var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12207;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","50"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12207","0","בסוגיא דלויים וכהנים","21/07/11 01:13","יט תמוז","תשע&quot;א","01:13","המכריע","א. מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה. צ&quot;ב מנין לרש&quot;י לפרש לומד ושוכח, אולי הכוונה שאינו קולט. ועי' להלן באות ג' נסיון ליישב.<br /><br />ב. ואידך שאני הלכות עבודה דתקיפין. לכאורה הכלל של תלמיד היינו בכל לומד תורה, ולפי זה הכוונה דתקיפין טפי מלשון כשדים אבל לא טפי מכל לימוד הלכות, כי אחרת בשאר הלכות בפחות זמן נוכל להכריע שאינו רואה סימן יפה.<br /><br />ג. ברש&quot;י הלכות עבודה, מנה קודם כמה דברים שבמדבר של פירוק והקמת המשכן וכדומה, ואחר כך שיר. לכ' צ&quot;ב אם הספיקו חמש שנים במדבר להכל, מדוע לא יספיק בבית עולמים שזה רק שיר (ושמירת מקדש ועד כמה) פחות זמן. ואולי מזה למד רש&quot;י שהבעיה היא השכחה. שמצד לקלוט ברור שלא לוקח כל כך הרבה זמן, אפילו להכל. וכדי ללמד הכל מספיק זמן מועט, רק חוזרים ושונים ומאמנים שוב ושוב, ויש שרק אחרי חמש שנים מצליח לזכור, ולכן אין נפ&quot;מ בין הרבה הלכות למעט.<br /><br />ואגב. צ&quot;ב האם כל לוי היה צריך ללמוד הכל (להבדיל בין הקדש ובין החול, מעין לימודים אקדמאים בזמננו, שמקדישים כמה שנים לידע כללי נרחב). או אפשר היה לייחדו מראש לענין מסויים וללמדו רק את זה. עי' בכ&quot;מ באחת הדרכים שחכמת המוסיקה היא הדורשת זמן רב, לפי זה השוער א&quot;צ לכל כך. ברמב&quot;ם מבואר דראש בית אב היה נותן התפקידים, משמע כשבאו למשמרת. ואולי באמת כל אחד היה צריך לדעת הכל.<br /><br />אגב זה חידוש גדול. הממונה אמר לראובן היה שוער ולשמעון היה משורר, ועל ידי זה משורר ששיער במיתה. (זו גם חידה יפה).<br /><br />ד. כהן עד שיזקין. לכ' זה כבר מדין מום. זקן חולה ומזוהם. ברמב&quot;ם קורא לזה מום. למרות שזה נזכר כאן כאילו בתור הגבלת גיל. וצ&quot;ב כעת המקור מקרא למום דזקנה. האם זה מום ממש מדאורייתא.<br /><br />ה. אבל בשילה ובית עולמים (הפנייה לתחביבו של) אין נפסלין אלא בקול א&quot;ר יוסי מאי קרא וכו'. זה דבר נדיר לשון ברייתא מאי קרא. כי רק אחר כך מתחילים לברר את הברייתא מעד שיזקין. משמע שזה ר' יוסי התנא וזה חלק מהברייתא.<br /><br />וצ&quot;ב כשאיבד קולו האם נפסל מכל העבודות או רק מלשיר. ואם  נפסל לגמרי, האם לוי צרוד בגיל צעיר גם פסול מכל העבודות או רק איבוד מחמת זקנה.<br /><br />ובפסוק זה מחצצרים כתיב ומחצרים קרינן. איך אומרים בעברית תקנית?<br /><br />ו. כל שעומד על רגלו וכו'. מענין האם יש קשר בין השרירים (חוץ משיווי משקל) של הפעולה הזו, לבין השרירים המשפיעים על הסוגרים &quot;דמעיקרא נפיק כוליה&quot; כלשון רש&quot;י.<br /><br />ז. ולישא את כפיו. מתוס' נראה שגרסו ולישא את כפיו משיביא ב' שערות. שכך מיישבים דלבדו רק מב' שערות ועם אחרים גם קודם לכן.