var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10837;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10837","0","מורה היתר וחשוד לגזל","10/06/11 01:41","ח סיון","תשע"א","01:41","גיא","בבא מציעא ה' ב'

"דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא התם נמי מורה ואמר דמי קא יהבנא ליה "

רב הונא מדבר לגבי שומר שטוען שאירע לפקדון דבר שהוא פטור עליו מצד הדין,ובמקום להשבע רוצה אותו שומר לשלם כסף,ובכך היה אפשר באמת לומר שמתוך שיש מקום לחשוד בו שהוא לוקח את הפקדון לעצמו(ולא משנה כמה כסף הוא משלם) ובכל זאת משביעים אותו,מכאן שאף אדם החשוד בממונא יכול להשבע וזוהי הראיה.

הגמרא תירצה את זה ב"התם נמי מורה ואמר דמי קא יהבנא ליה",
שאותו שומר הופקד אצלו פיקדון בסך אלף שקל,משלם אלף שקל עבור הפקדון ובכך בדעתו המוטעית אינו גזלן.

השאלה
אם רק דעת בית דין קובעת ולא משנה מה האדם מפרש בליבו,
כיצד נעשתה פה החלוקה בין חשוד לגזל לבין מורה היתר לעצמו?

איך ה"מורה היתר לעצמו" שונה בפועל מחשוד בגזל?הוא לא,רק שאותו שומר מפרש בליבו שאינו גוזל.וממתי בית דין מתייחס למה שאנשים חושבים בליבם?","174","","4706","True","True","False","","1002","84.108.221.200","0","0","בבא מציעא|ה ע"ב",""),new Message("10841","10837","מהו החשש","10/06/11 02:37","ח סיון","תשע"א","02:37","דוד כוכב","כל השאלה היא האם יש טעם להשביע אותו. הרי אם חושדים בו שהוא רשע הרוצה לגנוב, לכן בודאי גם ישבע לשקר, ומה הטעם להשביעו?
עונה הגמרא, שאכן אם כל החשש היה רק שהוא רוצה לחטוא ולגזול, לא היה טעם להשביעו.
אבל אם הוא מצטדק וחושב שהוא כביכול 'בסדר', והוא אינו רוצה לעבור עבירה מובהקת, כי אז יש טעם להשביעו.
לכן אם קיימת אפשרות שהוא אינו רוצה לגנוב ממש אלא רק להתחמק לתקופה קצרה, או שהוא טועה לחשוב שמותר לגזול ולשלם את הערך המלא, כי אז כדאי להשביעו כדי למונעו מלעשות מעשים בלתי ראויים אלו.","125","","4706","True","True","False","","132","95.86.119.153","0","10837","בבא מציעא|ה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);