var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=100801;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("100801","0","מה ההגיון "בדקים ליה בדרבא מיניה"?","10/08/22 21:28","יג אב","תשפ"ב","21:28","אליצפן","אדם גרם לשני נזק ממוני. תוך כדי זה גם נתחייב, מלקות או כרת או מיתה בידי שמים או אפילו מיתה בבי"ד.

למה החיוב הזה שחל על המזיק צריך לעניין את הניזק שבשל כך הוא מפסיד את הפיצוי על הנזק שנגרם לו?

מה ההגיון "בדקים ליה בדרבא מיניה"?","502","","629","True","True","False","","299","84.229.46.194","0","0","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("100803","100801","אתה מבין","11/08/22 19:00","יד אב","תשפ"ב","19:00","אור חדש","כסברת רבא שבוחנים המעשה מצד תוצאותיו ו 'ממון לזה ונפשות לזה משלם', שכויח

הפוטר מתייחס נטו למעשה של המזיק ולא מתבונן מצד הניזקים השונים

וכיוון שמצד המזיק המעשה היה אחד הרי שגם חיוב אחד יש בגלל גזה"כ "משום רשעה אחת אתה מחייבו"","458","","628","True","True","False","","84","141.226.93.249","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("100808","100801","בהמשך למה שענו האחרים","12/08/22 01:57","טו אב","תשפ"ב","01:57","משתתף","עיין עוד בב"מ צא. (הובא לגבי שאלה אחרת בתוספות כאן בדף לג: ד"ה לאו)

וברש"י שם ביתר ביאור בד"ה רבא אמר ובתוס' שם ד"ה בבא על פי הגהות הב"ח

היוצא לסיכום, שאכן הוא חייב תשלומין רק כמו שביארו שיש גזירת הכתוב שאינו משלם על פי בית דין אלא בבא לצאת ידי שמים.","50443","","627","True","True","False","","70","79.176.51.100","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101812","100801","יש טעם","12/08/22 11:12","טו אב","תשפ"ב","11:12","אביגדור","(שאמנם כמו כל טעם לא תמיד שייך)
ש"התקטנות" על תשלום ממון מוזילה את הערך של העבירה החמורה.
תאר לעצמך שאדם רצח מישהו, ואח"כ תובעים אותו לשלם גם על החולצה של ההרוג שנקרעה...
בבחינת "איניש אחרינא הווה בהדיה ולא קחשיב ליה משום כבודו ד.."","571","","627","True","True","False","","92","212.76.104.51","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101819","100801","אגרת השמד","14/08/22 07:57","יז אב","תשפ"ב","07:57","אבי גרינבלט",""ותדע שצריך האדם לידע עיקר מעיקרי הדת, והוא שירבעם בן נבט והדומים לו נפרעים ממנו על עשיית העגלים, ועל ביטול עירובי תבשילין והדומה לו. שלא יאמר אדם קם ליה בדרבה מיניה, לא יאמר זה אלא בדיני אדם בעולם הזה, אבל השם יתברך נפרע מבני אדם על החמורות ועל הקלות ונותן שכר על כל דבר שעושים. על כן צריך האדם לידע שכל עבירה שיעשה נפרעים ממנו עליה, וכל מצווה שיעשה מקבל עליה שכר. ואין הדבר כמו שחשב".
גדרו של החייב מיתה ותשלומין יוצא מכלל דיני בני האדם ואנו איננו יכולים לדונו יותר מאשר העונש החמור.
(מן הסתם לניזק "אין תועלת" בנימוק הזה אבל עפ"י אמת מוחלטת , המזיק ישלם ועפ"י אמונתנו , גם הניזק יקבל את ערך הנזק כי הדין הוא דין אמת)","539","","625","True","True","False","","56","176.228.132.4","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("100805","100803","מה ההגיון ב"גזרת הכתוב"","11/08/22 20:31","יד אב","תשפ"ב","20:31","אליצפן","למה הניזק צריך לסבול נזק כספי בגלל פשעים חמורים יותר של המזיק","502","","628","True","True","False","","86","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("100806","100805","אתה בוודאי","11/08/22 20:35","יד אב","תשפ"ב","20:35","אור חדש","יודע את האי תלות בין המילה 'הגיון (אנושי)' לבין המושג 'גזרה"כ'

