var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10816;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","42"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10816","0","ספיקא דאורייתא לחומרא","09/06/11 04:03","ז סיון","תשע"א","04:03","דוד כוכב",""או לאיל למה לי? לרבות את הפלגס.
הניחא לר' יוחנן דאמר: בריה הוא, דתנן: הקריבו, מביא עליו נסכי איל ואינו עולה לו מזבחו, וא"ר יוחנן: או לאיל - לרבות את הפלגס, אלא לבר פדא דאמר: מייתי ומתני, דספיקא הוא, אצטריך קרא לרבויי ספיקא? [ודאי] לבר פדא קשיא".


צריך לעיין איך מתבארת הסוגיה לרמב"ם הסובר שספיקא דאורייתא לחומרא רק מדרבנן, הרי נחוץ הלימוד לומר שכאן יתחייב מהתורה כבאיל.
ורש"י (כת"י) לא פירש כמיוחס לרש"י ש"לפני המקום הכל גלוי ואין ספיקא לפניו", כי סוף סוף נצרכה תורה ללמד בני אדם מה יעשו בספקם.
וקיצרתי כי היו לי מספר תירוצים אבל הם קשים.","125","","4707","True","True","False","","1029","31.44.132.40","0","0","מנחות|צא ע"ב",""),new Message("10825","10816","עיין בסוגיא דתחילת הציהוב","09/06/11 11:10","ז סיון","תשע"א","11:10","המכריע","ומי איכא ספיקא כלפי שמיא?
ובמילה אחת כשיש ספק על מציאות, התורה אמורה ללמדינו את התשובה ולא להורותינו מה לעשות בספק. יותר קל לומר שפלגס הוא איל או כבש, מאשר להשאיר אותנו בבורותינו ולומר מה לעשות בספק.
התורה נותנת הוראה כללית לכל ספק באשר הוא שלא התייחסנו אליו בפרטות, איך לנהוג. זה משהו אחר כמובן. התורה לא תפשוט את כל הספיקות העתידין להיוולד. אבל אם היא מדברת להדיא על פילגס, זה כמו תחילת הציהוב ועוד.
טוב מאד שלא הארכת בתירוצים טרם בדקת את הסוגיא הזו.","199","","4707","True","True","False","","199","212.76.104.118","0","10816","מנחות|צא ע"ב",""),new Message("10839","10825","רש"י שם כרש"י (כת"י) דידן","10/06/11 02:19","ח סיון","תשע"א","02:19","דוד כוכב","התורה אינה יכולה ללמד אותנו את המציאות בפלגס, כי כל פרט בוגר בגיל אחר (לסברה זו), אמנם כלפי שמיא ידוע מתי בגר כל פרט, אבל אנחנו לא יכולים לדעת במשך תקופת הספק, והתורה מלמדת אותנו כיצד לנהוג אז.
זו דעת רש"י (כת"י) אצלינו שכתב: "כיון דספק איל הוא איצטריך קרא למימר דמביא עליו נסכי איל?! בתמיה".
וגם רש"י במסכת חולין דף כב ע"ב פירש כן (הלשון "מי איכא ספיקא" אינו בגמרא שם אלא ברש"י), וזה לשונו:
"איצטריך קרא למעוטי - מי איכא ספיקא קמי קודשא בריך הוא?! אי פשיטא לך דגדולים נינהו אייתינהו בתורים, ואי פשיטא לך דקטנים נינהו אייתינהו בבני יונה, וכיון דלא פשיטא לן לא הא ולא הא מהיכא תיסק אדעתין לאכשורינהו?!".
כלומר שהקושיה היא שלמרות שיתכן שיהיה לנו ספק, אין צורך שהתורה תורה לנו לאסור אז, כי פשיטא שלא יתכן להכשיר. (שם לא קשה לרמב"ם, ע"פ המפרשים שכשם שאין איסור אלא בודאי, כך במצוות עשה אינו כשר אלא בודאי).

וע' בשלמי תודה חולין שם (לרבי שלמה ב"ר דוד דאנה מרבני תוניס, נולד שם בשנת תר"י) :
"רש"י ד"ה אצטריך וכו' מי איכא ספיקא קמיה קב"ה וכו' הא מהיכא תסיק אדעתין לאכשרינהו הנה בתחלה כתב דקושיית הגמ' היא משום דליכא ספיקא קמיה קב"ה וא"כ אמאי הוצרך לפרש דל"צ קרא כיון דאנן לא פשיט"ל ולולי דמסתפינא אמינא דשני פירושים הם ועיין להת"ח ז"ל".
אבל נראה שאין צריך לכך, כי כוונת רש"י שכיון שלסברה זו (שלא קיימת מציאות של בריה בפני עצמה עם דינים יחודיים) בודאי ידוע כלפי שמיא אם הוא גדול או קטן, במציאות יתכן שהוא פסול, לכן לנו אין יכולת להקל.
אבל מ"מ עולה מדברי השלמי תודה שקיים גם פירוש אחר מאשר פירוש המיוחס לרש"י במנחות.","125","","4706","True","True","False","","149","95.86.119.153","0","10816","מנחות|צא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);