var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12333;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12333","0","מה הדמיון בין שחיטה לנתיצת תנור?","25/07/11 00:16","כג תמוז","תשע&quot;א","00:16","המכריע","ת&quot;ש חלקו לשנים. צ&quot;ב מנין לגמרא שאם לרב כד גמיר משה הלכות שחיטה נאמר לו לא תשייר רובא, א&quot;כ הוא הדין כשנאמר שניתוץ תנור מהני רק ברובו, ג&quot;כ נאמר לא תשייר רובא. מה ההכרח לדמות תנור לשחיטה.","199","","4661","True","True","False","","901","213.151.56.213","0","0","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12336","12333","שחיטת בהמה זו שבירתה","25/07/11 01:55","כג תמוז","תשע&quot;א","01:55","קותי","לכן כללי המעבר ממצב למצב צריכים להיות אחידים","217","","4661","True","True","False","","133","82.166.218.194","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12337","12333","לא צריך להיות דמיון בניתוץ, אלא ברוב","25/07/11 10:09","כג תמוז","תשע&quot;א","10:09","Almuaddib","בתנור נקבע הדין שאם חלקו לרוב ומיעוט, המיעוט נחשב כמנותץ - ופקעה טומאתו ממנו; בעוד שעל הרוב נותר שם תנור, וכן נותרה הטומאה.<br /><br />בשחיטה - גם כן רוב ומיעוט, בנושא רוב סימן ככולו.<br /><br /><br />הדמיון אינו בין שחיטה לניתוץ, אלא השוואת דיני רובו ככולו בשני מקומות.","107","","4661","True","True","False","","161","81.218.141.168","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12338","12337","מחילה מכבודכם","25/07/11 11:18","כג תמוז","תשע&quot;א","11:18","המכריע","הרי זה גופא אני שואל. לא שאלתי על פירוש המילות. השאלה היתה שהרי רואים בגמרא  שאין זו סברא בעלמא, אלא רב אומר שכך אגמריה רחמנא למשה בהלכות שחיטה לא תשייר רובא, ור' כהנא ס&quot;ל שכך אגמריה שחוט רובא. בדיני ניתוץ גם כן נאמר בתורה להדיא רק יותץ, ונאמר בעל פה שזה תלוי ברוב, והשאלה איך נאמר שם. לכאורה שפיר יכול להיות שבשחיטה אמר רחמנא למשה שהכשר השחיטה הוא על ידי שלא משייר רובא, ובניתוץ נאמר שביטול כלי מהיכנו הוא בכך שרובו מנותץ, ולא די בכך שרק לא נשאר רוב שלם. אילו לא היה כאן נידון של &quot;היכי אגמריה&quot; אלא היה זה דיון בסברא, שאלה פילוסופית, להיכן שייך מצב החצי, שפיר יש מה לדמות.<br /><br />אגב יש עוד סוגיות שיש בדיוק כזה נידון, כגון בסוגית פרוץ מרובה על העומד, האם אמר רחמנא גדור רובא או לא תשייר רובא, ועוד, והגמרא באמת לא מדמה אותן לענייננו, אולי בגלל שאין לדמות נושאים שונים.","199","","4661","True","True","False","","178","213.151.56.213","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12341","12338","נכון זאת לא סברא בעלמא האם זאת אגמריה","25/07/11 15:31","כג תמוז","תשע&quot;א","15:31","קותי","בעלמא?<br />מה באמת אמר ה' למשה כמו רב? כמו רב כהנא? <br />גם לרב וגם לרב כהנא ברור שאגמריה ששני המקרים זהים<br />בלשון מתמיטית היינו אומרים בעלי תבנית זהה ולכן דיניהם צריכים להיות זהים <br />וכל אחד אמר את שיטתו משיקולים שמאוד מעניין לעמוד עליהם אולי מתוך שיקולים תיאוסופיים שהיו להם. <br /><br />דווקא  תוספות עומד על כך שהמקרים האחרים שייכים לתבנית אחרת ולכן אין לדמות למקרה שלנו. זה לא שמדובר בנושאים שונים תמיד אפשר למצוא חילוק בין שני דברים כי אין שני דברים זהים. מדובר בתבניות שונות","217","","4661","True","True","False","","170","82.166.218.194","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12342","12338","רק הערה:","25/07/11 16:25","כג תמוז","תשע&quot;א","16:25","Almuaddib","לפחות לשיטת אביי, רב אינו אומר הך, ורב כהנא אינו אומר כך, שהרי אביי העמיד את המחלוקת בעניין קרבן הפסח, ורב כהנא - בהסבר כי כך לימדו הקב&quot;ה למשה רבנו, אומר &quot;שחוט&quot; - ואי אפשר לומר זאת על רוב העם.