var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13419;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13419","0","למה אין בעיה בתסיל","31/08/11 09:47","א אלול","תשע&quot;א","09:47","מתפעל","&quot;אמר רחבה אמר רבי יהודה תסיל פסול משום תורין וכשר משום בני יונה&quot;.<br />וברש&quot;י:<br />&quot;תסיל. מין יונה הוא: ופסול משום תורין. אם בא להביאו משיזקין בתורת תורין כדאמרינן בפרק קמא (לעיל כב.) גדולים כשרים קטנים פסולין וכשר משום יונה בקטנה&quot;.<br /><br />הרי בעמוד הבא למדנו שכאשר יש שם לוואי יש בזה בעיה.<br /><br />ולכאורה התסיל לא רק שיש לו שם לוואי, יותר מזה, בכלל לא קוראים לו יונה. זה לא בעיה? אלא אם כן נאמר שבזמן מתן תורה קראו לו יונה. עדיין, היתה הגמרא צריכה לשאול זאת ולענות.<br /><br />עוד שאלה, הגמרא אומרת על האזובים הפסולים בגלל שם לוואי, שהם נקראו כך כבר לפני מתן תורה. כיצד ניתן אם כן להסביר את אזוב רומי? הרי רומי לא היתה קיימת בזמן מתן תורה.<br /><br />עוד שאלה לגבי התסיל, בעמוד ב' אומרת הגמרא חילוק בין יונה לתסיל לענין שתית המים:<br />&quot;א''ר זירא זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא&quot;. <br />אם ככה, אז התסיל שונה בדבר מסוים מהיונה ואולי באמת בגלל זאת אינו כשר? <br />הרי התורה אמרה בן יונה שמוצץ בצורה מסויימת ולמה זה לא הופך להיות סימן מובהק?<br /><br />חודש טוב ומבורך","148","","4629","True","True","False","","1085","94.188.248.70","0","0","חולין|סו ע&quot;א",""),new Message("13422","13419","תסיל אינו שם לוואי, זה שמו.","31/08/11 10:49","א אלול","תשע&quot;א","10:49","Almuaddib","","107","","4629","False","True","False","","127","81.218.141.168","0","13419","חולין|סו ע&quot;א",""),new Message("13432","13422","נכון מאד","31/08/11 12:55","א אלול","תשע&quot;א","12:55","מתפעל","זאת השאלה שלי, אם כאשר קוראים לתור: תור יווני דרך משל, מוסיפים לו שם לוואי, <br />אזי הדין שהוא לא כשר. כי נוסף לו לשם תור, עוד שם. <br />אם כן, קל וחומר אם ירד לו השם תור לגמרי ויש לו רק שם אחר, בודאי שלא יהיה כשר.","148","","4629","True","True","False","","184","94.188.248.70","0","13419","חולין|סו ע&quot;א",""),new Message("13437","13432","המממ","31/08/11 13:21","א אלול","תשע&quot;א","13:21","Almuaddib","נניח שיש בהמה מפריסת פרסה, שוסעת שסע בפרסותיה, מעלת גרה, והיא גם בעלת קרנים, ומכונה בלשונות אירופה &quot;גאזל&quot;.<br /><br />אנינו נוהגים לכנות אותה &quot;צבי&quot;, אבל לפי השיטה שלך, זו בעצם עז שבמקום להוסיף לה שם לוואי - למשל - &quot;עז צביינית&quot;, השמטנו ממנה את השם &quot;עז&quot; בכלל, וכינינו אותה &quot;איילה&quot;.<br /><br />אם כן, קל וחומר כשירד ממנה השם &quot;עז&quot; לגמרי שלא תהיה כשרה.<br /><br /><br />התסיל אינו תור. התסיל הוא תסיל. <span class='bordeaux'><b>זה שמו</b></span>.","107","","4629","True","True","False","","141","81.218.141.168","0","13419","חולין|סו ע&quot;א",""),new Message("13438","13437","לא כך משמע מהגמרא","31/08/11 13:31","א אלול","תשע&quot;א","13:31","עציוני","השאלה היא לא על כשרותו לאכילה - יש בעלי חיים רבים בעלי שמות שונים ומשונים שהם כשרים.<br />הבעיה היא שרבי יהודה אומר שהתסיל כשר לעלות <u>למזבח</u> כאשר צריכים להביא <u>יונה</u>, כלומר הוא לא כשר בתור מין עצמאי אלא נחשב יונה. ועל כך עולה השאלה בדבר שמו שלכאורה גרוע משם לוואי.","159","","4629","True","True","False","","206","132.70.40.183","0","13419","חולין|סו ע&quot;א",""),new Message("13442","13438","ההנחה-הקו&quot;ח שבבסיס השאלה, חסר בסיס","31/08/11 13:59","א אלול","תשע&quot;א","13:59","Almuaddib","מה הבסיס לקביעה כי שם עצמאי גרוע משם לואי?","107","","4629","True","True","False","","143","81.218.141.168","0","13419","חולין|סו ע&quot;א",""),new Message("13444","13442","הגיון פשוט","31/08/11 14:09","א אלול","תשע&quot;א","14:09","עציוני","ההבנה הפשוטה היא שהחסרון בשם לוואי הוא שזה לא בדיוק מה שהתורה רצתה. התורה אמרה להביא &quot;יונה&quot;, ולכן כל מה שהוא לא בדיוק יונה, אלא רק דומה לזה (יונה מצויצת, יונה דיגיטלית, יונת העמקים או כל שם אחר) זה לא מספיק טוב, על אף שביסודו של דבר זו יונה.<br />אם שינוי חלקי בשם העוף (הוספת שם לוואי) כבר מגדיר אותו כמספיק שונה על מנת לא להיחשב יונה, הרי שהחלפת השם לחלוטין היא שינוי משמעותי יותר, ולכן סביר לא לראות את התסיל כ&quot;יונה&quot;. <br /><br />הסבר אפשרי יהיה שהחסרון בשם לוואי הוא לא בכך שהוא מצביע על זהות שונה של העוף, אלא חיסרון אחר, שלא שייך בתסיל. כלומר: &quot;תסיל&quot; הוא יותר יונה מאשר &quot;יונה מנומרת&quot;.  הסבר כזה דורש הרחבה ונימוק, שאני בעניי לא מצאתי.","159","","4629","True","True","False","","290","132.70.40.183","0","13419","חולין|סו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);