סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד


קרבן העדה

הפתחים של בהמ''ד הגדול: חמי מה דעבדית. היה משבח עצמו ראה מה שעשיתי: וישכח ישראל וכו'. טוב הוא ליתן לעניי תורה שעושין מצות בכל עת משיבנו בנינים והיכלות: מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית. כגון אם הקדיש בהמה או אבנים לבדק הבית וצריכין אותן למזבח נוטלין אותן למזבח אבל הקדיש בהמה אפי' בעלי מומים או אבנים למזבח אין מוציאין אותן לבדק הבית אלא ימכרו ודמיהן נופלין לבדק הבית: כלי שמצאו בו צורך לבד''ה מניחין אותו. הא ראוי למזבח מוכרין אותו שמעינן דקדשי בדק הבית אף ע''פ שראוין למזבח אין מוציאין מקדשי בדק הבית: כיני מתנית'. כן היא משנתנו כלי שמצאו בו צורך והיינו לצורך המזבח או לבד''ה ללשכת בד''ה מניחין אותו ומשם נוטלין אותו למה שצריכין אותו: הלכה א* מתני' שלשה עשר שוכרות. תיבות .. צרות מלמעלה ורחבות מלמטה עקומות כעין שופר מפני הרמאים שלא יתנו ידן לתוכן להראות כאילו נותנין לתוכו ויטלו מתוכן ולקמן מפרש לנה י''ג שופרות וי'ג שולחנות ובאיזה מקום מונחין: י''ג השתחויות. לקמן מפרש היכן היו: כנגד דיר העצים. לשכה שבה היו נותנין כל עצי המערכה והיא היתה במקצוע מזרחית צפונית של עזרת נשים: ששם ארון נגנז. ע''י יאשיהו כדמפרש בגמרא: שהיה מתעסק . במלאכתו מתליע את העצים שאין לבעלי מומין מלאכה במקדש כי אם להכין עצים למערכה דכל עץ שנמצא בו תולעת פסול למזבח: שהיא משונה שלא היתה האבן שוה לשאר אבני הרצפה והבין שנסתלק משם הוחזרה: ביחוד. בבירור: גמ' ה''ג אלא הדברות שבתוכו: ולא יראו החוצה. סיפא דקרא ויהיו שם עד היום הזה: כתיב. ברישא ויראו וכתיב בסיפא ולא יראו וקשיא אהדדי: בולטין ודוחקין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה שבולטין מתחת חלוקה: ומפצע. ומבקע: ביחוד. בבירור: הקיש עליה בקורנס. על המקום ההוא ויצא אש ישרפו: התורה. ולוחות שניות מונחים בתוכו: לא משו וכו' ואס''ד דהארון ההוא הוא . שהיה הולך לפניהם במלחמה מסתמא גם המעפילים היו נוטלים אותו עמהם במלחמה: היה נכנס ויוצא עמהן. כשנסעו במדבר נסע לפניהם כדכתיב וארון ברית ה' נוסע לפניהם: ה''ג ופעמים הוא מתראה עמהן במלחמה. וי''ס דל''ג ליה והוא הנכון וכן הוא במס' סוטה: מילה דלא חמון וכו'. דבר שלא ראו מימיהם ואס''ד שהיה יוצא עמהן תמיד במלחמה מאי יום מיומיים שהיו מתייראין עתה: והלא ארון בקרית יערים היה. עד שבא דוד והעלוהו משם: ומשני הגישה אלי הציץ והארון הזה לאו ארון ברית ה' אלא הארון . שהיה בו החשן והאפוד והאורים והתומים וזכר הציץ לפי שאסור לשאול באורים כי אם בלבישת

ריבב"ן

מתני' י''ג שופרות י''ג שולחנות כלהו מפרש למחי אצטריכו: כנגד דיר העצים מקום שהיו העצים לצורך המזבח: ששם הארון נגנז שגנזו יאשיהו המלך כדאיתא ביומא (פ''ד) [פ''ה] (ד'נג) דכתיב (דה''ב לה) ויחמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף. ירושלמי אמר להם אם גולה הוא עמכם לבבל אין עוד אתם מחזירין אותו למקומו אלא עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל. תניא בתוספתא ר' יהודה אומר י''ג השתחויות נגד י''ג פרצות. ירושלמי מתני' אבא יוסי בר חנין היא דאמר [אבא] יוסי בר חנין כנגד י''ג שערים ברם לרבנן ז' שערים הם בעזרה. על דעתיהון דרבנן היכן היו השתחויות הללו כהדא דתנינן י''ג פרצות היו בו שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וכנגדן גזרו י''ג השתחויות: מתני' שהיה מתעסק מפרש ביומא פ' הוציאו לו (ד' נד) מאי הוה עביד אמר ר' חלבו מתעסק בקרדומו הוה. תנא דר''י כהנים בעלי מומין היו מתליעין בעצים ונשמטה קרדומו של א' מהן ויצאתה האש ואכלתו ותנן במס' מדות (פ''ב מ''ה) ואיתא בפ''א דיומא (דף טז) ופ' כל קרבנות (דף פה) כל עץ שנמצא בו חולעת פסול ומפרש (שם) י פ' כל קרבנות ל''ש אלא לח אבל יבש גורדו וכשר: משונה מחברותי'. שהיתה גבוהה אותה טבלא של שיש שהיתה ברצפה והארון תחתיה ומת לפי שלא היה לו להראותו מקום הארון שמא ירגישו האומות: ביחוד בבירור כדאי' בביצה פ''ב גבי אין אופין פת עבה ביו''ט:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר