|
טקסט הדף מנוקד
אִילּוּ בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם אֶחָד שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְאֶחָד כְּדַרְכָּהּ יֹאמְרוּ בָּעַל פְּגוּמָה חֲמִשִּׁים בָּעַל שְׁלֵמָה חֲמִשִּׁים
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי גַּבֵּי עֶבֶד נָמֵי יֹאמְרוּ עֶבֶד בָּרִיא שְׁלֹשִׁים עֶבֶד מוּכֵּה שְׁחִין שְׁלֹשִׁים אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי אָמַר קְרָא תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ מִכְּלָל דְּאִיכָּא בּוֹשֶׁת וּפְגָם רָבָא אָמַר דְּאָמַר קְרָא וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ וְגוֹ' הֲנָאַת שְׁכִיבָה חֲמִשִּׁים מִכְּלָל דְּאִיכָּא מִילְּתָא אַחֲרִיתִי וּמַאי נִיהוּ בּוֹשֶׁת וּפְגָם מַתְנִי' בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר כֵּיצַד אֶחָד שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל גְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהוּנָּה וְעַל קְטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁנֶּאֱמַר וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְגוֹ' גְּמָ' מִמַּאי דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּקָא גָרֵים לַהּ קְטָלָא דִּכְתִיב וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר וְגוֹ' וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה וְגוֹ' אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל שֵׁם רַע שֶׁהוֹצִיא וְכֵן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין וְכוּ' מִמַּאי דִּלְמָא דְּאַכַּתִּי לָא מְלָא סְאָתָן דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְלֹאת סִפְקוֹ יֵצֶר לוֹ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קְרָא וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים עַל זֶה נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע מְנָלַן מִמְּרַגְּלִים וּמָה הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל עֵצִים וַאֲבָנִים כָּךְ הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵירוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִמַּאי דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּרַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא דָּבָר גָּדוֹל דִּבְּרוּ מְרַגְּלִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דִּכְתִיב כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנוּ אַל תִּיקְרֵי כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנוּ אֶלָּא מִמֶּנּוּ כִּבְיָכוֹל בַּעַל הַבַּיִת אֵין יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם אֶלָּא אָמַר רַבָּה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קְרָא וַיָּמוּתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה עַל דִּבַּת הָאָרֶץ שֶׁהוֹצִיאוּ תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת נִיסּוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנַיִם בַּיָּם וּשְׁנַיִם בַּמַּיִם שְׁנַיִם בַּמָּן שְׁנַיִם בַּשְּׂלָיו אַחַת בָּעֵגֶל וְאַחַת בְּמִדְבַּר פָּארָן שְׁנַיִם בַּיָּם אַחַת בַּיְּרִידָה וְאַחַת בָּעֲלִיָּיה בַּיְּרִידָה דִּכְתִיב הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם בָּעֲלִיָּיה כִּדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיוּ כִּדְרַבָּה בַּר מָרִי דְּאָמַר רַבָּה בַּר מָרִי מַאי דִּכְתִיב וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַמְרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד זֶה כָּךְ מִצְרַיִם עוֹלִים מִצַּד אַחֵר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם פְּלוֹט אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ אָמַר לוֹ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶם אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת רַבּוֹ אָמַר לוֹ נַחַל קִישׁוֹן יִהְיֶה עָרֵב מִיָּד פְּלָטָן לַיַּבָּשָׁה דִּכְתִיב וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל וְגוֹ' שְׁנַיִם בַּמַּיִם בְּמָרָה וּבִרְפִידִים בְּמָרָה דִּכְתִיב וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת וּכְתִיב וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה בִּרְפִידִים דִּכְתִיב וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת וּכְתִיב וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה שְׁנַיִם בַּמָּן דִּכְתִיב רש"יאילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה. תחילה ואח''כ בא עליה זה כדרכה דאכתי הואי בתולה ואית לה קנס [ויאמרו] זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה לא יהיב נמי אלא חמשים אבל השתא גבי בושת איכא חילוק דיהיב דמי בושת לשלימה טפי מפגומה: מוכה שחין. דהוי פגום דומיא דנבעלה שלא כדרכה: תחת אשר עינה. רישיה דקרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וגו' (דברים כב) דמשמע הני חמשים כסף יתן בשביל קנס העינוי ומדאיצטריך למכתב הכי מכלל דמיחייב מילי אחרנייתא כגון בושת ופגם דלאו קנסא דעינוי נינהו דבלאו עינוי נמי איכא בושת ופגם היינו נזק ששוה פחות מבתחילה: מתני' נמצא האומר בפיו חמור. דנותן מאה סלע והעושה מעשה דאונס בתולה לא יהיב אלא נ': גזר דין. שלא ליכנס לארץ: זה עשר פעמים. גבי מרגלים כתיב דמשמע על זה נתחתם: גמ' ממאי. דאומר בפיו חמור דמשמע דמשום לשון הרע בלבד קא יהיב להו דלמא משום הכי חמיר האי לשון הרע דגרים לה ביה קטלא: על שם רע. משום לשון הרע בלבד: במלאת ספקו יצר לו. כשתמלא סאתו בעונות הרבה אז יצר לו תבא עליו צרה: על זה נתחתם. ולאו משום צירוף דאחריני: בעל הבית. הקדוש ברוך הוא: על דבת הארץ. שהוציאו קאמר דמתו: ממרים. מורדים: שנותן לו רבו מתנה. פרנסה לדגים: אחד ומחצה. דבפרעה כתיב (שמות יד) שש מאות רכב ובסיסרא כתיב (שופטים ד) תשע מאות רכב: תוספות(לעיל) הוו להו שני כתובין הבאין כאחד. וא''ת מה ענין זה לשני כתובין הבאין כאחד כיון דגבי שדה מקנה איכא ג''ש למילף חומש משדה אחוזה וגבי מקדיש בית ליכא ג''ש ושמא הכא דכתיב והעריך גבי מקדיש בית כמאן דכתיב וחשב או שמא י''ל וחשב אין זו ג''ש גמורה אע''ג דקרי ליה הספר ג''ש וה''נ אשכחן בפ''ק דב''ק (דף ו:) גבי נאמר שדה למעלה ונאמר שדה למטה קרי ליה התם ג''ש ואור''י דאינו ג''ש גמורה או שמא י''ל משום דכתיב קודש גבי מקדיש שדה אחוזה וכתיב נמי קודש [גבי] מקדיש בית וקודש קודש ג''ש גמורה היא מש''ה קרי ליה ב' כתובין הבאים כאחד: בושת הכל לפי המבייש והמתבייש. ופגם מפרש בכתובות (דף מ:) אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשפחה בתולה יותר מבעולה להשיאה לעבדו שעשה לו קורת רוח: אילו באו עליה שנים אחד כדרכה ואחד שלא כדרכה. פרש''י אחד בא עליה תחילה שלא כדרכה ואחד בא עליה כדרכה דאכתי היא בתולה ויש לה קנס ויאמרו זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה דעלמא לא יהיב נמי אלא חמשים ורש''י פירש בפ' בן סורר ומורה (סנהדרין דף עג:) גבי האי דאמר לא משלם עד גמר ביאה ופרש''י שם שהוא מוציא בתולים משמע דבעינן השרת בתולים להתחייב קנס ואינו כן דהא איתא בפ''ק דקדושין (דף ט:) באו עליה י' בני אדם ועדיין היא בתולה פירוש כגון שבאו עליה שלא כדרכה ר' אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולהו בחנק וא''ר זירא עלה מודה ר' לענין קנס דכולהו משלמי לפיכך פר''י יאמרו בעל פגומה חמשים זהובים אותו שבעל אחריו כדרכה [בעל שלימה חמשים זהובים אותו שבעל ראשון שלא כדרכה דאז היתה שלימה מיהו לכל הפירושים צ''ל דאותו שבעל שלא כדרכה היה ראשון ובספרים כתוב אותו שבעל כדרכה ולפירוש ר''י ק''ק דהוה מצי למימר באו עליה שנים שלא כדרכה]: כשם שאנו עולין מצד זה (אמרו) כך מצרים עולין מצד אחר. יש לתמוה איך היו ישראל באותו הדור כ''כ מקטני אמנה שסברו שכך יעשה הקב''ה נסים למצרים להעבירם מארצם לא''י ואומר ר' בשם אביו רבי שמואל שישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה שא''כ היו ממהרים ללכת אל א''י אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם לא יעברו הים ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם לפיכך עברו הים רצועה אחת עד שפנו למדבר מצד אחד וזה כשם שאנו עולין מצד זה ובאנו' למדבר כך מצרים עולין מצד אחר מן המדבר וירדפו אחרינו וישיגו כי סבורים שלא יעברו המצריים בים אלא יבאו מצד אחר ובהכי ניחא הא דכתיב (במדבר לג) ויסעו ממרה וגו' ויחנו על ים סוף ואם עברו רוחב הים עד עבר הים מצד אחר היאך פגעו עוד בים וכי חזרו לאחוריהם אלא ש''מ לאחר שנסעו באורך הים ויצאו כמו כן לאורך הים לדרום מצרים שמצרים כמו כן לרוח דרומית. של א''י קרוב לסוף דרומית לצד מערב ונילוס מפסיק בין מצרים ובין א''י והים מצד דרומית של ארץ מצרים ממזרח למערב ונסעו לחוף הים מצפון הים שהוא דרומית של מצרים ואח''כ יצאו לאחר שהלכו כחצי גורן עגולה ויצאו בצד צפוני שלהם שהיא דרומית של ארץ אדום ומזרחית של ארץ מצרים ואח''כ הלכו קצת ימים עד מרה ואח''כ היו עדיין אצל הים וכשהוצרכו ליכנס לא''י לא הוצרכו לעבור הים אלא סיבבו ארץ אדום וארץ מואב שהוא בדרומית של א''י ומזרחית של ארץ מצרים: אחד ומחצה שבהם. במצרים כתיב (שמות יד) שש מאות רכב בחור ובסיסרא כתיב (שופטים ד) תשע מאות רכב ואף על גב דכתיב (שמות יד) כל רכב מצרים לא קא חשיב אלא השרים של ארץ מצרים היה נתלה אחר השש מאות רכב ומלכים של סיסרא היו תלוים אחר התשע מאות רכב ברזל ואם חיל אנשים בזה יותר מבזה אינו חושש: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|