var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1115;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1115","0","צדיקים מה דעתכם?","22/11/09 23:09","ה כסלו","תש"ע","23:09","רסי","אתם זוכרים את המשנה עם החנווני והשלוש טיפות.....
הגמרא בנוגע לענין זה מביאה שרב מסוים הלך לשאול רב אחר שלמד מרב בנוגע לדין מידות שהיה קשה לו משהו: איך אצלנו כתוב שצריך לתת עד 3 טיפות ואז אם מתמצה השמן זה שיי'ך למוכר, שהרי בנוגע לתרומה צריך להעביר לכהן עד 3 טיפות ואחר כך אם מתמצה השמן זה עדין תרומה וצריך להעביר לכהן?
זו היתה השאלה.
אחר כך תרצה הגמרא שיש כאן מעין מחילה מצד הלקוח שאין הוא חפץ להמתין זמן והוא מוחל ולכן זה של המוכר מה שאין כן בתרומה לא שיי'כת מחילה.
ניסיתי להגדיר לעצמי מה חשבה הגמרא בהוה אמינא ומה התחדש לה בתשובת הגמרא [אני מבקש שכל מי שרוצה לענות יכתוב לגבי זה מה הוא חושב שחשבה הגמרא בהוה אמינא ומה התחדש לה], לכאורה נראה מהתשובה שמה שהתחדש לגמרא היה הקטע של המחילה,הגמרא ידעה גם בהוה אמינא שכל השמן שיי'ך לקונה.
ועכשיו השאלה הבומבסתית, בשביל מה היתה הגמרא צריכה לשאול מתרומה, הרי ניתן היה לשאול את אותה השאלה גם מהמציאות הפשוטה, שאםד מוכר ליטר שמן לחבירו הוא וכר לו וודאי את כל השמן שבכלי שיש בו תכולה של ליטר, ומצד השכל הפשוט וודאי כל הליטר שמן שיי'ך לקונה, ואז ניתן לשאול למה אם התמצה השמן זה שיי'ך למוכר הרי זה של הקונה? לא צריך את הדין של תרומה!!!!!!!!
לעניות דעתי, במהלך הזה השאלה היא אחרת, ולא סתם מביאים את הדין של תרומה שמשם צריכה לצאת הקושיא, אני לא הצלחתי לעלות על העומק בשאלת הגמרא, ועדין לא נמצאה תשובה למה לא שאלה הגמרא את שאלתה ללא הדין של תרומה....
לפי דעתי זה אמור להיות קשור להבנה של המושג של 3 הטיפות, עליהם דברה המשנה, שגם לגבי תרומה מוזכר הדין של 3 טיפות, השאלה האם יש הבדל.
כמו כן, למה קבעו חז"ל 3 טיפות, אם גם אחרי 3 טיפות, אם השמן מתמצה למקום אחד זה עדין מצריך לתת לכהן או במקרה של המוכר זה שיי'ך עדין לקונה....

יכול להיות שאתם קוראים ואומרים מה הוא חופר הכל ברור הוא דפוק....
יכול להיות שאתם צודקים, לי נראה שיש כאן משהו:","94","","5275","True","True","False","","906","89.138.235.61","0","0","בבא בתרא|פז ע"א",""),new Message("1118","1115","ניסיון לתרץ...","23/11/09 19:21","ו כסלו","תש"ע","19:21","עומר","בס"ד

בפשטות נראה שאתה צודק בשאלתך. הגמרא אומרת שר"א חיפש מישהו מיוחד שיודע טוב-טוב מסכת מידות ע"מ שיענה לו תשובה, שאנו היינו עונים אותה מסברה פשוטה.

הייתי מנסה לתרץ בשני תירוצים:

1) הו"א - אין זה של הלוקח ולא מצד מחילתו של הלוקח, אלא מצד זה שכשישנה הסכמה על 100 ליטר, אין הכוונה ל-100 ליטר ממש אלא פחות מכך. גם המוכר עצמו יכול לדרוש את הסוף, כי בעצם כשמסכמים על 100 ליטר - הכוונה לסיכום על פחות מכך (אולי כי קשה למוכר להגיע עד לסוף, או כל דבר אחר).
באותה מידה אתה יכול לומר שכאשר אדם מוכר 100 ליטר הוא מוכר עם \\ בלי בקבוק. זאת הסכמה חברתית, וכל עוד לא אמרו בפירוש את הכוונה של 100 ליטר כולל השייריים, ההסכמה החברתית אומרת שזה לא כולל את השייריים, והמוכר יכול לדרוש שהלוקח לא יקבל אותם, (אולי אפילו גם אם מסיבה מסוימת לא קשה לו להוציא את השייריים, כגון בריכה של שמן).
הקושיה הייתה מהדין של תרומה - שלפי מה שהסברנו, כשאדם אמר שהוא יתן 100 ליטר תרומה הוא התכוון (ע"פ ההסכמה החברתית) להפחית את השייריים.
והתירוץ היה שבמקרה של הלוקח השייריים לא כלולים בגלל המחילה, ולא בגלל הסכמה חברתית.

2) עיין ברבינו גרשום בעמוד ב' (הוא מופיע בגמרא שלי בצד ימין):

הו"א - גם בתרומה נאמר שישנה מחילה מצד הכוהנים על התרומה, והקמ"ל אומר שלא ניתן לומר שישנה מחילה, מכיוון שאין כוהן ספיציפי של התרומה, ולכן אין מחילה (בלשונו - לא ידע מאן נינהו בעלים).

אך אישית אני מרגיש שחסר לי משהו בהבנת התירוצים הללו. הייתי רוצה לשמוע פירושים נוספים...

המשך יום נעים!","59","","5274","True","True","False","","96","79.180.142.123","0","1115","בבא בתרא|פז ע"א",""),new Message("1119","1118","[ללא נושא]","23/11/09 20:41","ו כסלו","תש"ע","20:41","רסי","קודם כל ישר כוח על ההתיחסות.
לגבי התירוץ הראשון, גם אני חשבתי בכיוון, אישית נראה לי שה"הסכמה החברתית" שאתה מדבר עליה, זה בעצם "שלוש טיפות" שאני דיברתי עליהם בשאלה. אבל צריך עוד לדיי'ק בדברים.
חוץ מזה קשה לדבר על הסכמה חברתית בנוגע לדינים של איסור, כמו תרומה. לגבי דיני ממון זה אפשרי, אבל לגבי איסור לא אנו קובעים את הכללים, לא מה שקורה בשוק אלא הדברים מוגדרים.

- לגבי התירוץ השני, אתה רוצה להגיד שאם יש כהן מסוים, אז השמן יהיה שיי'ך לבעלים.
נראה לי שאין מצב כזה.....","94","","5274","True","True","False","","161","89.138.235.61","0","1115","בבא בתרא|פז ע"א",""),new Message("1120","1119","ביאור הקושיה מתרומה","24/11/09 00:59","ז כסלו","תש"ע","00:59","ברוך","הראשונים שמו ליבם לנקודה עליה העיר רסי, ומפירוש בעלי התוספות (ד"ה והתנן) נראה, שהמשנה אכן מגדירה כי מידת הכד אינה כל השמן שיש בכד, אלא רק מה שנשפך בהתחלה בתוספת שלשת הטיפין. על כן, הקורא לכד בשם תרומה, אינו מפריש לכאורה אלא כמידת כד, ולכן קשה מדוע הרכינה ומיצה נחשב תרומה.
התשובה לדעת התוספות היא שהקורא שם תרומה גומר בדעתו שתהיה כולה תרומה, אך אין הכי נמי שהמידות לא כולל הרכינה ומיצוי, ועל כן במעשרות שאינן תלויים בדעתו אלא בכמות האובייקטיבית - לא נכלל הרכינה ומיצוי
הרמב"ן ביאר את תשובת הגמרא באופן אחר (אך הקושיה נראה לי באותו האופן), שלמסקנה מידת השמן כוללת את כל מה שיש בכד. אלא שהמשנה בתרומה אינה מדברת על קריאת שם לתרומה, אלא על כד שהיה בו שמן שודאי כולו תרומה. ולאחר מכן שפכו מכד זה החוצה. ואם לא הרכין, אזי מותר לתת בכד זה חולין. ואם הרכין קודם שנתן חולין, השמן המתמצה הוא תרומה. (ומכל מקום מותר לתת חולין כל עוד לא הרכין, שכן שמן התרומה בטל ברוב שמן החולין, ולא אסרו לבטל לכתחילה בכמות שכלל אינה נחשבת)
יוצא שההו"א של הגמרא אכן הייתה שמידה אינה כוללת את כל הנמצא בתוך הכלי, ומסקנתה שנויה במחלוקת.","86","","5273","True","True","False","","205","87.70.58.143","0","1115","בבא בתרא|פז ע"א",""),new Message("1121","1119","הסבר התירוצים","24/11/09 21:16","ז כסלו","תש"ע","21:16","עומר","בס"ד

לפי התירוץ הראשון:

אני התכוונתי כמו שברוך הסביר בהודעה הקודמת לפי התוספות, שהכוונה בתרומה שהאדם הפריש. ואז כן שייכת בתרומה דעת האדם, כי ישנה השאלה כמה הוא הפריש.

לפי התירוץ השני:

יש לי שלושה הסברים:
1)באמת זה נכון, והשמן יהיה שייך לבעלים.
2)מה שקורה הוא, שאף כהן לא לקח את התרומה והמיצית (הכהן הראשון מחל עוד בעת המכירה, ויוצא שהמכירה לא חלה על כך), ולכן נצטרך שכל הכוהנים בעולם ימחלו על התרומה הזו, ואז אולי הוא תותר.
3)אם כוהן מוחל על תרומה - שהתרומה תישרף. מי אמר שהיא שייכת לבעלים?","59","","5273","True","True","False","","97","89.139.80.53","0","1115","בבא בתרא|פז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);