var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=100552;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","47"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","25"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("100552","0","פסיקת הרמב"ם שאין שדים","10/07/22 16:58","יא תמוז","תשפ"ב","16:58","איתיאל","במשנה נאמר שאם שמעו אדם קורא מראש ההר ומעיד על מות אדם, מתירים על ידו את האלמנה, אף על פי שלא מצאוהו אח"כ לברר מי הוא.

בגמרא שאלו מדוע אין חוששים שמא הוא שד, ותירצו שמדובר שיש לו בבואה דבבואה (צל של צל), שזה דבר שאין לשדים.

אח"כ שאלו מדוע אין חוששים שזו צרתה שרוצה לקלקלה, ותירצו שבשעת הדחק מקבלים גם במקרה כזה.

רוב הפוסקים הבינו שאי אפשר להתיר על סמך "בת קול" כזו, אלא אם ראו בבואה דבבואה. ולפי זה כבר כתבו הגאונים שבימינו לא סומכים על זה, כיוון שאיננו בקיאים בזיהוי אותה "בבואה דבבואה".

אולם הרמב"ם העתיק דברי המשנה ולא הוסיף את עניין בבואה דבבואה.

הכסף משנה (רבי יוסף קארו) תירץ שהרמב"ם מבין שהכלל בסוף הסוגיה שבשעת הסכנה אין מדקדקים, אינה רק לגבי חשש צרתה, אלא אף על חשש שד.

אבל באופן פשוט זה מצטרף למגמה של הרמב"ם שהשמיט כל הלכה שקשורה לשדים, כי לא האמין בזה.

וכבר כתב הגר"א (יו"ד קעט, יג):

הרמב"ם... נמשך אחר הפילוסופיה *ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר*. אבל כבר הכו אותו על קדקודו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' על פי שמות וכשפים ... והפילוסופיה היטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן, וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא *כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות*, לא פנימיות של בעלי הפילוסופיה שהם חיצוניות אלא של בעלי האמת.

בשיחות הרצי"ה (עמ' 310-311) מסביר:

הרמב"ם לא היה כופר בגמרא, חס ושלום...ובהרבה מקומות בגמרא מוזכרים שדים ...ולמה הרמב"ם דילג על הלכות אלו?
...זה שייך למלחמת הרמב"ם בהגשמת האלוקות, *הרמב"ם שהיה מחנך גדול ראה צורך להזהר בהבאת דברים אלו בפני הרבים, שכן הם עלולים לגרום לעם להגשים את האלוקות*.
יש להזהר מלומר להמון דברים של נסתר... בעל התניא (בספר השיחות) כותב שהרמב"ם היה מקובל גדול. אבל הוא הסתיר דברים שבנסתר מפני חינוך העם.

בעיניי הסבר זה עדיין צ"ע כאן, כי כאן מדובר בנפקא-מינא הלכתית. לפי דברי הרמב"ם יתירו אישה שלפי הגמרא היא אסורה! אי אפשר בגלל סברה חינוכית לשנות את ההלכה!

מה גם שבמו"נ הרמב"ם מתייחס לאמונת כת הצאב"ה בשדים, ומשמע ממנו שכל זה הוא טעות ודימיון (כך הוכיח הרב שילת).

גם רבי אברהם בן הרמב"ם במאמר על התלמוד כותב שיש חלק מהמעשיות בגמרא שהוא תיאורי חלומות: "וכמו מעשיות שזכרו בהם שדים".

הסבר חריף אמר הרבי מקוצק:

גם תירץ הרמב"ם שכתב שאין מצויים שדים, והלא בגמרא נמצא הרבה. ואמר כי מקודם היה, *ואחרי שפסק הרמב"ם שאין מצויים, גם בשמים פסקו הכי, ולכן עכשיו אין בנמצא*.

אוסיף מדעתי, שהרמב"ן מסביר על הפסוק "יזבחו לשדים", שמאכל השדים שהם יצורים יותר מופשטים, ולכן ניזונים ממאכל יותר דק, הוא הדם.

והנה, בעקבות מלחמת החורמה של הרמב"ם באמונה בשדים, לא נמצא עוד שזובחים להם, ואפשר שמתו ברעב ואינם קיימים עוד...","842","","676","True","True","False","","742","","0","0","יבמות|קכב ע"א",""),new Message("100554","100552","כבר סיפרתי כאן בפגישתי עם קטב מרירי. הנה","10/07/22 17:49","יא תמוז","תשפ"ב","17:49","Almuaddib","מעשה שהייתי מהלך בדרך במדבר, ולילה של ראשית החודש היה הלילה, אפל ונטול ירח.

פגע בי קטב מרירי.