<br /><br />מכאן שלשיטת אביי, כלל לא ברור, כדבריך, כי &quot;רואים בגמרא שאין זו סברא בעלמא&quot;.<br /><br /><br />ולכך כיוונתי דברי למעלה: בכל רוב תישאל לך אותה השאלה, האם אמר רחמנא לא תשייר רובא, או רובא ממש.","107","","4661","True","True","False","","174","212.25.82.194","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12345","12341","בעלמא זו מילת גנאי?","25/07/11 17:12","כג תמוז","תשע&quot;א","17:12","המכריע","אני מבין מדבריך שלומר סברא &quot;בעלמא&quot; על דבר שיש בו שיקולים תיאוסיפיים (למען האמת אני לא יודע בכלל מה זה, וגם לא מפריע לי להישאר בבורותי) המחילים אותן במקרים בעלי תבניות זהות, ואפילו הלשון המתימטית יכולה איכשהו להשתחל לכאן, כל זה הוא בבחינת זלזול בסברא כה חשובה. לגוף הענין לא זלזלתי בסברא. כולה הערתי שצ&quot;ב מנין לגמרא שמה שנאמר בשחיטה נאמר גם בתנור. יתכן שבאמת לגמרא היה ברור שלא מדובר כאן על הוראה יחודית לשחיטה אלא על גילוי מילתא איך לגשת לרוב שאחרי שהוא נאמר בשחיטה עלינו להחילו על כל רוב. ולכן אני שואל מנין זה היה פשוט לגמרא עד כדי להקשות מכך על רב, שמא רב ס&quot;ל דרק בשחיטה נאמר. כל כוונת ההערה אינה להעיר את זה גופא, להסב את תשומת הלב לכך שהגמרא משווה למרות שהיה מקום לחלק.<br /><br />מה באמת אמר ה' למשה? כנראה לא ירדתי לסוף כוונתך. הלא זה מה שנחלקו אמוראי. לפי מה שאני הנחתי קבלה היתה בידם. לפי דרכך לא קבלה היא זו אלא השערה מסתברת. ולכן בהכרח ניתן לדמותה לכל רוב. אני לא חולק שזו אפשרות. <br /><br />דומני שהתוספות מדמים סוגיות אחרות רק לגבי אפשרות לצמצם. לא לגבי גוף הנידון. עד כמה שלמדתי אותם שלא בעיון כל הצורך.","199","","4661","True","True","False","","155","213.151.56.213","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12344","12342","הגמרא אינה מזכירה רובו ככולו","25/07/11 16:42","כג תמוז","תשע&quot;א","16:42","קותי","הגמרא דנה לאיזה צד נמשכת נקודת המחצה <br />אם נקודה זו נמשכת לשחוט הרי רובו ככולו ושחוט ואם נקודת האמצע אינה נמשכת לצד השחוט הרי אין רובו ככולו ומימילא אינו שחוט<br /><br />מה כתבתי על סברא בעלמא היתה בעקבות דברי המכריע בבקשתו מחילה מכבודנו","217","","4661","True","True","False","","168","82.166.218.194","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12375","12344","מחצה על מחצה - שחיטה פסח או?","26/07/11 18:38","כד תמוז","תשע&quot;א","18:38","איתן","גם אני התקשיתי בסוגיא זו:<br />(א) מה גבולות הדיון, האם בתחילת הסוגיא (לפני שאביי העמיד בפסח) חשבה הגמרא שמדובר על כל דיני התורה?