var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1324;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1324","0",""כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים זה בעל גמרא..."","12/01/10 15:03","כו טבת","תש"ע","15:03","דוד כוכב",""אמר רבי זירא אמר רב,
מאי דכתיב: (משלי טו, טו) כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים? זה בעל גמרא,
וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד - זה בעל משנה.
רבא אמר איפכא.
והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא, מאי דכתיב (קהלת י, ט) מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם?
מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם - אלו בעלי משנה,
בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם - אלו בעלי גמרא".

במה נחלקו?
לרבי זירא אמר רב, העוסק בגמרא "ממית עצמו לכוין הלכות ולתרץ הוויות" (רשב"ם), שמתאמץ ויגע בתורה.
אך את עיקר התועלת מהלימוד מפיק העוסק במשנה, כלומר בהלכות פסוקות, שיודע כיצד לנהוג ולהורות.

ואילו לרבא, אין די בידיעת ההלכות, שכן אמרו במסכת סוטה דף כב.
"התנאים מבלי עולם... שמורין הלכה מתוך משנתן".
ופירש רש"י:
"שמבלין עולם בהוראות טעות, דכיון דאין יודעין טעמי המשנה פעמים גורמין שמדמין לה דבר שאינו דומה".
כלומר שאין די בלימוד הלכות פסוקות בלא למידת טעמיהם הנלמדים בגמרא.

ולמעשה, איזה פוסק עדיף, היודע פסקי הלכות בלא גמרא, או היודע גמרא בלא פסקי הלכות?
על כך ענה הר"י מיגאש בתשובה (סימן קיד), שעדיף יודע פסקי הלכות, כי אנו יודעים לפסוק רק מתוך הגמרא.

עם זאת פסקו הרא"ש וחכמי דורו, והאחרונים,
שאין לפסוק על פי הרמב"ם או השולחן ערוך בלא להכיר את סוגית הגמרא והראשונים, מהטעם הנ"ל.

ומי שצריך לפסק ואין לו די שהות לעיין בסוגיא,
כתב בסוף ספר עיטור סופרים לראי"ה בצעירותו, שדי לעיין באחד מספרי ההלכה, למרות קיצורם, ויסמוך אז על הרוב, שיצא הפסק מיושר.","125","","5220","True","True","False","","2382","192.118.11.112","0","0","בבא בתרא|קמה ע"ב",""),new Message("1325","1324","קישור לר"י מיגאש ולרא"ש","12/01/10 15:44","כו טבת","תש"ע","15:44","הראל","כתובות אינטרנט נלוות:
קישור 1","46","","5220","True","True","False","","181","192.118.11.120","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב",""),new Message("1326","1324",""... זה בעל ת ל מ ו ד"","13/01/10 09:48","כז טבת","תש"ע","09:48","Almuaddib","אוי לנו, כי בספרים שצונזרו על ידי הנוצרים למדנו.



המלים "גמרא" ו"תלמוד" אינן זהות ואף אינן נרדפות. הרוצה להעמיק בהבדל שבין מלים אלו, יכול לפתוח את הדיון בנושא בספרו של אלבק מבוא לשני התלמודים.

בספרינו היה כתוב כאן תמיד "זה בעל תלמוד".
אלא שבעוונותינו גלינו מארצינו, וכבדה עלינו יד הגוים בארצות אירופה, שצינזרו את ספרינו.

יש הבדל גדול בין "בעל תלמוד" לבין "בעל גמרא", ואכמ"ל.



