var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1218;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1218","0","ארץ ישראל לשבטים איפלוג??","21/12/09 08:05","ד טבת","תש&quot;ע","08:05","שאינו יודע לשאול","&quot;איבעיא להו <br />ארץ ישראל לשבטים איפלוג [רשב&quot;ם: שנתחלקה לשנים עשר חלקים <b>שוין</b>]<br />או דלמא לקרקף גברי איפלוג?&quot;<br /><br />לא מובנת לי האפשרות הראשונה [שהתקבלה למסקנת הגמרא] לפי ביאור הרשב&quot;ם, והרי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/61/12_staemme_israels_heb.svg/250px-12_staemme_israels_heb.svg.png'>המפה של חלוקת השבטים הידועה לנו</a> היא ממש לא בחלקים שוין!","48","","5247","True","True","False","","1304","77.124.22.28","0","0","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב",""),new Message("1219","1218","אבל מי אמר לך שהרשב&quot;ם מסכים למפה שצירפת?","21/12/09 08:48","ד טבת","תש&quot;ע","08:48","אבי","","119","","5247","False","True","False","","105","109.64.22.132","0","1218","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב",""),new Message("1221","1218","יש הבדל בין קרקעות משובחות לשאינן","21/12/09 13:40","ד טבת","תש&quot;ע","13:40","ברוך","כפי שנאמר בגמרא,מי שקיבל קרקע טובה יותר באיכות, קיבל פחות בכמות (חמש סאין בגליל כסאה ביהודה).","86","","5247","True","True","False","","226","77.125.11.73","0","1218","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב",""),new Message("1224","1218","ברבינו גרשום ליתא למילה &quot;שוין&quot;","21/12/09 19:17","ד טבת","תש&quot;ע","19:17","לינקוש","וכך מובא בדבריו:<br />&quot;לשבטים איתפלג. שנתחלקה לי&quot;ב חלקים:&quot;","58","","5247","True","True","False","","183","84.228.255.122","0","1218","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב",""),new Message("1220","1219","דומני שמקובל על כולם","21/12/09 09:12","ד טבת","תש&quot;ע","09:12","שאינו יודע לשאול","לא בקיא בנושא,<br />אבל כך פחות או יותר מופיע בכל המפות שיש.<br />דומני שהדברים מבוססים על ספר יהושע פרקים טו-יט.","48","","5247","True","True","False","","222","77.124.22.28","0","1218","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב",""),new Message("1222","1221","אטו בשופטני עסקינן?","21/12/09 14:24","ד טבת","תש&quot;ע","14:24","אבי","הגמרא דחתה הסבר זה וטענה כי הדבר נמדד על פי הקרבה לירושלים. ובחלוקה הנ&quot;ל הדבר לא בא לידי ביטוי...","119","","5247","True","True","False","","209","109.64.22.132","0","1218","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב",""),new Message("1223","1222","כתנאי...","21/12/09 15:09","ד טבת","תש&quot;ע","15:09","אבינועם","לדעת רבי יהושע &quot;בקרקע העלוה&quot; - ומי שקיבל קרקע רחוקה מי-ם קיבל קרקע גדולה יותר ממי שקיבל קרקע סמוכה לי-ם.<br />אך - גם כאן שאלתו של &quot;שאינו יועד לשאול&quot; רלוונטית - האמנם כך הוא במפה הנ&quot;ל??<br /><br />וברוך בואך &quot;אבי&quot; - ונקוה שתתמיד איתנו...","45","","5247","True","True","False","","220","84.228.255.122","0","1218","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב",""),new Message("1254","1224","שיטת רש&quot;י היא שהאנשים קיבלו חלקים שווים","27/12/09 13:25","י טבת","תש&quot;ע","13:25","איתן","שיטת רש&quot;י היא שהאנשים קיבלו חלקים שווים, לא השבטים. וכל שבט ושבט &quot;לרב תרבו נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו&quot; כל שבט קיבל לפי כמות האנשים שהיתה לו.<br /><br />רש&quot;י כתב זאת כבר בפרשת השבוע, ויחי, לגבי המשמעות של חלוקת יוסף לשני שבטים (פרק מו פס' ו' נדמה לי), ועיקר הדברים במקומם בפרשת פינחס.<br />הרמב&quot;ן חולק עליו בשני המקומות, מכח סוגייתנו שלשבטים איפלוג ולא לקרקף גברי, משמע שהשבטים קיבלו חלקים שווים, לא האנשים. (גם שיטת הרשב&quot;ם, אגב, היא כך, המלה &quot;שווים&quot; מוזכרת בדבריו, ע' שוב).<br />מפרשי רש&quot;י דנו בשיטתו ואיך מיישבים אותה עם הגמרא.<br /><br />מכל מפרשי רש&quot;י בדקתי רק אחד, רבינו המהר&quot;ל מפראג, בספרו &quot;גור אריה&quot; על התורה.