אבל למעשה דומני שרוב מערכות המשפט האנושיות תמיד נטו במידה מסויימת לראייה כזו של התנהלות

אין באמת כמעט פיצוי מוחלט ובטח לא יומרה לבטל את מעשה הנזק לחלוטין","458","","628","True","True","False","","87","141.226.93.249","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("100807","100806","אבל כלום לניזק?","11/08/22 21:22","יד אב","תשפ"ב","21:22","אליצפן","איפה הפיצוי לצד שנפגע?","502","","628","True","True","False","","67","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("100809","100808","השאלה היא מה הטעם לגזרת הכתוב?","12/08/22 08:12","טו אב","תשפ"ב","08:12","אליצפן","התלמוד דן לאורך כמה דפים עד איזה גבול חל הפטור מתשלום. והשאלה היא מה הטעם לפטור הזה?

למה שהניזק יפסיד את הפיצויים על הנזק שנגרם לו בגלל עברות חמורות יותר שביצע המזיק?","502","","627","True","True","False","","84","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("100810","100809","מה נהיית 'רפורמי'?","12/08/22 09:05","טו אב","תשפ"ב","09:05","אור חדש","איפה מצאת מקור לכך שמחפשים טעם לגזה"כ?!?","458","","627","True","True","False","","90","188.64.206.46","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101809","100810","למשל בטללי אורות לרב קוק.","12/08/22 09:40","טו אב","תשפ"ב","09:40","אליצפן","במורה נבוכים חלק ג' בפרקים האחרונים?
שזו גזירה איננו אומר שזה חסר טעם:

הנה דברי הרמב"ם בפרק כו:

כמו שנחלקו אנשי העיון מבעלי הדת האם מעשיו יתעלה תוצאה של חכמה או סתם רצון לא לבקשת תכלית כלל , כך נחלקו מחלוקת זו עצמה בציווים אשר ציווה לנו .

כי יש מי שאינו מבקש לכך סיבה כלל, ואומר כי כל המצוות תוצאת הרצון המוחלט.
ויש מי שאומר כי כל ציווי ואזהרה מהם תוצאת חכמה, והמטרה בו תכלית מסוימת, ושכל המצוות [כולן יש להם טעם, ובגלל תועלת מסוימת ציווה בהן.

מה שהם כולן יש להן טעם, ואין אנו יודעים טעמי מקצתן ולא נדע אופן החכמה בהן, זו היא שיטתנו כולנו ההמונים והיחידים, ולשון הכתוב בכך ברור, חוקים ומשפטים צדיקים , משפטי ה' אמת צדקו יחדו .

ואלה הנקראים חוקים כגון השעטנז ובשר בחלב ושעיר המשתלח אשר דברו עליהן ז"ל ואמרו,
דברים שחקקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן, והשטן מקטרג עליהן ואומות העולם משיבין עליהן ,
אין המון החכמים סוברים שהם דברים שאין להם טעם כלל, ולא נדרשה בהן תכליות, לפי שזה מביא למעשי ההבל כפי שהזכרנו , אלא סוברים המון החכמים שיש להן טעם, כלומר: תכלית מועילה בהחלט, אלא שהיא נעלמת ממנו, אם מחמת קוצר שכלינו או לחוסר ידיעתנו.
והנה כל המצוות לדעתם יש להן טעם, כלומר: שיש לאותו הציווי או האזהרה תכלית מועילה:
- מהן מה שנתברר לנו אופן התועלת בהן, כגון האזהרה על הרצח והגנבה,
- ומהם מה שלא נתבררה תועלתן כמו אלה, כאיסור הערלה וכלאי הכרם.
אותם אשר תועליותיהם ברורים אצל ההמון נקראים משפטים, ואלה שאין תועלתם ברורה אצל ההמון נקראים חוקים.
ואומרים תמיד 'כי לא דבר רק הוא , ואם רק הוא מכם' , כלומר: שאין הציווי הזה דבר רק שאין בו תכלית מועילה, ואם נראה לכם בדבר מן המצוות שהוא כך הרי החיסרון בהשגתכם.","502","","627","True","True","False","","96","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101810","101809","ואפה במה שהבאת","12/08/22 09:57","טו אב","תשפ"ב","09:57","אור חדש","יש קריאה לחפש טעם בגזה"כ?