<br /><br />ח. רבי אומר אומר אני. זו לשון ייחודית לרבי. כנראה בגלל שרבי מסדר המשניות, רוב דבריו הם דברי קדמונים, ולא היה אומר בשם אומרו כדי לסתום הדברים להלכה, לכן כשזה היה דבר שלו, הוצרך להדגיש זאת.","199","","4673","True","True","False","","1100","213.151.51.80","0","0","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12210","12207","להערה ה.","21/07/11 01:27","יט תמוז","תשע&quot;א","01:27","דוד כוכב","במסכת מגילה דף כד ע&quot;ב:<br />&quot;אמר ליה רבי חייא לרבי שמעון בר רבי: אלמלי אתה לוי פסול אתה <b>מן הדוכן</b>. משום דעבי קלך&quot;.<br />בפשטות מן הדוכן דייקא, משמע שלשאר עבודות כשר.<br />גם יש לחלק אך צריך מקור או הכרח לכל חילוק.","125","","4673","True","True","False","","131","212.76.98.42","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12214","12207","לגבי הערה ח (&quot;רבי אומר אומר אני&quot;)","21/07/11 09:00","יט תמוז","תשע&quot;א","09:00","הראל","למרות <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=12186'>תגובתך אתמול</a>  <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=12185'>להודעה זו</a> - <br />אפנה אותך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?term=%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%20%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%20%D7%90%D7%A0%D7%99&category=9&massechet=306&medaf=2&addaf=113&publisher=11'>למקורות שליקטתי כאן</a> (ותראה שם פירוש נוסף).","46","","4673","True","True","False","","316","77.124.103.97","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12252","12207","מה היה תוכן השירה? תהילים","21/07/11 20:25","יט תמוז","תשע&quot;א","20:25","קותי","המזמורים שהיו לפני דוד המלך <br />אולי טקסטים שלא נכללו בכתבי הקודש <br />אם שרו בעל פה אז ברור שצריך שינון ארוך כי בלבול במילים אינו מכובד <br />האם לשירת הלוויים היה דין של תפילה או שזה היה להידור עבודת המקדש","217","","4673","True","True","False","","168","82.166.141.163","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12211","12210","יש על זה רמב&quot;ם מפורש","21/07/11 03:38","יט תמוז","תשע&quot;א","03:38","המכריע","בפ&quot;ג מכלי המקדש [והעובדים בו] &quot;ויראה לי שאינו נפסל אלא לומר שירה אבל יהיה מן השוערים&quot;. ובמנ&quot;ח מצוה שצד דה&quot;ה מן השומרים. ובשם אב&quot;נ שבכלים ודאי כשר דלא גרע מישראל (מישהו כבר כתב זאת בפורום מסברא).<br /><br />וראיתי בספר דרך חכמה לר' חיים קנייבסקי כמה חידושים, על חלקן דנו כבר אצלינו. א. כתב מדנפשיה שהטעם שכהנים אין צריכים חמש שנים משום דזריזין וזהירין. ב. כתב לחלוק על הכ&quot;מ דזה משום לימוד המוסיקה, משום דלדעתו בכלל לא היה חיוב בניגונים, רק בשפה ברורה ובטעמי המקרא, יעוי&quot;ש אריכות. ג. בזמן המדבר היה פסול קודם ל' לכל העבודות (בשם רמב&quot;ן ובעלי התוס' על התורה) אבל כנראה לרש&quot;י עה&quot;ת היו כשרים לשיר (ונדחק במה שכ' רש&quot;י להטעין עגלות שזה הרי לכ' משא). ד. גם בבית עולמים בעינן ה' שנים, אלא דיכול להתחיל בכל גיל לעבוד. (אולי מועיל ללמוד מגיל שמונה). ה. לדעת הרמב&quot;ן עה&quot;ת גם במדבר היה כשר מכ&quot;ה ורק לא יכול להיות ממונה עד ל. ו. לוי קטן כשר לשיר עם גדולים (רש&quot;י ותוס' ערכין, ועי' גם תוס' אצלינו).  