var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13032;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13032","0","המשך הכשירות בעוף","23/08/11 02:06","כג אב","תשע&quot;א","02:06","המכריע","א. לפסקי רש&quot;י. בד&quot;ה דאנקורי. מביא תשובת הגאונים לבירור הסוג, ומסיים &quot;ובעיר הזאת יש מהן&quot;.<br /><br />ב. שמוטת ירך בבהמה טרפה. לפנינו בסוגריים ואין הסבר על הגליון לפשר המחיקה. אמנם בתוד&quot;ה למה ליה מוכח שלא גרסו זאת, שדנו על זה בארוכה ותמהו מדוע זה לא הוזכר בסוגיא.<br /><br />ג. שמוטת גף בעוף טריפה. ולא קשיא דאם כן זה נוסף על בהמה דשמוטת יד בה כשירה, דכיון דהוי משום ניקבה הריאה, הרי בבהמה אמור, אלא דבבהמה שמיטת היד אין לה השפעה על הריאה ובעוף כן. (אגב &quot;גף&quot; בפתח תחת הגימל?)<br /><br />ד. תיבדק. לא ידעתי מדוע פירש רש&quot;י על ידי קנה, וכי אי אפשר לנפח ישירות בגרגרת כמו בבהמה?<br /><br />ה. אין ריאה לעוף. מסקינן דהיינו כפשוטו. והדבר נראה זר מאד. אמנם אמר ריב&quot;ח שבריבי לא בקי בתרנגולין, אבל כבר כ' רש&quot;י דלשון בדיחותא הוא (אגב. מתאים לר' יוסי בר חנינא דהוא מחכי עליה במערבא), אבל איך יאמר בפסקנות כזו בלי להתמצא ובלי לברר דבר שכל עקרת בית וכל שוחט ובודק ומולח וקצב וכו' יכולין להעיד עליו.<br /><br />ו. צומת הגידין. עי' רש&quot;י חיבור וקיבוץ כולן למקום אחד. אולי הלשון צומת דרכים היא מלשון זה, המרכז בו כל הדרכים נפגשות מתחברות.<br /><br />ז. בפירוש אמר רב. וצ&quot;ל דלעיל דאישתיק אישתמיטתיה לפי שעה ושמע מר' אבא ונזכר שמועתו.<br /><br />ח. (נז:) זה התיר לי רבי זה התיר לי רבי. צ&quot;ב מדוע כפל. ואולי היה בידו עוד אבר מלוח שהורו בו היתר. או שהיה מראה לכל צד שיראו כל התלמידים העוטרים אותו.<br /><br />ט. אלא כי הא דשאל ר' יוסי וכו'. לכ' קשה מה מצאו בדברי ריב&quot;ל האוסר טפי מכל שאר האוסרין דיש להעמיד כנגדן את המתירין. ולכן פי' רש&quot;י דהראיה מהא דהעיד שכך הלכה רווחת בישראל.<br /><br />י. והיניחה בתנור. מסתמא הכוונה שבנה לה לול סמוך לתנור, שתתחמם ממנו תדיר במקום הנוצה. (אגב מענין אם זו היתה אותה התרנגולת שנשמטה הירך שלה...).<br /><br />יא. מאי עסקן. היה קשה לרש&quot;י הרי בהא גופא הוא עסקן שטלה עליה וכו', ולכן פי' דמשמע לן שבאותה שעה כבר היה עסקן. וקצ&quot;ב  מדוע לא אמרו שנקרא עסקן על שם הסיפור הראשון שעשו לה שפופרת של קנה. ואולי שם &quot;עשו&quot; ולא הוא עשה. או משום דשם לא נעשה כדי להוכיח דבר.","199","","4633","True","True","False","","1140","213.151.55.208","0","0","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13033","13032","- המשך -","23/08/11 02:07","כג אב","תשע&quot;א","02:07","המכריע","יב. לך אל נמלה וגו'. כבר כתבתי במק&quot;א דיש כאן יסוד גדול. דלכ' קשה מה שייך וחכם, הא אין זה אלא התעוררות מחריצותה, דהיינו קבלת השראה לרוח ולנ]ש לא משהו שכלי. וגם מה נפ&quot;מ אי יש שוטר או לא, העיקר ראה חריצותה. אלא שאחד משרשי העצלות היא שהעצל אומר אם ינהלוני על כל צעד ושעל אהיה חרוץ, אבל אין בי היכולת לנהל את עצמי, וחושב בלבבו לאמר שכך דרך העולם שרובם מוכרחים למישהו שינהל אותם. וכלומר יש כאן לא רק כבידות הגוף והנפש אלא טעות עקרונית. ועל זה אומר חכם מן הנמלה שאע&quot;פ שאין לה מושל ומהל מכל סוג, ובכל זאת היא חרוצה, ולא רק כשהרעב דוחק בה (שבמצב זה גם עצלנים פעילים בדרך כלל), אלא בקיץ מכינה לחורף.<br /><br />יג.חידוק של קרויה. אולי מכאן מקור הביטוי &quot;ראש דלעת&quot;...","199","","4633","True","True","False","","142","213.151.55.208","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13036","13032","גַּף בפתח","23/08/11 04:48","כג אב","תשע&quot;א","04:48","דוד כוכב","","125","","4633","False","True","False","","98","31.44.128.212","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13044","13032","להערתך החמישית:","23/08/11 09:52","כג אב","תשע&quot;א","09:52","Almuaddib","א.<br />ברור כי לעוף יש ריאות - וכך ידעו גם כולם אז.<br /><br />ב.<br />ברור כי המסקנה היא כי חזקיה אמר שלעוף אין ריאות, או לכל הפחות כי כך רבי יוחנן הבין את דברי חזקיה - שאין לעוף כלל ריאות.<br /><br />ג.<br />לענ&quot;ד, לא הבנת נכונה את רש&quot;י או את דברי ריב&quot;ח. ריב&quot;ח אמר, בפשטות, כי חזקיה טעה בדבר זה. כדי לא לומר על אחד מגדולי בעלי התריסין בדרך שאינה מכבדת כי טעה, היפך בזכותו כי לא הכיר תרנגולים, כי לא אכל כאלו.<br />ההיפוך בזכותו נעשה באמצעות אמירה מחוייכת - וכך גם הבין אותה רש&quot;י. המשמעות - נותרה ברורה, כי הרי אסור להותיר טעות רק משום כבודו של חזקיה - ולכן היה מוכרח להסביר ריב&quot;ח כי חזקיה פשוט טעה.","107","","4633","True","True","False","","180","81.218.141.168","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13047","13032","ז. דאישתיק - שלא חש לענות לו","23/08/11 11:25","כג אב","תשע&quot;א","11:25","amdavid","כי היה פשוט לו החילוק.<br />מתוך פירוש שפה ברורה","175","","4633","True","True","False","","171","109.64.215.46","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13049","13032","לגבי ו', צומת הגידין:","23/08/11 12:46","כג אב","תשע&quot;א","12:46","Almuaddib","משמעות המלה &quot;צומת&quot; ברורה - מקום בו נפגשים ומתהדקים כמה דברים. ברור כי על דרך &quot;<span class='bordeaux'><b>צומת הגידין</b></span>&quot;, השתמשו מחדשי הלשון העברית ויצרו את &quot;<span class='bordeaux'><b>צומת הדרכים</b></span>&quot;, וככל יצירה הגיונית - החידוש נטמע היטב ולא נודע כי חידוש הוא.<br /><br /><br />השורש: צמ&quot;ה. רש&quot;י עצמו כבר מקשר בין הצמה - קליעת שערות האשה, לבין הצומת (בפירושו לשה&quot;ש). כפי שהשערות מהודקות ונפגשות בצמה, כך הגידים בצומת הגידים.","107","","4633","True","True","False","","162","81.218.141.168","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13114","13032","ה. אין ריאה לעוף","24/08/11 16:22","כד אב","תשע&quot;א","16:22","amdavid","ראה כאן <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/12915-sFile.pdf'>מערכת הנשימה של תרנגול</a><br />לפ&quot;ז אולי אפשר להסביר (ולא ראיתי בפועל ריאת עוף או את מנגנון הנשימה שלו)<br />כוונת חזקיה שאין לו ריאה - כריאת בהמה, <br />כלומר המנגנון שונה וממילא אין שם ריאה (רגילה) עליה","175","","4632","True","True","False","","200","79.179.215.174","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13037","13033","גם מוסר צריך ללמוד בעיון ובשכליות","23/08/11 05:03","כג אב","תשע&quot;א","05:03","דוד כוכב","וליתר דיוק, דוקא מוסר, כדברי המסילת ישרים בהקדמתו:<br />&quot;וְהִנֵּה הַכָּתוּב אוֹמֵר (איוב כ&quot;ח, כח) &quot;הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה&quot;, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל&quot;א ב') &quot;הֵן&quot; - אַחַת. הֲרֵי שֶׁהַיִּרְאָה הִיא חָכְמָה, <b>וְהִיא לְבַדָּהּ </b>חָכְמָה, וּוַדַּאי שֶׁאֵין נִקְרָא &quot;חָכְמָה&quot; מַה שֶּׁאֵין בּוֹ <b>עִיּוּן</b>&quot;.<br /><br />וכתב הראי&quot;ה בהקדמתו למוסר אביך, &quot;דשמעתא בעא צילותא כיומא דאסתנא&quot; (מסכת מגילה דף כח ע&quot;ב) לכן מוסר (/אמונה/השקפה/פנימיות) צריך ללמוד דוקא בשכליות ולא בהתפעלות. כי למרות שנחוץ גם לימוד מוסר בהתפעלות, רק הלימוד שבישוב הדעת נשמר בקביעות ומעצב את דעת והשקפת הלומד.<br />ויש לצרף לזה דבר קרוב מהרב שטיינהוז משגיח דישיבה קטנה קול תורה. והיו הדברים האלה... על לבבך. על, ולא בתוך הלב. ובזמן התפילה נפתח הלב והדברים נכנסים פנימה.","125","","4633","True","True","False","","144","31.44.128.212","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13041","13037","[ללא נושא]","23/08/11 09:39","כג אב","תשע&quot;א","09:39","המכריע","דברי הראי&quot;ה מפורשים באיגרתו הידועה של הגרי&quot;ס, שיש ללמוד גם בהפעלות כדי להשפיע על כוחות הנפש הכהים וגם בעיון כדי לקבוע את הדברים בדעת. ודברי הרב שטיינהוז הם של הקוצקאי, רק שהוא לא אמר תפילה (זו כבר מחלת משגיחים, בדרך כלל הם מדגישים תפילה בישיבה) אלא שמגיע רגע שהלב נפתח אז ייכנסו. ולא כל כך הבנתי מה זה קשור בכלל.<br />לעצם הערתך במחילה נדמה לי שקירבת רחוקים, אני לא מדבר על לימוד מוסר ויסודי אמונה  וכו' אני מדבר על הליכת העצל לראות בעיניו מעשה חריצות למען תדבק נפשו ברוח חריצות זו.<br />אולי בכל זאת טוב שכתבת משהו, למען הער את ישיני החופש שלאחרונה לא מתפקדים כמעט...","199","","4633","True","True","False","","210","213.151.55.208","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13146","13037","חכמה במקרא יש לה משמעות שונה","25/08/11 10:13","כה אב","תשע&quot;א","10:13","קותי","ממה שאנחנו רגילים <br />לעצם הפסוק שהבאת ראה רש&quot;י <br />רש&quot;י איוב פרק כח פסוק כח<br />(כח) הן יראת ה' היא חכמה - זו צריכה לזו ואין חכמה יפה בלא יראה:<br />אם אין יראת שמיים מתחכמים ואם יש יראת שמים &quot;רק&quot; נוהגים בחכמה <br /><br />וכך מתפרש גם הפסוק על הנמלה <br />רש&quot;י משלי פרק ו פסוק ו <br /><br />ו) לך אל נמלה עצל וגו' וחכם - והתחכם:<br />כלומר הפך העצלן זה החכם כלומר מי שעושה את המעשה הראוי, המסתבר, הקונסטרוקטיבי <br />לכן פרעה אומר ליוסף אין נבון וחכם כמוך אתה אדם פרקטי אתה יודע מה צריך לעשות <br />ואין לזה קשר ליכולת אינטלקטואלית ושכלית שאנו מייחסים בימינו לחכם <br />שמות פרק לה <br /><br />(כו) וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים:<br /><br />מדובר כאן בתבונת כפיים","217","","4631","True","True","False","","200","85.250.134.38","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13061","13041","הלואי עלי 'מחלה' כזו של התעוררות בתפילה","24/08/11 01:22","כד אב","תשע&quot;א","01:22","דוד כוכב","הקשר,<br />אמנם כוונת המאמר היתה שב<i>חוץ</i> ללב - <i>על </i>הלב, יש חסרון מה - רק הפרוזדור אל תוך הלב,<br />אבל על פי הדברים שלפני כן מבורר שדוקא רצוי שיהא בתחילה חוץ ללב (הרגשי=במשמעות של היום, לא במשמעות המקראית), באופן שקול ומודע. ורק אח&quot;כ יש מעלה נוספת שיכנס גם לתוך הלב.<br /><br />גם ראיית החריצות והבנתה היא יסוד ללימוד מוסר הזריזות. ההבנה מה באמת קורה בדיוק אצל הנמלה, וההפנמה שתבא בעקבותיה.<br /><br />בענין עונת המלפפונים וישיני החופש.<br />אמר הרב שבדרון: &quot;אחורי/אחרי/ ארי ולא אחורי/אחרי/ אשה&quot; (מסכתות ברכות דף סא ע&quot;א; ועירובין דף יח ע&quot;ב), טוב לשוב ולהתחזק כבר בשלהי אב - מזל אריה, ולא רק בשלהי אלול - מזל בתולה (אלו דבריו בשינוי מה).<br />מט&quot;ו באב, &quot;מכאן ואילך, דמוסיף - יוסיף&quot; (מסכת תענית דף לא ע&quot;א, והדברים הקשים שייכים רק לזמן שלומדים רק בלילה, כאשר - יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ <b>עֲדֵי עָרֶב</b>. תהלים קד, כג).","125","","4632","True","True","False","","117","31.44.128.212","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13045","13044","לא הבנתי","23/08/11 10:51","כג אב","תשע&quot;א","10:51","המכריע","כל ההערה שלי בנויה בדיוק על הנחותיך; שברור שיש ריאות, שברור למסקנה שחזקיה טעה. שברור שזה מה שאמר ריב&quot;ח בדרכו המחוייכת (מאיזה טעם שיהיה), ובדיוק על כך אני תמה איך אדם ברמה של חזקיה מתיימר לומר דעה עובדתית על דבר שברור שהוא לא בדק ויכול לשאול בשיא הזמינות והוא מדבר בלי לעשות זאת.","199","","4633","True","True","False","","143","213.151.55.208","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13046","13045","עד שאתה תמה עליו, תמה על ר&quot;א בריה דרבא","23/08/11 11:18","כג אב","תשע&quot;א","11:18","Almuaddib","גם הוא אינו בודק, ועוד מסביר את טעויותיו של מי שניסה לבדוק - רבי שמעון בן חלפתא.<br /><br />ואין הוא אומר שצריך בדיקה אחרת, אלא שיש להאמין לשלמה.<br /><br /><br />שאלתך על חזקיה נכונה, אולם התשובה לכך היא כי בדידו הוה עובדא - ובדיוק בשל שאלה זו אמר ר&quot;י ברבי חנינא את שאמר - כדי שלא תטעה ותחשוב שלא טעה חזקיה.","107","","4633","True","True","False","","150","81.218.141.168","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13050","13046","אני הבנתי קצת אחרת","23/08/11 13:02","כג אב","תשע&quot;א","13:02","המכריע","אני חשבתי שר&quot;א בריה דרבא דוקא מכבד את דברי רשב&quot;ח ובנוי עליו. כלומר הוא מקבל שכדאי לבדוק אם אפשר, (יש בזה משום עמל התורה, פסוק במשלי, לדעת האם יסודו בבדיקה שבידינו לשחזרה או ידע ממימד אחר, עי' כעין זה בתוס' שלכן אינו נחשב מלגלג על דברי חכמים), והוא מקבל שזאת הדרך היחידה לבדוק, אלא שהוא מצביע על שלש כשלים לוגיים בניתוח המסקנה, ומכיון שכך על כרחך לפי הנחת רשב&quot;ח - שזו הבדיקה האפשרית -  שזה לא ניתן לבדיקה ואין לנו אלא לסמוך אהימנותיה דשלמה (לרש&quot;י רוח קדשו). גם רשב&quot;ח חתר לכך לדעת האם ניתן לבדוק או דע&quot;כ ידע שלמה בכלים שאינם בידינו.","199","","4633","True","True","False","","187","213.151.55.208","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13051","13047","אישתיק","23/08/11 13:04","כג אב","תשע&quot;א","13:04","המכריע","כמדומני שדברי השפה ברורה שלא בדקדוק בזה, כי אישתיק ככל הידוע לי זה לא שתק, כמו שמצינו שרב שתק לר' אמי ור' אסי ותוס' דן אם מפני שלא ידע או מפני שלא חש להשיבם, וכמו שמצינו להדיא בכמה מקומות, אלא אישתיק זה נשתתק, כלומר נסתתמו טענותיו.","199","","4633","True","True","False","","149","213.151.55.208","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13052","13049","יישר כחך על הרחבת הצומת..","23/08/11 13:05","כג אב","תשע&quot;א","13:05","המכריע","","199","","4633","False","True","False","","118","213.151.55.208","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13053","13049","צמה זה גם לשון צמצום","23/08/11 14:31","כג אב","תשע&quot;א","14:31","יאירה","דהיינו כאשר אשה קולעת את שיערה הוא מצטמצם והופך לצמה.","192","","4633","True","True","False","","196","212.76.113.114","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13054","13052","הרחבה נוספת","23/08/11 14:32","כג אב","תשע&quot;א","14:32","יאירה","&quot;צומת&quot; זאת מילה בלשון זכר ומי שאומר &quot;צומת מרכזית מרומזרת&quot; אינו אלא טועה.","192","","4633","True","True","False","","186","212.76.113.114","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13055","13053","דבריך מבוססים על משהו?","23/08/11 14:36","כג אב","תשע&quot;א","14:36","Almuaddib","מה הקשר בין שני השורשים הללו?<br /><br />מהו סוד הצמצום המצמיד צמה ומצמצם מחלפות?<br /><br />איך השורש צמצ&quot;ם קשור לשורש צמ&quot;ה ?","107","","4633","True","True","False","","136","81.218.141.168","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13068","13055","לא, זאת הייתה השערה שלי","24/08/11 09:36","כד אב","תשע&quot;א","09:36","יאירה","והיא לא נכונה. אחרי הבדיקה, שבצעתי אתמול הסתבר, שאין קשר בין השורשים הללו.<br />על כן אני מצטערת וחוזרת בי.","192","","4632","True","True","False","","203","213.151.57.64","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13063","13061","אחורי ארי","24/08/11 08:44","כד אב","תשע&quot;א","08:44","המכריע","לא כל דבריך כאן הבנתי. ממה שהבנתי אני רואה שיש עוד אי הבנות. מחלת המשגיחים המיוחסת להם אינה קשורה להתעוררות מבורכת בתפילה, אלא לכך שכל רעיון מוסרי היכול להתייחס לכל אחת מתריג המצוות מתפרש בפיהם אך ורק בקשר לתפילה בישיבה, ואכמ&quot;ל. <br />הרעיון של אחורי ארי כבר כתוב בבני יששכר ואם איני טועה הוא מיוחס לקודמין. רק בלי שלהי. חבל לקרר יהודים מלהתעורר לפני השלהי, רק בשביל לסדר את אחורי (שיש דרכים נוספות לסדרו).<br />נדמה לי שהרעיון הותיק של על לבבך גם עושה כאן איזו סטיה מכוונת אומרו אבל אסתגר בקמייתא.","199","","4632","True","True","False","","184","95.86.111.92","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13074","13068","יצמיתם ה' אלוקינו","24/08/11 10:57","כד אב","תשע&quot;א","10:57","המכריע","אמרנו היום בשחרית בשירו של יום. מילה זו נפוצה בתהילים במובן של הכרתה בערך, האם יש דרך לקשרה לשרש צמה הנל?<br />ובדרך אגב המורה דיבר קודם על שרש צמצם. יש כזה בעברית? אני חשבתי שזו מילה ארמית לגמרי שעוברתה.. על מה אדניה הטבעו אם הורתה ולידתה בשפת עבר?","199","","4632","True","True","False","","182","95.86.111.92","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13079","13074","הצמית = הכרית","24/08/11 12:45","כד אב","תשע&quot;א","12:45","Almuaddib","השימוש הזה הרי ידוע לכל מתפלל, ואינו חדש.<br /><br />השורש אותו השורש, המשמעות שונה, וכידוע - לשורשים רבים יש משמעויות שונות, לאו דוקא קשורות אלו באלו, ודומני שאף הזכרנו זאת בעבר.<br /><br />אני לא מחזיק ברגע זה מילון מולי, אך השימוש בשורש &quot;צמצ&quot;ם&quot; מצוי בלשון חכמים, כפי שראינו בגמרא פעמים רבות &quot;בצמצום&quot;, &quot;מצמצם&quot; וכו'.<br /><br />בדרך כלל שורש מצורה זו, מקורו בכפולים; גלג&quot;ל מקורו בגל&quot;ל, כך שניתן להניח שמקורו צמ&quot;ם, אם כי אינני מצליח לקשר ביניהם במשמעות בצורה פשוטה.<br /><br />מהו המקור האטימולוגי אינני יודע, בהחלט סביר שהוא מארמית במקור, אך קשה מאד להבחין בין מקור ארמי למקור עברי, משום שמדובר בשפות אחיות החולקות שורשים רבים.","107","","4632","True","True","False","","207","81.218.141.168","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13118","13114","רעיון מענין. ייישר כח","24/08/11 19:04","כד אב","תשע&quot;א","19:04","המכריע","","199","","4632","False","True","False","","125","31.44.141.128","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13120","13114","רבי יוחנן ורבי יוסי ברבי חנינא","24/08/11 19:08","כד אב","תשע&quot;א","19:08","Almuaddib","לא סברו כך.","107","","4632","True","True","False","","114","77.125.109.212","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13134","13120","אבל בזה פליגי","25/08/11 01:30","כה אב","תשע&quot;א","01:30","המכריע","כיון שריאת העוף לא משאבה ולא מכוחה התרנגול נושם, והסימפונות ההן כנראה לא נוהג בהן דין נקבה הריאה, שפיר י&quot;ל דבזה פליגי ריו&quot;ח וריב&quot;ח ס&quot;ל דמ&quot;מ הוי ריאה ובריבי סבר דזה לא נקרא ריאה לענין טריפות הריאה.<br />אולי לכן רש&quot;י אמר שזה דרך חוכא, כלומר ידע ריב&quot;ח טעמו של חזקיה, אלא דלא ס&quot;ל ודחהו בסגנון חוכא כאילו אמר חזקיה דבריו מכח שלא ראה תרנגול מימיו.","199","","4631","True","True","False","","159","31.44.141.128","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13174","13146","גם וגם","25/08/11 16:45","כה אב","תשע&quot;א","16:45","דוד כוכב","בנמלה כתוב: רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם - האות ח' בחטף, לכן זה אכן ציווּי.<br />אבל בפסוק הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה מדובר בשם עצם.<br /><br />חכמה יכולה להיות כישרון, אבל יש גם חכמה בידיעות, למשל בשלמה:<br />מלכים א ה ט-יד:<br />וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם...<br /><b>וַיְדַבֵּר </b>שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי <b>שִׁירוֹ </b>חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. <b>וַיְדַבֵּר </b>עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים. וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים <b>לִשְׁמֹעַ </b>אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה.","125","","4631","True","True","False","","103","31.44.128.212","0","13032","חולין|נז ע&quot;א",""),new Message("13568","13174","בזכותך הלכתי לראות כיצד נקראת חכמת שלמה","05/09/11 02:49","ו אלול","תשע&quot;א","02:49","קותי","במשפט שלמה והנה הפסוק<br />מלכים א פרק ג <br /><br />(כח) וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט: <br /><br />חכמת אלוקים - להבין בבני אדם זאת חכמת אלוקים שהרי מתוך השיח של הנשים ברור  מי האם וגם שלמה בדבריו בסיכום המשפט רומז על כך שהוא יודע <br />גזירת התינוק היתה רק הוכחה להמון העם פעלול מעולה שאינו מותיר מקום לויכוח<br /><br />על משקל זה חכמת אדם היא יראת ה' להביא בחשבון מה ה' דורש מעמך עשות הישר והטוב","217","","4620","True","True","False","","185","85.250.150.216","0","13032","חולין|נז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);