var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1035;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1035","0","שאלה בסוגיית מוכר בעין יפה מוכר","24/10/09 18:08","ו חשון","תש"ע","18:08","שאינו יודע לשאול","למסקנת הסוגייה הבאה עולה שאכן מחלוקת רבי עקיבא וחכמים היא לגבי מוכר בעין יפה/רעה מוכר.
לפי זה, יוצא שר"ע וחכמים נחלקו בכל 4 המשניות במחלוקת זו.
השאלה שלי לאור כך היא מדוע הם נחלקו ב-4 מקרים - למה לא מספיק מקרה אחד בלבד?

וצריך ליקח לו דרך, דברי ר"ע; וחכ"א: אינו צריך וכו'. מאי לאו בהא קא מפלגי,דרבי עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: מוכר בעין רעה מוכר, ודקאמר נמי בעלמא: ר' עקיבא לטעמיה, דאמר מוכר בעין יפה מוכר, מהכא. ממאי? דלמא רבי עקיבא סבר: אין אדם רוצה שיתן מעותיו וידרסוהו אחרים, ורבנן סברי: אין אדם רוצה שיטול מעות ויפרח באויר!

ואלא מסיפא:
מכרן לאחר - ר' עקיבא אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכמים אומרים: צריך. דלמא בהאי פליגי, דרבי עקיבא סבר: בתר דעתא דלוקח אזלינן, ורבנן סברי: בתר דעתא דמוכר אזלינן!

אלא מהא:
לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך, בין חרבין בין ישובין; וצריך ליקח לו דרך, דברי ר' עקיבא, וחכמים אומרים: אינו צריך; הא תו למה לי? אלא לאו הא קמ"ל, דרבי עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: מוכר בעין רעה מוכר. ודלמא אשמועינן בית, וקא משמע לן שדה! וצריכא, דאי אשמועינן בית, משום דבעי צניעותא, אבל שדה - אימא לא; ואי אשמועינן שדה, משום דקשי ליה דוושא, אבל בית - אימא לא!

אלא מסיפא:
מכרן לאחר - רבי עקיבא אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכמים אומרים: צריך; הא תו למה לי? היינו הך! אלא לאו הא קמ"ל, דרבי עקיבא סבר: מוכר בעין יפה מוכר, ורבנן סברי: מוכר בעין רעה מוכר, שמע מינה.
","48","","5302","True","True","False","","911","77.127.109.146","0","0","בבא בתרא|סד ע"ב",""),new Message("1039","1035","היא גופא מכאן לומדת הגמרא","25/10/09 07:35","ז חשון","תש"ע","07:35","איצו","אכן בגלל קושיא זו מסיקה הגמ' מהיתור, שבכל המקומות נחלקו במחלוקת זו האם מוכר בעין יפה הוא מוכר או בעין רעה הוא מוכר.
אילמלא נח' בכל 4 המקומות הללו היינו אומרים סברות שונות במחלוקתם כפי שהגמ' אומרת במהלך השקלא וטריא שהבאת בציטוט. רק לאחר שהוכחנו שעדיין יש מקום נוסף שהוא מיותר (המקום הרביעי, הסיפא של המשנה לקמן) מזה למדים שלא נחלקו בסברות שונות כהו"א, אלא באו ללמד אותנו מחלוקת כללית האם מוכר בעין יפה או רעה הוא מוכר.
(ונפק"מ למקרה של מכר לו האילן ושייר הקרקע, כפי שמביא הרשב"ם במהלך הסוגיא, שלא היינו תולים בזה מחלוקת ר"ע וחכמים אילמלא הוכחנו שבזה גופא נחלקו)","100","","5301","True","True","False","","109","95.86.71.147","0","1035","בבא בתרא|סד ע"ב",""),new Message("1046","1039","אבל למה לא לנסח כראוי במקום אחד בלבד?","26/10/09 23:08","ח חשון","תש"ע","23:08","שאינו יודע לשאול","למסקנה 4 המשניות עוסקות במחלוקת המוכר בעין יפה/רעה.
דבר זה נלמד מיתור הלשון/המשניות.

מדוע במקום כל הנ"ל לא כתבו בפירוש את מחלוקת ר"ע וחכמים ואז לא היה צורך בכל 4 המשניות הללו??","48","","5300","True","True","False","","212","84.228.63.120","0","1035","בבא בתרא|סד ע"ב",""),new Message("1093","1046","המסקנה בדעת ר עקיבא ורבנן שמוכר בעין יפה","12/11/09 20:55","כה חשון","תש"ע","20:55","איציק","הוא מוכר לר עקיבא ובעין רעה לרבנן היא מסקנה שהסקנו מארבעת המקרים ולא נאמרו במפורש בכל מקרה רק בניתוח הגמרא הגענו למסקנה הזו","110","","5283","True","True","False","","92","89.139.23.99","0","1035","בבא בתרא|סד ע"ב",""),new Message("1099","1093","תיקון קל וניסיון לתירוץ...","14/11/09 23:43","כז חשון","תש"ע","23:43","עומר","לענ"ד אתה לא הבנת את כוונתו של השואל.

הוא שואל (אם אינני מסביר נכון - תקן אותי "שאינו יודע לשאול"), למה לא לכתוב את המחלוקת בפירוש, ואז לא ניאלץ בהרבה משניות כאלו...
{ז"א - הוא הבין שזה לא כתוב באופן מפורש, וזו בדיוק הייתה השאלה שלו - תכתוב באופן מפורש ותוריד מקרים}

ואני חושב שאני אנסה לתרץ - המשניות הן תורה שבע"פ, שאתה הרבה פעמים מביא מקרים ולא דינים בפני עצמם. דינים בפני עצמם קשה לאנשים לזכור, ללא מקרה שמלווה אותם.

תחשוב אותך זוכר נוסחה במתמטיקה במבחן, ללא דוגמה מסוימת שמלווה אותה או מסבירה אותה.

שבוע טוב!","59","","5281","True","True","False","","83","217.132.74.203","0","1035","בבא בתרא|סד ע"ב",""),new Message("1100","1099","ישר כח עומר","15/11/09 05:45","כח חשון","תש"ע","05:45","שאינו יודע לשאול","הבנת נכון את שאלתי
ותשובתך מעניינת
תודה.","48","","5280","True","True","False","","184","82.102.188.140","0","1035","בבא בתרא|סד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);