var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10309;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","41"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10309","0","שלך היא אפילו לקדש את האשה","25/05/11 13:02","כא אייר","תשע"א","13:02","מתפעל","רש"י כתב לפי הגמרא קידושן נ"ב המקדש בחלקו בקדשי קדשים ה"ז מקודשת והמסורת הש"ס העיר שכתוב שם הפוך. אינה מקודשת.
בפשטות הגמרא ניתן ללמוד שמדובר רק על גזל הגר וכך למד בשיטמ"ק. ונראה שגם תוס' למדו כך. ב' שאלות בתוספות

ונביא מקודם לשונו:

"ואפי' לקדש בו את האשה. הא דדרשינן בסוף הגוזל קמא (בבא קמא ד' קט:) ובמס' ערכין בסוף המקדיש (דף כח:) גבי גזל הגר האשם המושב לה' לכהן קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר על כרחין אית לן למימר דלאו משולחן גבוה קא זכו דאם לא כן היאך מקדשין בו את האשה הא אמרינן בפרק האיש מקדש (קידושין דף נב:) המקדש
בחלקו בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינה מקודשת דמשולחן גבוה קא זכו אלא לענין אחר קאמר דאין יכול ליתנו לכל כהן שירצה".

התוס' מתקשה מדוע יהיה הדין בגזל הגר שונה מקדשים, הרי בשניהם משולחן גבוה קא זכו,
תירוץ התוספות לא ממש ברור לי.
אני הבנתי שהוא מחלק כך: מה שכתוב "קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר", אין זה כמו בקדשים ששם כתוב "משולחן גבוה קא אתו", זה בעצם נשאר בבעלות גבוה ורק יש לכהן מצוה לאכול את זה בלי בעלות אבל בגזל הגר זה כן ניתן לו לקדש אשה, אבל לא ניתן לו לגמרי ליתנו לכל כהן שירצה.
אם זה הפשט בתוס', לא הבנתי, מה באמת החילוק בין לתת לאשה ובין לתת לכהן אחר?

ובסוף התוס' כתב:
"וא''ת והיאך מקדשין בו את האשה הא לאו ממון כהן הוא כדמשמע בסוף הגוזל קמא (בבא קמא דף קי.) דמחזירין בלילה והחזירה חצאין לא יצא דאשם קרייה רחמנא ועוד מסיק התם (דף קי:) דאין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר משום דאשם קריי' רחמנא וי''ל דהנ''מ קודם חלוקה אבל לאחר שיגיע לכל אחד חלקו נעשה ממון כהן".

נשאלת השאלה, אם לאחר חלוקה זה נעשה ממון כהן, מדוע שלא נאמר כך גם בבשר הקדשים?","148","","4722","True","True","False","","1207","94.188.248.67","0","0","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10313","10309","ניסיון לבאר","25/05/11 15:21","כא אייר","תשע"א","15:21","המכריע","אכן שאר קדשים הן של גבוה גם אחרי החלוקה וההגבלה היא ממונית. גזל הגר קנאו השם לרגע ומתקיים בזה ההשבה וה' מקנה ממונית לכהן לגמרי, ועל כן יכול לקדש אשה. אבל לתת לכהן אחר, הכוונה באופן של חלוקת קדשים נגד קדשים, הוי כזלזול במתנה שקיבל. אינה חפץ בה ובא להחליף. "אין החלפות במתנה זו", מפני כבוד הנותן, ולא הגבלה ממונית. אבל שלא כדרך החלפה שפיר דמי.

והשאלה השניה לכ' כבר מישובת קודם. בשאר קדשים גם אחרי החלוקה זה ממון גבוה, משא"כ גזל הגר.","199","","4722","True","True","False","","141","95.86.121.125","0","10309","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10318","10313","יוצא אם כן לפי דבריך","25/05/11 15:45","כא אייר","תשע"א","15:45","מתפעל","שרק החלפה אסורה אבל סתם לתת מתנה לכהן אחר שפיר דמי?

ומה לגבי בשר קדשים? האם לא יוכל לתת מתנה לכהן אחר?","148","","4722","True","True","False","","185","94.188.248.67","0","10309","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10320","10318","אכן","25/05/11 15:53","כא אייר","תשע"א","15:53","המכריע","לפי דבריי אכן כך יוצא שלתת גזל הגר בתור מתנה בעלמא שפיר דמי, אבל בשר קדשים אי אפשר אף לתת שהרי אינה שלו כלל. אולי הוא יכול להאכיל שאז הכהן השני יאכל משולחן גבוה.

אבל למען האמת כל הביאור הזה לכ' נסתר מהסוגיא בקידושין שמדמה להדיא דין חלוקה לדין אינה מקודשת, שאומרת שם בדף נג עמ' א' דכוותיה דריו"ח מסתברא דר' יהודה חזר בו ומודה דאינה מקודשת שהרי סתם ספרא ר' יהודה ותניא דאין חלוקה, והיינו דאם אין חלוקה זה כנגד זה, גם אינה מקודשת. ועדיין צ"ב.","199","","4722","True","True","False","","180","95.86.121.125","0","10309","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10324","10320","הסברא נותנת","25/05/11 16:01","כא אייר","תשע"א","16:01","מתפעל","שכהן יוכל לתת לכהן אחר לאכול.
תאר לך שכהן קיבל בשר חטאת וחייב לגמור את זה עד הבקר. ואינו יכול להכניס פירור לפה. ויש לידו כהן רעב, האם ישאיר את הבשר שיהפוך לנותר?
ממש לא מסתבר.
כמו כן לא כל כך מסתבר שרק בגלל שזה הגיע משולחן גבוה ונשאר בבעלותממונית של שולחן גבוה, שלא יכול כהן אחר לאוכלו, הרי גם הוא מקבל משולחן גבוה.

ועוד שאלה,
האם מותר לכהן לתת לבניו הזכרים הקטנים קדשי קדשים?","148","","4722","True","True","False","","170","94.188.248.67","0","10309","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10326","10324","נכון כך כתבתי גם כן שכהן אחר יוכל לאכול","25/05/11 16:07","כא אייר","תשע"א","16:07","המכריע","אף הוא ישירות משולחן גבוה.
נאכל לכהנים לנשיהם לבניהם ולעבדיהם, זה קשור לזה?","199","","4722","True","True","False","","123","95.86.121.125","0","10309","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10336","10324","מפורש שיכול לתת לכהן אחר","25/05/11 21:34","כא אייר","תשע"א","21:34","דוד כוכב","במסכת פסחים דף נז ע"א:
"אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל שלש מאות עגלים, ושותה שלש מאות גרבי יין, ואוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה. אמרו: כל ימיו של יוחנן בן נרבאי לא נמצא נותר במקדש".
ופירש רש"י:
"שלש מאות עגלין - שהיה מגדל בביתו כהנים הרבה".
והיה מפרש הרב מרדכי אליהו שקיבל עליו לפרנס את כל הכהנים הללו בעת שאין קרבנות רבים, כדי שיוכלו לאכול את כל הנותר המרובה לעיתים.","125","","4722","True","True","False","","107","31.44.138.115","0","10309","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10347","10326","זה לא קשור לזה","26/05/11 06:29","כב אייר","תשע"א","06:29","מתפעל","כי זה נאמר בקדשים קלים, הלא כן?
אני מדבר בקדשי קדשים כחטאת ואשם.
על קרבנות אלו נאמר שנאכלים לזכרי כהונה. זה אומר שבודאי אסור לתת לנשים ולעבדים. השאלה אם הבנים הקטנים הם בסדר.","148","","4721","True","True","False","","189","94.188.248.67","0","10309","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10343","10336","אולי","26/05/11 02:03","כב אייר","תשע"א","02:03","המכריע","מלכתחילה הביאו עבור בני ביתו. אבל לדעתי אין שום ספק שיכול כל כהן לאכול כשאין זה בדרך החלפת חלקים.","199","","4721","True","True","False","","101","95.86.117.6","0","10309","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10368","10343","לענ"ד זה פשוט מהברייתא","26/05/11 23:02","כב אייר","תשע"א","23:02","איתן","הברייתא בגמרא (מתורת כהנים על הפסוק) מסיימת "לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו - איש חולק אפילו בעל מום, ואין הקטן חולק אפילו תמים" והכוונה שבעל מום זכאי לחלוקה שווה בשווה כמו כולם, למרות שאינו עובד, לעומת קטן שאינו זכאי לחלוקה.
בכל זה הכתוב מיעט קטן רק מחלוקה, אבל לענ"ד פשוט שאביו או אחר יכול לתת לו מחלקו. ואין בזה הבדל בין ק"ק לקדשים קלים. וכן זה מפורש ברמב"ם (פ"י ממעשה הקרבנות הי"ז). גם ברש"י בדפוס כתב כך.
ולענ"ד פשוט באותה מידה שמותר לתת לאחר, כל עוד כפי שנאמר שזה לא בדרך של מו"מ בצורה כלשהי, כמו שמותר לתת לקטן שאינו זכאי לחלוקה - כך אפשר לתת לאחר.","123","","4721","True","True","False","","194","95.86.121.7","0","10309","מנחות|עג ע"א",""),new Message("10356","10347","צודק כמובן, מתפעל","26/05/11 10:19","כב אייר","תשע"א","10:19","המכריע","","199","","4721","False","True","False","","108","95.86.117.6","0","10309","מנחות|עג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);