var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102769;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","47"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","29"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102769","0","ומן העפר אשר בקרקע המשכן ייקח הכהן ונתן","14/04/23 13:31","כג ניסן","תשפ"ג","13:31","איתן","פוסט זה יעסוק בפשט הגמרא ובדברי רש"י, ללא חידושים מעבר לכך, בגלל הגירסאות השונות בדברי רש"י ושלא קל לעמוד עליהם (ייתכן ויש מהגולשים הזקוקים לכך):

בתחילת הסוגיא על המקום ממנו הביאו עפר להשקיית הסוטה, מביאה הגמרא ברייתא (הראשונה מתוך שתיים):
תנו רבנן: ומן העפר אשר יהיה יכול יתקן מבחוץ ויכניס? תלמוד לומר בקרקע המשכן. אי בקרקע המשכן יכול יחפור בקרדומות? תלמוד לומר אשר יהיה. הא כיצד? יש שם - הבא, אין שם - תן שם.

הברייתא הזו נראית מאוד משונה:
בבבא הראשונה אמרו "יכול יתקן מבחוץ ויביא ת"ל בקרקע המשכן" כלומר שאי אפשר להביא מבחוץ,
ובמשפט הבא "יכול יחפור בקרדומות ת"ל אשר יהיה, .. שאם אין שם עפר - תן שם" כלומר שאפשר להביא עפר מבחוץ,
הא כיצד?

מסביר רש"י שהכוונה "יכול יתקן מבחוץ ויביא ת"ל בקרקע המשכן" לא כמו שהבנו שאי אפשר להביא מבחוץ, אלא "יכול יתקן ויביא - ודיו בכך? ת"ל בקרקע, שהעפר צריך להיות מקרקע המשכן",
ואז שואלת הגמרא "אם מקרקע המשכן - אם אין שם עפר תיחוח יכול יחפור בקרדומות? ת"ל 'אשר יהיה', מספיק להביא עפר מבחוץ"
והשילוב של שני אלו הוא שאם אין עפר תיחוח במקום - ניתן להביא מבחוץ, אך לא די להכניסו ולקחת ממנו להשקיית הסוטה אלא יש לשפוך אותו על קרקע המשכן ומשם לקחת.

הבסיס לזה הוא:
בעצם יש בפסוק שתי מילים מיותרות. הרי היה די לכתוב - כמו בכותרת של הפוסט - "ומן העפר אשר בקרקע המשכן ייקח הכהן ..." או "ולקח הכהן מן העפר אשר בקרקע המשכן", למה הוסיפה התורה שתי המילים "אשר יהיה"?
הברייתא בנויה כך:
- התשובה של השאלה הראשונה היא "ת"ל בקרקע", כלומר שהשאלה היתה "אילו היה כתוב ומן העפר אשר יהיה במשכן" (ללא המילה "בקרקע") הייתי חושב שדי להביא קופת עפר מבחוץ ושתהיה בחלל המשכן, "ת"ל בקרקע", שלא מספיק רק להביא את הקופה אל המשכן,
- ובשאלה השנייה התשובה היא "ת"ל אשר יהיה", כלומר השאלה היתה "אילו היה כתוב ומן העפר אשר בקרקע המשכן" (ללא המילה "אשר יהיה") הייתי חושב שחובה להביא דוקא מקרקע המשכן, גם אם אין שם עפר תיחוח, "ת"ל אשר יהיה" שאפשר להביא מבחוץ,
והשילוב של שני אלו הוא כאמור שאם יש שם עפר תיחוח - הבא משם, אך אם אין שם - תן שם.

אבל כדי להבין איך ראיתי את כל זה ברש"י אכתוב פוסט נוסף.","123","","398","True","True","False","","245","37.60.47.94","0","0","סוטה|טו ע"ב",""),new Message("102770","102769","רש"י ד"ה "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן"","14/04/23 14:38","כג ניסן","תשפ"ג","14:38","איתן","בהמשך לפוסט קודם:
כשהתחלתי את רש"י ראיתי שיש שם הגהת הב"ח ארוכה, ושהוא מתווכח בסופה עם מהרש"ל, ויש הגהת מהרש"ל - הבנתי שיש ללכת אל הדפוס הראשון, שהוא כנראה הבסיס לכל אלו, וממנו להמשיך.

מצ"ב צילום של עמוד זה בדפוס הראשון. בנוסף, שס ונציה ניתן לצפייה חינמית ב hebrebooks, (שם הוא נקרא "שס ונציאה"), ובשבוע הקרוב עד ר"ח אייר גם אוצר החכמה הוא חינמי (נצלו את ההזדמנות!!).

לשון רש"י היא כך:
(הדגשות הדיבורים המתחילים - ע"פ הדפוסים המצויים, בדפוס ונציה קשה לראות זאת):
אי הוה כתיב 'ומן העפר אשר יהיה מקרקע המשכן' ולא הוה כתיב 'בקרקע' – משמע דאינו מקפיד אלא שיכניס העפר להיכל, יכול יתקין - יזמין - עפר מבחוץ ויכניס בהיכל ודיו בכניסתן? ת"ל בקרקע, בקרקעיתו. אי בקרקע קא דרשינן, ולא כתיב 'אשר יהיה' – יכול לא מצא שם עפר תיחוח, נוח ליטול, יחפור שם בקרדומות? ת"ל 'אשר יהיה'. ומדלא כתיב 'ומקרקע המשכן יקח' ש"מ לא הקפיד אלא שיהא מונח בקרקעית המשכן שעה אחת, הא כיצד? יש שם עפר תיחוח – הבא משם, אין שם – תן שם על הקרקעית וחוזר ונוטלו ונתן לתוך המים:

השורה הראשונה ברש"י,
אי הוה כתיב 'ומן העפר אשר יהיה מקרקע המשכן' ולא הוה כתיב 'בקרקע' – משמע דאינו מקפיד ...
הגיה הב"ח כך
אי הוה כתיב 'ומן העפר אשר יהיה במשכן' ולא הוה כתיב 'בקרקע' – משמע דאינו מקפיד ...
המהרש"ל
אי הוה כתיב 'ומן העפר אשר יהיה מקרקע המשכן' ולא הוה כתיב 'בקרקע' – הוה בעינן מקרקע [המשכן ממש, אבל השתא דכתיב 'בקרקע'] משמע דאינו מקפיד ...
והמהרש"א השמיט את כל המשפט הראשון, וגרס
אי לא הוה כתיב בקרקע - משמע דאינו מקפיד ...


הסוגרים המרובעות במהרש"ל - ע"פ הדפוסים, במהרש"ל עצמו שמתחת למהרש"א - לא נמצא. אבל מתבקש.
לפי המהרש"ל, הדגש של רש"י הוא בין אם היה כתוב מקרקע לבין הכתוב בקרקע. והמהרש"א והב"ח חולקים עליו טוענים שלא זו הנקודה, אלא כאמור לעיל אם לא היה כתוב "בקרקע" מול המצב שכן כתוב.

פירוש דברי רש"י - בפוסט הקודם.","123","docx","398","True","True","False","","62","37.60.47.94","0","102769","סוטה|טו ע"ב","0-docx")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);