מצ"ב צילום מתוך כתב יד פריס, למי שרוצה לראות דוגמא למקור.","107","jpg","5219","True","True","False","","147","81.218.141.168","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב","0-jpg"),new Message("1329","1325","שו"ת הרא"ש כלל לא סימן ט","14/01/10 00:34","כח טבת","תש"ע","00:34","דוד כוכב","(הובא בהקדמת הכסף משנה ועוד)
וכן טועים כל המורים הוראות מתוך דברי הרמב"ם ז"ל ואינן בקיאין בגמרא, לידע מהיכן הוציא דבריו, טועין להתיר האסור ולאסור את המותר. כי לא עשה כשאר המחברים, שהביאו ראיות לדבריהם והראו על המקומות היכן דבריהם בגמרא, ומתוך זה יכול לעמוד על העיקר ועל האמת. אבל הוא כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה, בלא טעם ובלא ראיה, וכל הקורא בו סבור שמבין בו ואינו כן, שאם אינו בקי בגמרא, אין מבין דבר לאשורו ולאמתו, ויכשל בדין ובהוראה. לכך לא יסמוך אדם על קריאתו בספרו לדון ולהורות, אם לא שימצא ראיה בגמרא. וכן שמעתי מפי אדם גדול בברצילונה , שהיה בקי בתלתא סדרי, ואמר: תמהתי על בני אדם שלא למדו גמרא וקורין בספרי הרמב"ם ז"ל ומורים ודנים מתוך ספריו וסבורין שיכירו בהם. כי אמר: אני מכיר בעצמי, כי בג' סדרים שלמדתי, אני מבין כשאני קורא בספריו, אבל בספריו בהלכות קדשים וזרעים, אינני מבין בהם כלום, וידעתי שכך הוא להם בכל ספריו. נאום הכותב, אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.","125","","5218","True","True","False","","201","95.86.65.30","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב",""),new Message("1328","1326","נראה לי שבמקרה זה המשמעות שוה.","14/01/10 00:30","כח טבת","תש"ע","00:30","דוד כוכב","","125","","5218","False","True","False","","99","95.86.65.30","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב",""),new Message("1330","1328","נראה לי שדוקא לא.","14/01/10 08:43","כח טבת","תש"ע","08:43","Almuaddib","","107","","5218","False","True","False","","131","81.218.141.168","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב",""),new Message("1331","1329","ציטוט מהרמב"ם ומקורות נוספים","14/01/10 08:43","כח טבת","תש"ע","08:43","הראל","בקובץ המצורף - מקורות רבים בנושא זה.

ובעקבות התייחסות הרא"ש לשיטת הרמב"ם (שציטט הרב דוד כוכב), הנה ציטוט מדברי הרמב"ם:

וכבר הזהרתיך שלא תתרשל עד אשר תדע את כל החבור ויהיה הוא ספרך, ותלמדהו בכל מקום, כדי שתשיג את כל תועלתו. כי התכלית המכוונת ממה שנתחבר בתלמוד וזולתו כבר נגמרה ושלמה, ומטרת הלומדים אבוד הזמן במשא ומתן שבתלמוד, כאלו המטרה והתכלית היא ההכשרה בויכוחים לא יותר. וזה לא היה המטרה העיקרית, אלא המשא ומתן והויכוחים נעשו במקרה, כאשר נאמר דבר שקול, ופירשו אחד פירוש מסויים, ופירשו השני הפכו, הוזקק כל אחד מהם לברר אופן למודו ולהכריע באורו. ואין המטרה העיקרית אלא ידיעת מה שצריך לעשות וממה להמנע, וזה ברור לאדם כמוך. ולפיכך נחלצנו למען המטרה העיקרית כדי להקל זכירתו, ואף תדע שכבר אבד הזמן בכל מאמרי הויכוחים, והנחנו כל שזולת זה למי שהעדיף להכשיר את עצמו לכך, כל שכן שאינם חושבים את זאת הכשרה, אלא חושבים שהיא התכלית והמטרה העיקרית אשר בה נעשים רבנים ואותה יש לדרוש.

(אגרות הרמב"ם, הוצאת מוסה"ק [קאפח]. מאגרות הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף בן יהודה)","46","doc","5218","True","True","False","","508","77.127.245.40","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב","0-doc"),new Message("1333","1330","באר דבריך, מה החילוק פה.","14/01/10 11:53","כח טבת","תש"ע","11:53","דוד כוכב","","125","","5218","False","True","False","","100","95.86.65.30","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב",""),new Message("1332","1331","כוונתו שהעיקר בגמרא היא המסקנה למעשה.","14/01/10 11:53","כח טבת","תש"ע","11:53","דוד כוכב","ומי שאין לו פנאי לעסוק בש"ס, יקדים את לימוד הרמב"ם וההלכה.

אך אין כוונתו שלימוד הש"ס מיותר לגמרי אפילו לחכמים, ושאי אפשר להוציא בכח הסברה מהגמרא הלכות נוספות שלא סוכמו ביד החזקה.
הרי הרמב"ם עצמו עשה כך בתשובותיו.

וראה תשובת הרמב"ם בשו"ת הרמב"ם סימן ריח בענין אשה קטלנית שנפלה לפני יבם:

"התשובה,
תמה אני תמיהה גדולה על תלמידי חכמים יקרים עסוקים בתורה תמיד, שיסתפקו עליהם מדרגות האיסורים עד זאת המידה ולא יבדילו בין האסור מן התורה למה שהוא אסור מדבריהם ולמה שהוא מגונה בלבד ואין איסור בו. והיותר תימה בשאלה הוא השוואתכם ספק נפשות הבא בידים, שדוחה מילה, לספק נפשות, שחוששים לו על דרך הניחוש והכישוף והדמיונות והדימויים, אשר במקצת הזמנים יקבלו פעולתם הגופות חלושי הבנין".

פירוש דבריו:
אמנם כתבתי בספרי שקטלנית אסורה,
אך אתם העוסקים והבקיאים בש"ס עצמו, אמורים לדעת לא רק מה מותר ומה אסור, כמו שכתבתי ביד החזקה, אלא גם את חומרת כל דין, כפי שמבואר בטעמו בתלמודים. ולכן מה נדחה מפני מה.
ולמשל בענינינו, למרות שהיבם רשאי לחלוץ אם ירצה, קי"ל "חליצה במקום ייבום אינה מצוה", והיבום משובח בהרבה. הרי לכן יורקים בפני הממאן לייבם. לכן מצות הייבום דוחה את "סכנת" הקטלנית, שאינה טבעית, ודאית, וזמינה.","125","","5218","True","True","False","","125","95.86.65.30","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב",""),new Message("1335","1333","אין שני הדברים דומים כלל:","14/01/10 13:48","כח טבת","תש"ע","13:48","Almuaddib","ראה למשל את דברי הרשב"ם:

הרשב"ם ראה גמרא בה היה כתוב "בעל תלמוד".

תלמוד - הסברה, הסקת המסקנות ולימוד ההלכה מתוכן. להבדיל מהגמרא - שזו המסורת. הלכה שבאה לו במסורת מרבותיו.

ומה כותב הרשב"ם (שגם דבריו שונו ע"י הצנזור):

"בעל תלמוד - שממית עצמו לכוין הלכות ולתרץ הוויות".

תיאור זה מתאים למי שצריך לעמול ולסבור סברות, לא למי שמוסר את ששמע מרבותיו.

הרי לו היה כתוב "בעל גמרא - שממית ...", היית שואל, ובצדק, מדוע מי שמוסר את שלימדוהו רבותיו, צריך לכוין הלכות? הרי אלו כבר מסורות בידו! אלא שהואיל והוא צריך להסיק מסקנות בעצמו, ובכך טורח ו"ממית עצמו" - בכך הוא שונה מבעל המשנה.


והדברים גם ברורים משום שהם מיוסדים על אותם אדנים של המאמר המפורסם כי ...מאה נכנסים למשנה, עשרה מהם יוצאים לתלמוד.

לתלמוד, לא לגמרא, ואכמ"ל.","107","","5218","True","True","False","","128","81.218.141.168","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב",""),new Message("1343","1335","יפה,","15/01/10 14:49","כט טבת","תש"ע","14:49","דוד כוכב","אם כן ממילא כל ההסבר כאן תאם את המשמעות של 'תלמוד'. והכל בסדר.","125","","5217","True","True","False","","92","95.86.70.47","0","1324","בבא בתרא|קמה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);