיה אצל הרבנים של הכיפות הסרוגות לחדש דברים ולא להיות שמרנים ומרובעים.<br />דוקא יש בכך דבר מרענן כל עוד שזה בא מיראת שמים ומכוונה טהורה. <br />ולא רצון לסטות או להקל או ללכת לכיון המודרנה.","148","","4611","True","True","False","","203","94.188.248.67","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13799","13796","ייתכן מאד","13/09/11 09:42","יד אלול","תשע&quot;א","09:42","המכריע","בכל אופן כדאי לראות את דברי החיד&quot;א במערכת ספרים של שם הגדולים בערך שולחן ערוך מה שכתב בנקודה זו ממש.","199","","4611","True","True","False","","130","31.44.133.19","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13800","13798","ולאכול סלרי וצימוקים ולבקש","13/09/11 10:03","יד אלול","תשע&quot;א","10:03","מתפעל","העלאה במשכורת<br />rais salary","148","","4611","True","True","False","","194","94.188.248.67","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13803","13798","ושאלה לי אליך אלמואדיב","13/09/11 10:11","יד אלול","תשע&quot;א","10:11","מתפעל","לו היה אביך נוהג בתרנגול <br />היית גם אתה נוהג בתרנגול?","148","","4611","True","True","False","","200","94.188.248.67","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13811","13798","כן, אבל","13/09/11 21:41","יד אלול","תשע&quot;א","21:41","נחמן","ייתכן שמתפספס בזה עומק מנהג הסימנים. סימנים הם לא משחק מילים בלבד, ואינם תפילה בלבד, והם גם לא סגולה. <br /><br />תראה את השלון של אביי כריתות ו' סימנא מילתא היא. <br /><br />ביאור גמ' זו הוא שאדם מושפע מדברים קטנים מאוד, ואכילת סימנים הוא מעשה של פולקלור שיש בו התנהגות המעבירה באופן מרומז וסמוי את הדין המתרחש ביום רה&quot;ש. <br /><br />המקפידים לאכול סימנים -טובים- ברה&quot;ש, מקיימים באופן מעשי את המודעות לזכרון, ואת הצפייה לזכרון טוב. <b>בקיצור את האווירה של רה&quot;ש. </b><br /><br />אולי במקרה הזה היה כדאי לעזוב את מנהג אבות ולאחוז במנהג שאינו מופיע כצורה הומורית לצאת ידי חובת המנהג אלא לקיים אותו במלא עצמתו ועומקו. <br /><br />שנה טובה","182","","4611","True","True","False","","181","82.242.204.206","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13883","13800","סימנים זה לא בדיחה או משחק מילים","16/09/11 15:24","יז אלול","תשע&quot;א","15:24","נחמן","","182","","4608","False","True","False","","126","82.242.204.206","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13935","13800","הגרסה שאני מכיר היא זאת:","19/09/11 16:11","כ אלול","תשע&quot;א","16:11","Almuaddib","כורכים חסה, חצי צימוק וסלרי ואומרים (נא לקרוא בקול רם):<br /><br />lettuce half a raisin celery","107","","4605","True","True","False","","133","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13885","13802","זה לא ענין של מרובעות","16/09/11 15:33","יז אלול","תשע&quot;א","15:33","נחמן","זה ענין שהמשדרגים למיניהם אינם שותפים לעומק החווייה הדתית של המנהגים ולכן הם מרוקנים אותם מתוכנם ומהכובד ראש שהמנהג נושא בתוכו, ע&quot;י הפיכתו לתפילה, או הומור, או דבר אחר.<br /><br />הייתי לפני כמה שנים בחופה אצל משפחה בה סידר קידושין רב די חשוב מכיפות סרוגות (כמו שאתה קורא להם), אני לא זוכר את שמו. ותוך כדי החופה הרב אומר ברמקול לכלה, &quot; את הפרחים תתני לאימא&quot;, וכולם צוחקים....<br /><br />נכון הוא לא מרובע כמו רב חרדי, הוא לא שמרן, הוא נאור, הוא פתוח, הוא מעודכן, הוא מדבר אל הכלה בלי להתבייש, אבל הוא מרוקן את הכובד ראש של החופה, ואולי גם הצניעות, וזה פספוס חמור.","182","","4608","True","True","False","","209","82.242.204.206","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13804","13803","את האמת?","13/09/11 10:19","יד אלול","תשע&quot;א","10:19","Almuaddib","כנראה שכן.