var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1262;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1262","0","&quot;אין לדיין אלא מה שעיניו רואות&quot;","29/12/09 13:31","יב טבת","תש&quot;ע","13:31","דוד כוכב","&quot;מגמר נמי לא תגמרו מיניה - דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות&quot;.<br /><br />הלכה זו כתובה שלש פעמים בש&quot;ס,<br />ובכל סוגיא מבואר חידוש מסוים באותה הלכה.<br /><br />בסוגיתנו מבואר שהפוסק צריך לפסוק לפי סברתו והבנתו, ולא לסמוך על סברת אחרים, ואפילו של רבו.<br /><br />במסכת סנהדרין דף ו: <br />&quot;שמא יאמר הדיין מה לי בצער הזה - תלמוד לומר עמכם בדבר משפט - אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות&quot;.<br />מבואר שאין לדיין לחשוש שמא דן שלא כדין,<br />אלא כיון שהשתדל לברר את המציאות ואת הדין כאשר ביכולתו, יצא ידי חובה.<br /><br />במסכת נדה דף כ: <br />&quot;דתניא: לא יאמר חכם אילו היה לח היה ודאי טמא, אלא אמר אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות&quot;.<br />מבואר שהפוסק צריך לפסוק על פי ראות עיניו ממש, <br />כגון בעניני שיעורים, מידות, וצבעים,<br />למרות שיתכן שלעיני אדם אחר, <br />או אפילו לעיניו הוא, בזמן אחר, <br />הדבר ייראה שונה מעט.","125","","5241","True","True","False","","6409","77.126.147.131","0","0","בבא בתרא|קלא ע&quot;א",""),new Message("1263","1262","כוחה של הלכה זו","30/12/09 07:51","יג טבת","תש&quot;ע","07:51","ברוך","ההשוואה בין שלשת המקורות אכן מאירת עיניים, ומלמדת כי הבסיס היחיד עליו יכול הדיין להסתמך הינה הבנתו, ואפילו כשהוא יודע שהבנתו עלולה להיות מוטעית (מאחר ורבו פסק אחרת) או שהיא מתבססת על מקורות חלקיים (כי יתכן שהצבע ישתנה וכד').<br />אך יש לשאול, מהו כוחה של הלכה זו?<br />רבא אומר לתלמידיו כי אם נראה להם אחרת ממה שפסק הוא, הם צריכים לפסוק על פי הבנתם. אני מניח כי לכולנו ברור, שאנו לא יכולים לפסוק אחרת מרבא רק כי דבריו אינם נראים בעינינו.<br />בדומה לכך, גם רבא עצמו אינו יכול לסמוך על הבנתו בביאור פסוקי התורה לדוגמא, כשהיא סותרת משנה מפורשת.<br />מהו אם כן ההבדל? מתי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ומתי עליו לבטל דעתו בפני המסורת?","86","","5240","True","True","False","","464","87.68.213.196","0","1262","בבא בתרא|קלא ע&quot;א",""),new Message("1264","1263","שאלה טובה!","30/12/09 14:18","יג טבת","תש&quot;ע","14:18","בבא רגל","מאז ומתמיד אני מסובך בסוגיה הזו ולא מבין את הכללים:<br />מחד גיסא, הלכתא כבתראי מרבא ואילך,<br />מאידך גיסא, וכי הלכה כמוני כי אני מאוחר למשנה ברורה (לדוגמא)? - איפה עובר קו הגבול?<br />אכן שאלתו של ברוך &quot;מתי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ומתי עליו לבטל דעתו בפני המסורת?&quot; צריכה עיון!","51","","5240","True","True","False","","257","192.115.90.150","0","1262","בבא בתרא|קלא ע&quot;א",""),new Message("1266","1264","לעניות דעתי...","30/12/09 20:11","יג טבת","תש&quot;ע","20:11","עומר","בס&quot;ד<br /><br />נדמה לי שאין מדובר בסתם אדם שפוסק דין לעצמו, אלא באדם גדול שפוסק דין לכלל ישראל (או לאנשים אחרים), למשל, אדם שפוסק דין בב&quot;ד. לאדם כזה, <b> אשר בירר את ההלכה עד תום </b> יש סמכות לפסוק כפי מה שנראה לו.<br /><br />אם, יש לו רב שאמר פסיקה אחרת, והוא בירר את ההלכה עד תום (וזה כולל פניה לרבנים גדולים ממנו או לב&quot;ד גדול ממנו שיאירו את עיניו בהלכה זו), אז נכנס הדין שרבא אמר.<br /><br />אני אומר את הדברים מהיגיון - למשל, שהמשנה ברורה חולק על השולחן ערוך, או השו&quot;ע על הרמב&quot;ם. <br />רק הגמרא היא ההלכה היחידה שאנו מחוייבים לפיה, אך מעבר לכך - כל אחד צריך לעשות כפי שהסברתי קודם (ע&quot;פ ההיגיון שלי, לפחות... אם יש למישהו אפשרות אחרת - שיציע...).<br /><br />עם זאת, נראה לי, שאם המסורת התקבלה בב&quot;ד שגדול ממנו (ויש שם השראת שכינה), לא ניתן לבטל את הדין, או לשנותו וכדומה.","59","","5240","True","True","False","","195","91.135.102.197","0","1262","בבא בתרא|קלא ע&quot;א",""),new Message("1274","1266","אכן קיימות מספר הגבלות.","01/01/10 14:52","טו טבת","תש&quot;ע","14:52","דוד כוכב","הדין מובא בשו&quot;ע חו&quot;מ כה, א ברמא:<br /><br />&quot;י&quot;א דאם נראה לדיין ולבני דורו מכח ראיות מוכרחות שאין הדין כמו שהוזכר בפוסקים, יכול לחלוק עליו, מאחר שאינו נזכר בגמרא (טור בשם הרא&quot;ש). מכל מקום אין להקל בדבר שהחמירו בו החבורים שנתפשטו ברוב ישראל&quot;.<br /><br />ובביאור הגר&quot;א חושן משפט סימן כה ס&quot;ק ו <br />&quot;(ליקוט) מאחר שלא נזכר כו'. דעל הגמ' אין רשות להוסיף ולא לגרוע כ&quot;ש לחלוק כמ&quot;ש בפ' הפועלי' רבינא ורב אשי סוף הוראה (ע&quot;כ)&quot;.<br />וב ס&quot;ק ז <br />&quot;(ליקוט) מ&quot;מ אין להקל כו'. ע&quot;ז ל&quot;ו א' בכל יכול לבטל כו' הואיל ופשט כו' וכ' הר&quot;ן שם ג' דינין הן פשט ברוב ישראל אפי' ב&quot;ד גדול א&quot;י לבטל לא פשט ב&quot;ד גדול יכול לבטל לא פשט ואין רוב הציבור יכולין לעמוד בהן אפי' ב&quot;ד קטן יכול לבטל (ע&quot;כ)&quot;.<br /><br />ומבואר יפה בהקדמת הרמב&quot;ם ליד החזקה:<br />&quot;נמצא רבינא ורב אשי וחבריהם. סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה. ושגזרו גזירות והתקינו התקנות והנהיגו מנהגות ופשטה גזירתם ותקנתם ומנהגותם בכל ישראל בכל מקומות מושבותם. ואחר בית דין של רב אשי שחבר הגמרא וגמרו בימי בנו נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר והגיעו לקצוות ואיים הרחוקים ורבתה קטטה בעולם ונשתבשו הדרכים בגייסות ונתמעט תלמוד תורה ולא נכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם אלא מתקבצים יחידים השרידים אשר ה' קורא בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה ועוסקין בתורה ומבינים בחיבורי החכמים כולם ויודעים מהם דרך המשפט היאך הוא. וכל בית דין שעמד אחר הגמרא בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו או לבני מדינות רבות לא פשטו מעשיו בכל ישראל מפני רחוק מושבותיהם ושבוש הדרכים. והיות בית דין של אותה המדינה יחידים ובית דין הגדול של שבעים ואחד בטל מכמה שנים קודם חיבור הגמרא. לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג כמנהג מדינה האחרת. ואין אומרים לבית דין זה לגזור גזירה שגזרה בית דין אחר במדינתו. וכן אם למד אחד מהגאונים שדרך המשפט כך הוא ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בגמרא, אין שומעין לראשון אלא למי שהדעת נוטה לדבריו בין ראשון בין אחרון:<br />ודברים הללו בדינים גזירות ותקנות ומנהגות שנתחדשו אחר חיבור הגמרא. אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם. הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל&quot;. <br /><br />ובשו&quot;ע יו&quot;ד רמב סעיף ד<br />&quot;אסור לאדם להורות לפני רבו לעולם, וכל המורה לפניו חייב מיתה. הגה: ואפילו נטילת רשות לא מהני תוך שלשה פרסאות, אם הוא רבו מובהק. ואם הוא רחוק מרבו י&quot;ב מיל, ושאל לו אדם דבר הלכה בדרך מקרה, יכול להשיב&quot;.<br /><br />ושם נתבאר שנשיא בדור ולומד אצלו נחשב לרבו מובהק.<br /><br />לסיכום,<br />אפילו מי שבר הכי להעמיק נכוחה בסוגיה,<br />אינו יכול לחלוק על הגמרא, כמוזכר בגמרא עצמה, כיון שנתפשטה בכל ישראל.<br /><br />וכן אסור לחלוק על רבו המובהק, כולל אחד ה'גדולים' שהוא בקשר עמו.","125","","5238","True","True","False","","217","95.86.89.103","0","1262","בבא בתרא|קלא ע&quot;א",""),new Message("1275","1274","קצת באותו עניין","02/01/10 18:20","טז טבת","תש&quot;ע","18:20","הראל","הסוגיה בנוגע לדינו של דיין שטעה טעות בדבר משנה <br />לעומת טעות שטעה בשיקול הדעת - קשורה קצת לנושא שעלה כאן.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/944-sFile.pdf'>ראו כאן</a> את מחלוקת הראשונים בנוגע למה נחשב בגדר &quot;טעות בדבר משנה&quot;.","46","","5237","True","True","False","","284","84.109.222.158","0","1262","בבא בתרא|קלא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);