ז. ברמב&quot;ם כתוב יתקלקל קולו מרוב הזקנה, אבל בליקוטי הלכות ערכין כ' דה&quot;ה רך בשנים שנתקלקל קולו.<br /><br />ועוד הרבה חידושים כלולים בדבריו בשם הפוסקים אבל נלאיתי להעתיק.","199","","4673","True","True","False","","153","213.151.51.80","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12230","12211","שכוייך","21/07/11 14:15","יט תמוז","תשע&quot;א","14:15","דוד כוכב","אגב, גם לימוד שירה בטעמי המקרא בדיוקם לאו מילתא זוטרתא היא, ק&quot;ו לטעמי אמת שכבר נשתכחו מהאשכנזים, כדברי תוספות.","125","","4673","True","True","False","","117","95.86.111.183","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12231","12211","המקור","21/07/11 14:28","יט תמוז","תשע&quot;א","14:28","דוד כוכב","הרמב&quot;ם כתב יראה לי, כי ניתן לדחוק בראיה ממגילה, כנ&quot;ל.<br />אבל לא מצאתי מי שיביא סיוע זה לדברי הרמב&quot;ם, גם לא בעשרות פרשני הרמב&quot;ם.","125","","4673","True","True","False","","153","95.86.111.183","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12260","12211","דברי הגר&quot;ח קנייבסקי שליט&quot;א","22/07/11 00:35","כ תמוז","תשע&quot;א","00:35","הקטן","שכתב הרב המכריע באות ב, שחולק על הכס&quot;מ, תמוהים מאד. איך ייתכן לומר שאין חיוב בניגונים, והרי איכא למאן דאמר <b>דעיקר שירה בכלי</b>, ומה היתה אותה שירה אם לא ניגונים. ואפילו למאן דאמר עיקר שירה בפה, אין ספק שהיו מנגנים גם בכלי נגינה רבים (ולא רק בשמחת בית השואבה). <br />וכבר כתב על כך בספר הכוזרי שחכמת המוזיקה שהיתה ללויים בבהמ&quot;ק היתה ברמה כל כך גבוהה שלא היתה דוגמתה, ונאבדה מאיתנו בעוונותינו.<br />מכל מקום אין ספק בדבר שלמדו הלויים מוזיקה ברמה גבוהה, ובוודאי שזה דבר שלוקח זמן ללמוד.","228","","4672","True","True","False","","91","213.151.47.204","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12250","12214","ראו ענותנותו של רבי שלא אמר","21/07/11 20:15","יט תמוז","תשע&quot;א","20:15","קותי","&quot;אני אומר&quot; אלא אמר &quot;אומר אני&quot; בעצם בניגוד לכללי השפה <br />לא מצאתי מקור על סמך מה  אמרו <br />משנה מסכת סוטה פרק ט <br />&quot;משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא &quot;<br />אולי זה המקור מעבר להכרות האישית של תלמידיו שהוסיפו למשנה אחר פטירתו <br /><br />לגבי &quot;רבי אומר אומר אני &quot;  זה מתחייב כי המשנה הועברה בע&quot;פ <br /> בבית המדרש רבי אמר &quot;אומר אני&quot;<br />התנא שהעביר הלאה שנה &quot;רבי אומר, אומר אני&quot; אחרת היה יוצא שאם אמר &quot;אומר אני &quot; היו חושבים שאלו דברי עצמו <br />כאשר העלו על הכתב יכלו לתקן &quot;רבי אומר&quot; אבל רצו לשמר את הנוסח שבע&quot;פ ולכן נשאר &quot;רבי אומר אומר אני&quot;<br />אני חושב שכעין זה ראיתי אצל הרב מרגליות","217","","4673","True","True","False","","172","82.166.141.163","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12232","12231","בדרך