var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106861;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","49"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","32"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106861","0","פרשת השבוע - דף יומי","06/02/24 06:33","כז שבט","תשפ&quot;ד","06:33","שמואל דוד","פרשת משפטים<br /><br />רש״י חמשה בקר וגו' . אמר רבן יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנשאו על כתפו, משלם חמשה, שה שנשאו על כתפו, משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו. אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדולה כחה של מלאכה, שור שבטלו ממלאכתו משלם חמשה, שה שלא בטלו ממלאכתו ארבעה:<br /><br /><br />בבא קמא עט:<br /><br />אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדול כח של מלאכה שור שביטלו ממלאכתו חמשה שה שלא ביטלו ממלאכתו ארבעה אמר רבן יוחנן בן זכאי בא וראה כמה גדול כבוד הבריות שור שהלך ברגליו חמשה שה שהרכיבו על כתיפו ארבעה:<br /><br />יש לעיין מדוע הקדים רש״י והביא רבי יוחנן בן זכאי קודם ר״מ שלא כסדר הגמרא","595","","101","True","True","False","","184","172.70.34.207","0","0","בבא קמא|עט ע&quot;ב",""),new Message("106862","106861","תשובה","06/02/24 14:58","כז שבט","תשפ&quot;ד","14:58","ברכה עד בלי די","מקור רש&quot;י הוא ממכילתא שנקט כסדר שהביא רש&quot;י<br />וז&quot;ל מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה יב:  חמשה בקר ישלם, ארבעה והוא. וארבע צאן, שלשה והוא. אמר רבי מאיר, בא וראה כמה חביבה מלאכה לפני מי שאמר והיה העולם, שור שיש לו מלאכה משלם חמשה, שה שאין לו מלאכה משלם ארבעה. רבי יוחנן בן זכאי אומר הקדוש ברוך הוא חס על כבודן של בריות, שור לפי שהוא הולך ברגליו משלם חמשה, שה לפי שהוא טוענו על כתפו משלם ארבעה. - רבי עקיבא אומר תחת שור תחת שה, להוציא את החיה, שהיה בדין הואיל והבהמה חייב בתשלומין והחיה חייב בתשלומין, אם למדת על בהמה שהוא משלם ארבעה וחמשה אף החיה ישלם ארבעה וחמשה; לא, אם אמרת בבהמה לפי שהיא קריבה על גבי מזבח, תאמר בחיה שאינה קריבה לגבי מזבח, לפיכך אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה; והרי בעלת מום תוכיח שאינה קריבה, וחייבין עליה תשלומין, והיא תוכיח על החיה שאף על פי שאינה קריבה ישלם ארבעה וחמשה; לא, אם אמרת בבעלת מום שאין במינה קריבה על גבי מזבח תאמר בחיה שאין ממינה קרב על גבי המזבח, הא מה תלמוד לומר תחת שור תחת שה, להוציא חיה. <br />ובספר מנחת יצחק לרב יצחק יעקב וייס בעמ' קעא דיבר על ב הגירסאות וייס כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. פי׳ רש״י אמר רבן יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו משלם ה׳, שהנושאו על כתפו משלם ד׳ הואיל ונתבזה בו. אמר ר״מ בא וראה כמה גדולה כחה של מלאכה שור שבטלו ממלאכתו משלם ה׳, שה שלא בטלו ממלאכתו ד׳ עכת״ד. ומקורו בב״ק (דע״ט ע״ב) ובמכילתא שם (משפטים פ׳ קל״א), ועי׳ בחת״ס עה״ת דכתב דבר נפלא בזה, ולפי דבריו פליגי בזה ריב״ז ור״מ, אבל מלשון אמר ואמר מוכח, דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, וכן מוכח מדברי התיב״ע שכתב, חמשא תורא ישלם חולף תור חד &quot;מן בגלל דבטלי מן רדייה&quot; וארבע ענא חולף אימר חד מן &quot;בגלל דאקטי׳ (שציער לו) בגנבותי׳ ולית בה עובידתא&quot; עכ״ל, הרי העתיק<br />בסיפא ב׳ הטעמים.<br />והנראה בזה, דהנה ממה שאמר הלשון &quot;כמה גדולה כחה של מלאכה&quot; ולא אמר בפשוט, משום דהוסיף בגזילת שור מבשה, דהפסיד לבעלים גם ביטול מלאכתו, מזה נראה דלא על הפסד הבעלים אנו דנין, דהרי בעד זה משלם לו ארבעה פעמים שיווי השור, ורק שהקפידה התורה על קיום העולם, להיות חורש בשעת חרישה, (עי׳ ברכות ל״ה ע״ב), ושלא לבטל כוונת הבריאה, מכל אלו שנבראו לתשמישו של האדם (קידושין דפ״ב ע״ב), ותכלית בריאת השור הוא למלאכה, ואף דניתן רשות לבעלים לשחטו אם רוצה, אבל לאחרים אין רשות, ובביטול מלאכת השור, חוץ מגזלת הבעלים, עובר גם על ביטול קיום תכלית בריאת השור, וזהו שאמר &quot;כמה גדולה כחה של מלאכה&quot; כלומר דחוץ מגזילת השור, חייב גם על ביטול מלאכת השור, והנפ״מ בזה, דהיכא דאם הגזלן או מי שמכרו לו עושה מלאכה עם ד״שור, אז אינו עובר על ביטול המלאכה של השור, וא״כ ל״ש האי טעמא של ביטול המלאכה, רק בטביחה ולא במכירה, ולעומת זה הטעם שלא נתבזה, ל״ש אם טבחו תיכף כשיצא מרשות בעלים, (עי׳ רמב״ם פ״ב מה׳ גניבה הט״ז), דהרי הי׳ צריך לבזות עצמו בנשיאת הבשר על כתיפו, ובזה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, דחד מפרש טעמא דמכירה וחד מפרש טעמא דטביחה, ואף דלפי&quot;ז ריב״ז מפרש טעמא דמכירה, ור״מ טעמא דטביחה, והי׳ צריך להקדים את ר״מ קודם ריב״ז, כמו בקרא דאיתא טביחה ואח״כ מכירה, הרי באמת בש״ס ובמכילתא שם, איתא ר״מ קודם ריב״ז עיי״ש. וי״ל דמה״ט הביא התרגום יונתן בתחילה בשור רק טעם של ביטול מלאכה, משום דטביחה אקדמי׳ קרא ומפרש טעמא דטביחה, וטעמא דמכירה סמך על מה שמפרש בטעמא דשה גם הא שציער לו בגנבותי׳ כנ״ל, ממילא ידעינן דבמכירת השור דליכא ביזיון משלם ה׳ כנ״ל.","51148","","101","True","True","False","","57","172.71.114.61","0","106861","בבא קמא|עט ע&quot;ב",""),new Message("106863","106862","יפה, ובפשטות ללא חיפוש באוצה&quot;ח וכד'","06/02/24 20:14","כז שבט","תשפ&quot;ד","20:14","אלף בית רשי","הסדר הנכון הוא קודם ריב&quot;ז ואח&quot;כ ר&quot;מ כסדר הדורות וכפי שהבאת ג&quot;כ מהמכילתא, וע&quot;כ רש&quot;י עה&quot;ת מביא כסדר הנכון כשכותבים את שניהם יחד ריב&quot;ז ור&quot;מ ללא נוספים, וההסבר הנצרך בגמרא למה בכל זאת הסדר שונה, ובכן מבנה הסוגיה הבנה בין גנב לגזלן, פתחו במשלו של ריב&quot;ז לתלמידיו, ואח&quot;כ משלו של ר&quot;מ לתלמידיו בשם ר&quot;ג, ומאחר שסיימו עם משלו של ר&quot;מ המשיכו בברייתא משמו לגבי טעם ד' וה' וחזרו לריב&quot;ז בטעם להנ&quot;ל.","278","","101","True","True","False","","44","162.158.159.100","0","106861","בבא קמא|עט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);