var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11330;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11330","0","אשמח למידע היסטורי על בית חוניו","25/06/11 23:59","כג סיון","תשע&quot;א","23:59","שיננא","תודה מראש למי שיוכל להרחיב בנושא","146","","4695","True","True","False","","1188","77.124.36.35","0","0","מנחות|קט ע&quot;ב",""),new Message("11331","11330","לא מספיק לך מה שכתוב בגמרא? <img src='/icon/2.gif'>","26/06/11 00:20","כד סיון","תשע&quot;א","00:20","דוד שפירא","&quot;בשעת פטירתו אמר להם חוניו בני ישמש תחתי נתקנא בו שמעי אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים ומחצה אמר לו בא ואלמדך סדר עבודה הלבישו באונקלי וחגרו בצילצול העמידו אצל המזבח אמר להם לאחיו הכהנים ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו אותו היום שאשתמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שליכי ואחגור בצילצול שליכי בקשו אחיו הכהנים להרגו רץ מפניהם ורצו אחריו הלך לאלכסנדריא של מצרים ובנה שם מזבח והעלה עליו לשום עבודת כוכבים וכששמעו חכמים בדבר אמרו מה זה שלא ירד לה כך היורד לה על אחת כמה וכמה דברי רבי מאיר אמר לו רבי יהודה לא כך היה מעשה אלא לא קיבל עליו חוניו שהיה שמעי אחיו גדול ממנו שתי שנים ומחצה ואף על פי כן נתקנא בו חוניו בשמעי אחיו אמר לו בא ואלמדך סדר עבודה והלבישו באונקלי וחגרו בצילצול והעמידו אצל המזבח אמר להם לאחיו הכהנים ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו אותו היום שישתמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שליכי ואחגור בצילצול שליכי בקשו אחיו הכהנים להרגו סח להם כל המאורע בקשו להרוג את חוניו רץ מפניהם ורצו אחריו רץ לבית המלך ורצו אחריו כל הרואה אותו אומר זה הוא זה הוא הלך לאלכסנדריא של מצרים ובנה שם מזבח והעלה עליו לשם שמים שנאמר {ישעיה יט-יט} (והיה) ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה לה' וכששמעו חכמים בדבר אמרו ומה זה שברח ממנה כך המבקש לירד לה על אחת כמה וכמה:&quot;","180","","4694","True","True","False","","279","95.86.78.104","0","11330","מנחות|קט ע&quot;ב",""),new Message("11337","11330","פרטים וקישורים","26/06/11 11:32","כד סיון","תשע&quot;א","11:32","student","אני יכול להבין את הבקשה לעוד מקורות - בין היתר ארכאולוגיים או היסטוריים. ישנו מאמר של <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/mitsraim/mikdash.htm'>אפרים צורף</a> מאתר דעת. בנוסף, תמיד יש את הערך ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95'>ויקיפדיה</a> שמסכם לא רע את הדברים. <br /><br />והנה הערך מאינצ' תלמודית - פרוייקט השו&quot;ת:<br />בית חוניו. הבית שבנה חוניו1 באלכסנדריה של מצרים<br />מהותו. בשעת פטירתו של שמעון הצדיק אמר להם חוניו בני ישמש תחתי, נתקנא בו שמעי אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים ומחצה אמר לו בא ואלמדך סדר עבודה, הלבישו באונקלי - מלבוש של עור - וחגרו בצלצול - אזור - והעמידו על המזבח, אמר להם לאחיו הכהנים ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו אותו היום שאשמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שליכי ואחגור בצלצול שליכי, בקשו אחיו הכהנים להרגו, רץ מפניהם ורצו אחריו, הלך לאלכסנדריה של מצרים ובנה שם מזבח, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר לא כך היה מעשה, אלא חוניו לא קיבל עליו, שהיה שמעי אחיו גדול ממנו בשתי שנים ומחצה, ואף על פי כן נתקנא בו חוניו בשמעי אחיו, אמר לו בא ואלמדך סדר עבודה וכו' בקשו אחיו הכהנים להרגו לשמעי, סח להם כל המאורע, בקשו להרוג את חוניו, רץ מפניהם ורצו אחריו, רץ לבית המלך ורצו אחריו, כל הרואה אותו אומר זה הוא זה הוא, הלך לאלכסנדריה של מצרים ובנה שם מזבח2, וגם בנה בית בצורת בית המקדש3.