var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11411;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11411","0","מה ההבדל בין משומד למומר?","28/06/11 20:24","כו סיון","תשע&quot;א","20:24","שאינו יודע לשאול","<span class='darkYellow'><b> &quot;רב אשי אמר הכי קתני הכל שוחטין ואפילו ישראל</b></span> <span class='bordeaux'><b>מומר </b></span><span class='darkYellow'><b>מומר למאי לאכול נבילות לתיאבון...&quot;</b></span><br /><br />במסורת הש&quot;ס (<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=313&amud=5&fs=0'>מהדורת וגשל</a>) מביא ס&quot;א בהם הגירסה היא <span class='bordeaux'><b>משומד </b></span>במקום <span class='bordeaux'><b>מומר</b></span>.<br /><br />מה ההבדל בין משומד למומר?","48","","4692","True","True","False","","1448","84.228.160.154","0","0","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11415","11411","ההבדל אולי כמו בין מומר למומר","28/06/11 21:40","כו סיון","תשע&quot;א","21:40","קותי","לתיאבון האחד מתוך אידאולוגיה והשני מנוחיות ואולי קצת אונס ותועלת","217","","4692","True","True","False","","195","82.166.141.35","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11417","11411","זהו אחד משינויי הצנזורה הנפוצים","28/06/11 21:54","כו סיון","תשע&quot;א","21:54","Almuaddib","הכינוי &quot;משומד&quot; הובן על ידי הנוצרים כמכוון אליהם, וגם אותו דאגו להמיר בכינוי אחר.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1567'>עוד על הצנזורה</a>.","107","","4692","True","True","False","","236","84.229.202.120","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11420","11411","אין הבדל במשמעות: היינו הך","28/06/11 22:47","כו סיון","תשע&quot;א","22:47","יאירה","יש הבדל לשוני. &quot;מומר&quot; הוא מלשון &quot;להמיר את דתו&quot;. כלומר לשנות ולהחליף, אלא &quot;משומד&quot; בא מלשון &quot;להשתמד&quot;. פעם למדתי, שהמילה להשתמד נגזרה מלשון &quot;להשתעמד&quot;, משום שבשעת הטבילה לנצרות עובד אלילים עתידי חייב לעמוד, אלא שבמשך הדורות הושמטה אות &quot;ע&quot; והמילה נשארה כפי שאנו מכירים אותה כיום.<br /><br />המומר לתיאבון, הוא זה, שהשתמד להנאתו  האישית ולא להכעיס על מנת למרוד בעם היהודי ולהריע לו בכוונה זדונית.","192","","4692","True","True","False","","305","95.86.112.217","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11455","11411","ההבדל הוא ביחס:","30/06/11 16:24","כח סיון","תשע&quot;א","16:24","חננאל","אכן זה שינוי של הצנזורה. אבל בעוד 'מומר' הוא כינוי נייטרלי - המיר את דתו. 'משומד' הוא כינוי הכולל יחס לגבי מי שעזב את יהדותו - כמו היחס לאדם שהתאבד.","81","","4690","True","True","False","","206","77.126.156.208","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11484","11411","פשוט מאוד","02/07/11 23:09","ל סיון","תשע&quot;א","23:09","אוריאל","מומר אוכל נבילות להכעיס הכוונה היא שאין הנבלה טעימה לו, אלה אפילו הוא עומד להקיאה ממשיך לאכןל, ומשומד אוכל נבלות משום שטעים לו ולאו דווקא מפני שהקב&quot;ה ציווה.","218","","4688","True","True","False","","154","85.130.216.84","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11457","11455","&quot;משומד&quot; כאן אינו מי שעזב את דתו","30/06/11 16:39","כח סיון","תשע&quot;א","16:39","Almuaddib","שים לב לגמרא: משומד לאכילת נבלות לתאבון וכו'. כמפורש - מי שהוא עובר עבירה מסויימת, לאו דוקא עזב את יהדותו, ובודאי - לא מי שהתאבד.