var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11247;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","74"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11247","0","שעת הכושר","21/06/11 22:38","יט סיון","תשע&quot;א","22:38","מתפעל","&quot;ומודה ר' שמעון בבשר בחלב שמטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר&quot;.<br />ולמה לא מודה גם בכלאי הכרם?","148","","4702","True","True","False","","939","212.76.107.186","0","0","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11252","11247","כלאי הכרם לא היה להם שעת הכושר","22/06/11 00:13","כ סיון","תשע&quot;א","00:13","דוד כוכב","בכלאי הכרם נאסר רק מה שגדל לאחר זריעת הכלאיים, ואותה צמיחה חדשה מעולם לא היה לה שעת הכושר.<br /><br />תוכל מעתה להקשות, אם כן גם בשר בחלב כך, הבשר היה לו שעת הכושר, החלב היה לו שעת הכושר, אבל הבשר בחלב יחד לא היה לו שעת הכושר, ו'בשר בחלב' אינו בשר ואינו חלב אלא פנים חדשות באו לכאן!<br /><br />ואכן כדי לתרץ קושיה זו כתב רש&quot;י:<br />&quot;הואיל והיתה לו שעת הכושר - דאי תרו ליה כולי יומא בחלבא לא מיתסר עד שיבשלנו&quot;.<br />כלומר שגם בשר בחלב שרוי, שנחשב כמבושל יחד, עדיין מותר הוא מהתורה. וזהו שעת הכושר שלו, של תערובת זו.<br /><br />אבל רבינו גרשום כתב:<br />&quot;הואיל והיתה לו שעת הכושר קודם שנתערב ונתבשל&quot;.<br />לדבריו צריך לומר שבשר מבושל בחלב אינו פנים חדשות, הבשר נותר בשר והחלב נשאר חלב, כפי שגם מעיד עליהם שמם.","125","","4701","True","True","False","","124","95.86.116.94","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11257","11252","גם בכלאיים זה כך","22/06/11 08:43","כ סיון","תשע&quot;א","08:43","מתפעל","זה לא נאסר מיד אלא צריך להתווסף מאתיים.<br />כך שיש לנו מצב של גפן וזרעים צומחים יחדיו, ועדיין לא נאסרו.<br />איך זה שונה מבשר וחלב ששרויים יחד?<br /><br />מלבד, בהמשך הסוגיא מדובר במנחה שאין לה שעת הכושר. וההיכי תמצי שהגמרא מוצאת זה רק שהקדיש במחובר. אם באמת שעת הכושר צריכה להיות רק במצב שהיא כבר מנחה ולא לפני כן, מדוע להעמיד שהקדישה במחובר? נעמיד שהקדישה לאחר מכן, אפילו לאחר הטחינה. ומה שקודם לכן היתה מותרת באכילה לא נחשב שעת הכושר שהרי לא היה מנחה כלל אלא חולין.","148","","4701","True","True","False","","163","94.188.248.70","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11259","11257","כלאי הכרם","22/06/11 09:26","כ סיון","תשע&quot;א","09:26","עציוני","מה שצומח לאחר שכבר גדל אחד ממאתיים נאסר מייד כשהוא צומח, ולא היתה לו שעת הכושר. גם מה שצומח בהתחלה (לפני שהוא בשיעור אחד ממאתיים) בעצם נאסר, רק שאז הוא בטל ב 200 היתר, אבל על מנת שניתן יהיה לדבר על ביטול צריך קודם שיאסר, ויש לדון אם מצב כזה - שנאסר מעיקר הדין ומותר למעשה ע&quot;י ביטול - נחשב כ&quot;שעת הכושר&quot;.","159","","4701","True","True","False","","216","132.70.40.183","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11263","11259","שאלה לי אליך","22/06/11 12:01","כ סיון","תשע&quot;א","12:01","מתפעל","אדם זרע חיטים בכרם ולאחר 2 דקות שלף אותם החוצה.<br />האם החיטים נאסרו ורק מותרים כעת בגלל שהתבטלו ברוב הכרם?<br /><br />או שלא קרה כאן כלום?