<br />נחלקו תנאים אם בית חוניו נבנה לשם עבודה זרה או לשם שמים: ר' מאיר אומר שחוניו העלה עליו קרבנות לעבודה זרה, ור' יהודה אומר שהעלה עליו לשם שמים, שנאמר4: והיה ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה לה'5. [עמוד רעא טור 1] בזמן הבית. בית חוניו, אפילו שנתכוין לשם שמים, אסור להקריב עליו קרבנות, מטעם שחוטי-חוץ*, שהרי בזמן איסור הבמות הוא6, ומי שהקריב קרבנות בבית חוניו חייב כרת7, ולכן כתבו ראשונים שחוניו לא הקריב שם קרבנות של ישראל, אלא לבני נח היה מעלה נדרים ונדבות שלהם8, ויש ראשונים שסוברים שחוניו עבר באמת על איסור שחוטי חוץ והקריב שם קרבנות של ישראל, אלא שהוא לימד גם את המצרים איך להקריב ואף הם היו עובדים שם להשם, ובזה נתקיימה נבואת ישעיה: ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים9.<br />הכהנים ששימשו בבית חוניו, לא ישמשו במקדש שבירושלים10, אפילו להסוברים שחוניו נתכוין לשם שמים11. וקנס הוא שקנסו אותם12. ואם עבר הכהן ששימש שם ועבד במקדש, לא פסל את העבודה13. וכתבו ראשונים שדוקא במקדש אסורים לשמש, אבל בנוב וגבעון מותרים, וכל שכן בזמן הזה לעלות לדוכן ולקרות בתורה14.<br />אף הכלים ששימשו בהם בבית חוניו, אף על פי שאינם בני דעה לקנסם, אסורים לשמש בהם במקדש, אלא יגנזו15.<br />האומר הרי עלי עולה שאקריבנה במקדש16, או שאמר סתם הרי עלי עולה17, והקריבה בבית חוניו, לא יצא18. הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו, נחלקו תנאים: חכמים אומרים יקריבנה במקדש, ואם הקריבה בבית חוניו יצא, ר' שמעון אומר אין זו עולה19, ואין שם קדושה חלה עליה ומותר למכרה ולאכלה20. ונחלקו אמוראים בדעת חכמים: רב המנונא ור' יוחנן סוברים שהרי זה כאומר הרי עלי עולה על מנת שלא אתחייב באחריותה אם אהרגנה, ולכן יצא ידי חובת נדרו כשהקריבה בבית חוניו, אף על פי שהרי זה כאילו הרג אותה שם, אבל מכל מקום כיון ששם קרבן חל עליו חייב משום שחוטי חוץ כשהקריבה שם, ורבא אמר שאדם זה [עמוד רעא טור 2] נתכוין לדורון בעלמא ולא חל עליו שם קרבן כלל, וכגון שהוא עומד ברחוק מארץ ישראל וקרוב לבית חוניו, וכך נתכוין לומר: אם אפשר להקריבו בבית חוניו אטרח ואביאו, ויותר מזה אינני רוצה להצטער ולטרוח21. הלכה כרב המנונא ור' יוחנן22. אמר הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו והקריבה בארץ ישראל שלא בירושלים, אף על פי שלא קיים נדרו, יצא, שהקביעות של בית חוניו אינה קביעות, וכיון שהרי זה כמי שאמר על מנת שאהרגנה, מה לי שהרגה בבית חוניו ומה לי שהרגה במקום אחר, אלא שענוש כרת משום שחוטי חוץ, ששם קרבן חל עליו23.","177","","4694","True","True","False","","197","46.120.93.41","0","11330","מנחות|קט ע&quot;ב",""),new Message("11335","11331","לא","26/06/11 10:15","כד סיון","תשע&quot;א","10:15","שיננא","את הגמרא אני מכיר, לכן לא היה צורך לצטט אותה.<br />לאחר שלמדתי את הגמרא - עלתה וצצה שאלתי/סקרנותי - אם יש לכך תיעודים היסטוריים וכדומה.","146","","4694","True","True","False","","300","192.115.90.150","0","11330","מנחות|קט ע&quot;ב",""),new Message("11336","11335","יש ספר לימוד מעולה. אתה יכול לעיין בו.","26/06/11 11:05","כד סיון","תשע&quot;א","11:05","יאירה","&quot;היסטוריה של ארץ ישראל&quot;.העורך: יעקב שביט. ירושלים. (1985-1981). הוצאת כתר ויד יצחק בן צבי.