אמר לי: "מה עושה יהודי לבדו במקום סכנה בלילה?"

אמרתי לו: "מהלך בדרך"

נם לי: "ואינו חושש?"

נומיתי לו: "וכי ממה עלי לחשוש?"

פצה פיו והכריז: "גם אם כח אבנים כוחך, ונשק מוצלב על חזך, אינו ולו כלום אצלי!" ונהם נהימה, ושאג שאגה ורקע רקיעה וצעק צעקה שלעומתה אפילו צעקתו של מונק נדמתה כדומיה. ולך דומיה תהילה.

אמרתי לו בשובה ובנחת, תוך שאני מיטיב את הרצועות ומהדק את המנשא על הגב: "אז ככה:
ראשית - שליח מצווה אני, ושלוחי מצוה אינם ניזוקים.

שנית - מעשיי יקרבוני ומעשי ירחקוני, על פי מעשים שאני עושה או שאיני עושה אני נדון, ואם עלי לפחד - ממי שאמר והיה העולם עלי לפחד, ולא ממך.

שלישית - מהלכים אנו כאן, במדבר יהודה, לא רחוק מהעזזאל, ותמהני אם לא תתגלגל ועד שתגיע למטה תיעשה איברים איברים.

ורביעית - תגיד לי, שד משחת, בכלל יש שדים בעולם?"



ענה לי, וקולו כמי שמדבר מתוך הבור: "אין שדים בעולם כלל"

ונעלם.","107","","676","True","True","False","","113","147.235.204.250","0","100552","יבמות|קכב ע"א",""),new Message("100556","100552","יישר כוח","10/07/22 18:58","יא תמוז","תשפ"ב","18:58","אביגדור","רק הערות בודדות:

א. אין זה ברור שאלו מילים של הגר"א, דנו בזה והביאו ראיות לכאן ולכאן. בין השאר מכך שהגר"א תמך במישהו שלמד מורה נבוכים וכו'. כנראה זה מסוג המחלוקות שלא נוכל להכריע בהן. עכ"פ, גם אם הגרא לא כתב זאת, או לא ניסח זאת כך, ברור שהיו שיצאו נגד הרמבם בחריפות אפילו יותר ממנו.

ב. הבאת את הגרסה העדינה בדברי הגרא. יש גרסה "הפילוסופיה הארורה", ובסוף דבריו - לגבי פילוסופיה - "שזורקין אותה לאשפה".

ג. הסבר של הרצי"ה קוק תמוה בעיני. ראשית, מוכרת שיטתו של הרמבם ללכת בעניינים פילוסופיים אחרי חכמי יוון. שנית, אם נאמר כך על כל דבר שרחוק מדעתנו, אולי יבוא מישהו ויאמר שמה שאמר הרצי"ה הוא לא באמת התכוון לזה, ורק אמר זאת מפני חינוך העם (לי אישית זה יותר מסתבר מאשר מה שהוא אמר על הרמב"ם).

ד. לגבי הרבי מקוצק אני מניח שזו סוג של הלצה, או דרך נעימה לצאת מהקושי הגדול של הסבר הסתירה בין דברי הרמבם לגמרא. הרי מדובר כאן על שאלה מציאותית, בדיוק כמו השאלה אם השמש מסתובבת סביב הארץ או להיפך וכו'. האם מישהו יטען שמרגע שהרמבם נקט (כאריסטו ותלמי) שהשמש נעה סביב הארץ, היא התחילה לעשות זאת? האם מישהו יסבור שמהרגע שהרמבם אחז בשיטת ארבע המרות (כגלינוס), הגוף שלנו השתנה?

ה. אני כן סבור שיש חשיבות להבין מה גרם להם להאמין בשדים. ובקצרה, א. כוח הדמיון בזמנם ודאי היה רב יותר מהיום. ב. יש תופעות כמו שיתוק שינה שיכולות לגרום לדמיון כזה (והן די מצויות). ג. כמו הרבה אמונות, הן שירתו לעיתים אינטרסים מסוימים. הרבה מקרי "הריון לא רצוי" הוסברו ע"י עיבור של שדים, הדבר מופיע בכתבי הנוצרים, ולהבדיל אלפי הבדלות מעשים כאלה גם בספרי שו"ת. ד. ודאי יכולות להיות סיבות נוספות שלא העליתי כרגע...","571","","676","True","True","False","","89","164.138.125.12","0","100552","יבמות|קכב ע"א",""),new Message("100559","100556","מסכים","10/07/22 21:10","יא תמוז","תשפ"ב","21:10","איתיאל","לגבי א. אני מכיר את הטענות. אך גדולי תלמידי הגר"א העידו שראו בכתיבת ידו את ההערה הנ"ל. ורוב המפקפקים בייחוס הערה זו הם מהמשכילים, שתמיד נתלו ברמב"ם ובגר"א בעניין רחבות אופקים ולימוד חכמות, כך שההערה הנ"ל היתה לצנינים בעיניהם והם העדיפו לקעקע את אמינותה.
אין זה סותר שהתיר ללמוד מו"נ, אלא שאחז שזה פירוש חלקי ולא מאוזן. כמו הרבה ספרים, כדאי ללמוד גם אם לא מסכימים, ולקחת בפרופרוציה ולהשיב במקום שצריך להשיב. במיוחד שלכו"ע חלקים גדולים במו"נ הם דברים מוסכמים ולא חידושים יחידאיים של הרמב"ם.