<br /><br />בר מן דין, בענין המנחות כפי שהבאתי לעיל נראה ברור שלא היה רש&quot;י צריך להגיע לכך ששרו אותם יחד כל היום ולא נאסר, ומספיק שהבשר בעצמו והחלב בעצמו היו מותרים קודם לומר שהיה להם שעת הכושר. רש&quot;י הביא את השריה להשמיע את החידוש הנוסף שאפילו אם היו יחד, אין בעיה. <br /><br />ובדרך אגב, אם אכן הדין כבוש כמבושל, למה באמת לא נאסרים בשר וחלב אם שרה הבשר בחלב מעת לעת?","148","","4701","True","True","False","","132","94.188.248.70","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11264","11263","הנידון הוא רק על מה שצמח","22/06/11 12:09","כ סיון","תשע&quot;א","12:09","עציוני","כל עוד לא צמח כלום - אין מה שיאסר. כל הדיון בכלאי הכרם הוא על מה שצמח בהיותו בכרם, ועל כך הערתי שאין צורך להגיע לשיעור 1/200 כדי לאסור (עקרונית, אולי לא למעשה - בגלל ביטול). גם אם זורעים חיטה בכרם והיא צומחת פי 10, מה שהיה קודם (אם תוכל לזהות אותו) לא נאסר.","159","","4701","True","True","False","","170","132.70.40.183","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11265","11264","גם בבשר וחלב נגיד כך","22/06/11 13:27","כ סיון","תשע&quot;א","13:27","מתפעל","נאמר שכל הדיון הוא רק בשר וחלב שהתבשל ונאסר, כי אם הם סתם מעורבים יחד אין כאן שום איסור, ולא נקרא בשר בחלב, אז גם בבשר וחלב לא היה שעת הכושר לפי זה.<br /><br />למה בבשר וחלב השרויים יחד ולא נאסרו זה נקרא שעת הכושר שלהם<br />ובענבים וחיטים שנמצאים יחד ולא נאסרו זה לא נקרא שעת הכושר שלהם?","148","","4701","True","True","False","","162","94.188.248.70","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11268","11265","אינו דומה","22/06/11 14:02","כ סיון","תשע&quot;א","14:02","עציוני","בבשר וחלב, אותו הבשר שהיה קודם מותר, כעת הוא אסור.<br />בכלאי הכרם מה שנאסר הוא רק מה שצמח באיסור, כלומר: מעולם לא היה מותר. מה ששהה יחד בהיתר נשאר מותר. כשמדברים על איסור כלאי הכרם אנחנו מדברים על מה <span class='bordeaux'><b>שצמח אחר כך</b></span> ומעת יצירתו הוא כבר אסור, ולזה לא היתה שעת הכושר.","159","","4701","True","True","False","","209","132.70.40.183","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11270","11268","מעניין מאד.","22/06/11 14:09","כ סיון","תשע&quot;א","14:09","מתפעל","זה בדוק?<br /><br />אבל האם ניתן לקחת ענב מסוים ולומר שרק ממקום מסוים התחיל לגדול באיסור ועד למקום מסויים זה מותר?<br />הרי זה לא גדל באופן שניתן להעביר קו ומשם ממשיך לצמוח החדש.<br />כמדומני שכל ענב וענב, בכל מולקולה שברחבי הענב זה גדל.<br />כך שבעצם ניתן לומר שמה שהיה קודם בסדר, מכיוון שצמח מעט הפך לאסור.","148","","4701","True","True","False","","143","94.188.248.70","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11271","11270","בפועל אי אפשר","22/06/11 14:20","כ סיון","תשע&quot;א","14:20","עציוני","אבל עקרונית זה המצב. זו הסיבה שתמיד מדברים על גידול של 1/200. אם גדל פחות מכך יש ביטול של החלק האסור (מה שצמח) במותר (מה שהיה קודם). אם גדל יותר כבר לא בטל ולכן הכל נאסר, מכיוון שבפועל אין אפשרות להגיד מה חדש ומה היה קודם. לו יצוייר שניתן היה להבחין, רק מה שגדל באיסור היה נאסר.","159","","4701","True","True","False","","189","132.70.40.183","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב",""),new Message("11272","11271","בסדר, אני מקבל, יישר כח","22/06/11 15:09","כ סיון","תשע&quot;א","15:09","מתפעל","","148","","4701","False","True","False","","138","94.188.248.70","0","11247","מנחות|קא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);