var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12281;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12281","0","בסוגיא דשחיטה מן הצואר","24/07/11 03:18","כב תמוז","תשע"א","03:18","המכריע","א. ותנא מייתי לה מהכא. ברש"י דעד כאן הוו אמוראי. לכ' דבי ר'ישמעאל תנא, הוא גם דברי תנאים. אגב הסימן "כמש" הוא רק לג' ראשונים, ר' כהנא ר' יימר ור' ישמעאל.

ב. באותו ענין. התנא הוא ר' חייא. דומני שזה מאד נדיר שר' חייא מוזכר בשמו בתוך ברייתא. מה עוד שרש"י מעיד שזו מתו"כ. ובעוז והדר מציינים היכן (דיבורא דנדבה פרשה ד פ"ו). גיורא בארעא וכו' ר' ישמעאל באמוראי ור' חייא בתנאי. ויל"ע בתו"כ לעת הפנאי.

ג. חקירה קצת מדעית בענין דרסה שהעסיקה אותנו בשולחן שבת. אם תניח סכין מאד בעדינות על בית השחיטה באופן שהוא לא יחתוך. אם תמשיך להוליכו באותה רמת לחץ שהוא מונח כעת, לכ' הוא לא יחתוך. התחושה היא בכל זאת שלמרות שתמשוך הכי בעדינות ללא שום לחץ הוא כן יחתוך. איך זה קורה? האם זה הלחץ של הסכין עצמה? אם כן מדוע כשהיה מונח זה לא חתך? בכל אופן סביר שכל שוחט לוחץ מעט בחיתוך, לא שמענו שיזהירו לא ללחוץ כלל. סביר מאד שללא לחץ כלל זה לא יחדור בכלל מעבר לסריטה העליונה בעור. אם כן מדוע אין זו דרסה. האם גדר דרסה זה רק לחץ ישיר ללא הולכה אבל לחץ תוך כדי הולכה שרי. או באמת רק דרגת לחץ מועטה שאין בכחה לחתוך ללא שילוב של הולכה הוא זה שמותר.","199","","4662","True","True","False","","1067","95.86.79.85","0","0","חולין|כז ע"א",""),new Message("12282","12281","רבי חייא מוזכר במדרשי תנאים ובתוספתא","24/07/11 03:31","כב תמוז","תשע"א","03:31","דוד כוכב","1. תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ו הלכה ג
2. תוספתא מסכת נגעים (צוקרמאנדל) פרק ח הלכה ו
3. מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק ג פסוק (ח) ר'
4. ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה ד ד"ה פרק ה
5. ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה ד ד"ה פרק ו
6. ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה ה ד"ה פרשתא ה
7. ספרא צו פרשה ט ד"ה פרק יד
8. ספרא מצורע פרשה ב ד"ה פרשה ב
9. ספרא אמור פרשה ד ד"ה פרשה ד
10. ספרי במדבר פרשת שלח פיסקא קטו ד"ה למען תזכרו","125","","4662","True","True","False","","156","95.86.112.1","0","12281","חולין|כז ע"א",""),new Message("12287","12281","לגבי סעיפים א-ב","24/07/11 09:37","כב תמוז","תשע"א","09:37","הראל","ראה כאן באות יא בשם השטמ"ק.

ראה גם מאמרו של הרב שמשי בנושא זה.

ובכלל, לגבי המעמד והרקע של "הברייתות על שם תנאים" - מומלץ לעיין פה.

לגבי רבי חייא - מומלץ לעיין אצל אלבק (מבוא לתלמודים, עמ' 144-148), ובקצירת האומר אציין שהביא שם כמה וכמה מקורות על הופעתו של רבי חייא במקורות תנאיים, וכן מקורות רבים בהם חלק על רבי וכו'. [אך ראה להלן בסוף ההודעה את דברי הליכות עולם]

---

ועוד 11 חודשים פחות כמה ימים נלמד רש"י זה ב"דף היומי":
אמר אביי. לא תימא תני ר' חייא אזוב טפח דמשמע מתני' היא אלא אימא אמר רבי חייא ומנפשיה קאמרה ורבי חייא תנא ואמורא הוא והיכא דאמר מנפשיה בלשון מימרא הויא שמעתא:

ובבבא מציעא ה ע"א נאמר:
ר' חייא תנא הוא ופליג

וכתב על כך בהליכות עולם (שער שני סעיף י):
ופשיטא שאינם תנאים שלא הוזכרו לא במשנה ולא בברייתא אלא רוצה לומר שהם חשובים כמו תנאים ויכולים לחלוק עלמשנה וברייתא.","46","","4662","True","True","False","","309","84.228.68.85","0","12281","חולין|כז ע"א",""),new Message("12283","12282","מי אתה רבי חייא?","24/07/11 04:39","כב תמוז","תשע"א","04:39","המכריע","א. היה מספיק מספר 5 לענייננו. יישר כח. חסכת לי לחפש מקור זה בפנים.
ב. האם זה רבי חייא מיודענו?","199","","4662","True","True","False","","166","95.86.79.85","0","12281","חולין|כז ע"א",""),new Message("12307","12283","לא בדקתי בעיון.","24/07/11 14:04","כב תמוז","תשע"א","14:04","דוד כוכב","מצאתי ברייתות נוספות, בהם הופיע בודאות רבי חייא אחר, אותם לא הבאתי ברשימה דלעיל.

בחלק מהמקומות זהו ודאי רבי חייא תלמיד רבי.
באחרים, נראה היה לי לפום ריהטא שגם הם רבי חייא סתמא, אך צריך לעיין.","125","","4662","True","True","False","","94","95.86.115.90","0","12281","חולין|כז ע"א",""),new Message("12295","12287","יישר כח","24/07/11 11:06","כב תמוז","תשע"א","11:06","המכריע","א. לגבי השאלה הרי רי"ש תנא. אני שמח עם הציון שהש"מ (בחולין הוא כבר לא על הדף...) שואל זאת. שאר מה שכ' הרב שמשי, אפשר לכתוב לבד, ולקצר אנו באים. מלכתחילה התכוונתי שדבי רי"ש מקובל שזה לא אמוראים אלא ברייתות, ובפרט שכתוב "תנא".

ב. לגבי ר' חייא. כנ"ל היה לי פשוט שפלוני תנא ופליג הכוונה כמו הליכות עולם. וזה מש"כ רש"י ג"כ שתני ר' חייא וכדומה הוא ברייתא שסידר, ובלשון מימרא הוא דברי עצמו כאמורא. באמת המנוע של ר' דוד הביא עשר מובאות של ר' חייא בברייתות הנחשבות קדומות, וזה אומר דרשני, לעת הפנאי. כלומר או שסידורן של כל ברייתות אלו מאוחרות ודברי אמוראים חדרו לתוכן בשמם, או שזה ר' חייא קדמון.","199","","4662","True","True","False","","167","95.86.79.85","0","12281","חולין|כז ע"א",""),new Message("12327","12295","קישור לברייתא בתו"כ","24/07/11 18:37","כב תמוז","תשע"א","18:37","איתן","כדאי לעיין בברייתא בתו"כ, דיבורא דנדבה פרשה ד' פרק ו', משניות ב' ו-ג'. משנה ג' היא דברי ר' חייא, שכפי שהגמרא שלנו אומרת - בא לבאר את משנה ב' שלפניו.
לענ"ד לימוד הברייתות האלה יעזור להבין את הסוגיא.

אגב, כבר למדנו בזבחים, דף מ"א ראש ע"ב, ברש"י, כי ת"כ (כצ"ל) נסדרה בבית מדרשו של רב, להבדיל מ"תנא דבי ר' ישמעאל" שנסדר ע"י תלמידי ר' ישמעאל.","123","","4662","True","True","False","","198","212.76.116.253","0","12281","חולין|כז ע"א",""),new Message("12328","12327","והנה הקישור","24/07/11 18:39","כב תמוז","תשע"א","18:39","איתן","קישור","123","","4662","True","True","False","","229","212.76.116.253","0","12281","חולין|כז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);