סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

נֶעְקְרוּ אִין נִפְגְּמוּ וְנִגְמְמוּ לָא בָּעֵינָא מוּם רָע וְלֵיכָּא אִי הָכִי מוּם עוֹבֵר נָמֵי אַלְּמָה תְּנַן וְלֹא מִן הָעוֹר
מוּם עוֹבֵר סְבָרָא הוּא הַשְׁתָּא מִיפְרָק לָא פָּרְקִינַן עִלָּוֵיהּ מִשְׁחָט שָׁחֲטִינַן עִלָּוֵיהּ דְּתַנְיָא וְאִם כׇּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קׇרְבָּן לַה' בְּבַעֲלֵי מוּמִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר
אַתָּה אוֹמֵר בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדּוּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְמֵאָה מַמָּשׁ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאִם בִּבְהֵמָה הַטְּמֵאָה הֲרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה הֱוֵי אוֹמֵר זֶה בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדּוּ
יָכוֹל יִפָּדוּ עַל מוּם עוֹבֵר תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קׇרְבָּן לַה' מִי שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה כׇּל עִיקָּר יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה הַיּוֹם אֶלָּא לְמָחָר
אִיבָּעֵית אֵימָא אִם כֵּן פִּסֵּחַ וְעִוֵּר לְמָה לִי
נִסְדְּקָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָסְרָה תָּנוּ רַבָּנַן הַסֶּדֶק כׇּל שֶׁהוּא הַפְּגִימָה בֵּין בִּידֵי אָדָם בֵּין בִּידֵי שָׁמַיִם מִכְּלָל דְּסֶדֶק בִּידֵי שָׁמַיִם לָא
אֶלָּא סֶדֶק וּפְגִימָה בֵּין בִּידֵי שָׁמַיִם בֵּין בִּידֵי אָדָם וְכַמָּה שִׁיעוּר פְּגִימָה כְּדֵי שֶׁתַּחְגּוֹר בָּהּ צִיפּוֹרֶן
נִקְּבָה מְלֹא וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן כַּמָּה נְקִיבַת הָאוֹזֶן מְלֹא כַרְשִׁינָה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּכַעֲדָשָׁה וְאֵיזוֹ הִיא יְבֵשָׁה שֶׁאִם תִּינָּקֵב וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה טִיפַּת דָּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר יְבֵשָׁה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נִפְרֶכֶת
תָּנָא קְרוֹבִין דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין דִּבְרֵיהֶן דְּמַאן אִילֵימָא דְּתַנָּא קַמָּא וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם טוּבָא אִיכָּא אֶלָּא דְּתַנָּא קַמָּא וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה
כַּעֲדָשָׁה אִין בְּצִיר מִכַּעֲדָשָׁה לָא וּרְמִינְהִי מַרְצֵעַ אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַסּוֹל וְהַסִּירָה וְהַמַּחַט וְהַמַּקְדֵּחַ וְהַמַּכְתֵּב
תַּלְמוּד לוֹמַר וְלָקַחְתָּ כׇּל דָּבָר שֶׁנִּלְקָח בַּיָּד דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה רַבִּי אוֹמֵר מַרְצֵעַ מָה מַרְצֵעַ מְיוּחָד שֶׁל מַתֶּכֶת אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת
וְקָתָנֵי סֵיפָא אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרִבִּי הָיָה דּוֹרֵשׁ כְּשֶׁהֵן רוֹצְעִין אֵין רוֹצְעִין אֶלָּא בַּמִּילָת
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן נִרְצָע מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בַּעַל מוּם וְאִם תֹּאמַר בַּמִּילָת הָיוּ רוֹצְעִין הֵיאַךְ עֶבֶד כֹּהֵן נַעֲשֶׂה בַּעַל מוּם הָא אֵין רוֹצְעִין אֶלָּא בְּגוֹבַהּ שֶׁל אוֹזֶן
אָמַר רַב חָנָא בַּר קַטִּינָא לָא קַשְׁיָא כָּאן לִשְׁחוֹט כָּאן לִפְסוֹל
מַאי כַּרְשִׁינָה אָמַר רַב שֵׁרֵבְיָא הִינְדָּא
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוֹשַׁעְיָא מֵרַב הוּנָא רַבָּה כַּרְשִׁינָה הַנִּכְנֶסֶת וְיוֹצְאָה אוֹ כַרְשִׁינָה הָעוֹמֶדֶת אָמַר לוֹ זוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי כַּיּוֹצֵא בָּהּ שָׁמַעְתִּי
דִּתְנַן הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת שֶׁחָסְרוּ כַּמָּה חֶסְרוֹן בַּשִּׁדְרָה וְלֹא יְהֵא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי חוּלְיוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים חוּלְיָא אַחַת וּבַגּוּלְגּוֹלֶת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת
וְיָתֵיב רַב חִסְדָּא וְקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְכַמָּה אֲמַר לֵיהּ רַב תַּחְלִיפָא בַּר אֲבוּדִימִי הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל כְּסֶלַע
וְאִיתְּמַר רַב סָפְרָא אָמַר שְׁמַעְתְּתָא אֲמַר לֵיהּ וְרַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה אָמַר מַתְנִיתָא אֲמַר לֵיהּ וְסִימָנָיךְ תָּנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה
וַאֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן עָשִׂיתָה דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל אֶחָד דִּתְנַן מָאוֹר שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בִּידֵי אָדָם שִׁיעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף גָּדוֹל וְזֶהוּ אֶגְרוֹפוֹ שֶׁל בֶּן אֲבַטִּיחַ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וְיֶשְׁנוֹ כְּרֹאשׁ גָּדוֹל שֶׁל אָדָם
נַעֲשָׂה בִּידֵי אָדָם שִׁיעֲרוּהוּ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה שֶׁהוּא כְּפוּנְדְּיוֹן (שֶׁל) הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נִירוֹנִית וְיֶשְׁנוֹ

