סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֲבָל הֵיכָא דְּכִי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ לְפֵירֵי לֵיתֵיהּ לִגְווֹזָא דַּהֲדַר מַפֵּיק לָא מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ אֶלָּא בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה
וְעַל כּוּלָּן אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל וְכוּ' אִתְּמַר רַב הוּנָא אָמַר חוּץ מִן הַפַּת וּמִן הַיַּיִן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ פַּת וְיַיִן נֵימָא כְּתַנָּאֵי רָאָה פַּת וְאָמַר כַּמָּה נָאָה פַּת זוֹ בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ יָצָא רָאָה תְּאֵנָה וְאָמַר כַּמָּה נָאָה תְּאֵנָה זוֹ בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ יָצָא דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בִּבְרָכוֹת לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ נֵימָא רַב הוּנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּרַבִּי מֵאִיר אָמַר לְךָ רַב הוּנָא אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם אֶלָּא הֵיכָא דְּקָא מַדְכַּר שְׁמֵיהּ דְּפַת אֲבָל הֵיכָא דְּלָא קָא מַדְכַּר שְׁמֵיהּ דְּפַת אֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר מוֹדֶה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הָתָם אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָאָמַר בְּרָכָה דְּלָא תַּקִּינוּ רַבָּנַן אֲבָל אָמַר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן אֲפִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה
בִּנְיָמִין רָעֲיָא כְּרַךְ רִיפְתָּא וַאֲמַר בְּרִיךְ מָרֵיהּ דְּהַאי פִּיתָּא אָמַר רַב יָצָא וְהָאָמַר רַב כׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם אֵינָהּ בְּרָכָה דְּאָמַר בְּרִיךְ רַחֲמָנָא מָרֵיהּ דְּהַאי פִּיתָּא וְהָא בָּעֵינַן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת מַאי יָצָא דְּקָאָמַר רַב נָמֵי יָצָא יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה מַאי קָמַשְׁמַע לַן אַף עַל גַּב דַּאֲמָרָהּ בִּלְשׁוֹן חוֹל תְּנֵינָא וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִים בְּכׇל לְשׁוֹן פָּרָשַׁת סוֹטָה וִידּוּי מַעֲשֵׂר קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי דַּאֲמָרָהּ בִּלְשׁוֹן חוֹל כִּי הֵיכִי דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ אֲבָל לֹא אֲמָרָהּ בִּלְשׁוֹן חוֹל כִּי הֵיכִי דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
גּוּפָא אָמַר רַב כׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם אֵינָהּ בְּרָכָה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה אָמַר אַבָּיֵי כְּווֹתֵיהּ דְּרַב מִסְתַּבְּרָא דְּתַנְיָא לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי לֹא עָבַרְתִּי מִלְּבָרֶכְךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי מִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ עָלָיו וְאִילּוּ מַלְכוּת לָא קָתָנֵי וְרַבִּי יוֹחָנָן תָּנֵי וְלֹא שָׁכָחְתִּי מִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ וּמַלְכוּתְךָ עָלָיו
מַתְנִי'
וְעַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ עַל הַחוֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֵּה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה
גְּמָ'
תָּנוּ רַבָּנַן עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ כְּגוֹן בְּשַׂר בְּהֵמוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְדָגִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ עַל הֶחָלָב וְעַל הַבֵּיצִים וְעַל הַגְּבִינָה אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל עַל הַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה וְעַל הַיַּיִן שֶׁהִקְרִים וְעַל הַתַּבְשִׁיל שֶׁעִבֵּר צוּרָתוֹ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל עַל הַמֶּלַח וְעַל הַזָּמִית וְעַל כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל לְמֵימְרָא דִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת לָאו גִּדּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ וְהָתַנְיָא הַנּוֹדֵר מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ אָסוּר בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ וּמוּתָּר בִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת וְאִם אָמַר כׇּל גִּדּוּלֵי קַרְקַע עָלַי אָסוּר אַף בִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת אָמַר אַבָּיֵי מִירְבָּא רָבוּ מֵאַרְעָא מֵינָקי לָא יָנְקִי מֵאַרְעָא וְהָא עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ קָתָנֵי תְּנִי עַל דָּבָר שֶׁאֵין יוֹנֵק מִן הָאָרֶץ
וְעַל הַנּוֹבְלוֹת מַאי נוֹבְלוֹת רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי אִילְעָא חַד אָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא וְחַד אָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא תְּנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא הַיְינוּ דְּקָרֵי לֵיהּ מִין קְלָלָה אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא מַאי מִין קְלָלָה אַשְּׁאָרָא אִיכָּא דְּאָמְרִי בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא הַיְינוּ דִּמְבָרְכִינַן עֲלַיְיהוּ שֶׁהַכֹּל אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא שֶׁהַכֹּל בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ מִבְּעֵי לֵיהּ לְבָרוֹכֵי אֶלָּא בְּנוֹבְלוֹת סְתָמָא כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבוּשְׁלֵי כַמְרָא נִינְהוּ כִּי פְּלִיגִי בְּנוֹבְלוֹת תְּמָרָה דִּתְנַן הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי הַשִּׁיתִין וְהָרִימִּין וְהָעוּזְרָדִין בְּנוֹת שׁוּחַ וּבְנוֹת שִׁקְמָה וְגוּפְנִין וְנִצְפָּה וְנוֹבְלוֹת תְּמָרָה שִׁיתִין אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִין תְּאֵנִים רִימִּין כַּנְדֵי הָעוּזְרָדִין טוּלְשֵׁי בְּנוֹת שׁוּחַ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תְּאֵינֵי חִיוָּרָתָא בְּנוֹת שִׁקְמָה אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דּוּבְלֵי גּוּפְנִין שִׁילְהֵי גּוּפְנֵי נִצְפָּה פִּרְחָה נוֹבְלוֹת תְּמָרָה רַבִּי אִילְעָא וְרַבִּי זֵירָא חַד אָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא וְחַד אָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא הַיְינוּ דְּקָתָנֵי הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי סְפֵיקָן הוּא דְּפָטוּר הָא וַדָּאָן חַיָּיב אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא וַדָּאָן חַיָּיב הֶפְקֵרָא נִינְהוּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁעֲשָׂאָן גּוֹרֶן דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה שֶׁעֲשָׂאָן גּוֹרֶן הוּקְבְּעוּ לְמַעֲשֵׂר אִיכָּא דְּאָמְרִי

