סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

יָתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אָמַר רַבִּי יִצְחָק וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה וּכְתִיב וַיְהִי אִישׁ מָדוֹן אֶצְבַּע יָדָיו וְאֶצְבַּע רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ מָר סָבַר בִּגְנוּתֵיהּ מִשְׁתַּעֵי וּמָר סָבַר בִּשְׁבָחֵיהּ מִשְׁתַּעֵי
אָמַר רַבָּה מָה לִי דִּכְתִיב שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר צְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ הֲוָה אָמֵינָא שֵׁית דִּידֵיהּ וְשֵׁית דְּכַרְעֵיהּ כְּתַב עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וְאִי כְּתַב עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הֲוָה אָמֵינָא הוּא חֲמֵשׁ מֵהַאי גִּיסָא וּשְׁבַע מֵהַאי גִּיסָא כְּתַב שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ מִסְפָּר בְּנִסְפֶּרֶת עַל גַּבֵּי הַיָּד
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן יָתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אָמַר לוֹ כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי מִשָּׁם רְאָיָה כָּךְ אָמַר לוֹ כְּמוֹתְךָ יִתְמַעֲטוּ מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי מִיִּשְׂרָאֵל
הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו תָּנוּ רַבָּנַן אִיטֵּר בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל פָּסוּל הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו רַבִּי פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין מָר סָבַר כְּחִישׁוּתָא אַתְחִלָא בְּיָמִין וּמָר סָבַר בְּרִיּוּתָא אַתְחִלָא בִּשְׂמֹאל
מַתְנִי' הַכּוּשִׁי הַגִּיחוֹר וְהַלַּבְקָן וְהַקִּפֵּחַ וְהַנַּנָּס וְהַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה וְהַשִּׁיכּוֹר וּבַעֲלֵי נְגָעִים טְהוֹרִים פְּסוּלִין בְּאָדָם וּכְשֵׁרִים בַּבְּהֵמָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שׁוֹטָה מִן הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מִן הַמּוּבְחָר רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף בַּעֲלֵי הַדִּלְדּוּלִין פְּסוּלִין בָּאָדָם וּכְשֵׁרִין בַּבְּהֵמָה
גְּמָ' כּוּשִׁי אוּכָּמָא גִּיחוֹר חִיוּוֹרָא לַבְקָן סוּמָּקָא אִינִי וְהָא הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ מַאן בָּעֵי לוּקְיָאנֵי וְאִישְׁתְּכַח חִיוּוֹרָא אֶלָּא כּוּשִׁי אוּכָּמָא גִּיחוֹר סוּמָּקָא כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי סוּמָּקָא גִּיחְיָא לַבְקָן חִיוּוֹרָא כְּהָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ מַאן בָּעֵי לוּקְיָאנֵי וְאִישְׁתְּכַח חִיוָּורֵי
קִפֵּחַ תָּנֵי רַב זְבִיד גָּבוֹהַּ אִינִי וְהָתָנֵי רַבִּי אֲבָהוּ מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בְּבַעֲלֵי קוֹמָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גׇּבְהוֹ אָמַר רַב פָּפָּא בַּאֲרִיכָא שְׁמִיטָה סַנְיָא
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ גָּבוֹהַּ לֹא יִשָּׂא גְּבוֹהִית שֶׁמָּא יָצָא מֵהֶן תּוֹרֶן נַנָּס לֹא יִשָּׂא נַנֶּסֶת שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם אֶצְבָּעִי לָבָן לֹא יִשָּׂא לְבָנָה שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם בּוֹהֵק שָׁחוֹר לֹא יִשָּׂא שְׁחוֹרָה שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶן טָפוּחַ
הַחֵרֵשׁ הַשּׁוֹטֶה וְהַשִּׁכּוֹר שִׁכּוֹר מַחֵיל עֲבוֹדָה בַּהֲדֵי מוּמֵי דְּמַחֲילִי עֲבוֹדָה בָּעֵי לְמִיחְשַׁב
בִּשְׁאָר דְּבָרִים הַמְשַׁכְּרִים וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא אָכַל דְּבֵילָה קְעִילִית וְשָׁתָה חָלָב אוֹ דְּבַשׁ נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּיב
מַתְנִי' אֵלּוּ כְּשֵׁרִין בָּאָדָם וּפְסוּלִין בַּבְּהֵמָה אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ טְרֵיפָה וְיוֹצֵא דּוֹפֶן וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהֶן עֲבֵירָה וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם
וְהַנּוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵירָה פָּסוּל עַד שֶׁיַּדִּירֶנָּה הֲנָאָה וְהַמִּטַּמֵּא לְמֵתִים פָּסוּל עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יְהֵא מִטַּמֵּא לְמֵתִים
גְּמָ' וְאֵלּוּ כְּשֵׁירִין בָּאָדָם מַאי (בְּ)אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ
אִילֵּימָא אַהֲרֹן וּבָנָיו דִּכְוָתֵיהּ תַּיִישׁ וּבְנוֹ מִי נָהֵיג וְהָתַנְיָא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים אֶלָּא תְּיָישָׁה וּבְנָהּ דִּכְווֹתַהּ הָכָא כֹּהֶנֶת וּבְנָהּ כֹּהֶנֶת בַּת עֲבוֹדָה הִיא
לְעוֹלָם אַהֲרֹן וּבָנָיו דִּכְווֹתַהּ הָכָא תַּיִישׁ וּבְנוֹ אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין עֲדָא אָמְרָה חֲנַנְיָה הִיא דְּתַנְיָא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים חֲנַנְיָה אוֹמֵר נוֹהֵג בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת
וְהַנּוֹשֵׂא נָשִׁים כּוּ' תָּנָא נוֹדֵר וְעוֹבֵד יוֹרֵד וּמְגָרֵשׁ
וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָזֵיל לְגַבֵּי חָכָם וְשָׁרֵי לֵיהּ קָסָבַר צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַנֶּדֶר
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַנֶּדֶר אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַנֶּדֶר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר דְּמַדְּרִינַן לֵיהּ בְּרַבִּים
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בְּרַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר דְּמַדְּרִינַן