<br /><br />קשה עורף אני. הייתי מביע מחאה, מבהיר, מסביר - ובסוף עושה.<br /><br /><br />אבל אל לך לדאוג - הסיכוי שאבי היה נוהג במנהג זה, כשכתוב עליו כפי שכתוב בשו&quot;ע - נמוך ביותר. <br />נתמעטו הדורות, ואינני מצליח להדר במצוות כפי שהידר אבי.<br /><br />גם במצוות &quot;לא תגורו&quot; ידע להדר היטב.","107","","4611","True","True","False","","183","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13809","13807","השאלה היא איך נהג הגר&quot;א","13/09/11 20:19","יד אלול","תשע&quot;א","20:19","המכריע","מצד השו&quot;ע, הרי הרמ&quot;א הגיה את הגהתו לפי שתי הנוסחאות.. והחזו&quot;א יוצא ביד רמ&quot;א. אלא שבמקומות שהגר&quot;א נהג אחרת, ע&quot;פ רוב החזו&quot;א נהג כזקינו. וצריך בדיקה במעשה רב וכדומה מה עשה הגר&quot;א. בבדיקה מהירה במה שזמין לי לא מצאתי כלום.","199","","4611","True","True","False","","327","212.76.123.252","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13812","13807","נדמה לי שתלמידי החזו&quot;א עושים","13/09/11 21:47","יד אלול","תשע&quot;א","21:47","נחמן","","182","","4611","False","True","False","","138","82.242.204.206","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13822","13809","למה לפנות לספרים ?","14/09/11 09:49","טו אלול","תשע&quot;א","09:49","קותי","עדיין יש מי שזוכר ויודע <br />לא יתכן שדבר כזה נעלם מעיני חסידיו אשר עקבו אחרי כל הליכותיו בקודש","217","","4610","True","True","False","","262","89.139.174.221","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13904","13811","הלהפכני לאחד מ&quot;המשדרגים&quot; אתה אומר?","18/09/11 08:52","יט אלול","תשע&quot;א","08:52","Almuaddib","חוששני כי מנסה אתה לומר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=13885'>דבר והיפוכו</a>","107","","4606","True","True","False","","140","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13892","13883","ומה הם כן?","16/09/11 16:58","יז אלול","תשע&quot;א","16:58","Almuaddib","","107","","4608","False","True","False","","114","84.229.0.198","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13903","13885","נו. נו.","18/09/11 08:43","יט אלול","תשע&quot;א","08:43","Almuaddib","כמה וכמה הערות ושאלות לי על דבריך. <br />פתחת את דבריך במשפט הארוך דלהלן:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>זה ענין שהמשדרגים למיניהם אינם שותפים לעומק החווייה הדתית של המנהגים ולכן הם מרוקנים אותם מתוכנם ומהכובד ראש שהמנהג נושא בתוכו, ע&quot;י הפיכתו לתפילה, או הומור, או דבר אחר....</b></span><br /><br />1. <br />אין הם &quot;משדרגים&quot;, שהרי אינם ממציאים מנהג חדש, אלא מחדשים מנהגים קדומים ידועים.<br /><br />2.<br />ידיעתך בכוונותיהם, או ביכולתם להיות שותפים &quot;לעומק החוויה הדתית&quot; - אינה אלא נבואה. אתה כורך בחדא מחתא אנשים שונים, במקומות ובזמנים שונים, שחידשו מנהגים שונים. האם כך היית עושה, למשל, כלפי בעלי התריסין - למשל - שחידשו את הסמיכה בצפת?<br /><br />3.<br />מאימתי &quot;החוויה הדתית&quot; היא ערך? האם יש בשו&quot;ע מצווה לחוות חוויות דתיות? ומאימתי מנהג כשר רק אם יש בו כדי לעורר חוויה דתית?<br /><br />4.<br />האם כל המנהגים - אלו שכלל לא נתחדשו אלא ננהגים מאז ומעולם - נושאים בחובם &quot;תוכן וכובד ראש&quot; דוקא?<br /><br />5.<br />האם הומור פסול? ומה תגיד לרבה שהיה פותח את דרשותיו במילתא דבדיחותא?<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>הייתי לפני כמה שנים בחופה אצל משפחה בה סידר קידושין רב די חשוב מכיפות סרוגות (כמו שאתה קורא להם), אני לא זוכר את שמו. ותוך כדי החופה הרב אומר ברמקול לכלה, &quot; את הפרחים תתני לאימא&quot;, וכולם צוחקים....<br /><br />נכון הוא לא מרובע כמו רב חרדי, הוא לא שמרן, הוא נאור, הוא פתוח, הוא מעודכן, הוא מדבר אל הכלה בלי להתבייש, אבל הוא מרוקן את הכובד ראש של החופה, ואולי גם הצניעות, וזה פספוס חמור.</b></span><br /><br /><br />6.<br />האם אתה מוכן לספר מה הפריע לך בהנהגתו של אותו רב מסדר קידושין? אגב, אלאט לאזנך שגם הרבה רבנים שאינם &quot;מכיפות סרוגות&quot; - כפי שאתה מכנה אותם, נוהגים תחת החופה בצורה דומה - ואף מעבר לכך.<br /><br />7.<br />האם חופה, אך ורק כובד ראש יש בה? שמחה אין?","107","","4606","True","True","False","","149","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13910","13885","הערה לי אליך ר' נחמן","18/09/11 10:46","יט אלול","תשע&quot;א","10:46","מתפעל","אני שותף לדעתך בדבר בדיחות בחופה. גם אני לא אוהב את זה. חופה זה בהחלט זמן מרגש קדוש ומיוחד שלא כדאי לתקוע בדיחות באמצע המעמד הזה. רק לאחר מכן בודאי יש ענין לשמח חתן וכלה.<br /><br />לענין תוספת מנהגים לפי רוח המנהג הקדום, היה ממש בדבריך לו היית מדבר כשעוזבים את המנהג שמופיע במקורות ונוהגים רק בדברים חדשים. למשל לו היו נוטלים רק סלרי ולא את הסימנים שמובאים להלכה, אבל זה לא מה שנעשה. משאירים את המנהג על כנו ומוסיפים עליו. <br />אתה צודק שלגבי הפרפיסא, הוא עזב את המנהג של תרנגולת אבל לשיטתו, הוא הולך כהמחבר שלא לעשות כן, וממילא יכול לעשות רק את הפרפיסא.","148","","4606","True","True","False","","223","94.188.248.70","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13896","13892","כבר הסברתי","17/09/11 22:38","יח אלול","תשע&quot;א","22:38","נחמן","כריתות ו' אמר אביי <b>סימנא מילתא היא. </b><br /><br />ביאור גמ' זו הוא שאדם מושפע מדברים קטנים מאוד, ואכילת סימנים הוא מעשה של פולקלור שיש בו התנהגות המעבירה באופן מרומז בשעת האכילה את הדין המתרחש ביום רה&quot;ש.<br /><br />המקפידים לאכול סימנים -טובים- ברה&quot;ש, מקיימים באופן מעשי את המודעות לזכרון, ואת הצפייה לזכרון טוב. תוך כדי סעודות היום, בקיצור הסימנים הם חוייה מעשית בשעת אכילה של עומק האווירה של רה&quot;ש כיום דין.","182","","4607","True","True","False","","133","82.242.204.206","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13905","13896","לפני שאתה חותם על עסקה, אתה מגדל תרנגול?","18/09/11 08:59","יט אלול","תשע&quot;א","08:59","Almuaddib","הנה, כדי שלא תשכח, מאמר אביי באתרו:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אמר רבי אמי: האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה אי לא, ניתלי שרגא בעשרה יומי דבין ראש השנה ליום הכפורים בביתא דלא נשיב זיקא, אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה. ומאן דבעי למיעבד בעיסקא, ובעי למידע אי מצלח אי לא מצלח, לירבי תרנגולא, אי שמין ושפר מצלח. האי מאן דבעי למיפק [לאורחא], ובעי למידע אי חזר ואתי לביתא אי לא, ניקום בביתא דחברא, אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא. ולאו מלתא היא, דלמא חלשא דעתיה ומיתרע מזליה. אמר אביי, השתא דאמרת: סימנא מילתא היא, [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא, כרתי וסילקא ותמרי. </b></span><br /><br /><br />ויפים דברי רבינו המאירי על אתר:<br />בית הבחירה למאירי מסכת הוריות דף יב עמוד א <br /><br />הרבה דברים הותרו לפעמים שהם דומים לנחש ולא מדרך נחש חלילה אלא דרך סימן לעורר בו לבבו להנהגה טובה והוא שאמרו ליתן על שלחנו בליל ראש השנה קרכס&quot;ת קרא רוביא כרתי סלקא תמרי שהם ענינם מהם שגדלים מהר ומהם שגדלתם עולה הרבה וכדי שלא ליכשל בהם לעשות דרך נחש תקנו לומר עליהם דברים המעוררים לתשובה והוא שאומרים בקרא יקראו זכיותינו וברוביא ירבו צדקותינו ובכרתי יכרתו שונאינו ר&quot;ל שונאי הנפש והם העונות ובסלקא יסתלקו עונינו ובתמרי יתמו חטאינו וכיוצא באלו ורוביא פרשוה גדולי הרבנים תלתן ואנו מפרשים בו קטנית הנקרא פיישו&quot;ל וידוע שכל זה אינו אלא הערה שאין הדבר תלוי באמירה לבד רק בתשובה ומעשים טובים אבל הדברים שנעשים בדרך נחש חלילה אין פקפוק באיסורם והוא שאמר הנה על קצת בני אדם שכשמתחילין בסחורה מגדלין תרנגול על שם אותה סחורה ואם הוא נעשה יפה בוטחים על הצלחתם ושאר דברים הדומים לאלו שהוזכרו הנה אמר על כלם ולאו מילתא היא כלומר ואין ראוי לבטוח על אלו ההבלים ועשייתם אסורה על הדרך שביארנו בסנהדרין והבוטח בי&quot;י חסד יסובבנו:<br /><br /><br />(הוריות יב.)","107","","4606","True","True","False","","322","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13927","13904","סימנים סימנים...","19/09/11 12:35","כ אלול","תשע&quot;א","12:35","צבי","יש לי דוד -&quot;כפה סרוגה&quot;,שפסח אחד לא היה לו זרוע אז הוא שם פטריה <br />כששאלו אותו מאי האי הוא הסביר:הרי כל עניין הזרוע הוא לסמל כח ועוצמה,מה יותר עוצמתי היום מפטריה אטומית?<br />וכבר היה מקרה שנסעו באוטובוס והלכה אשתו ואמרה תפלת הדרך ברמקול , כשסיימה נזעק אחד מהנוסעים וטען: &quot;הלא אשה היא&quot; ובקש ממנו אותו הדוד שימצא לו &quot;גבר&quot; יותר<br />מאשתו...<br />לענין הבדיחה בחופה,כבר ידוע ההבדל בין מילתא דבדיחותא  ובין קלות ראש <br />אז כנראה שמה שאצל חרדים נתפס כקלות ראש נתפס אחרת אצל &quot;כיפות סרוגות&quot;<br />הרי באותה חתונה ישבו מעורב אני מניח, לא?<br />אני לא בא לקנטר או משהו , רק להצביע על כך שיש הבדל בגישה ומשם נובעים החילוקים","237","","4605","True","True","False","","101","95.135.52.84","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13906","13905","עוד שים לב: &quot;למיחזי&quot; כתיב שם, לא ל&quot;מיכל&quot;","18/09/11 09:02","יט אלול","תשע&quot;א","09:02","Almuaddib","","107","","4606","False","True","False","","120","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13907","13906","כי לא נח&quot;ש ביעקב","18/09/11 09:55","יט אלול","תשע&quot;א","09:55","המכריע","ראשית, המימרה הזו נמצאת גם בכריתות ו. ושם הגירסה למיכל. וכבר העירו מזה גדולי הפוסקים דב' גירסאות עתיקות יש בזה. וכתבו באמת הפוסקים דמי שאינו אוהב מין מסויים מהנזכרים בש&quot;ס ורוצה לקיימו יוכל להביט בו ויקיים הענין לגירסה זו.<br /><br />ואיידי דעסיק מורינו אלמואדיב בהאי קרא דכי לא נחש ביעקב, אדכרנא מילתא, אשר שמעתי לאמר רמז בפסוק זה לפי ענייני דורינו, נח&quot;ש ראשית תיבות, נחמן מאומן, חי רוטל, שטפינשט... דור דור ונחשיו. <br /><br />(אין הכוונה חלילה וחס להקל בכבוד הצדיקים עצמם, אלא במתעסקים ומוציאים את כל שמם ועניינם של הצדיקים לפעולות בדרך של נחש וקסם. אדרבא מומלץ למי שצריך ישועה שיעסוק בדברי תורתם ומוסרם של צדיקי הדורות וישועתו קרובה לבוא, ובכל מקרה בינתיים הרויח תורה ויראת שמים).","199","","4606","True","True","False","","164","95.86.76.109","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13929","13927","יש דבר מעניין בחופה","19/09/11 12:51","כ אלול","תשע&quot;א","12:51","מתפעל","שגם אצל חרדים כמה שמנסים שלא יקרה, החופות מעורבות ברב או במעט.<br />כולם נדחקים ונוצרת עירבוביא.<br />אולי בגלל שמהות החופה היא שיש שם את האמהות והכלה יחד עם האבות והחתן.","148","","4605","True","True","False","","184","94.188.248.70","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13932","13927","השמצות... השמצות...","19/09/11 13:29","כ אלול","תשע&quot;א","13:29","Almuaddib","חוששני שיותר ממה שדודך עבר, אתה עובר. שמצווה לשים זרוע בליל הסדר אינני מכיר, אבל איסור הלבנת פנים - לדוד או למגזר שלם - זה מדאוריתא.<br /><br /><br />אבל עזוב את הדוד. אתה רוצה לספר לנו מה לא בסדר בכך שאשה תאמר תפילת הדרך ברמקול?<br /><br />שמא התבלבל לך בין קידוש לבין תפילת הדרך?","107","","4605","True","True","False","","146","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13933","13929","מהות החופה היא עירבוביא","19/09/11 13:49","כ אלול","תשע&quot;א","13:49","Almuaddib","החתן והכלה עומדים יחדיו, רח&quot;ל!","107","","4605","True","True","False","","314","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13934","13932","ובקידוש, מה הבעיה?","19/09/11 14:03","כ אלול","תשע&quot;א","14:03","עציוני","לא ברמקול, כמובן.","159","","4605","True","True","False","","223","132.70.40.183","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13937","13932","למה אתה משמיץ שאני משמיץ?","19/09/11 16:54","כ אלול","תשע&quot;א","16:54","צבי","עברתי כעת פעמיים על ההודעה שלי ולא הצלחתי להבין מה גרם לך להבין שאני משמיץ <br />את דודי ומגזרו,ההסבר היחיד שעולה בדעתי זה שתייגתי אותו בתור -כפה סרוגה -<br />בתוספת מרכאות,אם זוהי הסיבה אז דע לך שהשתמשתי בזה רק כי ראיתי שכך התבטאו כבר לפני ,אולם חוזר ואומר אני שלא התכוונתי להשמיץ <br />ובנוגע למקרה עם תפלת הדרך אז כמו שכתבתי יש הבדלי גישה בולטים וידועים בין חלק מחובשי הכיפות הסרוגות(אם יש לך תיוג אחר , אנא סבר את אוזני)לבין החרדים ,ואחד מהם הוא סייג הצניעות , אצל חרדים לא נהוג שאשה תדבר לפני קבוצת גברים למשל<br />מה שאין כן במגזר השני ואני רק מניח שאמירת תפלת הדרך באוטובוס כרוכה במעט דיבור ,או שלא??? אין לי מושג ...<br />אבל איך שלא יהיה אני ספרתי את הסיפור באוביקטיביות וכלל לא הבעתי שם את דעתי<br />כל סיבת הבאתו היתה לספר על שנינותו של אותו דוד יקר  שהתבטאה גם בסיפור הראשון<br />(אני מקווה שלא נפגעת מזה שכתבתי ה&quot;מגזר השני&quot;)","237","","4605","True","True","False","","75","95.135.52.84","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13949","13932","דמגוגיה.....ועוד בשם הדת","19/09/11 21:36","כ אלול","תשע&quot;א","21:36","נחמן","טענת השמצת מגזר שלם, היא דמגוגיה. כרגע מתקיים בפורום דיון ענייני, השמצה היא דבר אחר לגמרי. גדר השמצה הוא שימוש לא ענייני באפיון של קבוצה מסויימת לצורך השפלה מכל סוג. <br /><br />אבל בינתיים לא הגענו לזה, לנופף את דגל השמצת מגזר בשם הדת &quot;איסור דאורייתא&quot;, אינו במקום.","182","","4605","True","True","False","","137","82.242.204.206","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13936","13934","יש ההולכים לפי דברי בעל המשנ&quot;ב","19/09/11 16:48","כ אלול","תשע&quot;א","16:48","Almuaddib","ודומני שכתב שם שאע&quot;פ שמותר - עדיף שגברים יעשו, מטעמי כבוד - &quot;דזילה מילתא&quot;.<br /><br />לפי השו&quot;ע ברור שמותר, ואע&quot;פ שמ&quot;ע שהזמן גרמה...","107","","4605","True","True","False","","168","81.218.141.168","0","13774","חולין|עז ע&quot;א",""),new Message("13948","13936","לטעמך","19/09/11 18:04","כ אלול","תשע&quot;א","18:04","עציוני","אם כל הנימוק הוא &quot;זילא מילתא&quot; אז אין חילוק בין תפילת הדרך לקידוש, וכפי שכתב צבי להלן, שיש הנמנעים מלתת לאישה לדבר בפני הציבור.","159","","4605","True","True","False","","209","46.116.44.144","0","13774","חולין|עז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);