var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10501;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10501","0","רבי זירא ואש הגיהנום","30/05/11 09:42","כו אייר","תשע"א","09:42","מתפעל",""ויתיב (רבי זירא) מאה אחריני (תעניות) דלא נשלוט ביה נורא דגיהנם. כל תלתין יומי הוה בדיק נפשיה, שגר תנורא סליק ויתיב בגויה ולא הוה שלטא ביה נורא. יומא חד יהבו ביה רבנן עינא, ואיחרכו שקיה וקרו ליה קטין חריך שקיה".
כמה הערות:
א: לא מובן כיצד אם לא שולטת בו אש בעולם הזה, זה יכול לעזור לו לעולם הבא שלא תשלוט בו אש הגיהינום, הרי אם מגיע לו גיהנום, בודאי יש דין ודיין ויקבל העונש ובכלל, האם יש מי שלומד אש גיהנום כפשוטו שזו אש פיזית כמו בעולם הזה? קשה לומר כך.
ב: כיצד היה מותר לו לר' זירא לסמוך על הנס ולהיכנס לתנור?
ג: למה קראו לו חכמים בלשון לא כל כך נאה "חריך שקי", הרי אסור לכנות שם לחבר?","148","","4718","True","True","False","","1400","94.188.248.67","0","0","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10508","10501","ותלהט מוסדי הרים","30/05/11 10:33","כו אייר","תשע"א","10:33","המכריע","אין משיבין על דברי אגדה. ולא משום שאין תשובות, אלא מפני שלאגדה כללים משלה. אין פותחים ברגים של שעון עם מפתח שוודי של 4 צול. ולא מוציאים משאית תקועה עם רעיון של מהר"ל. כך אין מקשין קושיות של פשט בסוגיא אגדתית.
לכן, על עצם הקשר בין האש הגשמית לבין ההוכחה מזה על "אש" של גיהנום אין לנו הכלים להבין זאת בדרך הפשט. (יש שיאמרו שזה קשור למושג השתלשלות ואצילות, שכל דבר גשמי כאן הוא התגשמות של מושגו ושרשו הרוחני, מעין דמעין האידיאה האפלטונית, וישנן דרכים מגוונות שונות).
אבל שאר השאלות לכאורה תשובתן פשוטה. אם עדיין לא תיקן את חטאיו ומגיע לו גיהנום, תשלוט בו האש גם כאן, אם לא תשלוט בו, זה סימן עבורו שהוא עדיין נקי מחטא. (לגבי אש של גיהנום, מי שמוכן להתאמץ, יש בספר הגמול של הרמב"ן אריכות דברים בנושא).
הוא נכנס בתחילת היסק התנור וישב על מנת שברגע שירגיש שזה מתחיל לשלוט בו הוא יקפוץ החוצה. לכן מספרים ששגר תנורא, ולא אומרים שהיה נכנס לתוך התנור הבוער. אגב חסידים מספרים כעין זה על הנועם אלימלך וה"מתנגדים" על הבית הלוי)
יש לומר שקראו לו כן על שם מעלתו הגדולה שלולא עין רבנן, אינו בר שליטת האש. ודומני שהחוות יאיר בתשובתו המפורסמת שמועתקת בסוף ספר חפץ חיים מטפל בזה. (כבר דיברו על זה בפורום לאחרונה. כלומר בארבעת החדשים שאני משתתף כאן. היום מלאו).","199","","4718","True","True","False","","290","212.76.100.42","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10628","10501","הדיעות מוכתבות מהאופי","02/06/11 16:26","כט אייר","תשע"א","16:26","המכריע","דבר אחד לא הודגש בכל הדיון הארוך.
הכל תלוי באופי האישי או אם תימצי לומר בלשון חסידים ב"שורש הנשמה".
מן המפורסמות שבעולם (הכללי) שכל רואי רוחות וחייזרים למיניהם, כולם בעלי דמיון מפותח. והם רואים דברים שונים בעצמם ואצל אחרים והם משוכנעים באמיתות מקורות מוסמכים שונים שראו וכן הלאה. ואילו כל השכלתניים שבעולם, לעולם לא קרה להם שום דבר לא טבעי והם לא ראו זאת אצל אף אחד ולא שמעו שום סיפור משכנע ולו אחד מימיהם.
ההסבר תלוי אף הוא. רואה הרוחות יאמר שהוא יש לו "פתיחות רוחנית" רגשית וכו', ובגלל הרחבת אופקיו הוא יכול לראות קצת מעבר, והשכלתן פשוט סוגר את עיניו בין שתי חומות המתמשכות לאורך קילומטרים משני צידי עיניו. השכלתן יאמר שההבדל בכך שהוא עצמו בן אדם ריאלי, שתי רגליו באדמה, וחבירו פשוט סובל ממצב נפשי לא בריא. מוטב אילו תימצא בשבילו איזו תרופה פסיכיאטרית שתסדר לו את ההזיות. המשקיף המשועשע יאמר שהרוחות והחיזרים מתגלים רק למי שמאמין בהם. הם נזהרים כמ מאש מפני שכלתנים.
ה"אמונה" בסיפורי צדיקים היא בראש וראשונה נטיה אישית הנטועה עמוק באופי הבסיסי. לא כל כך מחלוקת שכלית רגילה. סביר שאף הגישה לדברי חז"ל באגדות תלויה הרבה באופי של אותו חכם מישראל. אחרי שרבותינו גדולי הדורות כבר סללו את שני המסלולים, מעתה נמשך כל אחד לכיוון שמתאים לו. ואם יש הבדל בין החוגים השונים, זה בעיקר ענין של מין "תורשה סביבתית". כשאתה יונק מילדותך אוירה של מיסטיקה כמציאות רגילה, לבך "נפתח" לזה, ואז אתה כבר רואה דברים לבד. ובסביבה אחרת לבך נאטם בפני אפשרות שכזו, וממילא אתה באמת נוכח בוודאות שהכל עורבא פרח.
אחד מסוגי הויכוחים והדיונים שאינו ניתן להכרעה הוא זה שאינו רעיוני נטו, אלא יושב על בסיס רגשי איתן ומושרש. ואין לך כמעט נושא שכזה יותר מהנושא החביב שלנו.
דוגמה קטנה להמחשה. הסטייפלר זצ"ל, לפי סיפורי חסידיו, היו "מתגלגלים אצלו מופתים תחת לשולחן". לא היה יום בלי סיפור. מדובר על אלפים רבים של סיפורים שלכאורה בלתי ניתנים להפרכה. ובכל זאת אני מכיר יהודי גאון עצום שגר לא רחוק מהסטייפלר זצ"ל , שהוא עצמו איש שכל במלוא מובן המילה, כולו זויות חדות ללא שום עיגולים בקצוות, והוא אמר לי שהוא עוקב במשך עשרות שנים בצורה מדעית אחרי כל סיפור שבא לאזנו, מברר ראשית את אמינותו, אחר כך את הפרטים והרקע, והוא עוד לא נתקל בשום סיפור של מופת!!. אני זוכר שכמה מן השומעים הסתכלו עליו כעל אדם שבא מהמאדים, היכן אתה חי? (אחר כך הוא אמר לי בשקט שיש רק סיפור אחד אמין שהוא לא יודע להסביר אותו..).
אני זוכר ששאלתי אותו מסיפור שהייתי נוכח בו. להורי היה שכן תלמיד חכם שאשתו סבלה מאד ממיגרנות. לויתי את זה אישית. הוא הלך לבכות אצל הסטייפלר על סבלה ועל ביטול תורה וכולי. הסטייפלר אמר לו שתקח אנטיביוטיקה ולא מאלו המודרניות אלא רפאפן שזה פניצילין אמיתי לדבריו (לא על אחריותי), כך וכך ימים וזה יעבור. כידוע אין קשר רפואי. בכל זאת היא לקחה, ואני מעיד לכם אישית שהאשה הזו במטה קסם שוב לא סבלה אפילו פעם אחת ממיגרנה עד עצם היום הזה. מדובר על בית שחייתי בו. שאלתי את הרב הנ"ל והוא דחה זאת ברגע (חבל ששכחתי מה אמר..).
אני יכול לספר כאן כמה עשרות סיפורים שליויתי אישית וראיתי איך זה רואה בכך נס גלוי והשני פשוט נשפך מצחוק. ביניהם סיפורים אישיים בתוך משפחתי. (אולי באיזה מלוה מלכה אספר.. הליטאים אומרים מדוע מספרים סיפורי צדיקים במוצ"ש, כי בשבת אפילו עם הארץ לא משקר, כמו שהביאו תוס' מירושלמי לגבי דמאי שע"ה נאמן בשבת, ולכן תיכף בצאת השבת אפשר לחזור לספר..). (אגב. מלאו כעת 4 חדשים לחברותי בפורום. 950 הודעות, זה כבר מופרז לכל הדיעות. הגיע הזמן קצת לשתוק..).","199","","4715","True","True","False","","198","77.127.123.141","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10716","10501","זהירות משני הצדדים...","05/06/11 16:30","ג סיון","תשע"א","16:30","אליהו","במחילה אם אני חוזר על דברים שנאמרו כבר, אבל לאחר קריאת רוב ההודעות באשכול, דילגתי על כמה..
איני יודע מי מקור המשפט, אבל זהו משפט אמיתי מאוד: "סיפורי חסידים (והאגדתות בגמ' גם...)- מי שמבין אותם כפשוטן- חסיד שוטה, ומי שאינו מאמין בהם- כופר". למען האמת הרמב"ם לא אמר דבר כזה היכנשהו?
בכל אופן, לענ"ד חלק מהסיפורים קרו כלשונם, וחלק לא קרו, אך לא בגלל שלא היו יכולים לקרות (בד"כ באו להעביר רעיון). ולשאלת השואל- כיצד אבדיל בין השניים?- אשאל בחזרה- למאי נפ"מ? אם לאמונת חכמים- אז הם קרו בהחלט (חוץ ממקרים קיצוניים כפי שציין אלמו- שנוגדים את ההלכה), ואם לנסות בבית, או להביא מכאן ראיה הלכתית- אז לא.
ודבר נוסף- מי שקרא את ספרי "אביהם של ישראל" יכול לקרוא על סיפורים שקשה להאמין בהם, ועוד כמה שנים גם יתלוצצו עליהם, אלמלא בעינינו ראינו ובאוזנינו שמענו..
ואם על הרב אליהו זצ"ל כך....","57","","4712","True","True","False","","198","31.44.139.137","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10511","10508","יישר, רק שיש לחלק","30/05/11 10:42","כו אייר","תשע"א","10:42","מתפעל","כמדומני בין דברי אגדה נטו ולבין סיפור מעשה שהיה, שהרי נקטינן דמעשה רב, כוחו כהלכה. לכן כשהגמרא מספרת לנו סיפור, בהחלט צריך לנסות לראות מה ניתן ללמוד ממנו הלכה למעשה.
לגבי הנקודה של האש, אכן סברא מעניינת שאם האש הפיזית לא שורפת, זה סימן שלא יקבל אש של גיהנום.
רק שזה גופא צריך להבין, מדוע צריך היה רבי זירא לידע מה מצבו בעולם העליון? אם ידוע לו על חטאים (ברמה שלו כמובן) שצריך לתקן, בודאי יתקן.
כמדומני שהסיפור על רבי אלימלך שהכניס ידו לאש, ושם זה כן עשה לו כויה ועשה כן על מנת לסגף עצמו שיתכפרו לו עוונות. ואחר כך שינה דעתו והחליט שזו לא דרך ראויה. משהו כזה. אנסה לברר הפרטים.
מה היה הסיפור עם הבית הלוי?","148","","4718","True","True","False","","234","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10541","10508","המכריע, מה עם הסיפור על הבית הלוי?","31/05/11 08:33","כז אייר","תשע"א","08:33","מתפעל","לא תספר לנו?
האם הכניס ידו לאש?","148","","4717","True","True","False","","181","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("12650","10508","בקשר לבית הלוי בספר","05/08/11 05:46","ה אב","תשע"א","05:46","קותי","הראשון לשושלת בריסק עמ' 416 מובא הסיפור בהקשר של ניתוח שנאלץ לעבור
והוא סירב לקבל חומר הרדמה לכן בדק עצמו האם יכול לשלוט בעצמו מחמת הייסורים
ולפי המובא עבר ניתוח קשה ללא הרדמה. פלא אדיר","217","","4651","True","True","False","","198","85.250.188.242","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10512","10511","מצאתי בפורום אחד כלהלן","30/05/11 11:06","כו אייר","תשע"א","11:06","מתפעל",""ר' בצלאל לנדוי מביא בשם ר' זעליג מרגליות ששמע מר' שמחה ברניוב ששמע מזקן שהי' משרת אצל רבי אלימלך "שבכל יום שישי כשהרבי הגיע מהמקוה היה פושט ידיו ומגלה אותן עד זרועותיו והניחן על גבי העצים הבוערות על הכירה, כולם ראו והי' תמהים איך להב האש והגחלים היו מתפזרים מאליהם ימינה ושמאלה ולא שרפו את ידיו...אז הי' הרבי פורץ בכי ומירר בקולו: מיילעך מיילעך ראה איזה רשע אתה אפילו האש והגחלים בורחים ממך ולא רוצים לשרוף אותך".
ועוד משם:
"מרגלא בפומיה דאאמו"ר הגה"ק ר' יוסף מאיר מספינקא זי"ע (בעמח"ס אמרי יוסף) לספר
פעם אחת היה הרבי ר' אלימלך יוצא מחדרו דרך בית התבשיל שלו וראה שבתו או כלתו היתה מחזקת על ידה תינוק קטן, והתינוק בכעסו היה מכה בידיו על דדיה כדרך הקטנים , והתחיל הרבי ר' אלימלך לצעוק בקול מר אוי ,כי הוא עובר על מכה אביו ואמו , ובאותו הפרק היתה גם אמו של הרבי ר' אלימלך שם וענתה ואמרה לו מה אתה צועק כל כך? הלוא גם אתה כשהיית קטן עשית כן , ושאל אותה הרבי ר' אלימלך האמת כן עשיתי? והשיבה לו הן, כן עשית! ואז רץ הרבי ר' אלימלך לתוך המרחץ
והניח ידו הימנית תוך האש הבוער תחת היורה הגדול ואמר היד שהכתה את אמו תשרף באש! ונשרפה ידו ואח"כ הפליא השי"ת לעשות וברא לו יד אחרת ,
והראה הרבי ר' אלימלך את ידו לפני אנשי שלומו ואמר בזה הלשון : איר זאלט נישט מיינען אז איך בין געבוירין מיט די האנד , ניין ! די האנד איז פאר ברענט גיווארן , נאר השי"ת האט אויף מיר רחמנות גיהאט ,און האט מיר באשאפען אנייע האנד עכלה"ק
(אל תחשבו שזה היד שיש לי זה היד שנולדתי עמה , רק היד ההוא נשרפה וזה יד חדשה )
(מתוך הקדמת החקל יצחק מספינקא זי"ע לספרו של אביו האמרי יוסף זי"ע ) ".","148","","4718","True","True","False","","277","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10527","10512","אוווו, הזכרת לי מעשה נורא שהיה בעיירתנו!","30/05/11 16:43","כו אייר","תשע"א","16:43","Almuaddib","הרב רבי זלמן קראצמעך, שהיה צדיק גדול וגמור, שהיה ידוע שכאשר היה מגיח מבית המדרש כדי לצאת אל בית הכסא, המזיקים היו מתרחקים ממנו כדי ת"ק פרסה מיראתם מאישו השורפת!
ובכן, פעם אחת היה הרב רבי קראצמעך יוצא מן הקיטון שבו עסק בלימוד ישירות מפיו של אליהו הנביא, שהיו הכל יודעים שאליהו מצוי אצלו בכל יום חמישי בשבוע ומלמדו רזין דרזין, והכל גם ידעו שיש לו לרב רבי קראצמעך עין שלישית במצחו שרואה מראות אלוקים שאין עין אדם רגיל רשאית לראותם.
וכשיצא אז מקיטונו, ראה מולו את ביתו או כלתו מחזקת על ידה את נכדו הקטן, וזה פולט את שהיה יונק לפניכן, והנה חזית שמלותיה של הבת או הכלה מוכתמת במה שפלט התינוק.
וזעק הרב רבי קראצמעך זעקה גדולה ומרה על שכך היה לו, וכך ראה מראה נכדו עושה מעשי נערות, עד שרץ מייד החוצה אל החצר, עצם את שתי עיני הבשר אשר לו, והרים את עינו השלישית ישירות אל השמש, וכך עמד כמה דקות עד שאור השמש החם שרף את עינו השלישית שראתה מראות שלא ראה יחזקאל בן בוזי!
והיה הרב רבי קראצמעך זועק כשנשרפה עינו: "ברענט! א-גרויסע ברענט!"
ואחר כך קרה לו נס, ובמקום עינו השלישית הרוחנית שנשרפה, נבראה לו עין שלישית אחרת, טובה הימנה, בה יכול היה לראות מראות שלא ראתה שפחה בים סוף.
וכשהיה אליהו הנביא מגיע אליו להראותו רוחין קדישין, היה הרב רבנו קראצמעך מחווה באצבעו על עינו השלישית ואומר לאליהו בהאי לישנא: "ראית הד'ה אלעין אלכבירה?"
ונענע לו אליהו בראשו.","107","","4718","True","True","False","","289","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10536","10512","גם סיפורי חסידים צריך ללמוד בעיון","31/05/11 04:19","כז אייר","תשע"א","04:19","דוד כוכב","לא כל סיפורי החסידים מוסמכים ובעלי תוכן או לקח אמיתי.
הסיפור הראשון סותר את הגמרא לעיל. אמנם י"ל שמותר היה לו לשקר לעצמו מפני דרכי ענווה.
אבל את הסיפור השני פשוט שצריך לדחות, הרי אין אדם רשאי לחבול בעצמו.
ואגב, גם רבי אלעזר ברבי שמעון מצא לנכון לבדוק את מהמנות צידקותו במסכת בבא מציעא דף פג ע"ב:
"אשקיוהו סמא דשינתא, ועיילוהו לביתא דשישא, וקרעו לכריסיה. הוו מפקו מיניה דיקולי דיקולי דתרבא ומותבי בשמשא (רש"י: לנסות אם יסריח וירום תולעים) בתמוז ואב ולא מסרחי... קרי אנפשיה (תהלים ט"ז) אף בשרי ישכן לבטח".","125","","4717","True","True","False","","165","213.151.45.158","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10539","10527","שאלה לי אליך אלמואדיב","31/05/11 08:26","כז אייר","תשע"א","08:26","מתפעל","גם בסיפורי המופתים שבגמרא אתה מזלזל?
בא תסביר לי לאט לאט מדוע רבי זירא יכול לשבת בתנור בוער ולא קורה לו כלום.
זו היתה דרך המשכילים בכל הדורות ללגלג ולצחוק מסיפורי מופתים שבחז"ל.
אאחל לך שהשי"ת יערה רוח טהרה ואמונה תמימה עליך ועל כולנו. אכי"ר.
כידוע, לא צריך להאמין שאכן כך קרה, רק להאמין שזה יכול לקרות.","148","","4717","True","True","False","","252","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10540","10536","סותר את הגמרא?","31/05/11 08:29","כז אייר","תשע"א","08:29","מתפעל","לא הבנתי. מה בסיפור סותר איזו גמרא?
ר' דוד, שמעת על סיגופים?
גילגולי שלג?
תעניות?
והרי אין אדם רשאי לחבל בעצמו?","148","","4717","True","True","False","","181","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10543","10539","ליצנותא דע"ז - שריא","31/05/11 09:50","כז אייר","תשע"א","09:50","Almuaddib","ראשית, אסכור את פי לגבי האגדתות המופיעות בגמרא, ואתן לרב האי גאון, ולרבי אברהם בן הרמב"ם את רשות הדיבור.
אותם, הרי לא תאשים בזלזול, בלגלוג ובצחוק.
והרי קימא לן מהם, שדברי משלים הם, והמבין משל כפשוטו, אינו אלא מן המתמיהים. כך, אגב, עליך גם להבין את המעשה ברבי זירא, ואכמ"ל.
מה היתה "דרך המשכילים בכל הדורות" אין לי מושג, שעד עתה לא ידעתי שלפני תקופת המשכילים - היו כאלו. "בכל הדורות" היו משכילים?
אלא שדומני כי מתנגדיו של האדמו"ר מספינקא, הם שגורמים לכל חילול ה' הזה. אפילו חסידים שוטים לא היו מעזים להעליל עליו סיפור נורא שכזה.
ראשית - שכל בר בי רב דחד יומא יודע שתינוק - קו"ח תינוק שעדיין נישא ע"י אמו - לא יכול להיות בגדר מכה אביו ואמו, ואם אמר האדמו"ר כך - לא לחייב את נכדו בדין התכוון.
שנית, שאף חסיד של האדמו"ר מספינקא, ולו גם שוטה שבשוטים, לא יטען כי רבו עבר על עבירה מפורשת וחבל בעצמו. שהרי אסור לאדם לחבול בעצמו, ודאי שלא להזיק בראשי איברים, ודאי וודאי שלא להזיק באיבר שלם.
שלישית, שאף אם אמר האדמו"ר כי זו ידו החדשה, ודאי נתכוון כי לאחר שאדם ניכווה קשות ומחלים - האיבר שהחלים משול עליו כאיבר חדש, ובעל עיניים יראה לדבר.
ומצווה להגחיך את דבריו של מי שתלה באדמו"ר מספינקא, רבה של קהילה קטנה אך חשובה, עוונות רבים וחמורים.
מספרי מעשיות כגון אלו, אע"פ שחושבים עצמם שעושים מצווה - לחזק את אמונת ההמון בצדיקים, נזקם מרובה עד מאד.
צא ולמד, שהרי מביאים הם אנשים לחשוב שהאדמו"ר עבר על ההלכה, ומביאים אחרים לחשוב שמותר לעבור על ההלכה, ואולי אף גורמים למישהו לנסות ולעשות כך בעצמו, ויתכן שיגרמו למן דהו למנוע מתינוק מעשה דבר יום ביומו - לחבוט באגרופיו הזעירים במי שמרחיקו מן הסכנה בניגוד לרצונו, ועוד רבים הדברים כאן, ותקצר היריעה גם סבלנותי מלפורטם כולם.
ועל כן אזרתי חלצי כגבר ועמדתי בפרץ ללעוג, ללגלג ולהתלוצץ על מספרי מעשים נוראיים המשמיצים רב חשוב שהיה בישראל.
=====================
וליודעי ח"ן ארמוז:
" ... שאבעס מימין! שאבעס משמאל! - והמשיכה העגלה בדרכה."","107","","4717","True","True","False","","370","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10570","10540","[ללא נושא]","31/05/11 19:56","כז אייר","תשע"א","19:56","דוד כוכב","לפי הגמרא אם האש אינה שורפתו זה מראה על מעלה של ניקיון מחטא, וזה היפך מהטענה שזה חיסרון - "אפילו האש והגחלים בורחים ממך ולא רוצים לשרוף אותך".
לשון הרמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק ה הלכה א:
"אסור לאדם לחבול בין בעצמו בין בחבירו".
ובשולחן ערוך חושן משפט הלכות חובל בחבירו סימן תכ סעיף לא:
"החובל בעצמו, אף על פי שאינו רשאי, (פטור); אחרים שחבלו בו, חייבים".
סיגופים ותעניות אינם חבלה.