<br />רש&quot;י אומר שמדברים על שחיטה. לעומתו הרשב&quot;א אכן אומר שהדיון היה בתחילה לגבי כל דיני התורה, לא רק שחיטה. וראייתו - מזה שהגמ' הוכיחה מתנור. <br />ואז הוא שואל ג&quot;כ את שאלת תוס', לגבי סוכה ומחיצות, בה אומרים שמחצה על מחצה כרוב  (סוכה כוונתו למשנה בסוכה המובאת שם בעירובין, &quot;במקרה סוכתו בשיפודין או בארוכות המיטה - אם יש רווח בינהן כמותן כשרה&quot; משמע שפרוץ כעומד כשר, ע&quot;ש) - ותשובתו &quot;דילמא הלכתא גמירי לה,  א&quot;נ נפקא להו מדרשא (כנראה כצ&quot;ל) ולא ידעינן לה&quot;. כלומר גם הוא, כמו תוס', לא מצביע על סברא לחלק.<br /><br />אבקש אם יש למישהו רשב&quot;א מוגה ומוער (למשל מהדורת מוסד הרב קוק) אם יכול להחכים אותנו.<br /><br />(ב) איך המעבר משחיטה (או כל דיני התורה, לפי הרשב&quot;א הנ&quot;ל) לפסח? איך ייתכן המעבר החד הזה?<br /><br />בהערות בשוטנשטיין שולח לשו&quot;ת שרידי אש. והוא מסביר את תירוץ הגמרא לגבי תנור, ש&quot;מחצה על מחצה כרוב&quot; הוא הגדרה הלכתית, ואילו לגבי תנור צריך רוב במציאות. <br />אבל זה לא מסביר את המעבר לפסח.","123","","4660","True","True","False","","213","95.86.78.179","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12356","12345","טעיתי בענין התוס'","25/07/11 21:33","כג תמוז","תשע&quot;א","21:33","המכריע","אני חשבתי שכונתך לתוס' בעמ' ב'. אמנם כעת ראיתי בתוס' בעמ' א' ד&quot;ה דכולי עלמא שכן משוים לסוגיא דמחיצות שהזכרתי גם בענין מחצה כרוב..<br /><br />ובאמת חשבתי אחר כך שלשיטתי היה ניתן לשאול גם מהקושיא של שחט חצי גרגרת, שם הנידון אם נטרפה הבהמה (לפי הס&quot;ד) בחצי כמו ברוב. וכן משחט חצי קנה פגום. וגם זה לא נידון של הכשר שחיטה אלא נידון בפני עצמו של טריפה.<br /><br />ומוכח מכל זה שאכן היה ברור לגמרא שמה דאגמריה רחמנא בשחיטה, יש לדמותו לשאר דוכתי, ובאמת התוס' העירו אחרי דמדמים גם לטומאה דכלים, מדוע לא מדמים לסוגיא דמחיצה, וכתבו דשמא יש לחלק בין איסור וטומאה דכן דמו להדדי (וכל שכן טריפה דשייך לענין חיות), למחיצות שלא דמו, ולא פירשו מה יש לחלק.<br /><br />ומה שכ' הרב אלמואדיב ממסק' הסוגיא, לא הבנתי כל כך. הרי בודאי המס' היא דבכל דוכתא מחצה אינו כרוב ומעולם לא אמר רחמנא כן, ודוקא לגבי פסח אמר רב דמחצה אין נדחין דדין דחייה הוא ביחידים ומחצה לאו יחידים, ואינו ענין לנושא של מחצה כרוב. ורק לישנא בעלמא הוא דנקט, כמו דרוב אין נדחה ה&quot;א מחצה.","199","","4661","True","True","False","","182","95.86.66.63","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12357","12356","נסיון להסביר את ההבדל בין מחיצות","25/07/11 22:53","כג תמוז","תשע&quot;א","22:53","קותי","לשחיטה או תנור <br />בשחיטה התוצאה יכולה להיות או שחוט או לא שחוט אין שני המצבים דרים בכפיפה אחת<br />במחיצות הפרוץ אינו שווה כלום בלי העומד הוא תלוי בו לכן אין בכוחו של הפרוץ לגבור על העומד כאשר הם שווים שהרי הוא תלוי בו לכן רק אם ירבה הפרוץ הוא יגבר על העומד<br /><br />ישנו הבדל נוסף שחיטה ונתיצה הן פעולות על הנפעל והשאלה מתי הן משנות אותו רב ורב כהנא כל אחד לשיטתו<br /><br />פרוץ ועומד דנים על המכלול של שניהם ואין כלל פעולה שמשנה את המציאוות ישנן הגדרות הלכתיות על הצורה הזאת כמו צורת הפתח גם אם פרוץ רב על העומד זה כשר","217","","4661","True","True","False","","199","82.166.218.194","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12358","12357","מדוע גדר שונה?","26/07/11 00:37","כד תמוז","תשע&quot;א","00:37","המכריע","האם אינה פעולה על הנפעל. כלומר על המקום שעל ידי שהיא גודרת אותו הוא הופך לרשות היחיד. הפרוץ הוא המקום שבו אין המקום גדור, והנידון הוא האם גדירת חציו מספקת לשנות את הגדרתו.","199","","4660","True","True","False","","134","213.151.57.103","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12361","12358","שחיטה ונתיצה הוגדרו ע&quot;י התורה","26/07/11 04:03","כד תמוז","תשע&quot;א","04:03","קותי","כפעולות על הנפעל בעוד שבגדר לא הוגדרה פעולה דנים על הצורה האם היא רשות יחיד או לא <br />אין חשיבות אם פרוץ קדם או גדור קדם.","217","","4660","True","True","False","","136","82.166.218.194","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12379","12375","גם אצלנו בשיעור","26/07/11 19:13","כד תמוז","תשע&quot;א","19:13","הקטן","הסבירו שהמחלוקת מה אמר הקב&quot;ה למשה רבינו ע&quot;ה בהלכות שחיטה, היא בעצם מחלוקת עקרונית בהגדרת רוב. לדעה אחת כל שלא נשאר בצד השני רוב, הרי זה רוב, וזה שייך גם בהלכות שחיטה וגם בעניינים אחרים, ולדעה השנייה כדי להיקרא רוב צריך שיהיה רוב בדבר עצמו.","228","","4660","True","True","False","","65","95.86.85.244","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12387","12375","המעבר החד לפסח אינו מפתיע","26/07/11 20:42","כד תמוז","תשע&quot;א","20:42","קותי","זה מבצע הצלה של האיתמר רב...ורב כהנא...<br />היות והגמרא דחתה את העניין נשארה מימרא שיש להעמיד מאחוריה תוכן בא פסח והציל את המצב <br /><br />מצד אחד הדיון התיאורטי (וגם הכללי לכל התורה לפי הרשב&quot;א) הוא מעניין אבל מבחינתנו זה לא משנה כי לא ניתן לצמצם אבל היות וכלפי שמייא ניתן לצמצם חצות כחצות... אז רוצים לדעת איך זה בקריטריונים של האמת האבסולוטית <br />הגמרא דחתה את העניין ונשאר רק שניתן לצמצם רק בדבר נימנה","217","","4660","True","True","False","","156","82.166.218.194","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12390","12387","שתי הערות","26/07/11 21:01","כד תמוז","תשע&quot;א","21:01","המכריע","א. מביאים שהגירסא הנכונה היא לענין פסח איתמר, דאיתמר וכו'. כלומר הסוגיא השניה נשנתה בלאו הכי. האמירה אצלינו היא שמעולם לא נשנתה הסוגיא הראשונה והיא רק טעות של מי שלא הבין אל נכון שהדיון רק לגבי פסח. לא שממציאים סוגיא במסגרת מבצע ההצלה.<br /><br />ב. דומני שמבואר היטב בגמ' ורש&quot;י שפסח שונה מכיון שבו לא נאמר מלכתחילה דין רוב. אלא הדין האקטיבי הוא שיחידים נדחים. וחצי אינו יחידים ולא נדחים גם בלי להיחשב רוב. משא&quot;כ בשאר דוכתי בעינן חשיבות דרוב ובזה קי&quot;ל דמחצה אינו חשוב כרוב.<br />נושא הצמצום הוא הערה של תוס' דכל הסוגיא תיתכן רק אם אפשר לצמצם. אבל לא זה נושא הסוגיא ולא על רקע זה היא נפלה.","199","","4660","True","True","False","","192","95.86.84.51","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("12397","12390","ברור שלא ממציאים סוגיה","26/07/11 22:35","כד תמוז","תשע&quot;א","22:35","קותי","לפי הגמרא כאן מדובר בהעמדה של דברי רב ורב כהנא בפסח<br />ולא ציטוט של איתמר רחב יותר למרות שנוסח הדברים הוא כמו של אתמר עצמאי","217","","4660","True","True","False","","152","82.166.218.194","0","12333","חולין|כח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);