var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107061;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","48"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","29"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107061","0","הרתעה ?","16/04/24 12:22","ח ניסן","תשפ&quot;ד","12:22","עלי","דין מי שפרע בא להרתיע אדם שאינו עומד בדיבורו.<br />ברם היות ואין ענישה משמעותית לכך, לפחות לא בדיני אדם, מנסים חז&quot;ל להרתיעו בדין שמים.<br />מי שפרע אינו רק מי שפרע אלא מי שהשמיד. השמדה (=מות ! ) היא עונש קיצוני מעבר לכל יחס לעומת העבירה הלכאורה קלה והנזק הקל יחסית שגרם מי שאינו עומד בדיבורו, אולם אם אין איום רציני ברור שגם הרתעה אמיתית אין. <br />חוסר המידתיות בין עבירה לעונש, דווקא בעבירות שהיו יכולות להיחשב כקלות ושבני אדם דשים בעקביהם, מעלה כמובן את שאלת ההצדקה לאיום הקיצוני וחסר המידתיות.<br />הבה נתאר מקרה פשוט :<br />ראובן מתכנן מסיבת שבע ברכות לבנו ומצפה ל20-30 אורחים, ולצורך המסיבה מזמין בין השאר אצל שמעון הירקן 4 ק&quot;ג בננות. הוא משלם לו מראש ומבקש שידאג לכמות בננות מתאימה לבקר המסיבה. אולם בצהרי היום כשכבר עומד לגשת לחנות הירקות, מתברר מרבית האורחים לא יוכלו להגיע והמסיבה תהיה מצומצמת ל10 אנשים בלבד.<br />ניגש אפוא ראובן לשמעון ומודיע שאינו זקוק לכל הבננות אלא רק ל2 ק&quot;ג מהן. אולם שמעון כועס כי אין לו למי למכור את 2 הק&quot;ג הנותרים והבננות בשלות ויתקלקלו במהרה.<br />ובכן, לכאורה צודק שמעון שעל ראובן לקנות את כל מה שהזמין ולשאת בנזק. אבל האם יש יחס בין הפסד של 3 ק&quot;ג בננות של שמעון  להשמדה בידי שמיים (=מי שפרע ) של ראובן אם לא יקנה אותן ? ודאי שלא !<br />האם אכן מתכוונים באיום ( הלא פרפורציונאלי ) של מי שפרע לקיום האיום בפועל ?<br />אשמח לתגובות המשתתפים בפורום...","209","","30","True","True","False","","90","188.114.102.9","0","0","בבא מציעא|מח ע&quot;א",""),new Message("107066","107061","תשובה","17/04/24 14:00","ט ניסן","תשפ&quot;ד","14:00","ברכה עד בלי די","קודם כל שניהם יכולים לחזור בהם<br />אתה הבאת מקרה של הפסד קטן אך פעמים יכולים להיות הפסדים גדולים מאוד כשאחד מתייחב להביא לאירוע כך וכך מנות וכיוצ&quot;ב וכבר שילמו לו על כך ופתאום אחד הצדדים מבטל וד&quot;ל <br />וחז&quot;ל לא פלוג בין הפסד קטן לגדול ועוד דזה היה החטא של דור המבול שגנבו פחות משווה פרוטה ומה אתה רוצה למה לעניש אותו לכן אמרו שאמנם אי אפשר לעניש אותך אך שתדע שזה היה מעשה החוטאים הראשונים שחטאו בדיבורם ואח&quot;כ הגיעו לעבירות הכי חמורות<br />ואף שכאן אנחנו לא יכולים לעניש אותך על פחות משווה פרוטה/חזרה מעיסקה אך תקבל את העונש בהמשך...<br />וראה מש&quot;כ בספר אוצר גליוני דברי תורה תשע&quot;ב לרב מרדכי מנשה זילבר עמוד נג  וז&quot;ל ראיתי מהרה״ג ר׳ יצחק הוטנר זצ״ל שמבאר דברי הגמ׳ (בבא מציעא מד.) מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו, וצ״ב הדמיון לדור המבול ולדור הפלגה. ותו״ד שהנה בדור המבול ירד האדם ממדריגתו ונעשה קטן יותר, וכמו שרואים שמאז כבר לא האריכו ימים כל כך כבדורות הקודמים להם, וכן בדור ההפלגה נעשה האדם קטן יותר. והנה דיבורו של האדם הוא מהות האדם עצמו ומורה על גדלותו או קטנותו. ומי שאינו עומד בדיבורו, היינו שהדיבור שלו אינו נחשב אצלו למאומה וכדבר של מה בכך, הרי זה מורה שכל מהותו אינה של אדם גדול, וע״כ הוא נענש שיעשו אותו לאדם קטן יותר וכענשם של דור המבול ודור ההפלגה. כי דיבור האדם וערך גדלותו הם שני דברים ההולכים יחדיו. ובכן צריכים להיות אנשים המתנהגים בדרך מרומם של גדלות, לשמור את הדיבור ולהרגיל עצמו שכשאומר איזה דבר הרי הוא אחראי למה שאומר.<br />וידוע שהזהירות לשקר פעם היתה מופלגת מה שכיום הרבה לא מבינים <br />והביא בענין זה בספר אבן טובה לרב חיים שלמה אבראהאם עמוד יח על פרשת נח על הפסוק קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס. וז&quot;ל  יל״פ דהנה זהירות במדת האמת והתרחקות ממדת השקר הוא יסוד גדול להיות נפרש מכל עבירות שבתורה. ראה ס׳ חסידים (אות תרמז) מעשה ברשע א' שאמר לחכם אילו היית מורה לי תשובה דבר אחד הייתי עושה ואפילו קשה ביותר א״ל אל תכזב ובזה לך תשובה מקובלת וכו' יע״ש. והובא במהרש״א (סנהדרין צב. ד״ה כל המחליף בדיבורו) בשם בעל העקרים. וכו' ובס׳ מטה משה (כ״ץ, פ׳ קדושים) פי׳ בזה הפסוקים לא תגנובו, וא״ת האיך תנצלו מזה הלא הלב חומד מה שרואה, עז״א, לא תכחשו ולא תשקרו, ועי״ז תינצל וכד׳ בעל העקרים הנ״ל יע״ש. ויש לציין רמז לכך בגמ' חגיגה (כו. רד&quot;ה כשעשו תשובה) שכ׳ ומחמת תשובה החזירום ׳הלכך לא משקרי׳.  וזהו מה שאמרו (ב״מ מד.) מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. כי דבר זה שאינו זהיר בדיבורו מעכבו מלשוב על עבירות החמורות של דור המבול ושל דור הפלגה ויחזק בחטאו. [וראה אבני נזר (חו״מ סי׳ לב) שכ' שמעתי מפה מרן כ״ק הרי&quot;ם זצללה״ה מגור פירוש המשנה (ב״מ מד.) מי שפרע מדור המבול כו' כי המה לא הי׳ להם תורה ואעפ״כ נענשו יען עשו דבר שהשכל מחייב שהם מעשים מתועבים. על כן אף שמן הדין יכול לחזור הדבר מובן מעצמו שהוא עולה יע״ש. וכ&quot;כ בס' חדושי רבינו יוסף נחמי׳ עה״ת (פ׳ נח) לפרש מדעת עצמו]. ובס' ספור החיים (אנג׳יל, פ׳ פקודי) כ׳ לפ' בזה משז״ל (סנהדרין צז.) דהיה מקום דלא הוו משני בדיבורייהו ולא הוה מיית אינש בלא זימניה, דכיון שהמקום ההוא קבלו עליהם שלא לדבר שקר לכן היו מאריכים ימים דכיון שהיה מדברים אמת בהכרח שלא היו באים לדבר עבירה וכאמור, והיו מקיימים התורה והמצוות, ולכן היו מאריכין ימים שלא היה להם שום קטרוג מדבר עבירה, ופי׳ בזה הפסוק (ישעיה לח, ג) זכור נא את אשר התהלכתי לפניך ׳באמת׳ ובתמים, ועי״ז, והטוב בעיניך עשיתי יע״ש. ובזה יל״פ קץ כל בשר בא לפני, וע״כ משום דהוו משני בדיבורייהו שזהו מקצרת ימיו של אדם וכמבואר בגמ׳ סנהדרין הנ״ל, ומפרש למה כל כך קשה כשאינו זהיר במדת האמת, על זה אומר, כי מלאה הארץ חמס, דזה גורם שימלא הארץ גזל וחמס.<br />ועפ״י גמ׳ סנהדרין הנ״ל אמרתי לפ' מש״נ (פ׳ מטות) לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה, שעי״ז שלא יחלל דיבורו ויאמר רק האמת עי״ז יאריך ימיו, ויוכל לקיים נדרו ומה שמוציא מפיו, וזהו ככל היוצא מפיו יעשה.<br />דרך אגב יש אחרונים שאף פסלו את מי שקיבל מי שפרע לעדות כי שכאתה מתחיל להפר הסכמים השמים הם הגבול [תלתי משמע...]<br />עיקר הענין נראה לענ&quot;ד שמתורץ ע&quot;פ מה ששאלו האחרונים שלכאורה ההשואה לדור המבול שלא עמדו בדיבורם הוא גם במי שלא נתן מעות <br />ותירץ על כך בספר פרחי כהונה ח&quot;ב  לרב רחמים חי חויתה הכהן עמוד כח על הגמ' דף מ״ח ע״ב וז&quot;ל בגמ׳ דכתיב בעמך בעושה מעשה עמך. כתב הריטב״א הובא בש״מ דלאו למימרא דלאביי לא דריש בעושה מעשה עמך אלא דסבר דכיון דמחמת יוקרא וזולא או דלא צריכא ליה הוא דהדר ביה לא יצא מכלל שארית ישראל וכו׳ ע״ש וצ״ל דקרא דשארית ישראל לא יעשו עולה וגו׳ היינו במי שאין לו שום צורך במה שמשקר אבל רבא ס״ל דגם בכה״ג הוי בכלל שארית ישראל וגו׳ אבל הנושא ונותן בדברים לבד לא הוי בכלל שארית ישראל וגו׳ כיון דמחמת יוקרא וזולא או דל״צ הוא דהדר ביה ועדיין לא נתן מעות ובהא ס״ל כאביי דאין זה בכלל שארית ישראל וגו׳. ובזה מיושב מה ששמעתי מקשים לרבא אמאי בנושא ונותן בדברים לחוד ליתיה במי שפרע ולפה״א א״ש וכנז׳. ועוד נר׳ ליישב קו׳ המקשים הנז׳ דמקרא דבסמוך לא משמע אלא שאין איסור לקללו אבל אכתי י״ל דלא תקנו חכמים לקללו ולכן בנושא ונותן בדברים ליתיה במי שפרע אבל באיכא בהדייהו מעות נראה להם לרבנן לקללו. ובזה א״ש מה שהוצרך רבא למימר מנא אמינא לה וכו׳ ולא תיסגי ליה להוכיח מקרא דבעמך. <br />תחשוב שמגיע איליך פציינט ואומר אני צריך אותך לשעתיים למשהו דחוף וכבר משלם לך אתה מבטל פגישות וכו' ואז שעה לפני הוא מתקשר ומבטל ורוצה את הכסף בחזרה יכול להיות שתחזיר לו אבל....<br />נ.ב. משמע שאין הכוונה להשמדה אלא לעונש וידוע שבשמים לוקחים את כל החישובים שאין אצלינו שהרי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות משא&quot;כ בדיני שמים שיודעים בדיוק מה היתה הכוונה ומדוע לא הודעת לו אם מעצלות או מרוע או שבאמת לא היית יכול.","51148","","29","True","True","False","","20","172.69.150.62","0","107061","בבא מציעא|מח ע&quot;א",""),new Message("107068","107066","אבל עדיין","17/04/24 15:13","ט ניסן","תשפ&quot;ד","15:13","עלי","גם לדברי ברכה עב&quot;ד, נראה לי שמסכים שאין מידתיות, וזה מה שהיה קשה לי, כי אפשר היה להזהירו פשוט שהקב&quot;ה ידון אותו על כך והקב&quot;ה מדקדק בחשבון, ועם הצדיקים כחוט השערה וגם עם אנשים רגילים, אבל מדוע לא לומר לו שהקב&quot;ה מודד לאדם 'מידה כנגד מידה' ( בלבד ) ולא בלי מידה כבמקרה של 'מי שפרע', אלא ודאי שחז&quot;ל הבינו ש'במידה כנגד מידה' אין כנראה די הרתעה ( כי מקסימום יפסיד כמה שקלים כנגד מה שהפסיד לבעל דינו ) ?!","209","","29","True","True","False","","19","141.101.77.20","0","107061","בבא מציעא|מח ע&quot;א",""),new Message("107078","107068","לענ&quot;ד צריך להתבונן על ההקשר של מי שפרע","24/04/24 16:00","טז ניסן","תשפ&quot;ד","16:00","ארציאלי","הגמרא אומרת שבמטלטלין כסף קונה דין תורה, אך חז&quot;ל חייבו משיכה שמא יאמר המוכר נשרפו חיטך בעליה.<br />יוצא שמצד אחד דאגו לקונה בכך שהפקיעו למעשה את הקניין במקרה שהוא שילם אך טרם משך, אך באותה תקנה עלולים לפגוע במוכר.<br />למה? הקונה ינצל את העובדה שהוא לא משך את החיטים ויבטל את המקח במקרה שהמחיר בשוק ירד.<br />לכן חז&quot;ל יצרו איזון לתקנה שכסף לא קונה מטלטלין ע&quot;י מי שפרע.","49419","","22","True","True","False","","23","162.158.254.140","0","107061","בבא מציעא|מח ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);