var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1318;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1318","0","הסיפור של רבא ואיסור גיורא??","11/01/10 11:08","כה טבת","תש&quot;ע","11:08","עקיבא","מצורף <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23754&pgnum=54'>קישור</a> מעניין שרבא למעשה היה בנו החוקי של איסור גיורא ולא מדובר על רבא האמורא הרגיל, כיון שאז קשה מאוד, איך רבא חומד ממון לא לו.<br /><br />ועיין במאירי שרצה לומר שהוא רצה בכל מקרה לתת לו במתנה.","106","","5227","True","True","False","","1005","192.117.162.62","0","0","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1319","1318","יש גם חזון איש מצורף כאן בקובץ על הנושא","11/01/10 11:18","כה טבת","תש&quot;ע","11:18","עקיבא","","106","doc","5227","False","True","False","","141","192.117.162.62","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א","0-doc"),new Message("1345","1318","הסיפור אמנם קשה, אך התירוץ הזה- רעוע","17/01/10 10:45","ב שבט","תש&quot;ע","10:45","Almuaddib","כבר מחבר התירוץ הזה עצמו הרגיש עד כמה חסר בסיס הוא, ואכן צדק בכך.<br /><br />רבינו המאירי מביא כמה תירוצים לסיפור, שעיקרם המשותף הוא שרבא לא התכוון לקחת את הכסף לעצמו, אלא לזכות בו בדין - ואז לתתו לרב מרי בר רחל, או כדי שתיחשב לו לגמילות חסדים, או שייחשב כחסיד וכו'.<br /><br />יש עוד הרבה שהיפכו להבין כיצד נהג כך רבא, מה שמוכיח היאך לכל הקוראים את הגמרא - קשה סיפור זה להבנה.","107","","5221","True","True","False","","157","81.218.141.168","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1349","1318","דומני שאך דיון תיאורטי היה בישיבה","18/01/10 11:43","ג שבט","תש&quot;ע","11:43","Almuaddib","כך אני רואה את שקרה שם, בישיבה של רבא במחוזא:<br /><br />אנו נמצאים בעיר מחוזא, בבית המדרש של רבא. בבית אחר בעיר, שוכב על ערש דווי הגר המפורסם איסור. הגוי שהפך מאנס לגר צדק, מי שבתו של שמואל הפכתהו בכח אישיותה, מחוטף לשם כופר- לגר. גר ידוע הוא איסור. אין גרים הרבה במחוזא, וודאי שאין אף גר עם סיפור כזה. גר שהוא גם חתנו של שמואל.<br /><br />רב מרי בר רחל, בנו הבכור (גם אם לא מבחינה &quot;משפטית&quot;) של איסור גיורא, לא נמצא במחוזא, אלא בעיר אחרת, לפי הבנתי בישיבה בסורא - מקומו של רב. קריאה רדיקלית יותר משלי תציב את רב מרי בקהל התלמידים במחוזא, אצל רבא עצמו, אולם דומני שלא כך יש לקרוא את הסיפור. יש מי שיקרא &quot;בי רב&quot; - כסתם ישיבה כלשהי.<br /><br />כעת בא רבא ללמד את תלמידיו כמה הלכות מיוחדות בדין שכיב מרע גר. אין זה מקרה דבר יום ביומו, אלא דינים שברוב המקרים הם תאורטיים, להלכה ולא למעשה. עומד רבא מול תלמידיו, וכפדגוג דגול &quot;מצמיד&quot; להם את הלימוד התאורטי למעשה קיים, למשהו מוכר. כל תושבי מחוזא יודעים מיהו איסור גיורא, ומסתמא רובם יודעים שהוא חולה ושוכב על ערש דווי. עומד רבא ללמד את תלמידיו שיעור בדרך בה שיעור לא נשכח - באמצעות &quot;דוגמא מהחיים&quot;. <br />אני מודה, גם אנוכי הקטן, כשאני רוצה לסייע בלימוד לאנשים להבין או לזכור, אני משתדל לנקוט בדוגמאות כאלו, ופעמים רבות מספור דימיתי מה היה קורה לו משה כופר בהלוואה שקיבל מיעקב, וכיוצא בזה דוגמאות מהיושבים סביב שולחן הלימוד. לעתים דוקא דוגמא מוקצנת, או מוגחכת, תתפס בזכרון הלומדים טוב יותר, בזכות אותו &quot;טריק&quot; מתודולוגי. <br /><br />וכך אני רואה את השיעור שם בישיבה: <br />רבא מעלה מקרה תיאורטי המתבסס על העובדות הידועות לכל התלמידים בישיבה: כולם יודעים מיהו רבא ומיהו איסור, וכולם יודעים על רב מרי בר רחל ועל סוגיית מעמדו האישי היחודי - הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. <br />תנא דמסייע לדברי שהסיפור תיאורטי, הוא הסתירה בין כך שרב מרי בר רחל נמצא רחוק - בבי רב, לבין הבאתו המיידית לצורך קניין במעמד שלושה. הרי או שאיננו באיזור או שהוא כן באיזור. <br /> <br />עומד רבא, ודן דיון תיאורטי. ברור לו כי הדיון הוא בישיבה בלבד, וברור לו כי כל התלמידים בישיבה מודעים לכך שהכל תיאורטי. שאין הוא חומד לעצמו את הפקדון של איסור הגר. לפיכך גם סוגיית צערו של השכיב מרע - עליו כל כך הקפידו חכמים עד כדי תיקון תקנה מיוחדת לקניין באמצעות דיבור - לא מטרידה אותו. <br /><br />ואז מגיעה הידיעה כי איסור הודה. העובדה כי איסור נקט בדרך כה-יחודית להנחלת בנו, מכאיבה לרבא. מבין הוא, ומבינים כולם, כי הדברים יצאו מבית המדרש. מבין רבא כי בדבריו הוא גרם צער לאיסור גיורא - והרי לא לכך היתה כוונתו! כל כוונתו היתה ללמד רצף של הלכות יחודיות באמצעות הדגמה! ועתה, הגר השוכב על ערש דווי חש נבגד, חש כי רבא - אצלו הפקיד את סכום הכסף הגדול - עומד לקחת לעצמו את הכסף! <br /><br />כך אני מבין את כעסו של רבא על שדברים שהושמעו בבית המדרש - הוצאו החוצה.","107","","5220","True","True","False","","278","81.218.141.168","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1372","1318","אני מתפרץ","21/01/10 15:38","ו שבט","תש&quot;ע","15:38","yairo","אחר בקשת המחילה<br /><br />אולי רבא רוצה לאמר לנו היגד לגבי התנהגותו של איסור <br />הרי מדובר באדם שאנס את בתו של שמואל. אם נאפשר לו להוריש את כספו לבן שנולד ממעשה האונס תנתן הכרה שלאחר מעשה לסוג כזה של הצטרפות אל העם היהודי ועם זה רבא לא מסכים.<br /> האם יש טעם בדברי?","128","","5217","True","True","False","","121","128.139.226.36","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1350","1349","מקורי לגמרי ויפה מאוד","18/01/10 11:50","ג שבט","תש&quot;ע","11:50","עקיבא","","106","","5220","False","True","False","","114","192.117.162.62","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1355","1349","יפה מאוד!! כל הכבוד!","18/01/10 23:37","ג שבט","תש&quot;ע","23:37","שאינו יודע לשאול","","48","","5220","False","True","False","","232","84.228.85.252","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1361","1349","קושיות","20/01/10 13:52","ה שבט","תש&quot;ע","13:52","דוד כוכב","במסכת קידושין דף עג. אמרו שבמחוזא היו גרים רבים &quot;דוכתא דשכיחי גיורי&quot;.<br /><br />לשון הגמרא:<br />&quot;איקפד רבא, אמר: קא מגמרי טענתא לאינשי ומפסדי לי&quot;.<br />משמעות המילים היא שהוא כעס על שנגרם לו הפסד.<br /><br />ישובים נוספים לתמיהה על רבא, באשכול דכאן &quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=1341'>קושיות בעניין הסיפור על איסור גיורא</a>&quot;.","125","","5218","True","True","False","","131","95.86.86.200","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1363","1361","תשובות","20/01/10 21:08","ה שבט","תש&quot;ע","21:08","Almuaddib","<b>1)</b> במחוזא היו מצויים גרים. זה בדיוק מה שכתוב שם: <br />&quot;...אמר רבא מי איכא דדריש מילתא כי האי בדוכתא דשכיחי גיורי ?