רש"י

שית דידיה ושית דכרעיה. בידו אחת וברגלו אחת היה יתר ולא בשתיהן: כמותך יתמעטו ממזרי ונתיני מישראל. כל ממזרים שבישראל יהיו כמותך ויהיו ניכרין שמטפה פסולה הן ולא ידבקו בהן: איטר ברגל. שכשמהלך עוקר רגל השמאל תחלה מה שאין דרך בני אדם כך איטר ביד פסול דכתי' וטבל אצבעו כל מקום שנא' אצבע וכהן אינו אלא ימין (זבחים דף כד.) ואיטר דרגל נמי לעמוד ולשרת כתי' כדרך שאר עמידה דעיקרו בימין: דמר סבר כחישותא אתחלא. ליה בימין: מתני' הכושי והגיחור והלבקן והקיפח. מפרש בגמ': ובעלי נגעים טהורים. כגון ספחת דאי נגעים טמאים לא איצטריך למימר דאפילו אכניסה דעזרה הוי חייב כרת: התלתולין. כמין חתיכות בשר יוצאות ותולות להם: גמ' סומקא. רו''ש בלעז: לוקייני. טלאים לבנים היו: לסומקא רגילי אינשי למיקרייה גוהיא: באריכא שמיטה סניא. דארוך הוא ודק שאינו עבה לפי אורכו ולפי שדק הוא אינו יכול לסבול קומתו ונכפף ונראה כמו שחליותיו שמוטות: בוהק. שלבן ביותר: טפוח. שחור כקדירה וחבירו בשילהי מס' שבת (דף קנז.) ופקקו את המאור בטפיח: שיכור בתמיה. אחולי אחיל עבודה דכתיב (ויקרא י) יין ושכר אל תשת וכתיב בתריה להבדיל בין הקודש ובין החול וגו': בהדי מומין גמורין בעי למיחשביה. וקתני ליה גבי מומין הבאין מחמת שאין שוין בזרעו של אהרן דאמרינן בריש פירקין דלא מחלי עבודה: ודלא כר' יהודה. דמשוי לשאר דברים המשכרים דין יין דמחלי עבודה דקאמר במס' כריתות (דף יג:) על היין במיתה ועל שאר משכרין באזהרה ונפקא לן משכר אל תשת וכתיב בתריה ולהבדיל בין הקדש ובין החול אלמא לרבי יהודה שאר משכרין מחלי עבודה: דתניא אכל דבילה קעילית. הגדילה באותו מקום ומשכרת כיין: דבש מי''ד בלעז מים ודבש שלוקין ביחד חייב מלקות כר' יהודה מוקמינן לה בפרק אמרו לו בכריתות (שם) דקאמר התם על שאר משכרין באזהרה דאל תשת דכיון דכתיבי שאר משכרין מחלי עבודה דהא כתיב בין הקודש ובין החול ומתני' דלא חשיב להו גבי הנך דמחלי עבודה דלא כר' יהודה: מתני' אותו ואת בנו. פסול לקרבן דמחוסר זמן הוא: והנושא נשים בעבירה. גרושה וחלוצה: גמ' עדא אמרה. זאת אומרת: בזכרים. האב והבן או בת: נודר ועובד. אע''פ שעדיין לא גירש מותר לעבוד משנדר שלא תהנה ממנו והוא ממנה: צריך לפרט. הבא להתיר נדרו צריך שיפרט על מה נדר וכי שמע דמשום דפסולה לו נדר לא שרי נדריה: נדר שהודר ברבים. פלוגתא היא במס' גיטין (דף מו.) גבי המוציא את אשתו משום נדר בהשולח גט:

תוספות

ובשאר דברים המשכרים ודלא כר' יהודה. הא דתניא בסוף פ''ק דזבחים (דף יד:) זר ואונן ושיכור ובעלי מום בקבלה ובהולכה ובזריקה פסול יש לתמוה אמאי נקט שיכור הוה ליה למימר שתויי יין ופרועי ראש ואומר החכם ר' חיים כהן נ''ע דמיירי בשאר דברים המשכרים וכר' יהודה דמחיל עבודה כדמוקמינן שיכור דהכא בשאר דברים המשכרים: הניחא למ''ד צריך לפרט כו'. פלוגתא היא דר''נ ורב פפא בפ' השולח (גיטין דף לה:) ונראה דהלכתא כר''פ דצריך לפרט דבתראה הוא ואפילו לפי הספרים דגרסי התם רב ששת במקום רב פפא אין הלכה כרב נחמן דלאו לענין דינא איתשיל להדין אלמנה הבאה לגבות כתובתה אלא לענין איסורא איתשיל כדמשמע התם דקאמר ואי אמרת דצריך לפרט זימנין דגזאן ליה לדיבוריה ורב הונא נמי שהוא גדול בחכמה ובמנין קסבר נמי התם צריך לפרט: הניחא למ''ד נדר שהודר ברבים אין לו הפרה. פי' בקונט' פלוגתא במס' גיטין בהשולח גט לאשתו (דף מו.) גבי המוציא את אשתו משום נדר דקאמר ר' יהודה כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר דאיכא פריצותא שנדרה נדר שאין לו היתר ושלא ידעו בו רבים יחזיר דלא חייש לקלקולא וא''ת מנלן דפליגי רבנן עליה דרבי יהודה בהכי דקסברי יש לו הפרה דלמא בקלקולא לחוד פליגי ובההיא שמעתין דהתם נמי פשיטא ליה להש''ס דקסברי רבנן יש לו הפרה דקאמרי רבנן אטו התם מי חיילא שבועה עלייהו כלל וכי תימא מדלא מפלגי רבנן בין ידעו בו רבים ללא ידעו בכל ענין לא יחזיר דחיישינן לקלקולא אלמא יש לו הפרה הא לא מפלגי נמי בדעת הרבים ואע''ג דאיכא לפלוגי דמה נפשך אין לו הפרה לכ''ע ויש לפרש דעל דעת רבים לא איירי כלל לא אינהו ולא ר' יהודה אין לחוש אם לא פירשו אע''פ שיש לחלק אבל בהודר ברבים שחילק ר' יהודה אם איתא דאין לו הפרה לרבנן נמי הוה לפרושי לחלק ולומר איפכא מדרבי יהודה ועוד כי בעל דעת רבים איכא למימר שיש לו הפרה מדעתם של אותם רבים שנדר על דעתם או לדבר מצוה שיש לו הפרה ולהכי לא פסיק ליה למיתני בעל דעת רבים שיחזיר למאן דחייש לקלקולא דפעמים שיש לו היתר ואיכא קלקולא אבל ברבים אין לו הפרה לא שנא לדבר מצוה ולא שנא לדבר הרשות בשום ענין אין לו הפרה תדע דמעשה דגבעונים לדבר מצוה היה: דמדרינן ליה על דעת רבים. וא''ת בריש השולח (שם דף לה:) גבי אלמנה שהתקין רבן שמעון בן גמליאל שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו כו' וקאמר רב הונא לא שנו אלא שלא ניסת אבל ניסת אין מדירין אותה דמיפר לה בעלה אפילו נדרה ברבים ואמאי אכתי נדיר אותה על דעת רבים שאין

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר