var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=103037;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("103037","0","אותן בני אדם...מפחידים...","31/05/23 11:26","יא סיון","תשפ"ג","11:26","עלי","אוֹתָן בְּנֵי אָדָם הֵן אַמָּה וְכוֹבָעָן אַמָּהּ וּמְדַבְּרִין מֵחֶצְיֵיהֶן וּשְׁמוֹתֵיהֶן מְבוֹהָלִין...

(עיינו במהרש"א). יש החושבים ( לענ"ד בטעות ) שמדובר בגמדים, ואילו רש"י הבין נכונה שהם היו גבוהי קומה, והכוונה - שהן בקומה של אמה - מעל לגובהו של האומר ומתאר אותם (השווה לקומת המזבח שקומתו נמדדת לא מהקרקע אלא מגובה הסובב ולמעלה שזהו מקום המערכה בלבד ) - ועל ראשיהם הוסיפו גם כובעים גבוהים ( שצורתם אינה ברורה, האם כמין צילינדרים או מצנפות גבוהות וכיסויי ראש גבוהים כמגדלים, כאותם כיסויי ראש גבוהים בהן הולכות נשים דתיות בימינו ) כדי להפחיד ולירא את שלעומתם עוד יותר, ולא די בכך שהיו גבוהים בעצמם ובכובעיהם, הרי שכמצוי בין ענקים, גם קולם עבה נמוך גס ומרעים ( קול באס ), כי צוארם עבה ומיתרי קולם עבים, והיות שרצו להפחיד נקראו גם בשמות מפחידים, וגם נהגו באלימות ואימפולסיביות ( ובאמת בקרב ענקים שכיח שמנת המשכל נמוכה וגבולית ולכן התנהגותם כזו. יש מספר תסמונות תורשתיות הגורמות לענקות וראוי לחפש לפי ענקיות בגוגל. ברובן עלול להימצא גידול ביותרת המוח הגורם לכך, ויתכן מאד שמדובר בכמה בני משפחה עם תסמונת כזו ).","209","","335","True","True","False","","199","84.110.114.47","0","0","גיטין|יד ע"ב",""),new Message("103040","103037","כדאי לראות את הסיפור בירושלמי, ולא למהר","31/05/23 12:03","יא סיון","תשפ"ג","12:03","Almuaddib","לקפוץ למסקנות.

הסיפור הוא סיפור ארצישראלי, וכדאי לראות אותו במקורו, כדי לראות שכל תאוריית הענקים - לא שייכת בסיפור.

דלמא רבי דוסתאי בי רבי ינאי ור' יוסי בן כיפר
נחתון מיגבי לחבריה תמן, ואיתאמרת עליהון לישן ביש.
אתון בעיי מיפקא מיניה.
אמרין לון: כבר זכינן.
אמרין לון: אנן בעי תקימינון טבאת.
אמרין לון: שומר חנם אנחנו.
אתון לגבי ר' דוסתאי בי רבי ינאי. אמר לון: ההנו כולה.
נסבין לר' יוסי בן כיפר, ופטרוי, ואפקון מיניה.
כד סלקון להכא, אתא לגבי אבוי.
א"ל: לית את חמי מה עבד לי ברך.
א"ל: מה עבד לך?
א"ל: אילו אשוויי עמי, לא הוון מפקין מינן כלום.
א"ל: מה עבדת כן?
א"ל: ראיתי אותן בית דין שוה, וכובעיהן אמה, ומדברין מחציים, ויוסי אחי כפות, ורצועה עולה ויורדת. ואמרית: שמא דוסתאי אחר יש לאבא.
...
"

לא "הן אמה", אלא דיינים של בית דין. אם אתה חושב שממנים אנשים עם פיגור שכלי לדיינים בבית דין...","107","","335","True","True","False","","75","212.199.247.214","0","103037","גיטין|יד ע"ב",""),new Message("103045","103040","כדאי לראות את המפרשים בירושלמי, ולא למהר","31/05/23 13:32","יא סיון","תשפ"ג","13:32","בניה","לקפוץ למסקנות.

הפני משה מפרש על אתר "...בי"ד שווה כלומר כולם שוין בדעתם ואין מוחה בידם". כלומר אין קשר לדיינים בבי"ד אלא שהם הסכימו אחד לדעת השני, ואין זה סותר כלל לדברי עלי.
ולגרסת קרבן העדה כלל לא גרסינן "בי"ד שווה" אלא "הן אמה" כמו בגמ' אצלנו ומפרש "אנשי מדה גבוה קומה".

***
ייתכן שתמצא מפרשים המסבירים שמדובר בבי"ד, אני לא טוען שפירוש זה אינו נכון, ואם יש פרשן כזה אשמח לראות אותו. אבל אל תקשה מגמרא שהמפרשים על הדף מפרשים אותה באופן שאינו מוקשה כלל אלא אף מסייע.","1416","","335","True","True","False","","58","164.138.119.83","0","103037","גיטין|יד ע"ב",""),new Message("103046","103045","המממ כדאי להכיר את המפרשים של הירושלמי","31/05/23 13:40","יא סיון","תשפ"ג","13:40","Almuaddib","ובמיוחד, לדעת מי מהם תמיד מפרש לפי הבבלי, בלי קשר לירושלמי עצמו.

מדובר בבית דין. לא סתם בית דין, אלא כזה שיש לו סמכות לענוש - הרצועה עולה ויורדת. ולא סתם, אומרים הרוגו - והורגים.

בעדינות אבהיר: לקרבן העדה אין גרסה אחרת של הירושלמי, ואכמ"ל.","107","","335","True","True","False","","82","212.199.247.214","0","103037","גיטין|יד ע"ב",""),new Message("103047","103046","עדיין","31/05/23 14:07","יא סיון","תשפ"ג","14:07","עלי","אשמח אם אלמואדיב הנכבד יסביר כמה פרטים מהגמרא בירושלמי שברור שגירסתה שונה מזו של הבבלי וזה אינו נדיר.
א. מה הכוונה - אם המדובר בדיינים - בית דין שווה, ושהם מדברים מחציים, ומדוע מוזכרים כובעיהם ומדוע היו בגובה אמה - למה זה חשוב ומה זה משנה ?
( האם בבבלי אין מדובר בשיבוש של השמטת העובדה שמדובר בבי"ד שווה וכתיבה חוזרת מקדימה של ה'אמה' של הכובעים בטעות ?)
ב. בעיקר באתי לכתוב שאינני מקבל את הניסיון להסביר שמדובר דווקא בגמדים בגובה אמה כמו שידוע שפרעה היה גמד ( ואכן ידוע על אחד הפרעונים שלקה במחלה שבגללה היה אכן גמד ).
ג. אשמח גם לדעת מה דעת אחיקם קשת הי"ו ( המומחה לירושלמי ש'קפץ' בספרו על פרטים אלו ולא הסבירם ) בעניין.","209","","335","True","True","False","","57","77.127.21.246","0","103037","גיטין|יד ע"ב",""),new Message("103048","103047","אז ככה:","31/05/23 18:42","יא סיון","תשפ"ג","18:42","Almuaddib","ראשית אזכיר:
מקריאת הסיפור, נראה כי מקורו בארץ ישראל, ולכן יש להתייחס לגרסת הירושלמי כגרסה המקורית. עוד נוסיף לכך כי הוא מופיע בירושלמי לא רק אצלנו, בגיטין, אלא גם במסכת קידושין, כמעט בדיוק אותו הדבר.

ולגבי דבריך:


1. מדובר בבית דין, ככל הנראה בי"ד פרסי, של גוים. לפי גרסת הירושלמי, יתכן לומר שזה אולי בית דינו של ריש גלותא, לפי הגרסה בבבלי - זה לא יכול להיות בי"ד של יהודים, משום שלריש גלותא לא היתה סמכות לדון דין מוות. בכל אופן, אם ניצמד לגרסת הירושלמי, מדובר בבית דין, ויש להם סמכות לייסר - הרצועה עולה ויורדת.

2. כובעיהם מוזכרים, משום שזה חלק ממה שהיה מפחיד. לאותם דיינים יש כובעים גבוהים על ראשם. כובע בגובה אמה אינו מראה מצוי. זה חלק מהסיבות לפחד. הם לא סתם דיינים, אלא דיינים עם כובע גבוה!
ראיתי במאמר שמציין כי בציורים בבי הכנסת דורא אירופוס, רואים כובעים גבוהים כסממן שלטוני.

3. בית דין שווה. שני פירושים ראיתי לביטוי, אחד שמדובר בבית דין ראוי, שווה=יפה, והשני, שמדובר בבי"ד שממהר ליישם את פסיקותיו. והשווה לפיוט אקדמות שקראנו אך לא מזמן: "יקבלון דין מן דין שוי דלא בששתא", מהר בלי להתמהמה.

4. מדברים מחציים - כמה וכמה פירושים לכך, והשווה בכולם - שגם זה מפחיד. פירוש אחד ראיתי שמתייחס לכך כאל לעג.","107","","335","True","True","False","","47","147.235.206.150","0","103037","גיטין|יד ע"ב",""),new Message("103050","103048","אם כן","31/05/23 22:14","יא סיון","תשפ"ג","22:14","עלי","האם גם אתה סבור שהביטוי בבבלי 'הן אמה' הוא פשוט שיבוש כפי ששיערתי ?","209","","335","True","True","False","","53","77.127.21.246","0","103037","גיטין|יד ע"ב",""),new Message("103051","103050","הנח ל"מחאקרים" את אשר למחקרים","01/06/23 07:31","יב סיון","תשפ"ג","07:31","Almuaddib","בכל כתבי היד שראיתי - הביטוי "הן אמה" מופיע. אני נוקט זהירות רבה בקביעה כי משהו הוא שיבוש.

אני מעדיף גרסה. לחכמי בבל, כך אני מבין, היתה גרסה שונה למעשה זה. שונה בעוד כמה דברים חשובים יותר מאשר צמד המלים "הן אמה".","107","","334","True","True","False","","55","147.235.206.150","0","103037","גיטין|יד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);