<br />הספר כולל עשרה כרכים, כל כרך מכיל מידע רב, רציני ומעמיק על כל תקופה בהיסטוריה של עם ישראל מתקופת המקרא עד מלחמת העצמאות.","192","","4694","True","True","False","","254","2.54.49.38","0","11330","מנחות|קט ע&quot;ב",""),new Message("11338","11337","המשך","26/06/11 11:33","כד סיון","תשע&quot;א","11:33","student","מי שאמר הריני נזיר, וגילח - שהביא קרבנותיו כשמתגלח לאחר גמר נזירותו24 - בבית חוניו, לא יצא; אמר הריני נזיר שאגלח בבית חוניו יגלח במקדש, ואם גילח בבית חוניו יצא, ר' שמעון אומר אין זה נזיר25. בנזירות הכל מודים בדעת חכמים שלא נתכוין להיות נזיר, ואף רב המנונא ור' יוחנן שסוברים בהפריש עולה שיקריבנה בבית חוניו, שנתכוין שיחול עליו שם קרבן אלא שלא יתחייב באחריותו, בנזיר מודים שאי אפשר לומר כן, שהרי כיון שקיבל עליו נזירות בעל כרחו הוא חייב באחריות של הבאת קרבנותיו, אלא שנתכוין לצער את עצמו ואמר אם אפשר להקריב בבית חוניו אטרח ואביא, ויותר אינו רוצה להצטער ולטרוח26. אבל מכל מקום להצטער משתיית יין הוא חייב, לא בתורת נזירות אלא בתורת נדר, והוא שאמרו שאם גילח בבית חוניו יצא, שיצא ידי נדרו27, שהרי הוא כמי שנשבע שלא ישתה יין זמן ידוע שחייב לקיים, ור' שמעון שאמר אין זה נזיר מותר לדבריו לשתות יין28. וכתבו ראשונים שהנזירות תלויה ועומדת לדעת חכמים בתנאי, שיש במשמעות לשונו גם נזירות גמורה בגילוח למקדש וגם קבלה לצער עצמו מן היין, ואם גילח במקדש נתברר הדבר שלנזירות גמורה נתכוין, ואם גילח בבית חוניו נתברר [עמוד רעב טור 1] שלצער עצמו נתכוין29. ויש שנראה מדבריהם שלנזירות גמורה נתכוין אפילו אם גילח בבית חוניו, שהוא טעה וסבור שיש מצוה בבית חוניו כמו בבית המקדש, ומכיון שהתנה על מנת שאגלח בבית חוניו תנאו קיים, ואין זה מתנה על מה שכתוב בתורה שתנאו בטל והמעשה קיים30, כיון שלא נתכוין לעקור מה שכתוב בתורה אלא שטעה וחשב שיש מצוה בדבר31. הלכה כחכמים32.<br />בזמן הזה. בית חוניו עמד כמה שנים אחר חרבן בית המקדש עד שנחרב על ידי אספסינוס33. אפילו להסוברים - וכן הלכה34 - שבית חוניו נבנה לשם שמים, אסור היה להקריב עליו קרבנות אחר החרבן, שכן שנינו: משבאו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להן עוד היתר35, ור' יצחק אמר שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה, וחזר בו מטעם זה36. ומכל מקום הדבר תלוי במחלוקת תנאים, שלהסוברים קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא37, והבמות מותרות אחר החרבן, מקריבים בבית חוניו בזמן הזה38. ויש מהראשונים מפרשים שאפילו להסוברים שקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא, אסור להקריב בבית חוניו, וכן בכל שאר במות בזמן הזה, ולא נחלקו אלא אם מותר להקריב במקום המזבח39.","177","","4694","True","True","False","","240","46.120.93.41","0","11330","מנחות|קט ע&quot;ב",""),new Message("11344","11338","קישורים","26/06/11 18:16","כד סיון","תשע&quot;א","18:16","איתן","student העתיק מפרויקט השו&quot;ת את הערך באנציקלופדיה התלמודית. <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3214'>לשירותכם קישור</a>, מאתר &quot;דעת&quot;, נוח יותר לקריאה, ועם כל ההערות.<br /><br />student גם הפנה למאמר של אפרים צורף, אני מצטרף להמלצה ואף <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/mitsraim/mikdash.htm'>מצרף שוב את הקישור</a>.<br /><br />בנוסף לתיאור של חז&quot;ל יש גם תיאור שונה במקצת של יוסיפוס פלביוס, ב&quot;מלחמות&quot;, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot17.pdf'>בספר השביעי</a>, פרק י'.<br />אפרים צורף במאמרו הנ&quot;ל מנסה ליישב את ההבדלים.<br />גם ב&quot;קדמוניות&quot; מתייחס יוסיפוס לנושא. את &quot;קדמוניות&quot; לא מצאתי ברשת האינטרנט בעברית, רק באנגלית, להלן קישור ל<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://en.wikisource.org/wiki/The_Antiquities_of_the_Jews/Book_XIII'>ספר 13</a>, בו מתואר, בפרק 3,<br />&quot; How Onias Built A Temple In Egypt Like To That At Jerusalem&quot;.","123","","4694","True","True","False","","279","31.44.135.91","0","11330","מנחות|קט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);