לגבי ב. אתה צודק. כך מצאתי ברשת, ואכן יש גירסה חריפה יותר.

לגבי ג. אני מסכים איתך, והערתי על כך בדבריי.

לגבי ד. יש התבטאויות גם בחז"ל שהפסיקה משנה מציאות. כמו עניין שיפורא גרים למשל שכביכול מחזיר בתוליה של בת ג' וכדומה. הבאתי גם הסבר "טבעי", גם הוא חצי הלצה.

לגבי ה. סיפר לי חבר שעלה מאתיופיה, ששם עניין השדים היה מציאות. אנשים תיארו שראו אותם, ששד גנב פרה וכדומה.
אני מניח שהרציונליסטים יאמרו שכמו שילד קטן בחושך מתאר שהוא רואה נמר או מפלצת, ומתברר שזה רק איזה כדור מונח על שידה וכדומה, כך גם כאן. כשמאמינים בשדים, אז איזה צל מוארך של גנב היה נדמה כשד וכדומה.

אך למעשה לכאורה זה דבר תלוי באמונה. כי קשה להוכיח שאין משהו...","842","","676","True","True","False","","79","","0","100552","יבמות|קכב ע"א",""),new Message("100570","100559","מקורות בקשר ל-א","10/07/22 21:45","יא תמוז","תשפ"ב","21:45","אביגדור","שוב, לא באתי להכריע בעניין, ואין לי אפילו דעה בעניין. וכמו שכתבתי, אין נפק"מ מהותית, כי ברור שיצאו נגד הרמבם, גם לולי הגר"א.
עכ"פ אני מצטט ממה שכתבו כאלה שלא חשודים שהם מכת המשכילים:

אסיא עה-עו (כרך יטף ג-ד) שבט תשס"ה עמוד 20, במאמרם של הרב מנחם מנדל גלוכובסקי והרב מרדכי הלפרין "פניית חולה מסוכן לרופא אליל – חשש כישוף או ועבודה זרה (שו"ת)" עמודים 20-21, הערות 27-29:

"גם החכם ר' צבי הירש קאצינעלבויגין בעל הנתיבות עולם רצה לשדות בה נרגא ולהטיל ספק בדבריו אלה, לומר כי לא מפי הגר"א יצאו הדברים האלה, רק הוא הוספה ממסדרי כתבי הגר"א...
שמעתי מסבי, אבי אימי, ר' אליעזר זאב רוסטובסקי זצ"ל, יליד ירושלים מצאצאי הגר"א, כי מסורת במשפחתו שיש ספק אמיתי באוטנטיות של ביאור זה, בעיקר בגלל העובדה שהביטויים כנגד הרמב"ם 'הפילוסופיה הארורה' ו'שזורקין אותן לאשפה' אינם מוכרים כלשונו הרגילה של הגר"א, ובוודאי לא כנגד הרמב"ם...
כמו"כ ראוי לשים לב, כי שלא כדרכו של הגר"א, לא מצויינים כאן מראי מקומות מדוייקים, אלא יש פה רק את הקביעה הכללית של 'כל הבאים אחריו', בלא שום ציון. יתר על כן, עצם הקביעה ש'כל הבאים אחריו חלקו עליו' אינה נכונה. ראה למשל במאירי שבת סז ע"א ד"ה כל מיני הלחשים, פחים קט ע"ב ד"ה בכמה מקומות ביארנו... גם המהרש"ל בן דור הרמ"א כתב בשו"ת מהרש"ל סי' ג על הכישוף כדעת הרמב"ם...
כאשר הועלתה לפני הגר"א הצעה לבטל שיעור במורה נבוכים בבית המדרש מחשש להתפשטות הפילוסופיה – הגיב בחורי אף 'ומי יעיז לדבר נגד כבוד הרמב"ם וספריו'...".
וכן הביא מקורות לכאן ולכאן מה היה לכאורה הנוסח בכתב היד המקורי.","571","","676","True","True","False","","103","164.138.125.12","0","100552","יבמות|קכב ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);