חכמה מביא זאת","21/07/11 14:33","יט תמוז","תשע&quot;א","14:33","המכריע","","199","","4673","False","True","False","","133","213.151.51.80","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12233","12232","פרטים?","21/07/11 15:02","יט תמוז","תשע&quot;א","15:02","דוד כוכב","לא מצאתי ספר זה.","125","","4673","True","True","False","","103","95.86.111.183","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12239","12233","פרטים!","21/07/11 17:45","יט תמוז","תשע&quot;א","17:45","המכריע","דומני שכבר כתבתי בקטע הקודם של רמב&quot;ם מפורש שזה לר' חיים קנייבסקי והעתקתי ממנו דינים רבים. דיברנו עליו לפני יום עם מתפעל, לגבי מקורו של הרמב&quot;ם לכה&quot;ג לא יסב עם רבים. והוא כמו ספר דרך אמונה שהוא כעין משנה ברורה על רמב&quot;ם זרעים, כך פצח הגרשי&quot;ח בחיבור על סדר קדשים, ובינתיים יצא כרך אחד על תחילת עבודה. <br /><br />עכ&quot;פ זה על אתר בר&quot;מ פ&quot;ג מכה&quot;מ ה&quot;ז בביאור ההלכה ד&quot;ה חמש שנים, בתוך דבריו במסגרת הדיון האם הלויים היו צריכים בכלל לנגן. אבל כמקור ל&quot;יראה לי&quot; מביאים דוקא ספרי בהעלתך וכדומה. אמנם בספר אחר של הגרשי&quot;ח, קרית מלך, מביא כמה מקורות וביניהם את הגמ' מגילה, והוא כותב שזה המקור הכי טוב, עי&quot;ש.","199","","4673","True","True","False","","172","213.151.51.80","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12263","12239","אופס","22/07/11 01:53","כ תמוז","תשע&quot;א","01:53","דוד כוכב","שכחתי שזה שם הספר.<br />ברוך שכיוונתי.<br /><br />ובספר מהרי&quot;ל (מנהגים) הלכות עירובי חצירות ז [הובא במגן אברהם סימן שלח ס&quot;ק ד]:<br />&quot;מעשה שאירע לפניו אשר מתה מושלת המדינה ולכבודה צוה המושל שלא לנגן בכל המדינה באותה השנה בשום כלי שיר. ואירע להיות נישואין בישוב א' תחת ממשלתו תוך אותה השנה, ושאלו ממהר&quot;י סג&quot;ל אם לעשות נישואין בלי כלי זמר. והי' הרב מורה להם שלא יעשו הנישואין בלי כלי זמר דהוא עיקר השמחה של חתן וכלה!&quot;.<br /><br />לדבריו י&quot;ל שק&quot;ו בשמחה של מעלה דחייבים בכלי שיר היכא דאפשר.","125","","4672","True","True","False","","142","95.86.111.183","0","12207","חולין|כד ע&quot;א",""),new Message("12267","12260","הדברים ארוכים","22/07/11 03:22","כ תמוז","תשע&quot;א","03:22","המכריע","זה מאמר ארוך מאד שם בספר, והוא מאריך הרבה בענין כלי שיר. ומביא הרבה מראי מקומות. ישנו בבני ברק יהודי ת&quot;ח עצום בשם ר' חיים מאיר שטיינברג שליט&quot;א מח&quot;ס משנת חיים על רוב הש&quot;ס, והיה לו ויכוח עז עם הגרשי&quot;ח בענין הזה בספריהם, הלוך וחזור, זה נדפס בספרו משנת חיים על התורה לבמדבר. ועקבות הויכוח הזה ניכרים במאמר הגרשי&quot;ח הנ&quot;ל, שנכתב לאחר הבאת כל המקורות בנושא על ידי טובי הבקיאים.<br />ולא היתה כוונתי להיכנס לנושא רק להזכירו בשני מילים. המתענין בנושא, המקורות פתוחים לפניו.","199","","4672","True","True","False","","155","31.44.141.226","0","12207","חולין|כד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);