רש"י

מום רע לא מיקרי. אלא בגלוי שמנוולו: אי הכי. דכל מום ריבויא הוא: השתא מיפרק לא פרקינן עלייהו. פסולי המוקדשין: מישחט שחיטנה עלייהו. בכור בחוץ: כשהוא אומר. פסוק אחר ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך: אם כן. דבעל מום עובר נמי נפדין פסח ועור מאי אהני ליה דמשמע מומין קבועין ולא עוברין: בידי שמים. שנולד עמו: שתחגור. שתעכב בה צפורן אם בודקין כבדיקת סכין: אלא דתנא קמא ור' יוסי. דכרשינה אינה גדולה מעדשה אלא מעט: הסול. קיסם שראשו חד שקורין ברוק''א: סירא. קוץ: מקדח. טריבל''א: מכתב. עט ברזל: אף כל של מתכת. ובפ''ק דקדושין מפרש פלוגתייהו דרבי דריש כללי ופרטי ור' יוסי דריש ריבויי ומיעוטי: בריבי. אדם גדול: במילת. אליה: היאך הוא עושה בעל מום. הא הדר בריא: הא אין רוצעין. בניחותא הא ודאי אין רוצעין אלא בגובה של אוזן שהוא סחוס ומכל מקום קשיא דקתני הכא דמן הרציעה נעשה בעל מום וקאמר רבי יוסי ברבי יהודה דרציעה ישנה במחט דלא הוי כעדשה: כאן לשחוט כאן לפסול. יש מומין הרבה בבכור שפוסלים אותו ליקרב על גבי מזבח ואין מכשירין אותו לישחט כדתנן אלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה כו': הינדא. בלשון זה היו מכירין ובלשון לע''ז ויצ''א: כרשינה. העומד בנקב בדוחק ואע''פ שאינה נכנסת (עמו) ויוצאת בו הוי מום או דלמא לא הוי מום עד שיהא הנקב רחב שכרשינה תהא נכנסת ויוצאת בו: כיוצא בה שמעתי. מסיפא נפקא לן דקאמר מקדח וחיסומו שנינו דהיינו נכנס ויוצא: השדרה והגולגולת. שלימין מטמאין באהל ושאר עצמות אין מטמאין באהל וכמה יחסרו ולא יטמאו: ה''ג ויתיב רב חסדא וקמיבעיא ליה ואיתמר רב ספרא אמר שמעתא א''ל רב תחליפא לרב חסדא דהכי אתנייה שמואל: וסימניך. שלא תטעה מי אמר שמעתא ומי מתניתא תני רב יהודה בר שמואל דאשכחן מקומות הרבה בש''ס דאיירי רב שמואל בר יהודה בל' מתניתא תני רב שמואל בר יהודה במסכת ע''ז רפואות דאין מעמידין (דף כח:): וא''ל. רב חסדא לרב תחליפא: אם כן. דבית הלל כסלע אמר עשית ב''ש וב''ה אחד: מאור. חלון שלא נעשה בידי אדם שנפל הכותל מאליו מעט בין בית לבית: שיעורו. להביא טומאה מבית זה לבית זה: כמלא אגרוף גדול. דכיון דלא נעשה בידי אדם בציר מהכי לא חשיב: בן אבטיח. שם האיש בעל בשר: וישנו. לאותו אגרוף: של לשכה. שמונח בלשכה לקדוח את הצריך לבדק הבית: כפונדיון האיטלקי וכסלע נירונית. כלומר לזה ולזה דומה: וישנו. לאותו סלע ולאותו פונדיון:

תוספות

נעקרו אין נפגמו ונגממו לא. הוי מצי לאתויי מההיא דלקמן דקא חשיב בהדיא גבי ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה חוטין הפנימיות שנפגמו ונגממו אלא ניחא לאתויי מדיוקא דרישא דמוכח דאע''ג דבחיצוניות הוי מום שבגלוי בפנימיות לא הוי מום: השתא מיפרק לא פרקינן עילוי' כו'. וא''ת להאי שנוייא קמא דנפיק מום עובר מק''ו פסח ועור מאי אהני ליה וי''ל דקסבר השתא דאי לא כתיב פסח ועור קמרבינן מכל מום רע מום עובר והוה אמינא דאתא לאפוקי מק''ו ולא ממעטינן נמי ממום רע מומין שבסתר: לרבות כל דבר שנלקח ביד. בפרק קמא דקדושין (דף כא:) מפרש משום דדריש ריבויי ומיעוטי ולקחת ריבה מרצע מיעט ונתת באזנו חזר וריבה מאי רבי רבי כל מילי מאי מיעט מיעט סם ותימה דמולקחת מרבינן כל דבר הנלקח ביד ואם סם לא מקרי נלקח ביד למה לי ריבה ומיעט וריבה מלשון ולקחת לחוד לא מתרבי אלא דבר הנלקח ביד וי''ל דמלשון ולקחת לא דריש אלא הכי קאמר לרבות כל דבר הנלקח ביד משום דדרשינן ריבויי ומיעוטי: כאן לשחוט כאן לפסול. מדפסיל כהן משמע דהוי מום דאורייתא ושמא האי דאין שוחטין משום דאין ניכר יפה וגזרינן אטו מומין שבסתר אי נמי האי דמפסיל כהן משום דאינו שוה בזרעו של אהרן א''נ מום עובר הוא ובעינן שלא יפסל אפילו לפי שעה משום דכתיב [ושב] אל משפחתו דדרשי' בקדושין (שם) למותר שבמשפחתו: כדי שינטל מן החי וימות. ובכמלא מקדח וימות לב''ש כדקאמר בפ''ק דעירובין (דף ז.) וכן לטרפה ומשמע דאתרוייהו קאי אשדרה ואגולגולת אלא ב''ה אתו למימר דשיעורו כמלא מקדח הוי טפי מכדי שינטל מן החי וימות לדידהו ורבינו תם נמי דמפרש דלא קאי וכן לטרפה אגולגולת מדלא פריך בריש אלו טריפות (חולין דף מב:) והאיכא כמה חסרון בגולגולת כדפריך מחסרון בשדרה משום דבנקיבת הקרום הוי טריפה בלא חסרון והא דקרי בעירובין (דף ז.) שדרה וגולגולת תרי חומרי דסתרי אהדדי משום דהוו פליגי גבי טריפות דאדם דאית ליה מזלא ואית ליה טפי חיות ולא מיטרף בנקיבת קרום בלא חסרון עמו מ''מ לפירושו נמי צ''ל כן כמו שפירשנו דבשיעורא דב''ש ימות (לב''ש) כמו לב''ה בשיעורא דידהו ומיהו מה שמדקדק ר''ת מדלא פריך בריש אלו טריפות (חולין דף מב:) מחסרון דגולגולת לאו פירכא הוא דמצינן למימר דטריפות של חסרון לא הוי אלא משום דסופו של קרום לינקב כמו ריאה דדמיא לדיותא : ולכוחלא (שם מז:) ועוד קשה לפי שמחלק בין דאדם לטרפות דבהמות דבריש אלו טריפות (שם מג.) מדמי להו דפריך להו מאיוב ישפוך לארץ מרירתי ועדיין איוב קיים ומיהו הוה יכול ר''ת לפרש דלא מטעם מזלא חשיב טריפה בבהמה טפי מאדם אלא כגון דניקב קרום של מוח העליון ולא התחתון ובבהמה קרום התחתון רך ואין מגין על המוח אבל באדם התחתון קשה ומגין משום הכי בעי חסרון עם נקיבת העליון אבל בדבר ששוין בזה ובזה אין לחלק ביניהם כלל:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר