var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12128;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12128","0","בסוגייא דפלגס","19/07/11 23:59","יז תמוז","תשע"א","23:59","המכריע","א. רש"י פירש פלגס היינו בחדש יג. וכ"ה מפורש בכ"מ. פלא על ר' גרשום שכתב כבש בן שנה, איל בן שתי שנים, פלגס בן שנה וחצי.

ב. מבואר מתוך הסוגיא דאין ספק שפלגס הוא דבר הכשר להקרבה. אמנם בקרבנות חובה דנתפרש בכולן או כבש או איל, אין להביאו, מספק או בודאי, אבל בנדבה לא נאמר כבש במובן של לאפוקי איל, שהרי אם מן הצאן קרבנו יש רק פרשה אחת לכבש, ואיל גם מביא, והיינו שכבש כאן מתפרש במובן המין, לא במובן הפרט. ולכן תנן בפרה דקרב גם לפי ר' יוחנן דהוי בריה, רק לנסכיו דכן נתפרש בתורה נסכי איל וכבש, ודינם שונה, צריך בירור על נסכי פלגס. ומכאן תשובה לשואל האם ניתן לומר הרי עלי פלגס, ודאי שכן, לא מיבעיא להצד דספיקא אלא אף להצד דבריה. וכן האומר הרי עלי ממין הכבשים יוכל לכ' להביא פלגס לכו"ע.

ג. ריו"ח מייתי קרא דאו לאיל. התוס' מביאים גמרא מפורשת דאכן מהאי קרא איתותב בר פדא. א"כ ראשית זה נפק"מ עצומה לסוגיין. דאע"ג דבעיא דר"ז לא איפשטא וסלקא בתיקו, היינו רק לבר פדא אבל למאי דקי"ל כריו"ח אין יוצא בפלגס. שנית. פלא שרש"י גם מביא גמרא מפורשת שבר פדא דריש לה לדרשא אחריתי. (וא"כ אולי הלכה כמותו ועדיין תיבעי לר"ז. אולי גם מבעיית ר"ז אליביה ניתן לצרף לקבוע הלכה כמותו). כמובן יש לעיין בפנים במנחות צא: כדי לעמוד על פשר הדבר.","199","","4673","True","True","False","","1060","95.86.90.177","0","0","חולין|כג ע"א",""),new Message("12142","12128","ספק הגמרא לא כל כך ברור","20/07/11 08:45","יח תמוז","תשע"א","08:45","מתפעל","הגמרא מסתפקת האם בר פדא מסתפק בפלגס שהוא או כבש או איל או שיש לו ספק משולש שזה אולי בריה חדשה. לא איל ולא כבש.

לכאורה מוכח מהמשנה בפרה שחייבים לומר שבר פדא מסתפק גם שאולי זה בריה, כי אם כהצד שהספק הוא רק איל או כבש, מדוע כתוב במשנה שלא יצא ידי נדרו? הרי יכול לצאת ידי נדרו ע"י תנאי כפי שאמר בר פדא. רק אם יש צד שאולי זה בריה, אם כן כשנדר כבש או איל, לא יכול לצאת בבריה ומובן מה שנקטה המשנה שלא יצא ידי נדרו.","148","","4672","True","True","False","","151","94.188.248.70","0","12128","חולין|כג ע"א",""),new Message("12149","12142","שוב לא עיינת ברש"י ? ","20/07/11 10:39","יח תמוז","תשע"א","10:39","עציוני","רש"י מסביר שהמשנה מדברת על מקרה בו היה חייב בהמה מסוג מסויים - היה חייב כבש או היה חייב איל. במקרה כזה, אם הביא פלגס לא יצא (מספק). במקרה כזה לא שייך תנאי. הגמרא אצלנו דנה במקרה שהתחייב "כבש או איל" ואז, אם פלגס הוא ספק, אפשר לצאת ממאי נפשך כי הוא או כבש או איל.
לשון רש"י:
ואין עולה לו מזבחו. אם היה מחוייב איל לבדו או כבש לבדו ","159","","4672","True","True","False","","302","132.70.40.183","0","12128","חולין|כג ע"א",""),new Message("12166","12149","ניתן להבין ברש"י אחרת","20/07/11 12:55","יח תמוז","תשע"א","12:55","מתפעל","הרי גם אם נדר ואמר אביא כבש או איל, הרי הוא מחוייב או כבש לבדו או איל לבדו. כשמביא אחד מהם יוצא ידי חובה.
הרי רבי יוחנן ובר פדא נחלקו על המשנה ובר פדא אמר שמביא ומתנה.
לפי שיטתך שנדר ואמר עלי להביא כבש. והביא פלגס, מה יעזור לו להתנות הרי ממילא יצטרך להביא כבש נוסף. ואם כן גם לשיטתו יכול פשוט מאד לומר מראש שהפלגס נדבה ויביא אחר לחובתו. ועוד יותר מזה, אם יביא ויתנה, אם כן שוב כשיביא את הכבש הנוסף, שוב יצטרך להתנות כי אולי כבר יצא ידי חובה בפעם קודמת.
בדרך כלל עושים תנאי כדי לצאת מכל הספק ולגמור את הסיפור.

אגב, למה אתה אומר שוב? כבר שאלתי משהו שהיה כתוב בפירוש ברש"י?
זה יותר קורה לי עם תוספות על הדף שאני שוכח להציץ.","148","","4672","True","True","False","","193","94.188.248.70","0","12128","חולין|כג ע"א",""),new Message("12168","12166","[ללא נושא]","20/07/11 13:36","יח תמוז","תשע"א","13:36","עציוני","יש לקרוא את רש"י עד הסוף -
ואין עולה לו מזבחו. אם היה מחוייב איל לבדו או כבש לבדו וטעמא לא מפרש תנא אי משום ספיקא אי משום בריה:
אם יש אפשרות במשנה שהפלגס לא עולה לו מזבחו משום ספיקא, סימן שמדובר על חיוב של כבש או חיוב של איל, אך לא חיוב של "כבש או איל".
ההתניה אליבא דר"פ לא באה לפתור את שאלת החובה אלא את בעית הנסכים (כפי שמאריך רש"י להסביר ) - אם זה איל אז כל שני העשרונים הם נסכיו, אך אם זה כבש עשרון אחד הוא לנסכים והשני לנדבה. לכן צריך להתנות בכל מקרה שמביאים פלגס, בלי קשר לשאלה מהי חובתו.


("שוב" התייחס לפה ולשם, אם כי יש להודות שאף אתה דחית את דברי באמצעות רש"י, כאן)","159","","4672","True","True","False","","197","132.70.40.183","0","12128","חולין|כג ע"א",""),new Message("12177","12168","אתה זוכר את כל המפעל","20/07/11 14:52","יח תמוז","תשע"א","14:52","המכריע","צופה ומביט עד סוף כל ההודעות, אין נסתר מנגד עיניך. איזה פחד!
והלא דברים קל וחומר, אם עציוני כך, מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה.
עשית עבירה בחדש שבט, היא לא נמחקה לך בחדש תמוז. הלא היא רשומה בספרתך, אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה.
ועל דא קא בכינא, אל תזכור לנו עוונות ראשונים..
ואמרו ת"ח שעבר ביום אל תהרהר אחריו בלילה, ודאי עשה תשובה.","199","","4672","True","True","False","","185","95.86.90.177","0","12128","חולין|כג ע"א",""),new Message("12208","12177","עציוני בהחלט זכר","21/07/11 01:17","יט תמוז","תשע"א","01:17","דוד כוכב","אבל ידים לדבר שהוא נעזר גם בעֲזָר הזה.
ולכן באותו עיון הוא גילה שגם הוא נדחה פעם באמצעות רש"י.

ואיני מפרסם זאת חלילה להמעיט בערכו הרב של עציוני, אלא רק כדי להמליץ ולהראות עד כמה קטלני כח השילוב של הטכנולוגיה שנרתמה אפילו לקצה החוט של הדעת והזיכרון.","125","","4671","True","True","False","","97","212.76.98.42","0","12128","חולין|כג ע"א",""),new Message("12213","12208","אמת","21/07/11 08:49","יט תמוז","תשע"א","08:49","עציוני","אני נעזר בכל אמצעי העומד לרשותי.
בכל אופן, המוסר של הרב המכריע בעינו עומד - וכל מעשיך בספר נכתבים, ולא רק בספרן של צדיקים אלא אף במחשבו של כל אדם.
ומה בין "ידיים לדבר" ל"רגליים לדבר" המצוי יותר במקורותינו?","159","","4671","True","True","False","","291","132.70.40.183","0","12128","חולין|כג ע"א",""),new Message("12271","12213",""ולא פסעתי על ראשי עם קודש".","22/07/11 04:03","כ תמוז","תשע"א","04:03","דוד כוכב","(מסכת סוטה דף לט ע"א).

כך יצא,
לא רציתי להשתמש בביטוי שישתמע מזלזל.","125","","4670","True","True","False","","95","95.86.111.183","0","12128","חולין|כג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);