var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107012;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","54"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","53")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107012","0","האם - עותקים","19/03/24 09:34","ט אדר ב","תשפ&quot;ד","09:34","עלי","האם היה נהוג בעת העתיקה לכתוב שטרות עם מספר עותקים, כמקובל בימינו, כאשר נהוג ליצור בעת כתיבת שטרות מספר העתקים כדי שאם יאבד העותק האחד יישארו ביד המחזיק בשטר עותקים נוספים לעדות ? <br />האם ( העובדה שבימינו יוצרים כמה עותקים לכל שטר - האם) הדבר משנה את הדין לגבי החזרת שטר שאבד ונמצא ?","209","","50","True","True","False","","122","172.71.114.29","0","0","בבא מציעא|כ ע&quot;א",""),new Message("107013","107012","לא","19/03/24 11:26","ט אדר ב","תשפ&quot;ד","11:26","Almuaddib","","107","","50","False","True","False","","33","172.71.114.28","0","107012","בבא מציעא|כ ע&quot;א",""),new Message("107014","107012","תשובה","19/03/24 11:50","ט אדר ב","תשפ&quot;ד","11:50","ברכה עד בלי די","באופן כללי עותק הוא דבר שניתן להזדייף ואי אפשר לסמוך על זה <br />ורק אם אבד השטר - מעמיד עליו עדים שראו מה היה כתוב בו, ובא לבית הדין, הכותבים לו שטר חדש, כי באו העדים בפניהם והעידו שכך וכך היה בשטר. על בית הדין לציין אם השטר מקויים - ונכונותו נבדקה על ידם - או לא.<br />כן נוהגים גם כיום ויש לזה הרבה נפק&quot;מ לדוגמא <br />במגבית צדקה לצורך ניתוח וכיוצ&quot;ב לפעמים מלווים מכל מיני אנשים ובשטרי ההלוואה הנמצאים על דוכן ההתרמה וניתנים לכל מי שמלווה לקרן כתובים המילים &quot;אני ערב לכל מי שמלווה&quot; בחתימת אחד העשירים המפורסמים בציבור. ואין זה תופס מכיון שהוא דבר הניתן להזדייף ורק אם יחתום על כל שטר יהיה מקום לדון על אמינותו.<br />וכן במקרה של עותק של חוזה שהדירה שיכת למישהו אין לבי&quot;ד להזדקק לזה כיון שניתן להזדייף בקלות.<br />אם תרצה אוכל להרחיב בזה עוד.","51148","","50","True","True","False","","34","162.158.94.134","0","107012","בבא מציעא|כ ע&quot;א",""),new Message("107016","107014","והרי","19/03/24 15:53","ט אדר ב","תשפ&quot;ד","15:53","עלי","כשזוג מתגרש הם מקבלים כמה עותקים של כל המסמכים ?","209","","50","True","True","False","","34","172.71.115.68","0","107012","בבא מציעא|כ ע&quot;א",""),new Message("107017","107016","תשובה","19/03/24 16:54","ט אדר ב","תשפ&quot;ד","16:54","ברכה עד בלי די","מבואר באחרונים שכל הענין של העתק כתובה הוא בשביל למנוע את הענין של שהיה בלא כתובה שאסורה כנידה וכמו שקרה כמ&quot;פ בהיסטוריה  <br />(הוא בעיקר בשביל הבית דין ולא בשביל האישה) <br />והוא גם לא נתקבל לכל הדעות בהתחלה ראה בספר משפט הכתובה פרק נז בארוכה<br />ואפשר לחדש רק אם הבעל מסכים שזה היה הסכום בכתובה הראשונה <br />שבדרך כלל הוא לא משקר מול עותק וכ&quot;ש כשחיים ביחד לאורך ימים אך כשיש מחלוקת זה ענין שלם כיצד יש להתייחס לעותק וכן איזה סכום הוא צריך לשלם <br />ודרך אגב שמחדשים מקשקשים על העותק וכותבים עליו שאינו תקף<br />וראה מש&quot;כ בשו&quot;ת הרדב&quot;ז חלק ד סימן קיד (אלף קפה):  שאלה לראובן נאבד שטר כתובה של אשתו ואין רוצה לכתוב לה כתובה כראשונה אלא למעט לה או לכתוב לה מנה או מאתים משום דאסור לאדם להשהות את אשתו בלא כתובה: <br />תשובה דבר זה נשאל מלפני מהר&quot;ר יוסף קולון ז&quot;ל וגזר על הבעל בכח נח&quot;ש שיכתוב לאשתו כתובה כראשונה ממש והביא לזה כמה ראיות עיין בשורש קי&quot;ו. והריני מוסיף נפך משלי דעד כאן לא הוצרך הרב לגזור עליו בכח נח&quot;ש אלא לפי שלא היו שם עדים כמה היה כתוב בכתובתה אבל בנדון שלנו שדרך הסופרים שמניחים אצלם תופס הכתובה והסכום והתנאים שביניהם כיון שהוא מודה שנאבדה ולא פרע לה ולא מחלה כתובתה כותבין לה כתובה אחרת כראשונה אפי' עומד וצווח כההיא דאמרינן מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים וכו' וזו אינה צריכה לפנים. ואם אין שם עדים שיודעים כמה היה בכתובתה לוקחים כתובות של אחיותיה וקרובותיה וכותבין לה פחות שבהן לפי שידה על התחתונה. ואפי' שבאה לגבות מן היתומים ואין בידה כתובה לדעת מקצת הגאונים וכן השיב רב שרירא גאון ז&quot;ל וז&quot;ל מנהג ישיבה שמוציאין ד' או ה' כתובות מקרובותיה או מאחיותיה כל אחת לפי מה שהיא ונותנין לה פחות שבכתובות קרובותיה מפני שידה על התחתונה לפי שאין בידה שטר כתובה עכ&quot;ל. ויש מי שפירש דברי הגאון אפי' במקום שכותבין כתובה ואפי' טוען פרעתי אין נאמן אלא על התוספות אבל אמנה מאתים אין נאמן וגובה ועיין בשורש קי&quot;ד בתשובות מהרר&quot;י קולון. אבל לדברי הכל כל היכא שאין טוענין פרעון אלא שמודים שנאבדה הכתובה אם יש עדים עליה גובה ואם אין שם עדים כמה היה כתוב בה בודקין בכתובות קרובותיה כדברי הגאון וכ&quot;ש בנדון דידן שהבעל בחיים ומודה שלא פרעה ולא מחלה שאם יש עדים שכותבין לה כתובה אחרת כראשונה ואם אין שם עדים גוזרין על הבעל שיכתוב לה כתובה אחרת כראשונה ואם אמר שאינו יודע כמה היתה כתובתה אחר שקבל עליו גזרת נח&quot;ש כותבין לה בפחות שבקרובותיה כדברי הגאון ז&quot;ל ואם הוא טוען שלא היה בכתובתה אלא פחות מזה והיא החביאה כתובתה או אבדה בידים משביעין אותה או מחרימין עליה עד שתודה ואם לא הודת כותבין לה בפחות שבקרובותיה. והנראה לע&quot;ד כתבתי: <br />ודבר מענין הביא במשפט הכתובה ח&quot;ז ע' שנח בשם הרב עובדיה וז&quot;ל אודיע בפרהסיה, כי אנא עבדא דברתי על זה עם רבנו הגר״ע יוסף שליט״א (בשנת תשנ״ד) בישיבה ובאריכות, וג״כ היה נשמע תחילה כאילו אפשר לסמוך על העתק הכתובה במקרה שאבדה העיקרית, אבל מהלך הדברים הוא אחרת ממה שמוסרים, ולא מטעם ההעתק; אלא שיסד לי מרן שליט״א כי לדעתו יש להקל היום בכלל בענין אבידת הכתובה, ואפילו כשלא עשו העתק כתובה כלל, או אפילו לא כתבו מראש כתובה כלל (כגון שנמצאת פסולה מרגע הראשון). וטעמו, שכיון שיש היום בי״ד הדואג בלא״ה לזכויות האשה, ואם הבעל רוצה להוציאה בלי זכויות המגיעים לה ע״פ התורה הם לא נותנים לו ופוסקים לרעתו, ומאידך הכתובה עצמה לא נגבית בדר״כ אלא מתגרשים ע״פ הדרישות או הויתורים שבין אחד לשני, א״כ הדבר היחיד שמחזיק את הבעל שלא להוציא את אשתו בקלות או ע״י עו״ד מפולפל ורע, הוא מה שצריך להגיע קודם לבי״ד, שהם שומרים על הנכון והישר לעשות במקרה שלפניהם, ועיקר סמיכות דעתה ותקוותה של האשה הוא על הבי״ד שלא יתנו לה להזרק בנקל, ולא על הכתובה. (א״ה: עיין על סברא זו ומקורותיה בפרק סא אות א). וממילא לדעתו בטל הנושא אם יש לסמוך על העתק השטר שברבנות, שההעתק עצמו בוודאי אינו לגביה אלא שהוא ראיה לבי״ד העומדים לצידה, וא״כ כיון שבלא״ה היא צריכה לבוא לביה״ד או הרבנות שיגנו עליה בעזרת ההעתק שיש בידם, א״כ עיקר סמיכתה היא על עזרתם שלא יתנו להיות קלה להוציאה, ובלי ביה״ד (כלו׳ מבחינת חוק המדינה) בלא״ה אין לה כלום מהכתובה; כך שלמעשה היום האשה מוגנת רק על בית הדין, ולא איכפת לה כ״כ באבידת הכתובה, לומר שבגלל זה כבר לא סמכה דעתה אצל בעלה ע״כ דבריו.<br />[נ.ב. אתה בטוח שמביאים לחתן ולכלה עוד עותק אני זוכר שרק הרבנות מחזיקה את זה <br />אחר כך ראיתי שבספר משפט הכתובה דן בזה שאינו תקין שנותנים זאת פעמים בידי החתן והכלה]","51148","","50","True","True","False","","30","172.70.250.57","0","107012","בבא מציעא|כ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82674);