ולעומתו רב סבר [סבור]: גם אם נעמיד ברייתא זו כשיטת ר' שמעון, אין כאן קל וחומר, שכן סוף סוף לבעלים מי קהדרא [האם היא חוזרת] בשנת היובל, שתלמד מכאן כי אם הקדישה ביובל אינה מקודשת? והרי לכהנים הוא דנפקא [שהיא יוצאת], ויש להבין כי השדה נשארה ביד ההקדש, וכהנים משולחן גבוה קא זכו [הם זוכים]!

ושואלים: מאי טעמא [מה הטעם, המקור לדבריו] של רב, שהמקדיש שדהו ביובל הריהי קדושה, ופודה בחמישים שקלים לכל בית זרע חומר שעורים? ומשיבים, דאמר קרא [שאמר הכתוב]: "ואם משנת היובל יקדיש שדהו כערכך יקום" (ויקרא כז, יז), כלומר, בערך המלא, של חמישים שקל לכל בית זרע חומר שעורים, האמור בפסוק הקודם, ולשון "משנת היובל" משמעה ששנת היובל עצמה בכלל, כאילו נאמר: "ואם בשנת היובל יקדיש".

ושואלים: ושמואל, מה הוא משיב לכך? ומשיבים: מי כתיב [האם נאמר] "ואם בשנת היובל"? והרי "משנת היובל" כתיב [נאמר] — משנת (מהשנה) שאחר היובל.

ושואלים: בשלמא [נניח] לשיטת רב, היינו דכתיב [זהו שנאמר] שם: "אם משנת היובל יקדיש שדהו כערכך יקום" — בשנת היובל עצמה, ובכתוב שלאחריו (שם יח) נאמר: "ואם אחר היובל יקדיש שדהו וחישב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות ונגרע מערכך" — בשנה שלאחר היובל. אלא לשמואל, המפרש כי "משנת היובל" היא השנה שלאחר היובל, מאי [מה פירוש] מה שנאמר לאחר מכן "ואם אחר היובל"? ומשיבים: אחר השנה שאחר היובל.

מיתיבי [מקשים] על דעת רב, ממה ששנינו בברייתא: מקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל, ובשנת היובל עצמה לא יקדיש, ואם הקדיש — אינה קדושה! ומשיבים, אמר לך [יכול לומר לך] רב: הכוונה היא שאינה קדושה להיגאל בגירוע (בהפחתה), אבל קדוש ונותנין חמשים שקל לבית זרע חומר שעורים.

ומתקשים: מכלל הסבר זה אתה צריך לומר, כי לדעת רב, מה שאמרה הברייתא שלפני היובל מקדישים, כוונתה באותו אופן — שהשדה קדושה אז ליגאל בגירוע; והא [והרי] רב ושמואל דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: אין מקדישין ליגאל בגירוע פחות משתי שנים לפני היובל, אלא צריך לשלם את מלוא הערך!

אלא צריך ליישב את הדברים באופן אחר, אמר לך [יכול לומר לך] רב: הא מני [ברייתא זו, הסבורה שאין מקדישים שדה אחוזה ביובל, כשיטת מי היא]? כשיטת רבנן [חכמים] היא, הסבורים כי כשהכתוב משתמש בביטוי "מיום פלוני" — אין אותו יום בכלל, ואף כאן כשנאמר "משנת היובל יקדיש" אין שנת היובל בכלל, ואנא דאמרי [ואילו אני שאמרתי] שאפשר להקדיש ביובל, סבור כשיטת רבי, שאמר: כשאמר הכתוב "כי כל אוכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמות יב, טו), "מיום הראשון" — והיום הראשון עצמו אף הוא בכלל, וכשאמר הכתוב "עד יום השביעי" — ושביעי בכלל; הכא נמי [כאן גם כן] "שנת היובל יקדיש" — ושנת היובל עצמה בכלל. ושואלים: והרי שנינו במשנה בלא חולק, כי הפודה שדה אחוזה צריך לתת עבור כל שנה שנותרה עד היובל סלע ופונדיון (אחד מארבעים ושמונה בסלע) לבית זרע חומר שעורים, והוא ערך הפדיון המלא (חמישים סלע) כשהוא מתחלק לארבעים ותשע שנים.

ואי [אם] רב סבור כהבנתו בשיטת רבי, שניתן להקדיש גם בשנת היובל עצמה, פונדיון מאי עבידתיה [מה מעשיו], כלומר, מדוע צריך להוסיפו? והרי יש לחלק את חמישים הסלעים בחמישים השנים שבהן ניתן להקדיש, ומגיע לכל שנה סלע במדוייק!

וכי תימא לית ליה [ואם תאמר שאין לו] שרבי אינו סבור שצריך להוסיף פונדיון — והתנן [והרי שנינו]: הקדיש שדה אחוזה שתים ושלש שנים לפני היובל, רבי אומר, אומר אני: נותן סלע ופונדיון לכל שנה! ומשיבים: לשיטת רב, רבי כר' יהודה סבירא ליה [סבור הוא], שאמר: שנת חמשים עולה לכאן ולכאן, שהיא נחשבת גם כשנה הראשונה ליובל הבא, ונמצא שיש למעשה ארבעים ותשע שנים ביובל, ולכן פדיון כל שנה הוא סלע ופונדיון.

ושואלים: לשיטת שמואל, שרבי מודה שאי אפשר להקדיש בשנת היובל עצמה, אלא רק בשנה שלאחריה, לימא [האם נאמר] שרבי, שאמר שנותן סלע ופונדיון לשנה, כרבנן [כחכמים החולקים על ר' יהודה] סבירא ליה [סבור הוא], ששנת החמישים אינה נחשבת כתחילת היובל הבא? דאי [שהרי אם] הוא סבור כשיטת ר' יהודה, שיש ארבעים ותשע שנה ביובל, וניתן להקדיש רק בשנה שלאחר היובל, כלומר ארבעים ושמונה שנים לכל היותר, הלא סלע ושתי פונדיונות מיבעי ליה [צריך היה לו לתת] כשהוא פודה בשנה זו — חמישים שקלים, שהוא ערך הפדיון המלא, כשהוא מחולק לארבעים ושמונה! ומשיבים: אמנם כן, על כרחך לשיטת שמואל, רבי — כרבנן [כחכמים] סבירא ליה [סבור הוא].

ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה למחלוקת רב ושמואל ממה ששנינו במשנתנו: ולא גואלין אחר היובל פחות משנה. בשלמא [נניח] לשיטת שמואל הסבור כי אין מקדישים בשנת היובל עצמה, מובן מה שנאמר שלא גואלין לאחר היובל פחות משנה, אבל לא בשנת היובל עצמה — מפני שלא ניתן אז להקדיש, וממילא גם אין צורך לגאול. אלא לרב מאי [מה פירוש] לא גואלין אחר היובל פחות משנה? והלא ניתן להקדיש ולגאול בשנת היובל עצמה!

ומשיבים: מי סברת [האם סבור אתה] שהכוונה היא אחר היובל ממש? מאי [מה פירוש] אחר יובל —