הטענה הינה שגם אם הדבר נראה משולל הגיון מבחינה אנושית מצווה אתה להאמין שיש בזה הגיון אלוקי, אלא שנעלם הוא ממך לקוצר שכלך

וזאת בשונה מהדעה השניה שהחוקות נחקקו ללא טעם כלל ורק לגלות מלכות שגוזר ומקיימים","458","","627","True","True","False","","61","188.64.206.46","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101814","101810","אכן יש קריאה לחפש טעם בגזה"כ!!!","12/08/22 12:45","טו אב","תשפ"ב","12:45","אליצפן","הנה הרב קוק לא מסכים אתך (בטללי אורות:)

בדורנו זה הננו מרגישים הרבה את חסרון החקירה במחקר הזה החשוב מאד; הדאגה על דבר חזוק היהדות, העיונית והמעשית, מקפת את החלק היותר נכבד מבעלי הכשרון שבקרבנו, העומדים במעמד מוצק וקים על בסיס היהדות ונכונים להקריב את נפשם עליה. ולכאורה דבר פשוט הוא, שיסוד התחיה ותגברת החיים ואפילו העמדת הכחות במצבם ההוה, צריך הוא להמשך מהזלת אור חיים פנימים, מלח טל של דעה ורגש, הגורם לחבב ולהעמיד את המעשים הנסמכים עליהם. ולתכלית זו הלא העבודה היותר נצרכה היא: הרחבת הדרישה בטעמי המצות באופן עמוק, המלא חיים מקוריים.","502","","627","True","True","False","","82","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101813","101812","הבאת דוגמא של בין אדם לחברו","12/08/22 12:35","טו אב","תשפ"ב","12:35","אליצפן","מה עם בין אדם למקום?
חילל שבת וגנב תוך כדי. בגלל זה הנגנב לא יפוצה על ערך הגניבה?","502","","627","True","True","False","","73","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101815","101813","בעיקרון","12/08/22 13:30","טו אב","תשפ"ב","13:30","אביגדור","אותו רעיון.
כן. מבחינה הלכתית (ע"פ העונש) חילול שבת חמור יותר מרצח. כשדנים על עבירה כ"כ חמורה, ואז "מתקטננים" על תשלום - זה מקטין את ההתמקדות בעבירה החמורה.

נכון שיש כאן מישהו שמפסיד מזה... אבל ככה זה בעולם של ערכים - ערך אחד (חשוב) דוחה ערך אחר (פחות חשוב), גם אם זה על חשבון מישהוץ הדוגמא הבולטת ביותר - ממזר, שסובל בגלל הערך של קדושת המשפחה (או איך שנקרא לזה) שחיללו הוריו.","571","","627","True","True","False","","81","212.76.104.51","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101816","101814","מה הקשר לנדוננו?!?!","12/08/22 14:05","טו אב","תשפ"ב","14:05","אור חדש","","458","","627","False","True","False","","58","188.64.206.46","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101817","101814","כנראה נעלם מעיניך דברי הרמב"ם","12/08/22 15:22","טו אב","תשפ"ב","15:22","אליצפן",""יש בבני אדם אנשים שקשה בעיניהם מתן טעם למצווה מן המצוות, ויותר חביב עליהם שאין להשכיל לציווי ולאזהרה עניין כלל .

ואשר הביא אותם לידי כך, הוא חולי שמצאוהו בנפשם, ואינם יכולים לבטא אותו, ואינם מצליחים להסבירו, והוא: שהם חושבים כי אילו היו המצוות הללו מועילות במציאות הזו, ומשום כך וכך נצטווינו בהן, הרי כאילו באו ממחשבה ומרעיון בעל דעה. אבל אם היה דבר שאין להשכיל לו עניין כלל, ואינו מביא לתועלת, הרי הוא בלי ספק מאת ה', שהרי אין בינת אדם מביאה לידי דבר מזה .

וכאלו אלה חלושי הדעת, האדם בעיניהם יותר שלם מעושהו: כי האדם הוא אשר יאמר ויעשה מה שמביא לתכלית מסוימת, והאלוה אינו עושה כן, אלא יצווה אותנו לעשות מה שלא תועילנו, ויזהירנו מלעשות מה שלא תזיקנו עשייתו, יתעלה ויתרומם.

והרמב"ם מוסף פסוקים מפרשת השבוע:

"אלא הדבר הוא בהפך זה, וכל המטרה היא תועלתנו כמו שביארנו , ממה שנאמר 'לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה' , ואמר 'אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה' .

הרי ביאר כי אפילו החוקים כולם מורים אצל כל העמים שהם בחכמה ותבונה. ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה, ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו או העושהו שהוא חכם ונבון ורם מעלה, ויהיה זה מופלא בעמים?

אלא הדבר כפי שאמרנו בלי ספק, והוא שכל מצווה מאלו השש מאות ושלש עשרה מצוות, היא:
או למתן השקפה נכונה,
או לסלוק השקפה רעה,
או למתן חוק צדק
או לסילוק עוול,
או להדריך במידה נעלה
או להזהיר ממידה רעה.

הכל תלוי בשלשה דברים:
בהשקפות
ובמידות
ובמעשים המנהליים המדיניים.


(מו"נ חלק ג' פרק לא)","502","","627","True","True","False","","86","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101820","101819","אני מחפש הוכחות לא סברות","14/08/22 08:30","יז אב","תשפ"ב","08:30","אליצפן","התוספת בסוגריים היא משלך ולא מדברי הרמב"ם

(מן הסתם לניזק "אין תועלת" בנימוק הזה אבל עפ"י אמת מוחלטת , המזיק ישלם ועפ"י אמונתנו , גם הניזק יקבל את ערך הנזק כי הדין הוא דין אמת)..

אני מחפש הוכחות לא סברות","502","","625","True","True","False","","67","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101821","101820","ההוכחה בדברי הרמב"ם","14/08/22 08:34","יז אב","תשפ"ב","08:34","אבי גרינבלט","את מה שהוספתי הבנתי מדבריו.
העיקרון הקבוע שלך שאתה מחפש הוכחות ולא סברות מוכר וידוע.
בהצלחה בעז"ה","539","","625","True","True","False","","51","176.228.132.4","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101822","101821","הרמב"ם דיבר על המזיק ולא על הניזק","14/08/22 09:38","יז אב","תשפ"ב","09:38","אליצפן","הוא מסביר מדוע המזיק נדון בעונש החמור, ואומר שגם על העברות הקלות יותר בסופו של דבר יגיע עונש אם לא בעולם הזה אזי בעולם הבא.

הוא לא מתייחס כלל לניזק.","502","","625","True","True","False","","83","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101823","101822","הרמב"ם מתייחס לדין האמת","14/08/22 09:42","יז אב","תשפ"ב","09:42","אבי גרינבלט","רק בהתייחסות אנושית מוגבלת ניתן ללמוד שהצדק הוא אנושי והרמב"ם "מרגיע" ומלמדנו שבכל מקרה דין וצדק מוחלטים קיימים בבי"ד של מעלה.","539","","625","True","True","False","","49","2.54.186.177","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101824","101823","אז למה בכלל יש בית דין של מטה","14/08/22 11:23","יז אב","תשפ"ב","11:23","אליצפן","הקדמה , מצוות עשה , קעו
<קעו> לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל וְקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ" (דברים טז,יח).

קרי אנו לא עוסקים בחשבונותיו של ריבונו של עולם, אלא במה שמסר לבני האדם. ולכן כאשר הרמב"ם דיבר באגרת השמד, הוא דיבר על מה שקורא בבית דין של מעלה. אני שואל על ההגיון שיש בהלכות הנוגעות לבית דין של מטה","502","","625","True","True","False","","93","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101825","101824","מדוע שלא ?","14/08/22 13:39","יז אב","תשפ"ב","13:39","אבי גרינבלט","יש מצוה למנות שופטים.
הרמב"ם במענה לתהיה מלמדנו שגם אם בדיני אדם לא ניתן להעניש יותר מאשר בעונש החמור ואחד בלבד (מגזה"כ) , בחשבונות שמים , עדיין נותר עניינו פתוח.
בחשבונות שמים , גם עונש מיתה לא יכול לדקדק את החשבון עד תום.","539","","625","True","True","False","","58","176.228.132.4","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101826","101825","ואני שואל למה לא ניתן להעניש בשני עונשים","14/08/22 14:32","יז אב","תשפ"ב","14:32","אליצפן","למה הנזוק צריך לסבול בגלל שלמזיק יש עברות חמורות יותר?","502","","625","True","True","False","","86","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101827","101826","שאלתך הובנה","14/08/22 14:37","יז אב","תשפ"ב","14:37","אבי גרינבלט","ואפשר להמשיך אותה שהרי אם מדובר ברוצח שגרם נזק , במעשה הרציחה הוא למעשה גרם לחורבן של דורות נוספים , צער בלתי נתפס להורים ולמשפחות רבות. מה עם כל החורבן הזה וכיצד "נפצה" את כל אלו הסובלים ממעשהו ולא"ד את הניזוק שאיבד את ממונו ?
כך גזרה חוכמתו , לנו כבנ"א אין ולא תהיה בכל מקרה היכולת להעניש עפ"י מידת האמת.
לענ"ד עמדתך ברורה ועניתי כמיטב הבנתי , אמנם ללא מקור מוסמך ומוגדר כבקשתך.","539","","625","True","True","False","","48","176.228.132.4","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101828","101827","אני מחפש הוכחות/מקורות לא סברות","14/08/22 15:52","יז אב","תשפ"ב","15:52","אליצפן","","502","","625","False","True","False","","94","84.229.46.194","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101829","101828","ואני מחפש","14/08/22 18:21","יז אב","תשפ"ב","18:21","עלי","היכן פסק הרמב"ם בהתאם לכלל זה של 'קים ליה בדרבה מיניה' ועדיין בעניותי לא מצאתי. התוכלו לעוזרני בזה ?","209","","625","True","True","False","","74","84.110.114.45","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101830","101829","גניבה ג,א","14/08/22 21:21","יז אב","תשפ"ב","21:21","אבי גרינבלט","כבר בארנו בהלכות נערה שכל העושה עבירה שיש בה עון מיתת בית דין ותשלומין אינו משלם אע"פ שהיה שוגג. והעושה עבירה שנתחייב בה מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם. לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה. במה דברים אמורים שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת בית דין כאחת או שנתחייב תשלומין ומלקות בבת אחת אבל אם נתחייב בתשלומין ואחר כך נתחייב במיתת בית דין או במלקות או שנתחייב מלקות או מיתת בית דין ואחר כך נתחייב בתשלומין הרי זה לוקה ומשלם ומת.","539","","625","True","True","False","","86","176.228.132.4","0","100801","כתובות|לד ע"ב",""),new Message("101831","101830","אם כן האם","14/08/22 23:19","יז אב","תשפ"ב","23:19","עלי","ההסבר ל'קים ליה בדרבה מיניה' הוא שהנידון למיתה נחשב כבר כמת ולכן אין לו עוד חיובים בעוה"ז ואף חיובי הממון שבעצם היו לו בטלים ?
מדוע הרוגי מלכות זוכה המלך ברכושם ואילו בהרוגי מיתת בי"ד לא זוכים הניזוקים ברכושם מטעם ביה"ד לפחות לפי מה שניזוקו אלא היורשים, מדוע מופלה המלך לטובה לעומת שאר העם ?
ובאמת מה הדין בסתם גזלן שנפטר, האם רכושו ( או הממון ) שגזל עובר ליורשיו ואין לנגזלים שום טענה בדיני אדם ? האם בכלל מותר לאדם להשתמש בממון גזול - האם אינו מצווה להשיבו, ואם כן האם יתכן שאדם שהזיק והיה ממונו צריך להיות משועבד לתשלומי הנזק יפסיק הממון להיות משועבד לכך במותו ( בלי קשר לבעלות כלל ) ?
( אליצפן לא העז להיות חצוף ולשאול האם גזירת הכתוב מורה לנו היתר או חיוב להיות רשעים...? גם מהשאלה וגם מהתשובות עולה שלכאורה אכן כך המצב...היעלה על הדעת ?)
אכן הרמב"ם במקורות שהביא אבי גרינבלט מסביר את העניין בגזירת הכתוב והלימוד כבגמרא ולא בשום טעם הגיוני מעבר לכך.
מדוע בכלל לקבוע עונשי מכסימום ? מדוע כדי רשעתו במספר ? אם אדם רשע הרבה מדוע להגביל את עונשו ? מה ההיגיון ? ( נניח מאפיונר רצח וגזל 100 מיליון דולר. והתרו בו כראוי והעידו עליו וכו', האם עונש המות מספיק עבורו ? )","209","","625","True","True","False","","96","87.70.5.14","0","100801","כתובות|לד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);