&quot;. מסתמא היו שם יותר גרים מאשר במחוזות אחרים, ולכך הכוונה. בכל מקרה, גם לו היו שם גרים רבים מאד, אחד בלבד היה איסור, חתנו של שמואל - גדול חכמי פומבדיתא.<br /><br /><br /><b>2)</b> לכאורה, כועס רבא על כך שנלקח ממנו רווח אפשרי. רק לכאורה.<br /><br />ראשית, אזכיר כי בגמרא יש מקרה אחר בו שכ&quot;מ מוריש לרבא את רכושו (סכום דומה, אגב), ורבא - בשל קושי שלו בהבנת מלה בצוואתו של האיש - מתקשה לקחת את הכסף, למרות שנפסק לו שהוא יכול לעשות כן (1). קשה לראות מי שמורישים לו 13 אלפי זוז והוא לא משתמש בהם עד שיוסר שמץ של ספק - כאחד המנסה לחמוד ממון שהופקד בידו.<br />שנית, נזכיר כי ממערכת היחסים הקיימת בין רב מרי בר רחל לבין רבא בהמשך ימיהם, לא נראה שיש שם משקע כלשהו - משקע הצפוי להיות מצידו של מי שניסו לחמוס מידיו את עזבון אביו.<br /><br />ושלישית - לסדר אך לא לחשיבות - אין הביטוי של רבא מעיד דוקא על הפסד ממון. הנה ראינו במסכת בבא מציעא בפרק השואל, כי כאשר מקנטרים תלמידי רבא את רבם, עונה הוא להם בלשון דומה:<br />&quot;אמרו ליה רבנן לרבא: שאיל לן מר.<br />אקפיד, אמר להו: לאפקועי ממונאי קא בעיתו?!&quot;<br /><br />הנה, גם שם, שאין שם כלל עניין של הוצאת ממון אלא דיון תיאורטי לגמרי, משתמש רבא <b>בדיוק</b> באותו מטבע הלשון. גם שם הקפיד, וגם שם שאל אם באים להוציא מידיו ממון.<br /><br />אין זה אלא מטבע לשון. רבא מתרעם על כי &quot;קלקלו&quot; לו את מהלך השיעור שבנה בקפידה.<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />(1) עיינו נדרים נה., ובפירוש המלה &quot;עללתא&quot; התקשה רבא.","107","","5218","True","True","False","","163","87.68.72.27","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1364","1361","תשובות לשאלותיך שלמטה","20/01/10 21:22","ה שבט","תש&quot;ע","21:22","Almuaddib","שאלת כהאי לישנא:<br />&quot;<br />א. קי&quot;ל מהגר&quot;א שכל אמורא המוזכר בש&quot;ס היה ראוי להחיות מתים וכ&quot;כ בליקוטי הלכות הלכות קדושין הלכה ג, וכאמרם במסכת עבודה זרה דף י: , אם כן מה ראה אמורא קדוש כרבא לחמוד כביכול את ממונו של איסור גיורא, ועוד שהקפיד כשמנעו ממנו את הדבר?<br />ב. למה ציינו שרב מרי בי רב הוה כלומר לומד בישיבה? הרי אין הפירוש שלא יכל לבא שהרי אמר רבא: &quot;אי במעמד שלשתן - אי שלח לי לא אזילנא&quot; משמע שרב מרי יכל לבא.<br />ג. למה נתאמץ איסור גיורא להנחיל את בנו והרי באמת אינו נחשב לבנו על פי דין.<br />&quot;<br /><br />ועתה הנה תשובות ברורות ופשוטות לשאלותיך:<br /><br /><b>א. </b> וג<br />כבר הארכנו טובא לעיל להראות כי לא חמד רבא את ממונו של איסור, ולא על הממון הקפיד. <br /><br /><b>ב. </b><br />כבר עניתי על כך לעיל בדברי. רב מרי אכן לא היה שם, ועצם העובדה שרבא מתייחס אליו כאילו הוא כאן - זו חלק מההוכחה כי אך שיעור הלכתי תיאורטי היה כאן. כל התלמידים ידעו שרב מרי אינו בעיר.<br /><br /><b>ג. </b><br />ממה נפשך. אם איסור ת&quot;ח גדול כל כך, עד שבנו שנולד לו וגדל אצלו, אינו נחשב אצלו להורישו רק מפני שהלכתית אינו יורשו - מדוע רבא חושש שהוא ינסה להעביר את הרכוש לרב מרי?<br />ואם אינו כזה, אלא אדם נורמלי החש רגשות אבהות כלפי בנו, מה השאלה בכלל שהוא רוצה להוריש לו את כל רכושו? הרי זה מה שכל אדם היה בוחר לעשות!<br /><br />אילולא דמסתפינא הייתי תוהה אם אדם שהוא עצמו אב לילדים, יכול בכלל לשאול שאלה כזו.<br />לכך נוסיף כי רב מרי בר רחל, נקרא גם בנו של איסור, למרות שהורתו שלא בקדושה היתה, שכך קראנו במסכת קידושין סה:<br />&quot;... מר זוטרא ורב אדא סבא בני דרב מרי בר איסור פליג ניכסייהו בהדי הדדי ...&quot;<br /><br /><b>בני דרב מרי בר איסור</b> !!!","107","","5218","True","True","False","","276","87.68.72.27","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1365","1363","יש הבדל בין הסוגיות.","20/01/10 23:46","ה שבט","תש&quot;ע","23:46","דוד כוכב","בבבא מציעא דף צז. הלשון &quot;לאפקועי ממונאי קא בעיתו?&quot; כלומר שממוני מופקע מאחריות תשלומים כאשר הוא מושאל. ואפשר אכן לפרש לשון זה גם למקרה שלא יהיה הפסד בפועל.<br /><br />אך בבבא בתרא דף קמט. הלשון &quot;קא מגמרי טענתא לאינשי ומפסדי לי&quot;. מדובר על הפסד לו ממש, ואין לאותה טענה שהם לימדו השלכה להפסד חוץ מבמקרה ספציפי זה.<br /><br />וההקפדה היא לא על סתירת השיעור, אלא על גילוי הטענה לאנשים, ושאותו גילוי דוקא יגרום לו ההפסד.","125","","5218","True","True","False","","113","212.76.121.109","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1366","1364","לגבי ג'","21/01/10 00:28","ו שבט","תש&quot;ע","00:28","דוד כוכב","ניתן לטעון כמובן שרב מרי סתם אהב את בנו ורצה להנחילו, ורבא רצה למנוע זאת.<br />גם להבנה זו, השאלה &quot;למה נתאמץ איסור גיורא להנחיל את בנו&quot;, יכולה להתפרש כשאלה של מי שיש לו עשרה ילדים, אלא שרוצה להעמיק את משמעות התירוץ.<br />וכדברי תוספות בבבא מציעא דף כא.<br />&quot;וכמה? א&quot;ר יצחק קב בארבע אמות - צריך לומר דרבי יצחק גופיה בעי&quot;.<br />כלומר שדרך התרצן לשאול בעצמו שאלה כדי לבאר את התירוץ.<br /><br />אך יש כאן יותר מכך.<br />בשו&quot;ע חו&quot;מ סוף סימן רפב <br />&quot;הגה: מי שצוה לעשות בנכסיו הטוב שאפשר לעשות, יתנהו ליורשיו כי אין טוב מזה (מרדכי פרק מי שמת)&quot;.<br />וזה עדיף מהקדש, מצדקה, ומלהנות תלמידי חכמים.<br /><br />אולם אין דין זה קיים במי שאינו בנו ממש.<br />כי אז נכונים דברי רש&quot;י במסכת כתובות דף פה: <br />&quot;ת&quot;ח קודם - דמסתמא אדם מצדיק מעשיו לזכות בשעת מיתה דאמר מר (ברכות לד:) כל הנביאים לא נתנבאו אלא למהנה תלמידי חכמים מנכסיו&quot;.<br /><br />וכיון שאנו מחזיקים את איסור גיורא לחסיד גדול, יש להניח שרצה לעשות את הראוי ביותר, ולא רק את המיות ליבו שבגויותו.<br /><br />וכיון שבאנו להבנה זו, הרי שהבנתו ורצונו של רבא כבר נהירה ומובנת מעצמה.<br />מה גם שכעין זה מצאנו לרבא שהיה מחוטפי מתנות. ומתנה לת&quot;ח נחשבת כמתנת כהונה. במסכת חולין דף קלג.<br />ובמסכת יומא דף עא. &quot;הרוצה לנסך יין על גבי המזבח - ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין&quot;.","125","","5217","True","True","False","","288","212.76.121.109","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א",""),new Message("1376","1372","חוששני שאין כך הדבר","22/01/10 10:07","ז שבט","תש&quot;ע","10:07","Almuaddib","בין רבא לבין איסור גיורא התקיימה מערכת יחסים כלשהי, שהרי רבא מצטט את דבריו בדיון. לו מה שרצה רבא להדגיש היה את היחס אל הגר שבגויותו עשה מה שעשה - לא היה מקיים עמו קשרים חברתיים.<br /><br />ועוד, אסור להזכיר לגר מעשיו שהיו כשהיה גוי. וכי רבא יעשה זאת?","107","","5216","True","True","False","","152","87.68.72.27","0","1318","בבא בתרא|קמט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);