<br /><br /><br />והרי מתירים לאכול משחיטתו של משומד לעבירה אחת, משום שאינו חשוד על עבירה אחרת!","107","","4690","True","True","False","","226","81.218.141.168","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11468","11455","אתה לא מדייק,","01/07/11 09:23","כט סיון","תשע&quot;א","09:23","יאירה","מי שמאבד את עצמו לדעת (ח&quot;ו) אין לו עוה&quot;ב ואילו יש תקווה, שהמשומדים יחזרו בתשובה ואם זה קורה ניתן להשיב אותם לחיק היהדות (עיין בהלכות תשובה ביד החזקה לרמב&quot;ם פ&quot;ג הל' יד).","192","","4689","True","True","False","","229","95.86.112.217","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11465","11457","משומד לעבירה אחת = עזב את דתו בענין אחד","30/06/11 22:31","כח סיון","תשע&quot;א","22:31","חננאל","זה מושאל מהשם הכללי משומד שנאמר ביחס לכל התורה.","81","","4690","True","True","False","","295","77.126.186.207","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11473","11457","וחי בהם","01/07/11 15:43","כט סיון","תשע&quot;א","15:43","הודו_כי_טוב","לא ברור לי איך יתכן מצב של משומד למצווה אחד .<br />זה כמו אדם שהורידו לו או שהוא חתך איבר ללא ניתוח וללא הרדמה איך הוא נשאר חי ?<br />האם הוא מת לאיבר אחד ?<br />בנמשל ובמשל הזה הרי אין טיפול רפואי אפילו לא תחבושת והדם זורם החוצה<br />להזכיר שכל מצווה היא כנגד איברים וגידים","207","","4689","True","True","False","","181","46.117.14.249","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11496","11468","לא מדויק","03/07/11 01:13","א תמוז","תשע&quot;א","01:13","חננאל","ראי בנוסחים עתיקים ובנוסחים שונים בברכת המינים נאמר: &quot;ולמשומדים אל תהי תקוה&quot;. ואם בימינו רוב הנוסחים אינם כך, הוא מפני הצנזורה.","81","","4687","True","True","False","","353","95.86.111.78","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11493","11473","הנה הוכחת שהמשל אינו טוב","03/07/11 00:55","א תמוז","תשע&quot;א","00:55","Almuaddib","והלוא בוך עמך אתה חי, וגם כיום יש אנשים המקפידים על קלה כעל חמורה - למעט משהו אחד בו הם חוטאים כך שנעשה להם כהיתר.<br /><br />שמעתי, למשל, על חסידים ואנשי מעשה שכל מעשיהם טובים, למעט העובדה שהם מוציאים שם רע על שכניהם, משום שאלו שיכים לחסידות אחרת. שמעתי על אנשים טובים שמעלימים מס.<br /><br />ואם המציאות היום לא טובה - הרי לפחות בזמן הגמרא היו מקרים כאלו. עובדה.","107","","4687","True","True","False","","168","84.228.44.112","0","11411","חולין|ג ע&quot;א",""),new Message("11594","11496","ברכת המינים בנוסח אשכנז","05/07/11 10:59","ג תמוז","תשע&quot;א","10:59","המכריע","ישנם פוסקים רבים הסבורים שבברכת המינים בנוסח אשכנז הנפוץ אין יוצאים ידי חובה!<br />עיקר הברכה היא נגד המינים, והם לא נזכרים כלל בברכה.<br />המומחים טוענים שבעבר למרות שהיה נדפס למלשינים, בעל פה כולם ידעו ואמרו למשומדים. ולכן רבים נוהגים לשלב או בתחילה או באמצע או לפחות בחתימה, מינים, או משומדים. אחרת ייתכן שאינו יוצא בברכה, ואז יש נידון על כל תפילתו.<br />יש מאמר של הרב יצחקי שבדק אלף כתבי ידות ודפוסים עתיקים של סידורים, ואין אחד מהם ללא כל איזכור של מינות.<br />פלא בעיני שאין לזה מספיק פירסום. אני מכיר כמה גדולי תורה שמוסיפים זאת, כל אחד לפי דרכו.","199","","4685","True","True","False","","186","212.76.115.215","0","11411","חולין|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);