<br />לדבריו, מסברא יש לומר שהיחידה הבסיסית היא לכל אדם ואדם, שכל אחד יקבל חלק שווה. וגם כשבאה גזירת הכתוב &quot;בין רב למעט&quot; לרבות לאחד ולהמעיט לאחר - עדיין זה לפי האנשים, לא השבטים, הנחלות חוזרות ליוצאי מצרים ומתחלקות בין צאצאיהם, כר' יונתן, אבל היחידה הבסיסת נשארת שווה.<br />ולדבריו, שאלת הגמרא לשבטים או לקרקף גברי פירושה - האם בגורל היו 12 פתקים או ששים ריבוא פתקים.<br />(איך אפשר לעשות הגרלה עם ששים ריבוא? אפשר למצוא פתרונות, למשל להגריל תחילה לשבטים, אח&quot;כ למשפחות, אח&quot;כ לבתי אב, ואח&quot;כ לאנשים עצמם, ואילו השיטה של &quot;לשבטים איפלג&quot; אומרת שעשו הגרלה רק לשבטים ואח&quot;כ זקני השבט חילקו בינהם ללא גורל).<br /><br />שאלה אחרת של הרמב&quot;ן, מה משמעות כל שבט, לפי זה, כי &quot;פי שניים&quot; שנתן יעקב ליוסף הוא רק פורמלי, כי גם לפני זה היה לו אותו שטח בארץ. ואומר הגור אריה כי יש השלכות רבות מהו שבט, כגון לדגלים, ולנשיאים, ול&quot;לא תיסוב&quot;, (בת יורשת מאפרים אינה יכולה להינשא לבני מנשה), ולשבט יש סנהדרין של שבעים ואחד, ואין דנים את השבט אלא בבית דין של שבעים ואחד, ועוד, גם אם לעניין קרקע בארץ מעמדו לא השתנה.<br /><br />אינני יודע מה אמרו מפרשים אחרים של רש&quot;י, אשמח אם משתתפים אחרים יחכימונו.<br /><br />שתי הערות:<br />(1) שימו לב לגזרת הכתוב &quot;בין רב למעט&quot;. לפני מספר דפים, בתחילת הסוגיא, טען הרשב&quot;ם שגזרת הכתוב שהברייתא מצטטת שם היא מהפסוק &quot;לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו&quot;, זה היה בעמוד א' למעלה, הרשב&quot;ם הקשה מספר קושיות על הגירסה שם &quot;בין רב למעט&quot; וטען שצריך להיות כמו שציטטתי, אשמח אם מישהו יכול להרחיב על כך מאיזה פסוק לומדים את הדין ומה ההבדל אם לומדים מפסוק זה או מפסוק זה.<br /><br />(2) גם המהרש&quot;א נדרש לסוגיה. הוא אומר כי אחת הקושיות של הרמב&quot;ן היא מהגמרא בהוריות דף ו', סוף פרק ראשון, ושם הוא - המהרש&quot;א - האריך בכך. ואני לא ממש הבנתי את הקושיא, וגם לא מצאתי את המהרש&quot;א בהוריות. האם מישהו יכול להרחיב גם על זה?","123","","5241","True","True","False","","230","138.134.102.1","0","1218","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב",""),new Message("1255","1254","ישר כחך!","27/12/09 14:25","י טבת","תש&quot;ע","14:25","לינקוש","ישר כח על הדברים המעמיקים והארוכים, וברוך בואך לפורום...  <img src='/icon/2.gif'> <br /><br />לגבי שאלתך השניה:<br />הסתכלתי גם אני במהרש&quot;א אצלנו (קכב ע&quot;א) - וראיתי שמפנה לחידושיו בהוריות - אך כמוך גם אני לא מצאתי התייחסות כלל בחידושיו בהוריות, ותמוה!<br />מוזר להיכן זה נעלם.<br />[לעת עתה מצאתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/hidushey-2.htm'>מאמר נחמד</a> על חידושי אגדות למהרש&quot;א ובו כמה הערות על חידושי ההלכות למהרש&quot;א]<br /><br />ואגב,<br />לעיל כתבתי שהמילה &quot;שוין&quot; נעדרת מפירוש רבינו גרשום, ואילו אתה התייחסת לפירוש רשב&quot;ם בהערתך לעיל בתוך דבריך.","58","","5241","True","True","False","","203","87.70.117.37","0","1218","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב",""),new Message("1292","1255","המהרש&quot;א הזה בהוריות כנראה &quot;נעלם&quot; כבר מזמ","05/01/10 01:25","יט טבת","תש&quot;ע","01:25","איתן","חיפשתי בספרי המהרש&quot;א באתר hebrewbooks,<br />ואין.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11704&st=&pgnum=223&hilite='>חידושי הלכות מהרש&quot;א סדר נזיקין דפוס לובלין שע&quot;ב</a>. (לפני כמעט 400 שנה, 1612). קשה לקריאה, אך ניתן לראות כי חידושי הוריות דף ו' הם כמו בש&quot;סים שלנו.<br /><br />זה גם המצב בדפוסים המאוחרים יותר, ברין תקמד (1784), וינה תקעד (1814).<br /><br />גם בפירוש המהרש&quot;א על פירש&quot;י לתורה, דפוס הענא תע&quot;ז (1717) בפרשת ויחי, מצטט המלקט את המהרש&quot;א כאן, ומציין שחיפש במסכת הוריות ולא מצא דבר.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30618&st=&pgnum=60&hilite'>הקישור בדפוס הענא</a>  - גם בדפוס פיורדא תקכ&quot;ד (1764) זה אותו דבר.<br />(בעמוד 60, טור שמאלי למעלה. בדפוס פיורדא -  בעמ' 58 טור שמאלי למעלה)","123","","5232","True","True","False","","272","95.86.95.118","0","1218","בבא בתרא|קכא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);