רש"י

חוץ מן הפת ומן היין. כדאמרינן לקמן (דף מב.) שגורם ברכות הרבה לעצמו בקדוש ובהבדלה ובברכת חתנים: ידי ברכה ראשונה. ברכת הזן: פרשת סוטה. כשהכהן משביעה: וידוי מעשר. בערתי הקדש מן הבית (דברים כו): מלברכך. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה ומעשר: מתני' הנובלות. מפרש בגמרא: גובאי. חגבים טהורים: מין קללה. חומץ ונובלות וגובאי על ידי קללה הן באין: גמ' שהקרים. בוטי''ר בלעז: מירבא רבו מארעא. מלחלוחית הארץ הם גדלים על העצים ועל הכלים: בושלי כמרא. כמו שרופי חמה שבשלם ושרפה החום ויבשו ותמרים הם כמרא חום כמו מכמר בשרא (פסחים דף נח.): תמרי דזיקא. שהרוח משירן: אשארא. אחומץ וגובאי פליג ר' יהודה: פרי העץ בעי ברוכי. שהרי לא נשתנו לקלקול: הקלים שבדמאי. פירות שהקלו חכמים בדמאי שלהן שהלוקחן מעם הארץ אין צריך לעשרן אלו הן: השיתין כו'. שאינן חשובים ואין ע''ה חש עליהם מלעשרן: טולשי. קולמש''י: שילהי גופני. ענבים סתווניות: הא ודאן. אם ידוע שלא הופרש מהן מעשר: שעשאן גורן. העני או מי שלקטן העמיד מהן ערימת כרי: הלקט והשכחה והפאה. אע''פ שפטורים מן המעשר לקטן עני ועשאן גורן הוקבעו למעשר מדרבנן דמאן דחזי סבר שתבואת קרקעו היא:

תוספות

ורבי יוחנן אמר אפי' פת ויין. וכן הלכה דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וכ''ש לגבי רב הונא שהיה תלמידו של רב: נימא רב הונא כר' יוסי. וא''ת היכי מצי סובר רב הונא כר' יוסי הא רב הונא מודה בשאר דברים חוץ מפת ויין שאם אמר שהכל דיצא ואילו ר' יוסי סבר דלא יצא דכל המשנה ממטבע כו' וי''מ דמצי למימר דאפי' ר' יוסי לא קאמר לא יצא אלא בברוך המקום שאינה ברכה כלל אבל בשהכל מודה: אמר אביי כוותיה דרב מסתברא כו'. י''מ דמסתברא ברייתא כוותיה ומיהו רב אלפס פסק כר' יוחנן וכן פסק ר''י דכל ברכה שאין בה מלכות שמים אינה ברכה ולכך היה אומר ר''י שאם היה מדלג מלכות של ברכת המוציא שצריך לחזור ולברך ואפי' דלג תיבת העולם בלבד דמלך לבד אינו מלכות וברכות של שמונה עשרה אין בהן מלכות דאינן באין בפתיחה ובחתימה אין שייך מלכות אבל אלהי אברהם הוי כמו מלכות דאברהם אבינו המליך הקב''ה על כל העולם שהודיע מלכותו ומעין שבע דמצלי בשבת הואיל ויש בה האל הקדוש שאין כמוהו היינו כמו מלכות כמו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד דהוי במקום מלכות ולפי מה דפרישית דכל היכא דכתיב אלהי אברהם הוי כמו מלכות ניחא ולר' יוחנן לא קשיא דלא תני מלכותך דאטו כרוכלא כל האי לימני וליזיל:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר