ב ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין שהדמים הניתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי יורדין בהן ומתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון:

ג למטה ברצפה באותו הקרן מקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה שבו יורדין לשית ומנקין אותו וכבש היה לדרומו של מזבח שלשים ושתים על רחב שש עשרה ורבובה היתה לו במערבו ששם היו נותנים פסולי חטאת העוף:

ד אחד אבני הכבש ואחד אבני המזבח מבקעת בית כרם וחופרין למטה מהבתולה ומביאים משם אבנים שלמות שלא הונף עליהן ברזל שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה לכל דבר נפגמה אחת מהן היא פסולה וכולן כשרות ומלבנים אותן פעמים בשנה אחת בפסח ואחת בחג וההיכל פעם אחת בפסח רבי אומר כל ערב שבת מלבנים אותו במפה מפני הדמים לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל שמא יגע ויפסול שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם אינו בדין שיונף המקצר על המאריך:

ה וטבעות היו לצפונו של מזבח ששה סדרים של ארבעה ארבעה ויש אומרים ארבע של ששה ששה שעליהן שוחטים את הקדשים בית המטבחיים היה לצפונו של מזבח ועליו שמנה עמודים ננסין ורביעין של ארז על גביהן ואונקליות של ברזל היו קבועין בהם ושלשה סדרים היו לכל אחד ואחד שבהם תולין ומפשיטין על שלחנות של שיש שבין העמודים:

ו הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי הדרום בין האולם ולמזבח שתים ועשרים אמה ושתים עשרה מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה אמה אמה ורובד שלש ואמה אמה ורובד שלש והעליונה אמה אמה ורובד ארבע רבי יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש:

ז פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה וחמש מלתראות של מילת היו על גביו התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה שלמעלה ממנה עודפת עליה אמה מזה ואמה מזה נמצאת העליונה שלשים אמה ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת:

ח וכלונסות של ארז היו קבועין מכתלו של היכל לכתלו של אולם כדי שלא יבעט ושרשרות של זהב היו קבועין בתקרת האולם שבהן פרחי כהונה עולין ורואין את העטרות שנאמר (זכריה ו') והעטרות תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל ה' גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות כל מי שהוא מתנדב עלה או גרגיר או אשכול מביא ותולה בה אמר רבי אליעזר ברבי צדוק מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה:

הדרן עלך המזבח