ואמרו במסכת בבא קמא צא ע"ב:
"רב חסדא כד הוה מסגי ביני היזמי והגא, מדלי להו למאניה, אמר: זה מעלה ארוכה, וזה אינו מעלה ארוכה".
וכן אמרו באבא חלקיה במסכת תענית דף כג ע"ב:
"כי מטא להיזמי והיגי - דלינהו למניה... זה מעלה ארוכה וזה - אינה מעלה ארוכה".
אני מסתפק אם מותר בחבלה דהדרא או שההיתר היה משום שלא חיבלו בידים ואינו מתכוין.
ומצאתי עכשיו בשו"ת שבט הלוי חלק י סימן רצב
"ואשר יראה בזה, דהא דחובל בעצמו אסור פשוט דזה דוקא אם אין בו צורך גופו ובפרט בחבלה דהדרא, דהא בב"ק צ"א ע"ב ילפינן במסקנא דין חובל בעצמו מהא דר"א הקפר בנזיר דנקרא חוטא מדכ' וכפר עליו מאשר חטא על הנפש שציער עצמו מן היין, ק"ו שמצער עצמו מכל דבר, כהא דסיגף עצמו ויושב בתענית כמ"ש רש"י וכחובל בעצמו, וכמו דמותר לקבל נזירות לתקן יצרו כמבואר פ"ק דנדרים, וכ"ה בקבלת תענית, הה"ד חובל בעצמו דאסור רק משום מצער עצמו וכיון דהוא עצמו מפיק תועלת מזה כהאי דנ"ד אין לנו לדון מצד מצער עצמו".
משמע שבסתמא חבלה דהדרא אסורה.
מ"מ לפי דבריו שלצורך מותר, יש לתרץ את סיפורי החסידים שגם לצורך כפרה מותר.
ולא גריעא מדברי שו"ת שבות יעקב חלק ב סימן קיא:
"ועי"ל דגם העושה משום תשובה לקבל עליו דין מיתות ב"ד אף על פי שהוא זכור לטובה ותשובתו מקובלת...".","125","","4717","True","True","False","","182","213.151.45.158","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10546","10541","בהזדמנות מתאימה, מתפעל","31/05/11 11:00","כז אייר","תשע"א","11:00","המכריע","כמובן שהסיפור הבריסקאי מסופר באופן שאינו נוגד את ההלכה. אל תדאג.
בכלל, מי שרוצה לרדת לקטנות, יוכל לומר שהצדיק, יהא מי שיהא (אלמואדיב קצת התבלבל נראה לי בין המספר לבין המסופר עליו, וגם האידיש שלו קצת שעשעה אותי, אגרויסע ברענט!) קירב ידיו מעט לאש וכשראה שלא קורה כלום קירב הלאה. זה בסיפור שבו לא קרה כלום. בסיפור המספר שקרה, צריך כבר להיכנס לויכוח עצמו, ואני לא אוהב בלאגן.
אומר כאן רק שתי מילים. באופן כללי לחלוטין. אם המלגלג מניעיו אכן כדי להרחיק את האדם מן העבירה וממחוזות הדמיון המסוכן וכדומה כמו שתיאר זאת אלמואדיב, הרי לפחות כוונתו רצויה, ומתוך רצון להיטיב לזולתו הוא מוכן להתלכלך בירידה לסגנון שכזה, הוא עושה מעשה אצילי לפחות על פי כוונתו. אבל - לא יכול לומר על מקרה ספציפי - ברוב רובם של המקרים שאני ראיתי בימי חיי הקצרים את המלגלגים בעבודתם, וראיתי זאת הרבה מאד, המניעים שלהם היו ברובם הגדול ממקורות אחרים לגמרי. טובת זולתם בודאי לא עמדה לנגד עיניהם בשעת פעולתם.
אני אישית מתקשה להאמין שאדם שחושב על השני, מסוגל לומר דברים כה בוטים נגד אמונתם של רבים. זה שאדם הגיוני לא מוכן לקבל בשום פנים כל סיפור לא הגיוני, זה מובן לי מצוין. זו גישה ידועה, תמיד היו שדגלו בה, והיו שהתנגדו לה, וזה הרבה יתר ממגוחך בכלל להיכנס לזה כאן. אבל כל אדם המכבד זולתו ויודע היטב מאד כמה רבים מאמינים ב"סיפורי צדיקים", וכמה זה עמוק ומושרש ומהותי אצל חלק לא קטן מהם, איך אפשר לרמוס לשני את כל הקדוש והיקר לו? בגלל שאני לא מאמין בזה ומשוכנע במאה אחוז שמדובר כאן על "שטוסים והבלים", אני גם יודע שבלאו הכי אף אחד לא ישוכנע מדבריי, אני רק מכאיב לו ומקומם אותו, איך אני מסוגל?
אם אני עוסק בשיחה אישית, פנים אל פנים, ואני רואה שהאדם שלפניי ליבו פתוח לקבל ממני, ואני חושב שמצוה גדולה לשכנעו בחיי היגיון צרוף, ניחא. אז בהחלט יתכן שאם אני עושה זאת בלא לפגוע בו, משתכנע שהוא מקבל כלים אחרים במקום הכלי שאני נוטל ממנו - מצוה רבא קעבידנא. (אם כך אני משוכנע). אבל לשלח דברים לחלל גדול וציבורי, בכוונה טהורה כלל שתהא, זה מעשה מגוחך. לא ישכנע אף אחד, ואם ישכנע מישהו, זה יכול להיות באופן שיגרם לו נזק, ובכל מקרה זה פוגע באנשים רבים מאד ומכאיב לליבם. צריך כתפיים רחבות מאד כדי לשקול שבכל זאת יוצא הפסדו בשכרו ושזה מעשה רצוי בעיני ה'. לי אין כתפיים כאלו וקשה לי לשפוט אם לאלמו' יש. אולי יש לו, ועלינו להעריך את מעשהו זה. וצריך עיון למעשה.
בשולי הענין. מענין לבדוק בכללי ילדי מי יותר מקיימים הלכה כראוי, ילדי התמימים המאמינים האויליים וכו' או ילדי הלועגים להם. מי יותר נשאר בדרך.","199","","4717","True","True","False","","199","31.44.131.111","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10666","10541","מצאתי את הסיפור על הבית הלוי","03/06/11 17:27","א סיון","תשע"א","17:27","מתפעל","סיפר זאת הרב יחיאל מיכל פייינשטיין שהיה חתנו של הרב מבריסק זצ"ל.
הבית הלוי היה נוהג לטפטף על ידו שעווה רותחת לבדוק עצמו אם יהיה ניצל מאש של גיהנום. שאלו את רבי וועלוועל מבריסק (השלישי לבית בריסק, נפטר בירושלים ערב יום הכיפורים תש"ך) האם חובה עלינו להאמין לכזה סיפור פנטסטי שהרי מי שמטפטף חלב רותח על ידו נכווה כהוגן וצריך טיפול רציני, ענה הרב מבריסק, אתם לא חייבים להאמין אבל אני כן חייב להאמין לסיפור כי שמעתיו מפי אבי מרן הגר"ח מבריסק.
ראיתי הסיפור מובא בשם הספר: שר התורה. כנראה ספר שיצא לאור או על הרב מבריסק או על הרי"מ פיינשטין. איני יודע.
המכריע, האם כך שמעת גם אתה את הסיפור?","148","","4714","True","True","False","","242","213.151.53.2","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10544","10543","אשמח למראה מקום","31/05/11 10:39","כז אייר","תשע"א","10:39","מתפעל","היכן כתבו שכל מה שמופיע בגמרא הם דברי משלים.
האם גם קריעת ים סוף ועשרת המכות במצרים היו דברי משלים?
אגב, הרבי מספינקא רק סיפר את הסיפור. הסיפור הוא על רבי אלימלך מליז'ענסק.
זכר הצדיקים לברכה.","148","","4717","True","True","False","","234","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10545","10543","ועוד שאלה קטנה","31/05/11 10:43","כז אייר","תשע"א","10:43","מתפעל","האם היו גאונים או ראשונים שחלקו בענין זה וסברו שהמופתים בגמרא היו על באמת?
או שכולם סברו כדעה שהבאת בשם רב האי גאון ורבי אברהם בן הרמב"ם?","148","","4717","True","True","False","","192","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10670","10543","סוף סוף מישהו מדבר דברי טעם באשכול ההזוי","03/06/11 17:56","א סיון","תשע"א","17:56","שמואל","ואני הייתי מנסח זאת כך:
היום אומר לו האמן בכתוב בגמרא כפשוטו, עד שאומר לו - לך האמן לכל דבר שטות והבל שהגזימו וניפחו חסידים על רבותיהם שלהם ושל אחרים.
ולחיבת הקודש אביא עוד מופת אחד גדול ונורא.
פעם הבריח יהודי את הגבול, וכשאך כמעט הגיע לצד השני הרגישו בו שומרי הגבול והתחילו להמטיר אש עזה.
ברח לו מיודענו מיד חזרה על עקבותיו, אך שומרי הגבול בצד של, ששמעו את קול היריות, לא נשארו מחשים והתחילו אף הם לירות. שכן שני מלכויות שבצידי הגבול, היו מקפידות זו על זו. שכב לו היהודי באמצע, אש תופת מעל ראשו, וליבו צונח לאצבעות רגליו. עד שנזכר ואמר 'אלהא דאלימלך ענני' - ואז נעשה לו נס נפלא שעין לא ראתה, שכל הענין לא היה ולא נברא. ובלשונו של אחד מצדיקי הדור הקודם: הענין נתבטל באופן דחכם עוקר את הנדר למפרע, ודו"ק.","164","","4714","True","True","False","","169","80.230.105.26","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10548","10544","אנא ממך, דוק ואל תשנה בדברי!","31/05/11 11:16","כז אייר","תשע"א","11:16","Almuaddib","מעולם לא טענתי, ודאי שלא כתבתי כפי שאתה אומר, כי "כל מה שמופיע בגמרא הם דברי משלים".
מראי המקום רבים מספור המה, אך כדי לא להותירך ותאוותך בלתי מסופקת, אתן לך שניים, כמתאבנים בלבד:
1. במסכת סוטה לו: מצאנו:
"...א"ר יוחנן משום ר' מאיר ששבה קשתו לאיתנו ויפוזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו..."
על כך כתב רב האי גאון בתשובה בהאי לישנא:
"לשון הבאי הוא, ולא בדקדוק, כעניין ערים גדולות ובצורות בשמים"
(תשובות ליק סימן ב"ו).
2. על מעשה ארבעה שנכנסו לפרדס (מסכת חגיגה) כתב כך:
"דע כי אנו מעודנו אין דרכנו לחפות על דבר, ולפרש אותו שלא מדעת מי שאמרו, כדרך שאחרים עושים, והרי אנו מפרשים לך דעתו של תנא זה, ותוכן כונתו ואמתת מה שהיה סבור, ואין אנו ערבים עכשיו שהדברים הלכה. וודאי משניות (1) הרבה יש שאינן הלכה" וכו'.
והוא מפרש כי לפי דעת הקדמונים, הקב"ה מראה לצדיקים בפנימיות לבם ובציור דמיונם כאלו הם רואים מראות היכלות ומעמד המלאכים וכדומה "
(תשובות הגאונים, ליק, סימן כ"מ, ובהגהה לעין יעקב חגיגה שם).
(1) "משניות" בדבריו כאן אינו כשימושנו בלשון היום, אלא מאמרי חז"ל.
עוד אוסיף לך מדברי הנשר הגדול על אלו שמאמינים באגדות חז"ל כפשוטן (מתוך ההקדמה לפירוש המשנה לפרקחלק):
"...יש להצטער עליהם לסכלותם: לפי שהם מכבדים ומנשאים החכמים - כפי דעתם - והם משפילים אותם בתכלית השפלות, והם אינם מבינים זאת. וחי השם יתברך! כי הכת הזאת מאבדים הדרת התורה ומאפילים זוהרה, ומשימים תורת ה' בהפך המכוון בה. לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה: אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד:ו), והכת הזאת מספרים משפטי דברי החכמים ז"ל, שכששומעים אותם שאר האומות אומרים: רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה.","107","","4717","True","True","False","","254","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10549","10546","רק הערה קטנה על הסיפא בשולי העניין שלך:","31/05/11 11:18","כז אייר","תשע"א","11:18","Almuaddib","כל המשכילים והמתבוללים של הדורות הקודמים, לא יצאו מבתיהם של משכילים, אלא יצאו מבתי ירא"ש, ואכמ"ל.","107","","4717","True","True","False","","182","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10556","10546","תן לי להבין שיטתך המכריע","31/05/11 12:44","כז אייר","תשע"א","12:44","מתפעל","מבין השיטין עולה שאתה בעיקרון מסכים עם שיטתו הרציונלית רמבמיסטית של אלמואדיב. בודאי גדולי עולם ייסדו שיטה זו, אבל נראה לי שגם לשיטתם, כפי שאף מואדיב כתב, ישנם סיפורי מופת שקרו כפשוטו.
ואם כן עולה השאלה הגדולה, כיצד ניתן לדעת מתי זה כפשוטו ומתי זה משל?
נקודה שניה מאד חשובה, גם אם אכן יש את הרמב"ם ודעימיה, בודאי שיש את כל שאר גדולי ישראל שלא סברו כך. נכון?
מה נעשה עמם? נצחק עליהם ונאמר שהם טעו?
או שנבין שיש כאן שתי אסכולות וצריך כל אחד לכבד דעתו של השני?
אגב,
לא ממש הבנתי מהי ההזדמנות המתאימה לספר את הסיפור על הבית הלוי.
אתה צריך להיות במוזה?","148","","4717","True","True","False","","205","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10550","10548","מראה מקום נוסף","31/05/11 11:43","כז אייר","תשע"א","11:43","הראל","כדברי Almuaddib אכן "מראי המקום [על כך שיש אגדתות רבות שהם משלים] רבים מספור המה".
הזדמן לי בעבר ספרו של המלאך רפאל (הרב רפאל ברדוגו) - "שרביט הזהב", שנוקט באופן מובהק בגישה זו (ואף בהתנגדות עזה לניסים ומיסטיקה וכו' ורציונאל חזק שמשולב בפירושו), אז לכבודה של תורת מרוקו, הנה כמה ציטוטים בודדים [מתוך עשרות התייחסויות דומות]:
חלק א, עמ' שסה ד"ה אמר ר' אבהו, אמרו מלאכי השרת וכו': "צריך להבין מי עלה לשמים והגיד זה לר"א... ונראה שהכל משל..."
חלק א, עמ' קה ד"ה מיתיבי אמרו מה"ש לפני הקב"ה: "יש לחקור במאמר זה וכיוצא בו, מי הוא שהגיד לרבותינו ז"ל שעברו דברים אלו בין ה' יתברך ובין מה"ש, ובנקל יאמר האומר שהוא ע"י מלאך, ובעיני הוא רחוק מאד. אבל הנראה שהכל בדרך משל, שאמרו מה"ש וה' השיבם ולהד"מ, כ"א בבה"מ שאלו והשיבו, ועשו חכמים הרכבה ממה"ש לחזק הענין"
חלק ב, עמ' ס' ד"ה גמ' באתה דיוקנו: "נר' שכל זה היה בדמיון ובמחשבה, שחשב כל זה, וחזר לאחוריו, או אפשר שבחלום היה"
אגב, אשרי מי שישיג את פירושו לאגדות התלמוד.
שמעתי שדבריו שם מרפסן איגרא, ושפירוש זה נמצא בכתב יד אצל כמה מגדולי חכמי מרוקו בלבד, ומתנגדים לתיתו לדפוס.
שרביט הזהב חלק ב","46","","4717","True","True","False","","706","84.229.191.248","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10554","10548","אז לא הכל משל?","31/05/11 12:26","כז אייר","תשע"א","12:26","מתפעל","כלומר, יש מעשי מופתים בגמרא שנלמדים כפשוטו?
כיצד אם כן נדע מתי זה משל ומתי על באמת?
הנה למשל אתה כתבת:
"כך, אגב, עליך גם להבין את המעשה ברבי זירא, ואכמ"ל".
כיצד הגעת למסקנה שאצל ר' זירא לא מדובר כפשוטו שנכנס לתנור?","148","","4717","True","True","False","","229","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10558","10548","ולמה קראו לו חריך שקי?","31/05/11 13:06","כז אייר","תשע"א","13:06","מתפעל","הרי כלל לא נשרפו לו הרגליים.
אולי גם לא קראו לו כך, אולי זה היה רק משל.
אולי בכלל לא היה כזה אדם בשם ר' זירא, אולי רק משל היה.","148","","4717","True","True","False","","202","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10552","10549","אכן דוגמה נפלאה הבאת","31/05/11 12:09","כז אייר","תשע"א","12:09","המכריע","ברור שזה היה צריך להתחיל בשלב כלשהו. הרי כולם היו ירא"ש בתחילה.
אבל חוששני שהלעג שהפיצו סופרי ההשכלה הראשונים שחלקם הגדול עוד היה שומר מצוות הוא אולי הגורם המרכזי שהביא את רובו של עמינו למצב של אי שמירת מצוות ולחלקם אף להתבוללות. אתה מוסיף שלא רק בניהם בפועל של משכילים אינן איתנו אלא אף בניהם הרוחניים. ואתה צודק בכל מילה. ועדיין מבני התמימים עוד רבים עמנו, ומבני המשכילים אין זכר למו בקרבינו.
האמן לי אלמואדיב, אתך אין לי כל בעיה. אדם חזק כמוך, יכול בהחלט להיות איש צדיק מדקדק בקלה כבחמורה והכל מתוך הגיון וראציונל צרוף. ברור שעבודת ה' ברמה ובסגנון של הרמב"ם עדיפה לאין ערוך מעבודה של חסיד שוטה מכל סוג שהוא. אבל לעניות דעתי אתה טועה טעות נפוצה שטועים בה הרבה אנשים גדולים. הם אינם מכילים את קטנותם של רוב רובו של ההמון. בעינם לא נתפס עד כמה האיש הרגיל זקוק למערכת מסודרת ותמימה, ועד כמה זה מסוכן לזעזע את אושיות עולמו. אלו שיצרו את המערכת הרגילה, הבינו טוב מה הם עושים.","199","","4717","True","True","False","","196","31.44.131.111","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10553","10552","על קצה המזלג:","31/05/11 12:26","כז אייר","תשע"א","12:26","Almuaddib","אני מתנצל מראש - מאחר וזמני אינו רק בידי, לא אשתתף בדיון בהמשך היום, אנא אל תחשוד בסיבה אחרת פרט לצורך להתפרנס.
אך מעט אתחיל, כמכחול בשפופרת:
1.
שתי העמדות המנוגדות שאתה ואני מציגים, הן-הן ליבת העימות שבין הגישה "הרציונליסטית" (שמייצגיה המובהקים היו רס"ג, הרמב"ם ועוד), לבין הגישה "התמימה", שדומני שאין לה דבר טוב מ"מעשה מחכם ומתם" של רבי נחמן מברסלב.
על כן אם תרצה, תוכל לומר על ויכוחנו - "כתנאי".
2.
כל אחד רואה את הנזק, על פי מה שהוא רואה סביבו. אתה מציג את הנזק הנגרם לאנשים תמימים כשחושפים בפניהם ש"שקר קדוש" אינו אמת, ואני רואה את אלו שהתפקרו לאחר שנודע להם כי אמיתות עליהן גדלו - אינן אלא שקר. אלו מהם שגם גילו כי מדובר בשקר מודע שנאמר בכוונה תחילה, איבדו הרבה יותר מאשר אמונת חכמים או שמירת תומ"צ - ואכמ"ל.
ובקצרה: אתה קובל על כך שכדי ללגלג על סיפורי צדיקים צריך כתפים רחבות משום שלגלוג זה נזקו מרובה? אני טוען - מידיעה קרובה - שכדי לספר מעשיות צדיקים צריך כתפים רחבות, משום שמעשיות אלו נזקן מרובה עד מאד.
3.
ובהמשך ל-2, אומר לך בלשונך שלך:
האמן לי המכריע, אתך אין לי כל בעיה. אדם חזק כמוך, יכול בהחלט להיות איש צדיק מדקדק בקלה כבחמורה למרות שהוא מספר סיפורי מעשיות על גדולי עולם. ... אבל לעניות דעתי אתה טועה טעות נפוצה שטועים בה הרבה אנשים גדולים. הם אינם מכילים את העובדה כי ההמון אינו מורכב דוקא מטפשים. בעינם לא נתפס עד כמה האיש הרגיל זקוק לאמת, ועד כמה זה מסוכן לבסס את אושיות עולמו על שקרים קדושים, שכאשר יגדל ויבגר - יגלה כי שקרים הם. הרס"ג, רב שרירא גאון ובנו רב האי גאון, הרמב"ם ובנו, כמו גם רבים מגדולי ליטא של הדור האחרון - הבינו טוב מה הם עושים.","107","","4717","True","True","False","","239","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10557","10553","ככחול על קצה המכחול","31/05/11 12:58","כז אייר","תשע"א","12:58","המכריע","1. בנימה אישית. לא הבעתי את עמדתי האישית בנושא. היות שזה כתנאי כפי שאמרת מה ישנה עוד דעה של איש אשר כמוני. אני בפירוש דיברתי רק על הנכונות להביע את הצד שלך שיסודו אכן בתנאי, בפורום ובסגנון שלך.
2. אני מצדיק אותך בהחלט שיש נזק גם בגישה התמימה. אבל להפוך אסכולה שלימה ל"שקר קדוש" זה קצת מוגזם. לגבי שקר במודע אני מסכים. אני רק כתבתי לך שרוב ה"מתפקחים" אינם מתפקחים מאיזו ראיית אמת חדשה, הם נסוגים אחור מפני חיצי הלעג הנלווה לכל מה שגדלו עליו. ויש הבדל גדול.
בכל אופן אני באמת מציע לבדוק כפי שהצעתי, היכן נופלים יותר בשורה האחרונה.
3. קשה לקלקל פנינה יפה כל כך..
עניינית תשובתי כבר כלולה בדבריי הקודמים. לא כל ההמון הזה הגדל על אמונה תמימה גם בסיפורים כאלו ואחרים, הוא כל כך טיפש. ישנה איזו דרך "מסתורית" שבהן חכמת חיים יכולה לשכון לצד התמימות הזו. אני מכיר מצויין את גדולי ליטא שאתה מדבר עליהם. אני חי בתוכם. עד כמה שאני ראיתי גישתם לנושא ולטיפול הציבורי קצת שונה.
בכל אופן אם אתה באמת מאמין לאחר שיקול דעת שאתה עושה דבר חיובי, בכך שאתה מחנך את הציבור מעל במה זו, כלומר שהסך הכל יהא כדאי, ושזו דרך נכונה מבחינה מוסרית, אני מעריך את כוונתך. ולא יעזור שאומר לך שלדעתי אתה טועה מבחינת המעשיות ושקילת הנזק מול התועלת שבזה. אז נישאר בהערכה לפועלך, ונקוה לה' הטוב שזכות כוונתך תסייע שייצא מזה רק טוב, ושאף אחד לא ייפגע, ואם כן ייפגע, שיהא זאת רק באופן שמותר לפגוע לצורך התועלת.","199","","4717","True","True","False","","141","31.44.131.111","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10564","10554","אמשול לך משל, מעשה שהיה בעיירתנו","31/05/11 15:36","כז אייר","תשע"א","15:36","Almuaddib","מעשה שהיה בעיירתינו, עיירה קטנה בדרום מזרח פודלסיה, תרמיל-משי של עניים כונתה לפעמים.
ומעשה בחסידיו של הרעבע, שהיו מהלכים בעיירה ומספרים לכל כורה אוזן, כי לרבם יש גילוי אליהו.
נטפל אליהם אחד מהמתנגדים ושאלם:
"וכי מהיכן לכם שגילוי אליהו לו?"
נענה אחד מן החסידים ואמר:
"רבינו בעצמו אמר לנו זאת!"
בנמיכות רוח, שאלו המתנגד:
"שמא יתכן כי לא כך הוא?"
נתנערו החסידים וזעקו כאיש אחד כלפיו:
"אדם שיש לו גילוי אליהו לא משקר!"","107","","4717","True","True","False","","232","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10559","10556",""שיטתי"","31/05/11 13:38","כז אייר","תשע"א","13:38","המכריע","מי אני שתהא לי שיטה. אכן גדולי עולם נחלקו בגישתם לנושא, ובין שתי הקיצונויות ישנן הרבה דרכי ביניים. מה יש ליתוש כמוני להוסיף.
אני לא התכוונתי להסכים לגישה זו או אחרת. רק אמרתי שאני מבין מצויין גם את הגישה הזו של אלמואדיב. אם הובן שאני בעל דעה, חלילה, אני מבהיר שקטונתי. אני מבין את עצם הגישה שלו. אבל לא את צורת השיווק שלה. בנקודה זו אני חלוק לחלוטין, אבל אין לי הוה אמינא לשכנע אותו. חשבתי בכלל לשתוק אבל קראו לי, אז לא יכולתי להתאפק בסכלותי. פי כסיל מחיתה לו.
איני בקי בנושא, אולי יש שסברו ששום מופת לא קרה מעולם. איני יודע. אני מתאר לעצמי שיש כמה מופתים שאף אלמואדיב מודה בהם. נראה לי שאכן רוב גדולי עולם בודאי קיבלו שיש הנהגות על טבעיות בתורה ובחז"ל כפשוטן של דברים. מצד שני הכל מודים שדברי אגדה הם לפעמים משל. (כביאורו הידוע של הגר"א על "עור ובשר תלבישני"). מה הקו המנחה לדעת מתי כך ומתי כך? אני בטוח שכאן בדיוק יש את כל הסקאלה של המיימינים והמשמאילים. ובודאי שאלו שתי אסכולות ועל כל צד לכבד את דעת זולתו. וגם להתבונן באיזו מהן כדאי לחנך את ילדיו בצעירותם.
ההזדמנות המתאימה היא לא בשעה שכל סיפור יוסיף שמן למדורה.","199","","4717","True","True","False","","159","31.44.131.111","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10561","10559","יישר כח, אתה כותב יפה","31/05/11 14:13","כז אייר","תשע"א","14:13","מתפעל","ואתה גם איש חכם. אשריך.
אני לא חושב שיש כאן מדורה. אנחנו אנשים בוגרים ומשתדלים כל הזמן ללמוד ולהחכים ולשמוע דעות מדעות שונות.
הלואי והיה לנו את הרמב"ם לשאול אותו שאלות. אבל מי שמתיימר ללכת בשיטת הרמב"ם ונתלה באילנות גבוהים, מותר לשאול אותו שאלות ולנסות להבין את השיטה הזו. מתי זה משל ומתי לא ומי מוסמך להכריע.
האם ידוע לך מה היתה דעתם של הרבנים לשושלת בריסק והחזון איש בסוגיא זו?
האם יש מגדולי הליטאים שהלכו בשיטת הרמב"ם הנ"ל לנסות להסביר כל תופעה אל טבעית שזה משל או שזה חלום?","148","","4717","True","True","False","","166","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10563","10561","סיפורי מופת","31/05/11 15:17","כז אייר","תשע"א","15:17","המכריע","אני חושב לעצמי שהרי כך זה גם בעולם הכללי. ישנן אנשים שמאמינים בתופעות לא טבעיות, ללא קשר לצדיקים, ממש מכורים לכל אמונה תפילה. שדים רוחות מטא פיזיקה לכל ענפיה ועוד. לעומתם יש את הראציונאליים שלא מאמינים בשום דבר שלא ניתן למדידה במעבדה. ויש המון דרכי אמצע. זה יהיה קצת מצחיק לשאול היכן עובר הגבול האמיתי ומי המוסמך לקבוע. כל זה חלק מהויכוח ושוני הגישה.
גם בענין דעת בריסק והחזון איש אני לא מוסמך. אני יכול לספר סתם לשם הענין. היה לי קרוב משפחה (בעלה של בת דודה של אמי) שהיה מלמד מורה נבוכים בין השאר, והיה רמבמיסט מובהק. כל שבת טרם סיום התפילה לפני אנעים זמירות היה יוצא בהפגנתיות מבית הכנסת באומרו "האלוקים של הרמב"ם אינו זקוק לתספורת" בהתייחסו למשפט קווצותיו תלתלים שחורות, (הפולמוס בנושא שיר הכבוד ידוע).
סיפור מאלף מבית מדרשה של בריסק על המגזימים בסיפורי חסידים. בחג השבועות התארח אצל ר' חיים חסיד חב"ד ידוע שהיה ידידו. אמר לו ר' חיים הבט בחלון וראה תאומים משחקים, הבן נקרא אלימלך והבת רות. הסיפור שלהם שלהוריהם לא היו ילדים 20 שנה. הם נסעו לרש"ב שאמר להם שהוא מוכן להבטיח להם תאומים בחג השבועות הבא, אם יבטיחו לקוראם אלימלך ורות. כמובן, מחיר זול, הבטיחו והנה התוצאה...
עכשיו אומר ר' חיים אלמדך איך נוצר סיפור חסידי שאין להכחישו וממנו תקיש על השאר. ההורים באמת היו נשואים 20 שנה ואלו ילדיהם, שבועות, אלימלך ורות. ברכה מהרש"ב. הכל אמת ובכל זאת עורבא פרח. הם נסעו כל שנה פעמיים לרש"ב שבירכם תמיד שה' יעזור. וגם שנה לפני בירכם כהרגלו. "רק" התוספת שאמר מראש שיהיו תאומים בשבועות והשמטת ברכתו הקבועה - לא נכונה.. יחי ההבדל הקטן.
עתה נסה נא להכחיש סיפור כזה. כל העולם מכיר את ההורים, יודע 20 שנה, יודע שבועות, יודע רש"ב. מכיר אישית את הילדים, בנו עם הילד בחיידר ונכדתו עם התאומה בגן.... כך רוב הסיפורים יש בהם גרעין אמת, אבל מה שהופך אותם למופת ברור מנופח, ובגלל העובדות הנכונות של המסגרת, זה הופך בלתי ניתן להכחשה.
סיפור חכם למבינים.
דומני שרוב גדולי ליטא לא היתה להם נטיה לפרש אגדות כמשל יותר מאשר בחוגים אחרים. רק לגבי הסיפורים על צדיקי זמנינו הם סברו שרובם מומצאים בצורה זו או אחרת, ולא מעט צדיקי החסידות סוברים כך. הקוצקער היה אומר "אותות ומופתים באדמת בני חם".. וידוע גישתו של האדמור מסטמר ועוד. חסידים אנשי מעלה לא חיפשו אף פעם את סיפורי המופת. חיפשו את העבודות המעוררות ומצמיחות.
מסר קטן אחרון. סיפור ששרד שנים רבות, שווה שמיעה טובה, ללא קשר לאמינותו. עצם הדבר ששרד (סתם מופתים לא שורדים), זה סימן שכל מספריו מצאו בו מסר נכון לדעתם, וזה שווה הקשבה ועיון.","199","","4717","True","True","False","","372","31.44.131.111","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10574","10563","בא נשאל פשוט וישר","31/05/11 22:17","כז אייר","תשע"א","22:17","מתפעל","הסיפור עם רבי זירא, איך אתה לומד פשט?
היה או לא היה?","148","","4717","True","True","False","","148","95.86.123.221","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10573","10564","בקיצור, אין לך תשובות לשאלותי","31/05/11 22:16","כז אייר","תשע"א","22:16","מתפעל","כשאתה בוחר להקליד עוד סיפור טיפשי במקום לענות לענין, המסר שאני מקבל מדבריך הוא: אני אלמואדיב השכלתן נמצא כמה דרגות מעל, קשה לי מאד לרדת לעמך ולהסביר דברים מורכבים לבור ותמים שמאמין באמונות טפלות.
אחי, יהי לך אשר לך.
הרבה בריאות.","148","","4717","True","True","False","","180","95.86.123.221","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10584","10570","אין כאן שום סתירה","01/06/11 06:53","כח אייר","תשע"א","06:53","מתפעל","כמו שאצל רבי זירא מה שלא שלטה בו האש, מראה על צדקותו, כך אצל רבי אלימלך לא שלטו בו הגחלים ומראה שהוא צדיק. רק שרבי אלימלך לגודל ענוותנותו לא רצה לקבל את זה שנעשה לו נס ותלה את בריחת הגחלים ברשעותו. ופשוט.","148","","4716","True","True","False","","210","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10581","10573","אחלה פניך, בסליחה ומחילה","01/06/11 04:49","כח אייר","תשע"א","04:49","Almuaddib","לרגע אחד לא היתה כוונתי לרמוז שאני נמצא בדרגה כלשהי מעליך. חס וחלילה!
יש תשובות שאסור לכותבן בצורה פשטנית, כי אז לא ניתן יהיה להבינן.
צר לי על כי כשלתי בנסיוני להעביר לך תשובה בדרך היחידה בה חשבתי שניתן יהיה לעשות זאת בלי לעשות נזק.
ברשותך, אפרוש מדיון זה.","107","","4716","True","True","False","","228","77.127.255.165","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10575","10574","איני יודע","31/05/11 23:41","כז אייר","תשע"א","23:41","המכריע","אני בטוח שרבים מגדולי עמינו מבינים זאת כפשוטו. ואני משער שרבים אחרים מוציאים זאת לכוונות סימבוליות. וזו כידוע לא בעיה למשכילים. כשאני קורא גמרא כזו אני אומר לעצמי שכנראה יש כאן מחלוקת כדרכה של תורה אם להבין כפשוטו או באופן סמלי.
בנותן ענין להביא את אימרתו של ה"עקידת יצחק" בהקדמתו לביאור קהלת, על מאמר חז"ל שביקשו לגנוז קהלת שדבריו סותרים דברי תורה, אך כיון שתחילתו וסופו דברי תורה כראוי הניחוהו. ותמוה אם יש בו "בעיות" במרכזו, מדוע תחילתו וסופו יטייחו את הבעיה?
אומר רי"צ עראמה כל בר דעת מבין שספר כמו קהלת יש לפרשו בסמליות, ומה הבעיה לפרש את אותן כמה פסוקים בעייתיים באופן סמלי. אלא מלכתחילה הבעיה עם ההמון שלא יודע חכמות (אגב, טעימה קלה מן הגישה שאתה לא מכריח את ההמון להשכיל, אתה מניח לו בבורותו ועוקף את הבעיה, אפילו על ידי גניזת ספר קדש אם יש צורך).
שבו וראו שההמון כדרכו קורא רק תחילת וסוף של כל ספר וקונטרס כידוע... ואם אלו בסדר, אין בעיה. המבינים שיקראו הכל, איתם מלכתחילה לא היתה לנו כל בעיה...
הזכרתי את דברי הגר"א. על הפסוק באיוב עור ובשר תלבישני בעצמות וגידים תסוככני. אומר הגר"א שבכל אבר שבאדם יש במרכזו עצם, עליה גידים, עליהם בשר ועליו עור. עיין בנזיר בסוגיא דאבר מן החי. כך בכל ענין בתורה יש גרעין פנימי של סוד (עצם) ועליו רמז (גידים) ועליו דרוש ((בשר) ועליו פשט (העור החיצוני הגלוי לעין).
מוסיף הגר"א, כשהעור קרוע רואים את הבשר. לפעמים יש חתך גם בבשר ואפילו העצם נראית דרכו. כך בש"ס אמנם רוב הסוגיות יש להן פשט ואין ענין יוצא מידי פשוטו, והפנים אכן בפנים נסתר. אבל יש סוגיות של אגדה שאין להן בכלל עור אין טעם לפרשן כפשוטן, אלא הגילוי שלהם הוא הרמז והסוד, בבחינת בשר ועצם הנראין. (הוא נותן שם דוגמא מהסוגיא של ששון ושמחה בסוכה, ועוד כמה).
זה משקף את הדיון שלנו. יש פעמים שלכ"ע יש פשט, יש פעמים שלכו"ע לא. ואלו שבאמצע נתונים לפרשנות. דומני שיש רק לסייג שאם אתה נותן פירוש סמלי מתוך החשבת דברי חז"ל שבודאי טמנו תחת לשונם כוונות עמוקות, אתה אכן רמבמיסט. אם אתה לא מסוגל לקבל דבר לא רציונאלי מסיבות פילוסופיות חיצוניות ששוללות כל דבר לא טבעי, אתה שייך יותר ל"מסכילים". וידועין דברי הגר"א הנוראים בביאורו לשו"ע (!) על גישת הרמב"ם לנושא הרוחות. אני לא מסוגל להעתיק מפני כבודו של הרמב"ם.","199","","4717","True","True","False","","173","212.76.125.239","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10577","10574","דברי המהר"ל","01/06/11 00:09","כח אייר","תשע"א","00:09","דוד כוכב","ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד לט - מסכת בבא מציעא
(שם). רבי זירא וכו' יתיב מאה תעניתא וכו' דיתיב מאה אחריני דלא נשלוט ביה נורא דגיהנם כל תלתין יומין הוה בדיק נפשיה שגר תנורא סליק ויתיב בגויה ולא הוה שלטא ביה נורא יומא חד יהבו ביה רבנן עינא ואיחרכו שקיה וקרו ליה קטינא חריך שקיה:
דלא נשלט ביה נורא של גיהנם וכו'. ומה שאמר דשגר תנורא וכו' כבר אמרנו לך כי אלו דברים אינם מוחשים גשמיים אבל הם שכליים. פסוק, תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה אמר הקב"ה לאברהם מה אתה רוצה שיפלו בניך ביד אומות או בגיהנם כי תנור עשן הם אומות ולפיד אש זה גיהנם, ובדבר זה בדק (נפשה) [נפשי'] כל שלשים יום שלא היה מושל בו תנור אש זה חוץ מבפעם אחת שנתנו חכמים בו עיניהם ואחריך שקיה, מה שהגיע אליו. וכבר בארנו למעלה דבר זה באר היטב כי דברי חכמים לפי השכל, ואמרו שהיה לר' זירא בדיקה בעה"ז שלא ישלוט בו נורא של גיהנם בעולם הבא, כאשר תנור אש לא היה שולט בו בעולם הזה רק פעם אחת היה שולט בו מפני שנתנו בו חכמים עיניהם והיה נקרא קטיני חריך שקיה:","125","","4716","True","True","False","","184","213.151.45.158","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10586","10575","דברי הגר"א בענין קיומם של כשפים","01/06/11 08:11","כח אייר","תשע"א","08:11","הראל","ראה אשר ליקטתי כאן בנוגע לדעת הגר"א.
[על אף שנרתעת מהבאת דברי הגר"א, אני מוצא לנכון להביא אותם בגלל דברי ר' שמואל יוסף פין]","46","","4716","True","True","False","","264","77.127.123.141","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10583","10577","יישר כח רבי דוד - מאד מעניין","01/06/11 06:49","כח אייר","תשע"א","06:49","מתפעל","עוד יותר מעניין שחסידות פשיסחא ועוד, ינקו הרבה מהמהר"ל, ודוקא החסידים נוטים להרבות בעניינים מופתים כדבר שבשיגרה.
אככן חסידות פשיסחא ויורשיה נחשבים לשכלתנים שבתוך החסידות.
שאלה לי אליך ר' דוד, אם יש לך ידע במהר"ל, יש המון סיפורי מופת בגמרא,
למשל מי שאמר לשמן שידלק יאמר לחומץ. האם בכל מקום מפרש המהר"ל שאינו מוחשי גשמי? האם יש אצל המהר"ל קו אחיד לשיטתו בענין הזה?","148","","4716","True","True","False","","208","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10582","10581","הרשות נתונה","01/06/11 06:46","כח אייר","תשע"א","06:46","מתפעל","אין לי שום בעיה עם דעה כזו או אחרת ובלבד שבעל הדעה יודע לכבד דעה הפוכה ומנוגדת.
אצלך אלמו ההרגשה היא שאתה בז לדעה המנוגדת וקורא לה שקר.
מה לעשות, בכך אתה מזלזל בגדולי עולם שחלקו על הרמב"ם ודעימיה.
יום טוב","148","","4716","True","True","False","","198","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10591","10583","הדים עתיקים למעין דיון שכזה","01/06/11 14:52","כח אייר","תשע"א","14:52","המכריע","כידוע ספר המורה להרמב"ם עוסק בחלק גדול ממנו בענין המשלים במקראות. ראשית לגבי האנשת הבורא שאין לו גוף ולא דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף, ועל כן כל מקום שנאמר יד ה' עיני ה' אף ה' וכולי הכל משל לסבר את האוזן כמו שכבר אמרו חז"ל ומובא כמה פעמים ברש"י על התורה. הרמב"ם מרחיב את הדברים לעניינים נוספים במקרא ובאגדות חז"ל. הרמב"ם אף הגדיל לכתוב על דמויות מרכזיות בתורה שהן משל לחומר וצורה ועוד כהנה. זו היתה אחת הטענות המרכזיות נגד המורה (וכפי שאמר הקוצקאי מאות שנים מאוחר יותר שנקרא מורה נבוכים לפי שאת הנבוכים הוא מורה ומחלצם ממיצר, ואת המורים, אלו שמצבם שפיר, הוא מביך). ועל כך יצאו רבים בחרמות ודנוהו לשריפה. נשתמרה בידינו אריכות דברים בשו"ת הרשב"א. אמנם האגדה מספרת שרבים ממתנגדיו חזרו בהם ובראשם רבינו יונה שקיבל עליו גלות לארץ ישראל ונפטר בדרכו, טעם חזרתו מנומק בדרך כלל שהוא לאחר שראה ששריפת ספרי הרמב"ם הובילו לשריפת התלמוד). כך שנושא זה ממש היה כבר שנוי במחלוקת, טעון ונפיץ בימי קדם.
במאמר המוסגר. הרמב"ם כותב בהקדמתו למורה, שאצל חכמים המשל גם עשוי היטב, והוא מלא חכמה גם בפשוטו. ומבאר בזה את הפסוק "תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבור על אפניו", (הפסוק הזה עצמו מכיל משל ונמשל). שהכוונה לתפוח עשוי זהב, שמולבשת עליו משכית כסף, שהיא רשת שבכה דקיקה עשויה כסף ומחוררת, והיא צמודה בדיוק לתפוח על כל חמוקיו. המביט מרחוק יראה תפוח כסף, והמתבונן דרך חרכיו יראה שהוא בעצם תפוח זהב. כך המסתפק בפשוטן של דברי חכמים בדברי משלם גם הוא יראה תפוח נאה של כסף, אבל מי שלא יוותר ויחדור לעומקם ימצא את תפוח הזהב. והמשל אכן תואם בדיוק נמרץ בכל פרטיו לכוונת הנמשל שבתוכו.
המהר"ל אכן דבק בקו זה באופן עקבי. דבקו שערים זה בזה אצל שלמה, "אין הכוונה פה כלל על שערים הגשמיים" וכו'. שמאי דחף באמת הבנין, "ייראה פירושו שדחפו שמאי במידתו שבו, שלא היה מוותר" וכו'. איברי ליה חרובא לרשב"י "החרוב הזה הוא פרנסת האדם בצער" וכו'. נעשה לו נס ונפתחו לו שני דדין (אחרי שמקדים ששייך גם בפשוטו לפי שמצינו חלב זכר) "נראה לומר שלא היה נס זה גשמי" וכו'. רכב על ארי וקשר לו תנין "דבר זה מורה על שהיה מושל על הכוחות" וכו'. רב נחמן מדבר עם ר' אחאי בר יאשיה הנפטר ואומר לו ללכת לביתו "פירוש כאשר היה מתבונן על עניינו, כי כל דברים הנאמרים כאן הם שכליים מופשטים מן הגשמי וכו' והיה מתבונן בשכלו עד שאמר בשכלו ליקום מר ונילך לביתיה" וכו'. [לקט אקראי ממס' שבת לבדה].","199","","4716","True","True","False","","218","212.76.125.239","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10595","10584","אכן","01/06/11 17:24","כח אייר","תשע"א","17:24","דוד כוכב","כדבריך כתבתי לעיל בהודעה הראשונה.
הדוחק בהסבר זה הוא שמשמעותו, או שברוב ענוותנותו הוא חלק על משמעות הגמרא, או שלא זכר אותה.","125","","4716","True","True","False","","111","212.76.124.214","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10592","10591","יישר כח","01/06/11 15:01","כח אייר","תשע"א","15:01","מתפעל","מעניין אותי למשל לגבי הסיפור של מי שאמר לשמן שידלק. יש גם שם מי שלומד שזה לא כפשוטו שהחומץ דלק?
הרי לא תמיד ניתן לפרש סיפור ולומר שזה רק משל.","148","","4716","True","True","False","","159","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10593","10592","הנח לו לרבי חנינא בן דוסא","01/06/11 15:35","כח אייר","תשע"א","15:35","המכריע","שמלומד בניסים הוא. וכל העמוד שם בתענית מספר את ניסיו.
ומסיפורי המופתים שבש"ס המסופרים רק על חלק קטן ומסויים מן החכמים, ורוב רובם הגדול אין לו עסק בניסים, מביאים ספקני הסיפורים דימינו ראיה, דלא יתכן שלכל צדיק קטן של דורות אלו יארע דבר יום ביומו עניינים שאצל חכמי הש"ס היו נחשבים למופלגים ושמורים רק לאי אלו מלומדי בניסים. ועל ניסי מצרים נקבעו ימי מועד לדורות, ועל נס חנוכה נקבעו שמונה ימי הודאה ופירסומי ניסא לדורי דורות, שמע מינה "דלאו בכל יומא איתרחיש ניסא"..
אגב. נהוג להביא ראיה שלכוון לדבר קטן לאמיתה של תורה גדול מגילוי אליהו. שהרי בגיטין ו: כשדנו האם ר' אביתר בר סמכא לא הוכיחו מזה שהיה מדבר עם אליהו כדבר איש אל רעהו אלא מכך שכיוון לאמיתה של תורה האם זבוב מצא או נימה...","199","","4716","True","True","False","","210","212.76.125.239","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10605","10593","השאלה היא אם הרמב"ם והמהר"ל","02/06/11 09:45","כט אייר","תשע"א","09:45","מתפעל","ילמדו שם כפשוטו או לא.","148","","4715","True","True","False","","180","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10606","10595","למה לא תגיד יותר פשוט","02/06/11 09:53","כט אייר","תשע"א","09:53","מתפעל","שרבי אלימלך אף פעם לא למד את הגמרא?
ואיך הגעת לזה שהוא חלק על משמעות הגמרא נשגב מבינתי.
לי דוקא נראה הכל פשוט ומובן וחלק. רבי אלימלך למד את הגמרא וידע אותה וזכר אותה וחי אותה. רבי זירא היה צדיק נשגב וחי מעל לטבע, ורבי אלימלך חשב שהוא אדם פשוט ולא שייך אצלו בכלל ניסים, לכן תלה את הנס שהתחולל לפני עיניו ברשעותו.","148","","4715","True","True","False","","177","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10614","10605","צריך מפתח","02/06/11 11:26","כט אייר","תשע"א","11:26","המכריע","לגבי הרמב"ם הוא מתייחס מעט מאד לאגדות חז"ל באופן פרטני. אפשר רק לעמוד על גישתו מן המקומות בהן הוא כן מתייחס. למשל אותו האיש נידון בצואה רותחת כדין המלגלג על דברי חכמים, כ' הר"מ "ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות".
בנותן ענין לדיונינו לציין את הגמרא ב"ב על ריו"ח שישב ודרש שלעתיד לבוא יקבעו בשערי ירושלים אבנים טובות שגודלן 30 על אמה על 20 (דומני) ולגלג אותו תלמיד, השתא אבן טובה בגודל של ביעא דצוצילתא לא משכחנא וכו', לימים נסע בים התלמיד וראה מלאכי השרת וכו', בא וסיפר בהתפעלות, אמר לו ריו"ח אלמלא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה שניצל (בערך). מובן שיש לומר שאותו תלמיד ראה בעיני רוחו כשהיה בים החכמה וכדומה. אבל פשוטן של דברים שצריך להיות מסוגל לקבל את דברי חכמים המופלאים גם כפשוטן.
לגבי מהר"ל יש ספר מצויין עבה מפתח לכל ספרי המהר"ל על סדר המקורות ובו יש לעיין על תענית כה. היות שאינו תח"י לא אוכל להושיעך, אבל אם למי מן הקוראים יש גישה לזה, יוכל למצוא עבורך ברגע.","199","","4715","True","True","False","","198","31.44.139.232","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10613","10606","סיפור נוסף על הנועם אלימלך","02/06/11 11:16","כט אייר","תשע"א","11:16","המכריע","נפוץ כזה סיפור שהיה שוכב בין הנמלים העוקצות (אולי בעיירתו של אלמואדיב) ולא היו באות עליו לגודל קדושתו, וכמו שנאמר ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים עמו, ודרשוהו אפילו היתושים, וגם השונמית ראתה שאלישע איש קדוש מתוך שלא היה זבוב על שולחנו, והיה אמר אוי לך מיילך, רשע שכמותך, שאפילו הנמלים מתעבות אותך.
אגב סיפורים. החפץ חיים נסע פעם ברכבת עם האמרי אמת נסיעה ארוכה. בדרך ראה החפץ חיים שהאמרי אמת עבר על כל הנועם אלימלך לאותה פרשה כחצי שעה. (האמרי אמת בנסיעות ארוכות היו מביאים לו מזוודה של ספרים, והיה שומר על כל הקביעויות שלו. הוא היה נוהג ללמוד בספרים רבים במשך כמה דקות בכל אחד, ולא אבה לשנות ממנהגו בדרכים). ושאלו החפץ חיים הלא כבודו תלמיד חכם עצום ואיך יבלה זמן רב כל כך בספרי דרוש. ענהו האמרי אמת אם אסביר לך בשפה שלנו מיהו הנועם אלימלך תתקשה להבין. אומר לך רק שכמה שאתם בליטא מעריצים את הגר"א אצלינו מעריצים יותר את הרבי ר' מיילך. אמר החפץ חיים אם כן באמת זה לא פלא, אבל אם כך השאל לי את הספר, רצוני לראות עניינו. חייך האמרי אמת והביא לו. לאחר עיון קצר אמר החפץ חיים באמת אנחנו לא מורגלים כלל בסגנון הדרוש הזה...","199","","4715","True","True","False","","563","213.151.63.69","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10653","10606","לא פשוט וחלק","03/06/11 12:24","א סיון","תשע"א","12:24","דוד כוכב","נשוב למעשה דלעיל, רבי אלעזר ברבי שמעון מצא לנכון לבדוק את מהמנות צידקותו, במסכת בבא מציעא דף פג ע"ב:
"אשקיוהו סמא דשינתא, ועיילוהו לביתא דשישא, וקרעו לכריסיה. הוו מפקו מיניה דיקולי דיקולי דתרבא ומותבי בשמשא (רש"י: לנסות אם יסריח וירום תולעים) בתמוז ואב ולא מסרחי... קרי אנפשיה (תהלים ט"ז) אף בשרי ישכן לבטח".
ולפי הסיפור הנ"ל קשה, מה גילה רבי אלעזר ברבי שמעון? שמא הסירחון והתולעים סלדו ממנו משום רשעותו, שהיה מוסר יהודים לשלטון, כטענת ריב"ק? (ע"ש בסוגיה).
ואל תבין לא נכון. קושיה (ליטאית) זו (כמו גם טענתך שעלול להשתמע שרבי אלימלך לא למד את הגמרא) אינה בהכרח על רבי אלימלך עצמו, אלא על מחדש הסיפור, את"ל שהסיפור לא התקיים כפשוטו.","125","","4714","True","True","False","","155","95.86.93.170","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10630","10628","יישר כח!","02/06/11 18:09","כט אייר","תשע"א","18:09","student","על הדיון המרתק והניתוח היפה שעשית.
ח"ו שתשתוק (כי כך עלה במחשבה...), אני מחכה בקוצר רוח לקרוא את ההודעות שלך ושל אחרים פה בפורום כל יום.","177","","4715","True","True","False","","192","46.120.101.112","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10667","10653","חחחחח","03/06/11 17:32","א סיון","תשע"א","17:32","מתפעל","קשה לי להאמין שאנחנו שוקלים וטרים בענין זה כמו בסוגיא חמורה.
נראה לי שהמצאה כזו שגחלים בורחים מאדם רשע לא עלתה על דעתו של מישהו עד שחידשה רבינו אלימלך נשמתו בגנזי מרומים.","148","","4714","True","True","False","","170","213.151.53.2","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10668","10666","חלב או שעווה? 
","03/06/11 17:40","א סיון","תשע"א","17:40","דוד שפירא","בהתחלה כתבת שטפטף שעווה ואח"כ אמרת שחלב עושה כויות, אני הרבה פעמים שיחקתי עם שעווה רותחת ולא היה לי מזה שום כויה.","180","","4714","True","True","False","","222","95.86.104.230","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10672","10666","הסיפור על הבית הלוי","03/06/11 18:11","א סיון","תשע"א","18:11","שמואל","תודה מתפעל.
בגירסה שאני שמעתי הכניס הבית הלוי את ידיו לתוך תנור בוער, או משהו כזה. ומעודי הייתי מתמיה על ר' וועלוול שהאמין לסיפור פנטסטי כזה. והנה אני שומע את הגירסה שלך,ורואה את העכבר שממנו נולד ההר.
ברור שטפטוף שעוה חמה על היד אינו עושה כויה אלא במקרה חריג וקיצוני, וזאת יודע כל מי שנוהג להחזיק את נר ההבדלה בידו בשעת ההבדלה. הנה לנו המקור הנורמלי לסיפור המנופח. ואם הרבי ר' מיילך היה חי דור אחד לפנינו, מסתמא הסיפורים עליו גם עדיין היו באיזו פרופורציה.
ודכירנא, כד הוינא טליא, שהלכו בחורים בישיבה שלמדתי בה לכותל המערבי דרך שער שכם, ונזרקו עליהם אבנים, ונפצעו קלות אחד או שנים מהם. שאלו את פי ראש הישיבה בשבת בבוקר אם צריכים לברך הגומל, ואמר להם שאינם צריכים. אבל בשבת במנחה שינה את דעתו ואמר שצריכים.
אמר על כך אחד השומעים שיש לו ביאור פשוט מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר. פשוט לפי גודל הסיפור בשעת רעווא דרעווין, כבר היו צריכים לברך הגומל.","164","","4714","True","True","False","","168","80.230.105.26","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10674","10666","המקור","03/06/11 19:02","א סיון","תשע"א","19:02","דוד כוכב","במסכת פסחים דף נא ע"א:
אמר ליה רבה בר בר חנה לבניה: בני, לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני. אני שראיתי את רבי יוחנן שאכל - כדי הוא רבי יוחנן לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו. אתה לא ראית אותו - לא תאכל, בין בפני בין שלא בפני.
ופליגא דידיה אדידיה. דאמר רבה בר בר חנה: סח לי רבי יוחנן בן אלעזר: פעם אחת נכנסתי אחר רבי שמעון בן רבי יוסי בן לקוניא לגינה, ונטל ספיחי כרוב, ואכל ונתן לי. ואמר לי: בני, בפני - אכול, שלא בפני - לא תאכל. אני שראיתי את רבי שמעון בן יוחי שאכל - כדי הוא רבי שמעון בן יוחי לסמוך עליו, בפניו ושלא בפניו. אתה, בפני - אכול, שלא בפני - לא תאכל.
זהו המקור לכך שאם שמע מפי אביו הוא מחוייב לכך. וניתן כמובן להתווכח על כך.
זה נראה לי אחד הלקחים המרכזיים בסיפור, ובכלל, סוגיה מעניינת, למה דוקא כיון שראה את רבו שאכל הוא יכול לסמוך עליו? ומאי נ"מ בפניו או לא? ומאי סבר רבה בר בר חנה מתחילה ומאי לבסוף?
וצריך לעיין.","125","","4714","True","True","False","","144","95.86.93.170","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10673","10667","הוא אשר דיברתי","03/06/11 18:44","א סיון","תשע"א","18:44","דוד כוכב","גם סיפורי חסידים צריך ללמוד בעיון.
","125","","4714","True","True","False","","109","95.86.93.170","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10689","10670","השאלה היא","05/06/11 03:12","ג סיון","תשע"א","03:12","דוד כוכב","האם בפועל מוכרים מקרים של נזקים חמורים שקרו לחסידים מאמינים כאלו. ואם כן במה.","125","","4712","True","True","False","","135","95.86.116.185","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10703","10670","לגלג עליו אותו תלמיד","05/06/11 11:39","ג סיון","תשע"א","11:39","מתפעל","סנהדרין ק' ע"א
"כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש: עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים אמות וחוקק בהם עשר ברום עשרים ומעמידן בשערי ירושלים שנאמר: (ישעיהו נד) ושמתי כדכוד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וגו'. לגלג עליו אותו תלמיד אמר: השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן? לימים הפליגה ספינתו בים חזינהו למלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות. אמר להו: הני למאן? אמרי: עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים. כי הדר אשכחיה לר' יוחנן דיתיב וקא דריש, א"ל: רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי.
אמר לו ריקה אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה יהב ביה עיניה ועשאו גל של עצמות".
אין חדש תחת השמש.","148","","4712","True","True","False","","343","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10701","10672","הרסת את כל הסיפור - שמואל","05/06/11 11:30","ג סיון","תשע"א","11:30","מתפעל","אם מדובר בשעווה כמו בנר ההבדלה, אם כן כולנו נינצל מדינה של גיהנום כמו הבית הלוי.
הרי כולנו החזקנו פעם נר הבדלה וזה טיפטף לנו על היד. נכון?
בהכרח כמו שאמר מאן דהוא לעיל שמדובר במשהו הרבה יותר רציני (אולי חלב) שהיה אמור לעשות כויה רצינית שלא ניתן לסבול אותה והבית הלוי לא חש בכלום.
ועדיין צריך ביאור, מה הפשט בהבחנה של הגרי"ז שסתם אדם לא צריך להאמין והוא כן צריך.","148","","4712","True","True","False","","214","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10707","10674","יישר כח - צושטעל יפה","05/06/11 13:14","ג סיון","תשע"א","13:14","מתפעל","אבל נראה לי שכאן הפשט יותר פשוט,
אכן ההגיון אומר שלא יתכן שלא להיכוות ולכן לא צריך אדם להאמין לסיפורים על מופתים חוץ לגדר הטבע. אמנם הגרי"ז אישית חייב להאמין כי שמע זאת מאביו וזה חלק מכיבוד אב להאמין לו שאם לא כן, הרי הוא מזלזל באביו.
אמנם עדיין קשה לי על זה, לגרי"ז יש כיבוד אב ולנו אין אבל יש לנו מצות כיבוד רב גדול מגדולי הדור כהגר"ח שכך העיד על אביו ומדוע אין זה נחשב אצלינו כזילזול?","148","","4712","True","True","False","","212","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10756","10674","אז מסתבר שזה גם המקור וגם הסיפור","06/06/11 14:57","ד סיון","תשע"א","14:57","שמואל","וכל הסיפור עם בית בריסק הוא פשוט שדרוג של הענין המובא בגמרא","164","","4711","True","True","False","","111","80.230.85.205","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10704","10689","מתפלא אני עליך, הרב דוד","05/06/11 12:38","ג סיון","תשע"א","12:38","Almuaddib","לא רק שמקרים כאלו מוכרים, אלא שהויכוח עתיק יומין, עד שתמצא הדים לו גם במדרש.
עיין במדרש כיצד שכנע הנחש את חווה לאכול מפרי עץ הדעת. אם אומר אתה שאסור לגעת - כי כשנוגעים מתים, כשמופרכת האמירה הזו - הכל עלול להשבר.
הנה כי כן, כבר בתקופה קדומה היה ידוע נזקו של "השקר הקדוש", ובכל זאת...
אין צורך לומר שנזקים של עבירות על הלכה, יכול אתה לראות דבר יום ביומו. מספרים סיפורי ניסים ונפלאות על מה שקרה למי שעלו לקברו של צדיק זה או אחר. מוצא אתה, לפעמים, מודעות המזמינות לטיול בגליל, להשתטחות והדלקת נרות על קברי צדיקים - בשבת קודש.
כך יכולים אותם מאמינים תמימים, שחלק מהרגש המניע אותם הוא בדיוק מעשיות כגון אלו, לא רק לחלל שבת בהדלקת הנר על הקבר, אלא גם לדרוש אל המתים. מזל שגילוי עריות ושפיכות דמים לא נכללים בנסיעה.","107","","4712","True","True","False","","204","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10705","10701","הפשט - שאתה לא צריך לחלוב שולחנות","05/06/11 12:42","ג סיון","תשע"א","12:42","Almuaddib","ואכמ"ל","107","","4712","True","True","False","","166","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10711","10704","אני רוצה","05/06/11 14:24","ג סיון","תשע"א","14:24","דוד כוכב","רק עדויות פרטניות מכלי ראשון ממש, על היכרות אישית עם חסידים כאלו ומקריהם.
סיפורים ומודעות יש בלי סוף, לאיזה כיוון שתרצה. זה לא משכנע אותי בכלל.","125","","4712","True","True","False","","137","95.86.116.185","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10706","10705","ואם אני אחלוב","05/06/11 13:10","ג סיון","תשע"א","13:10","מתפעל","אני אהיה בחברה טובה.
יחד עם הגאון הצדיק ר' ברוך בער זצ"ל.
ויש כאן הרבה מקום להאריך...","148","","4712","True","True","False","","168","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10708","10706","(לקח:לא לספר ל"מתפעל" משלים ובדיחות שוב)","05/06/11 13:30","ג סיון","תשע"א","13:30","Almuaddib","","107","","4712","False","True","False","","142","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10709","10707","תשובה","05/06/11 14:18","ג סיון","תשע"א","14:18","דוד כוכב","מאותה סיבה שכאשר רבי חלק על רשב"ג אביו ורבו זה לא נחשב לזילזול.
ראה במסכת חולין דף ו ע"ב:
"חברו עליו אחיו ובית אביו, אמרו לו: מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור, אתה תנהוג בו היתר? דרש להן מקרא זה:... אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו".
וצ"ע מניין בא בדורות האחרונים לראות זאת לפעמים כזילזול, זה הרי דלא כמבואר בדברי חז"ל והראשונים.","125","","4712","True","True","False","","141","95.86.116.185","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10710","10708","תלוי מה מטרת הסיפור","05/06/11 14:19","ג סיון","תשע"א","14:19","מתפעל","אם הוא בא ללגלג, באמת לא כדאי לספר.","148","","4712","True","True","False","","140","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10730","10716","התוכל לספר","06/06/11 01:10","ד סיון","תשע"א","01:10","דוד כוכב","את המעשים עליהם אתה מעיד?","125","","4711","True","True","False","","95","95.86.116.185","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10738","10730","אספר לך מעשה ניסים שאינו קשור, שקרה לי","06/06/11 09:01","ד סיון","תשע"א","09:01","Almuaddib","ומעשה שהיה, כך היה:
יום אחד, נסעתי בחזרה מבאר שבע לשדרות. וחם היה אותו היום, הנה התקיימו כמעט דברי הנביא, כי היה זה יום בוער כתנור.
וכשם שחם היה אותו היום, כך לוהט עוד יותר היה המנוע של מכוניתי, ולא עברה שעה קלה עד שהגיע המחוג אל התחום האדום, ורעש מחשיד עלה מתחת למכסה המנוע. אעיד עלי אספלט ושוליים, כי אלמלא שעצרתי מייד - שמא גם עשן היה עולה מקדמת כלי הרכב, ושמא כבר לא היה ראוי לנס.
עצרתי בצד הדרך, והתפללתי מנחה, וחשבתי כיצד אוכל להמשיך בדרכי אל הצדיק.
לאחר המנחה, הבליחה מחשבה בראשי. אצתי-רצתי אל אחורי מכוניתי, ומתוך תא המטען (בגאז' בלע"ז), הוצאתי בקבוק קוקה קולה משפחתי ישן מלא במים. פתחתי את הבקבוק, וביקשתי מהקדוש זיע"א כי יברך את המים, למרות שלא מתחת כף יד נכדו נמזגו, ואף על פי שלא הרמתי תרומה לנכדו אשר-על-הקבר, יהי-רצון שייחשבו לי מים אלו כאילו מים קדושים ומבורכים המה, לא פחות מהמים הקדושים הנמכרים טבין ותקילין באחוזת הקבר ובסביבותיה.
בדחילו ורחימו, וביד עטופה בסמרטוט בד גדול, פתחתי את המכסה המתברג של מצנן המכונית (רדיאטור בלע"ז), וביד רועדת מצקתי מן המים שנתברכו, לתוך המצנן.
וברוך שעשה לי נס במקום ההוא, והמחוג ירד את מתחת לתחום האדום, ויכולתי להמשיך בנסיעתי שמח וטוב לבב.
נ.ב.
לו הייתם מכירים את המכונית, הייתם מכירים כולכם בנס שנעשה, שנס גלוי היה.
נ.ב.ב.
כמאמר האומרים לעיל, אף אם לא ארע המעשה בי, האם לא היה ראוי ויכול להיות שארע? והאם על כל אחד מספרים מעשה שכזה?
=====================================
וכעת, אחרי שיצאתי ידי חובת ליצנותא דע"ז ואביזרייהו, ארשה לעצמי להסביר את הנמשל, אע"פ שבד"כ לנתח משל כגון זה, משול לניתוח צפרדע במעבדה בבית הספר. בשני המקרים, במהלך הניתוח - האובייקט נופח את נשמתו.
ונמשלי זה הוא:
פעמים רבות שהמתבונן מהצד, מתבונן לפי יכולת הבנתו הוא. אם הבנתו היא כי המנוע של המכונית אבוד, וכי מזיגת מים לתוך המצנן אינה מועילה - יראה בכך נס. אם הבנתו היא כי כאשר חום המנוע עולה, אחת מהתרופות לכך היא הוספת מים למצנן - הרי שמדובר בארוע שאינו למעלה מן הטבע.
כך גם אם מעשים רבים המסופרים כיום לגבי אנשים מסויימים, ואכמ"ל.","107","","4711","True","True","False","","444","81.218.141.168","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10742","10730","אני נכנס לשיעור..","06/06/11 10:10","ד סיון","תשע"א","10:10","אליהו","אז אענה באריכות אח"כ,
רק בינתיים:
בחורה שכל הרופאים הכי מומחים אמרו לה שאין סיכוי שתלד, (אף פעם לא היה מחזור, בעיות ברחם- פרטים מדויקים בכרך ד'..) ואמר לה בחור שמוכן להתחתן איתה רק אם הרב אליהו יבטיח שיהיו להם ילדים, וברכם, והיו.. אין זה מופת?
(עדות של הרב בורשטיין שלא חשוד לא על כך שאינו מבין בעניינים כאלה, ולא ב"חסידות" יתר...)","57","","4711","True","True","False","","159","212.76.103.8","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10751","10742","זה בהחלט מופת, אבל","06/06/11 12:29","ד סיון","תשע"א","12:29","מתפעל","רציונליסט יוכל בקלות להסביר את זה,
אולי הרופאים טעו, זה קורה להם פה ושם.
אולי היא התפללה מעומק הלב והקב"ה עשה לה נס (גם הרציונליסטים מסכימים שהקב"ה יכול לעשות נס) בגלל תפילתה והיא חשבה שזה בגלל ברכת הרב.
ואולי הרב בורשטיין לא סיפר בדיוק כך והעורך שמע את זה מכלי שלישי וכדומה. כך דרך הסיפורים שעוברים מיד ליד וקשה לדעת מה כן קרה ומה לא.
אדרבה, נשמח אם תתקשר לרב בורשטיין ותאמת את פרטי הסיפור.","148","","4711","True","True","False","","181","94.188.248.67","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א",""),new Message("10765","10751","הממממ... לא הבור צריך לחפש את חוליתו?","06/06/11 17:55","ד סיון","תשע"א","17:55","אליהו","ואני עוד לא חסיד מבית. גדלתי בבית הכי מתנגד שיש, וסיפורי חסידים היחידים שהיינו מספרים היו לליצנות וללעג, להכעיס ולתיאבון...
גם הישיבה שלמדתי בה לא נחשדת כחסידית או קרובה לכך..
רק לאחריה התחלתי בעצמי לפתוח ראש גם לכיוונים אחרים, ולהשתדל לחזק טיפ- טיפה אמונת חכמים (כידוע, אחד ממ"ח שבלעדיהם אי אפשר לקנות תורה..)
עם או בלי קשר, כשאתה קורא ספר כמו הנ"ל (לפי תגובתך נראה שבהחלט לא הצצת בו), אז יש גבול כמה אפשר לומר "נו, הוא לא דייק בפרטים", "זה איזה עמך כזה, עם דמיון מפותח" וכדו'.
גם אני, אחרי כמה וכמה סיפורים על מוות קליני (וואי, וואי, נושא מס' אחד לבדיחות- בעבר) של אנשים שונים כולל חילונים שלא הכירו לפני כן את הרב, ומעידים שראו אותו מליץ זכות בבית דין של מעלה, כן, גם אני מתחיל קצת להיות יותר מאמין..
אחרי כמה סיפורים כמו שהזכרתי על הבחורה, ולא, זה ממש לא "קורה"- זה לא רופא משפחה שאמר לה שהיא מצוננת והתבלבל, אלא כמה רופאים בעלי שם שלא נתנו סיכוי, וסיפורים רבים רבים נוספים, שרק מי שרץ בעיניים עצומות לתוך קיר יתן להם אחרת חוץ מ: "יש כאן רוח הקודש, מלאך, סיפורי מופתים- היום".
כל אחד מוזמן להתקשר לרב בורשטיין, או לאחד מעשרות הרבנים האחרים המוזכרים שם, או לשאר האנשים, כולם קרים, מחושבים, רציונאליים מאוד, ולקבל תשובה דומה..","57","","4711","True","True","False","","155","95.86.106.81","0","10501","בבא מציעא|פה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);