var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10093;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","54"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10093","0","ד הערות בסוגיית חמשת מיני דגן","19/05/11 02:33","טו אייר","תשע&quot;א","02:33","המכריע","א. במשנה ומצטרפין. כתב רש&quot;י בגמ' מפרש. לכ' בגמ' פירשו את הברייתא לא את המשנה הזו. ושם מדובר על צירוף קמחין ובציקות לחיטין וכאן על צירוף חמשת המינין. אפשר שרש&quot;י למד שהברייתא אכן מפרשת את מתני' שכוונתה לצירוף הקמחין וכו', ואת זה מפרשת הגמרא שזה פירוש המשנה. אבל בתחילת הסוגיא רש&quot;י עצמו מפרש שמביאים את הנושא של צירוף מיני הדגן לענין חלה כיון שעל זה דיברה מתניתין. לכ' זה סותר.<br /><br />ב. פינת &quot;תחביבו של המכריע&quot;. אתיא לחם לחם ממצה. וכן כמה פעמים בהמשך העמוד בדיני מצה. מענין שזה יצא בדף של פסח שני. ואף הלומדים בלילה שלאחריו (כמוני) לא נורא. הן כתב היעב&quot;ץ שמעודו לא הבין את הנוהגים לאכול מצה ביד אייר, הלא אמנם אז הקריבו אבל המצה נאכלה בליל טו.<br /><br />ג. דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן. יש כאן מסר רעיוני. דוקא אנשים שאפשרות קלקולם גדול והם בעלי קשיים, לכשיתגברו פונטציאל ההצלחה שלהם רב יותר!<br /><br />ד. אסורין בחדש עד לפני העומר. חד אמר קצירה (לרש&quot;י האיר המזרח) וח&quot;א הבאה. יצויין דהיינו פלוגתא דרב ושמואל עם ריו&quot;ח ור&quot;ל לעיל סח. אם בזמן המקדש הותר חדש בהאיר המזרח או בהבאת העומר. ובדוחק י&quot;ל דהמ&quot;ד השני גם סובר כריו&quot;ח מרא דארעא ישראל, אבל סובר דמתני' לכתחילה דמצוה קאמרה דמודה בה ריו&quot;ח דהוי בהבאת העומר. (אף שתוס' בריש מכילתין כתבו דלא הוי איסור כלל ודלא כמ&quot;ש בדף סח דהוי עשה, ולפ&quot;ז לא יתאים לשון המשנה ואסורין).","199","","4729","True","True","False","","1070","212.76.105.208","0","0","מנחות|ע ע&quot;ב",""),new Message("10102","10093","הערונת","19/05/11 10:28","טו אייר","תשע&quot;א","10:28","דוד כוכב","בלי לחלוק על עצם מעלתו וחשיבותו של רבי יוחנן (ושהמכנהו מרא דארעא ישראל אינו מתבדה).<br />היחיד המכונה מרא דארעא דישראל ומרא דארץ ישראל, הוא רבי אלעזר.<br />במסכתות יומא דף ט ע&quot;ב; גיטין דף יט ע&quot;ב; ונדה דף כ ע&quot;ב.<br />ומבואר טעם כינויו זה שם בנדה.","125","","4729","True","True","False","","147","31.44.136.139","0","10093","מנחות|ע ע&quot;ב",""),new Message("10211","10093","התקשיתי אכן בגמרא זו","22/05/11 08:07","יח אייר","תשע&quot;א","08:07","מתפעל","&quot;ומצטרפין זה עם זה: תנא התבואה והקמחים והבציקות מצטרפין זה עם זה.<br />למאי הלכתא?<br /> אמר רב כהנא: לענין חדש.<br /> רב יוסף אמר: לענין חמץ בפסח.<br /> ר''פ אמר: לענין מעשר שני דאי אכיל ליה חוץ לחומה לקי.<br /> רבא אמר לענין טומאת אוכלין&quot;.<br /><br />א: למה לא לומר בפשיטות שמצטרפים לשיעור חלה אם עשה מכולם פת. <br />ב: לגבי חדש וחמץ ומע&quot;ש, מה החידוש שמצטרפים ללאו? למה שלא יצטרפו? <br />ג: לגבי חמץ אומר רש&quot;י ששיך חמץ בחיטים שירדו עליהם מים. אבל מה לגבי הקמח? אם נאמר שבא במגע עם מים, אם כן אינו קמח אלא בצק. ובלי מים כיצד החמיץ?","148","","4726","True","True","False","","182","94.188.248.67","0","10093","מנחות|ע ע&quot;ב",""),new Message("10105","10102","טעמי בכינוי זה","19/05/11 10:49","טו אייר","תשע&quot;א","10:49","המכריע","כשכתבתי שיערתי שאתה עלול לומר זאת, ולא טרחתי להרחיב בדברים שידללו את התוכן. אני בחרתי בכינוי זה בכוונה מכיון שאני חושב שהאמוראים החולקים הם ארץ ישראליים ולכן יש מקום להשוותם לשיטת ר' יוחנן.<br /><br />אני לא אמרתי שאני מצטט בכינוי זה דבר שנאמר. אמרתי מציאות. גם ר' אלעזר היה תלמידו המובהק של ריו&quot;ח, והלכה כר' יוחנן לגבי ר&quot;א (ס' כריתות ע&quot;פ כמה סוגיות), ואולי ריו&quot;ח לא היה מרא במובן של ראיית דם, אבל יש קריטריונים נוספים שעל פיהם מותר לנו לומר כעין זה מעצמינו. (לדוגמה, אמר על עצמו אנא בן עזאי דהכא, לא רצה לקרוא לשמואל רבינו, הלכה כמותו אף לגבי רב ושמואל דאמרי תרווייהו,  כשמת אמרו בא השמש בצהרים, בירושלמי שרב גובריה ומצי פליג על רבי קצת דלא כתוס' כתובות דף ח, וקרי עליה חזקיה רביה דרבו לית דין בר נש וכהנה וכהנה). אם תכתוב על איזה אמורא שהוא היה גדול, ואני אמצא שהמילה גדול נאמרה על אחר אני לא אראה צורך לציין זאת.","199","","4729","True","True","False","","160","212.76.105.208","0","10093","מנחות|ע ע&quot;ב",""),new Message("10214","10211","לגבי א,ג","22/05/11 11:18","יח אייר","תשע&quot;א","11:18","עציוני","א. לא שייך צירוף לחלה כי תבואה וקמח עדיין לא התחייבו בחלה (ואם עשה מכולם עיסה, אז אלה רק בצקות, ולא צירוף של תבואה וקמח)<br /><br />ג. קמח שנטחן מחטים שהחמיצו.","159","","4726","True","True","False","","201","132.70.40.183","0","10093","מנחות|ע ע&quot;ב",""),new Message("10215","10214","יישר כח עציוני","22/05/11 11:33","יח אייר","תשע&quot;א","11:33","מתפעל","תשובה ג' נשמעת נכונה בהחלט. לא חשבתי על זה.<br />אבל תשובה א', אני מפקפק,<br />מה הדין אם אדם עושה עיסה שאין לה שיעור כדי חלה, ומוסיף לה גרעיני חיטה קלויים בלי לטחון אותם והם נשארים בצורתם בתוך העיסה. כמו שהרבה פעמים רואים בלחמים שמוסיפים להם גרעיני חמניות או צימוקים. האם התוספת הזו לא תחייב את העיסה בחלה?","148","","4726","True","True","False","","167","213.8.188.152","0","10093","מנחות|ע ע&quot;ב",""),new Message("10216","10215","ממאי נפשך","22/05/11 11:40","יח אייר","תשע&quot;א","11:40","עציוני","אם אתה רואה את הגרעינים הללו כחלק מן העיסה - אז אלו בצקות, ולא צירוף של תבואה ובציקות.<br />אם אתה לא רואה אותם כחלק מהעיסה - למה שיצטרפו להשלים לשיעור, הרי הם לא חייבים בחלה?<br />אלא אם כן תגיד שזה גופא החידוש של הברייתא - שהגרעינים נחשבים כחלק מן העיסה. בפשט לא נראה לי שזה מה שהברייתא מחדשת, אם כי אני לא יכול לשלול את זה לגמרי. בכל מקרה, זה אולי יעזור לתבואה, אבל לגבי קמחים קשה לי לראות ציור כזה.","159","","4726","True","True","False","","326","132.70.40.183","0","10093","מנחות|ע ע&quot;ב",""),new Message("10219","10216","לגבי הקמח","22/05/11 15:01","יח אייר","תשע&quot;א","15:01","מתפעל","אכן צדקת שיש בזה קושי.<br />חשבתי בכל זאת שאם נתן קמח מעל לבצק באופן שלא נבלע בפנים, כמו שמפזרים אבקת סוכר על סופגניה, והקמח שמעל משלים את השיעור חלה. <br />מתחדש שזה אכן מצטרף וחייב בחלה.","148","","4726","True","True","False","","178","213.8.188.152","0","10093","מנחות|ע ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);