var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12072;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12072","0","בסוגיא דתורים ובני יונה","18/07/11 23:34","טז תמוז","תשע&quot;א","23:34","המכריע","א. כל מתניתין שייכותה קלושה מאד לחולין. רק איידי דתנינן הכשר בשחיטה פסול במליקה ולהיפך, תני האי דדמי לה הכשר בתורין וכולי.<br /><br />ואגב יש להעיר שכל הברייתא הארוכה של ת&quot;ק וראבר&quot;ש שהובאה לעיל דרך אגב, דמינה ילפינן יסודות דיני מליקת עולת עוף אי שנים דוקא או רוב שנים דוקא, לא הובאה כלל במסכת זבחים. והרי זה בכלל דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר.<br /><br />ב. רש&quot;י הראשון על הגמרא צ&quot;ל תורים (לא תורין) וקאי על הברייתא השניה שבסוגיא. וזו הנגדה למש&quot;כ רש&quot;י תחילת המשנה דתורין לשון תנאים, וכן הברייתא הראשונה המפרשת את המשנה (כמ&quot;ש התוס'). אבל ברייתא זו דורשת את תורים דקרא, ונקטה את לשון התורה. ובאמת היה נכון למציין לציין על זה את המקרא הראשון כמו שציין בעמוד ב.<br /><br />ג. שיכול והלא דין הוא. בתוס' כתבו בשום דוכתא ל&quot;ג תרווייהו. אין כוונתם שלא מצינו. אדרבה מצינו רבות מאד. אלא כוונתם שבכל מקום צריך למחוק אחד מהם. למשל כאן יש למחוק והלא דין הוא. ובדרך כלל הגרי&quot;פ במסוה&quot;ש מציין לתוס' כאן כמו בקידושין דף טו ריש עמוד ב.<br /><br />ד. משיזהיבו, משיצהיבו. נראה מהברייתא דלא זו בלבד שההצהבה מתחילה באיזור מסויים (סביב הצוואר) אלא בתחילה זה צהוב חלש, ואחר כך מזהיב מאד. ולא ראיתי במאמרים שצויינו שהדגישו זאת.<br /><br />ה. תני יעקב קרחה. ברייתא זו אינה שייכת לנידוננו. אלא איידי דתני עד מתי כשרין, תני נמי מאימתי, ואחר כך חוזר לענין הראשון. ואגב התופעה של הוא תני לה והוא מפרש לה, מלמדת שהמביא דברחדש לבית המדרש עליו מוטלת החובה לפרשה. אולי משום המתחיל במצוה, או משום שאם לא יבינוה עלולים לדחותה כמשובשת.","199","","4672","True","True","False","","1012","95.86.72.161","0","0","חולין|כב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);