|
טקסט הדף מנוקד
אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד
חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חוּלִּין אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה מֵבִיא חַטָּאת אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁנֵיהֶם מְבִיאִין חַטָּאת אַחַת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין חַטָּאת אַחַת חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת קוֹדֶשׁ אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁנֵיהֶן מְבִיאִין חַטָּאת וְאָשָׁם רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין חַטָּאת וְאָשָׁם אֶחָד חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חֵלֶב קוֹדֶשׁ אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל מֵבִיא חַטָּאת רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף אָשָׁם תָּלוּי אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה מֵבִיא שְׁנֵי חַטָּאוֹת וְאָשָׁם וַדַּאי אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר זֶה וָזֶה מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וּשְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חֵלֶב נוֹתָר אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וּשְׁנֵיהֶן מְבִיאִין חַטָּאת אַחַת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָּאָה עַל חֵטְא אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין אוֹתָהּ גְּמָ' אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן לְרַבִּי יוֹסֵי חַטָּאת הוּא דְּלָא מַיְיתוּ שְׁנֵיהֶן הָא אָשָׁם תָּלוּי מַיְיתוּ שְׁנֵיהֶם הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא וְכִי תֵימָא חֲתִיכָה מִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ וְהָתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי אֲמַר לֵיהּ הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַאן תַּנָּא קַמָּא רַבִּי יוֹסֵי חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת קֹדֶשׁ חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חֵלֶב קוֹדֶשׁ כּוּ' חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חֵלֶב נוֹתָר כּוּ' אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן וְלַיְתֵי נָמֵי אָשָׁם וַדַּאי דְּנוֹתָר דְּקֹדֶשׁ הוּא אֲמַר לֵיהּ דְּלֵית בֵּיהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְהָא מֵעִיקָּרָא דְּאִית בֵּיהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה עָסְקִינַן דְּקָתָנֵי אָשָׁם וַדַּאי אֲמַר לֵיהּ הָהִיא חֲתִיכָה דְּלָא נוֹתָר הִיא שָׁוְיָא פְּרוּטָה וְהָא יֵשׁ אוֹכֵל אֲכִילָה אַחַת דְּקָתָנֵי בֵּיהּ נוֹתָר וְקָתָנֵי מֵבִיא אַרְבַּע חַטָּאוֹת וְאָשָׁם אֶחָד אֲמַר לֵיהּ הָהִיא בְּגַסָּה וְהַהִיא בְּדַקָּה וְלָא קַשְׁיָא הָהִיא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הָכָא בִּימוֹת הַחַמָּה אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה כּוּ' אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן וּמִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אִיסּוּר חָל אִיסּוּר וְהָא תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הָאוֹכֵל נְבֵלָה בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים פָּטוּר אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי כְּגוֹן דַּאֲכַל כּוּלְיָא בְּחֶלְבָּהּ וְכוּלְיָא בְּחֶלְבָּהּ נָמֵי הָא קָאֵי עֲלַהּ בְּאִיסּוּר עוֹלִין הֵיכִי אָתֵי אִיסּוּר נוֹתָר חָיֵיל עֲלַהּ וְכִי תֵימָא סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּנוֹתָר אִיסּוּר חָמוּר הוּא וְחָיֵיל עַל אִיסּוּר קַל דְּעוֹלִין וְהָא נְבֵלָה דְּאִיסּוּר קַל הוּא וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים דְּאִיסּוּר חָמוּר הוּא וְלָא קָאָתֵי אִיסּוּר יוֹם כִּיפּוּרִים דְּחָמוּר וְחָיֵיל עַל נְבֵלָה דְּקַל הוּא אֶלָּא בְּקָדָשִׁים גַּלִּי רַחֲמָנָא דְּאָתֵי אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר רש"יאין שנים מביאין אשם אחד. דלית ליה תנאי בקרבנות אלא אם כדברי חכמים פטורין ואם כדברי ר' עקיבא כל אחד מביא אשם תלוי: זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי. דלא בעי חתיכה מב' חתיכות: חטאת אחת. ובתנאי כדפרישית אבל אשם תלוי מייתי כל אחד ואחד משום חתיכת החלב: חתיכת חלב וחתיכת. שומן דקדש אכל כו': מביא אשם תלוי. משום ספק חלב: זה מביא כו'. משום חלב ובהא לא פליג ר' עקיבא לחיוביה שני אשמות תלויין בהן לפי שאין כאן אלא עבירה אחת ספק חלב ספק קדש: חטאת ואשם. בשותפות ויתנו אם אני אכלתי חלב ואתה הקדש יהא חלקי באשם מחול לך וחלקך בחטאת מחול לי: מביא חטאת. דממה נפשך חלב אכל: ר' עקיבא אומר אשם תלוי (על) החטאות משום מעילות: חתיכת חלב וחתיכת חלב נותר כו'. מביא שתים אחת משום חלב ואחת משום נותר: כל חטאת שהיא באה על חטא. לאפוקי חטאת העוף של יולדת ששתים מביאות אותה ובתנאי כדאמרינן בפ''ק (לעיל ז:) אמר רבי יוסי אימתי שהלכו זה למזרח וזה למערב כו': גמ' ה''ג היינו ת''ק וכי תימא חתיכה אחת משתי חתיכות כו'. דר' יוסי ה''ק אין שנים מביאין חטאת אחת אלא הראשון מביא אשם תלוי והשני פטור דבעינן חתיכה אחת משתי חתיכות: וניתי אשם ודאי. מעילה בהדי אשם וחטאת: והא מעיקרא בדאית בה שוה פרוטה עסקינן דקתני. רישא חתיכה של קדש וחתיכה של חלב כו' אכל את השניה מביא חטאת ואשם: יש שאוכל אכילה אחת. בפרק אמרו לו (לעיל דף יג:) דקתני נותר וקתני אשם מעילות אלמא איכא נותר שוה פרוטה: בגסה. אכילה גסה שאכל הרבה ואף על גב דאיסור הנאה הוא כשאר כל הקדשים האסורים בהנאה שמועלין בהן דהאי נמי חזי לגבוה שאם עלו לא ירדו: בימות החמה. מסרחת בשר נותר דהא שני ימים או יום ולילה נשתהא ולא שויא אכילה (דקה) פרוטה: איסור חל על איסור. דמיחייב חטאת אנותר דחייל איסור נותר אאיסור חלב: פטור. איום הכיפורים דלא אתי איסור יום הכיפורים וחייל אאיסור נבלה ואפילו נתנבלה היום הוה איסורא בין השמשות דאתמול משום אבר מן החי ולא אתי איסור יום הכיפורים וחייל: כוליא בחלבה. דליכא איסור חל על איסור דאחלב חייב משום חלב ואנותר משום כוליא: דאיסור עולין. דלגבוה סלקא: ואכל מבשר זבח השלמים אשר לה' לרבות אימורין. שאם אכלן בטומאת הגוף חייב כרת והא אימורין כגון כליות קאי עלייהו באיסור עולין: תוספותומי אית ליה לרבי שמעון וכו'. ואם תאמר מאי פריך דוקא גבי יום הכיפורים לא חל על איסור נבלה אבל איסור נותר חל שפיר על איסור חלב שהרי איסור נבלה ואיסור טרפה חל על איסור חלב כדאיתא פרק השוחט (חולין דף לז.) כל שכן איסור נותר דחמיר טפי מנבלה ונמצא דחל על איסור חלב ויש לומר דסבירא ליה כיון דחזינן גבי יום הכיפורים דאיסור חמור לא חל על איסור קל הוא הדין גבי נותר דאינו חמור לא יחול על איסור חלב אף על גב דהותר מכללו ואם תאמר מאי פריך דלמא שאני גבי יום הכיפורים מש''ה לא חל על איסור נבלה משום דאינו רק איסור כולל אבל הכא גבי נותר הוי איסור מוסיף ונימא אף על גב דלית ליה לרבי שמעון איסור כולל איסור מוסיף מיהא אית ליה והכי אשכחן לרבי יוסי נמי דלית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף אית ליה כדאמרינן לעיל (דף יד:) וכן פרק י' יוחסין (קדושין עז: ושם) דקאמר כהן גדול הבא על אחותו אלמנה אין איסור אלמנה חל על איסור אחותו וקאמר רב ששת הא מני ר''ש היא דאמר אין איסור חל על איסור דתניא האוכל נבלה ביום הכיפורים פטור ומאי מייתי דלמא שאני גבי יום הכיפורים דאיסור כולל הוא אבל באיסור מוסיף מודה ר''ש כמו רבי יוסי דלית ליה איסור כולל כההיא דחמותו ונעשית אשת איש כו' ואומר מודה ר' יוסי באיסור מוסיף ויש לומר דהש''ס ידע דרבי שמעון לית ליה אף איסור מוסיף דתניא פרק ארבעה אחין (יבמות לב.) הבא על אשת אחיו שהיא אחות אשתו אינו חייב אלא אחת בין נשא מת ואחר כך נשא חי בין נשא חי ואחר כך נשא מת ואם תאמר אם כן הכא ובההיא דקידושין (דף עז:) אמאי לא הביא אותה הש''ס ויש לומר דהכא (מביא דהתם והכא) איסור חמור על איסור קל הוא ואי משום דהכא איסור מוסיף גבי נותר וגבי יום הכיפורים איסור כולל הכי מייתי כיון דאשכחנא לר' שמעון דלית ליה איסור כולל בין באיסור קל ובין באיסור חמור א''כ בעלמא נמי אשכחנא דלית ליה איסור מוסיף [א''כ] אפילו באיסור חמור על איסור קל נמי לית ליה ואם כן אמאי חייל איסור נותר על איסור חלב רק שהותר מכללו וכן נמי פרק עשרה יוחסין (שם) איצטריך ליה לאוכוחי דאין איסור חמור חל על איסור קל דלאיכא דאמרי תני התם ואגב הכי אייתי ליה נמי ללשון ראשון דהתם: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|