סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

סוֹלֶדֶת בָּהֶן אֲבָל הַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן אֵין נוֹטְלִין בָּהֶן
וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא אַחֲרוֹנִים אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא בְּצוֹנֵן אֲבָל בְּחַמִּין לֹא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יַנַּאי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן אֲבָל אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן נוֹטְלִין מִכְּלָל דְּרִאשׁוֹנִים אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן מוּתָּר
אֶמְצָעִיִּים רְשׁוּת אָמַר רַב נַחְמָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּין תַּבְשִׁיל לְתַבְשִׁיל אֲבָל בֵּין תַּבְשִׁיל לִגְבִינָה חוֹבָה
אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה שֶׁמֶּלַח סְדוֹמִית יֵשׁ שֶׁמְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם אָמַר אַבָּיֵי וּמִשְׁתְּכַח כִּי קוּרְטָא בְּכוֹרָא אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי כָּל מִלְחָא מַאי אֲמַר לֵיהּ לָא מִבַּעְיָא
אָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא מָשׁוּ מַיָּא בָּתְרָאֵי עַל אַרְעָא מִשּׁוּם זוּהֲמָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּשָׁרְיָא רוּחַ רָעָה עֲלַיְיהוּ
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא שָׁקֵיל מִידֵּי מִפָּתוּרָא כִּי נָקֵיט אִינִישׁ כָּסָא לְמִשְׁתֵּי שֶׁמָּא יֶאֱרַע דְּבַר קַלְקָלָה בַּסְּעוּדָה אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְרוּחַ צְרָדָא
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל וְלָא מַהְדַּר אֲבָל מִשְׁקַל וְאַהְדּוֹרֵי לֵית לַן בַּהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת אֲבָל תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לֵית לַן בַּהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא מִידֵּי דִּצְרִיךְ לִסְעוֹדְתָּא אֲבָל מִידֵּי דְּלָא צְרִיךְ לִסְעוֹדְתָּא לֵית לַן בַּהּ
מָר בַּר רַב אָשֵׁי קָפֵיד אֲפִילּוּ אַאֲסִיתָא וּבוּכְנָא דְּתַבְלֵי מִידֵּי דִּצְרִיכִי לִסְעוּדְתָּא
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּכָנְשִׁי נִשְׁווֹרָאָה מִשּׁוּם מְנַקֵּירוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְעַנְיוּתָא
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מְהַדַּר עֲלֵיהּ שָׂרָא דְּעַנְיוּתָא וְלָא הֲוָה יָכֵיל לֵיהּ דְּקָא זְהִיר אַנִּשְׁווֹרָא טוּבָא יוֹמָא חַד כְּרַךְ לִיפְתָּא אַיַּבְלֵי אֲמַר הַשְׁתָּא וַדַּאי נָפֵל בִּידַאי בָּתַר דְּאָכֵיל אַיְיתִי מָרָא עַקְרִינְהוּ לְיַבְלֵי שְׁדִינְהוּ לְנַהֲרָא שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר וַוי דְּאַפְּקֵיהּ הָהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵיהּ
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא שָׁתֵי אוּפְיָא מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְכַרְסָם מִישְׁתְּיֵהּ קָשֵׁה לְכַרְסָם מִינְפַּח בֵּיהּ קַשְׁיָא לְרֵישָׁא מִדְחֲיֵיהּ קַשְׁיָא לְעַנְיוּתָא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ לְשַׁקְּעֵיהּ שַׁקּוֹעֵי
לְכַרְסָם דְּחַמְרָא שִׁיכְרָא דְּשִׁיכְרָא מַיָּא דְּמַיָּא לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עַנְיוּתָא
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא אָכְלִי יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָּאָה מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּרַעַבְתָנוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לִכְשָׁפִים
רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאַרְבָּא אֲמַרָה לְהוּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא אוֹתְבַן בַּהֲדַיְיכוּ לָא אוֹתְבוּהָ אֲמַרָה מִלְּתָא אֲסַרְתַּהּ לְאַרְבָּא אֲמַרוּ אִינְהוּ מִילְּתָא שַׁרְיוּהָ אֲמַרָה לְהוּ מַאי אֶיעְבֵּיד לְכוּ דְּלָא מְקַנַּח לְכוּ בְּחַסְפָּא וְלָא קְטִיל לְכוּ כִּינָּה אַמָּנַיְיכוּ וְלָא אֲכִיל לְכוּ יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָּאָה
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא אָכְלִי יַרְקָא דִּנְפַל (אַתַּכָּא) [מִתַּכָּא] מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְרֵיחַ הַפֶּה וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא יָתְבִי תּוּתֵי מַרְזֵיבָא מִשּׁוּם שׁוֹפְכִים אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי מַזִּיקִין
הָנְהוּ שָׁקוֹלָאֵי דַּהֲווֹ דָּרוּ חָבִיתָא דְּחַמְרָא בְּעוֹ לְאִיתְּפוֹחֵי אוֹתְבוּהָ תּוּתֵי מַרְזֵיבָא פְּקַעָה אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי אַפֵּיק שִׁיפּוּרֵי שַׁמְּתֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי תַּעֲבֵיד הָכִי אֲמַר לֵיהּ הֵיכִי אֶעֱבֵיד כִּי אוֹתְבֵיהּ בְּאוּנַּאי
אֲמַר לֵיהּ אַתְּ בְּדוּכְתָּא דִּשְׁכִיחִי רַבִּים מַאי בָּעֵית אַתְּ הוּא דְּשַׁנֵּית זִיל שַׁלֵּים אֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא נָמֵי לִיקְבַּע לִי מָר זִימְנָא וְאֶפְרַע קְבַע לֵיהּ זִימְנָא כִּי מְטָא זִימְנָא אִיעַכַּב כִּי אֲתָא אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי לָא אֲתֵית בְּזִמְנָךְ אֲמַר לֵיהּ כֹּל מִילֵּי דִּצְיִיר וַחֲתִים וּכְיִיל וּמְנֵי לֵית לַן רְשׁוּתָא לְמִשְׁקַל מִינֵּיהּ עַד דְּמַשְׁכְּחִינַן מִידֵּי דְּהֶפְקֵרָא
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּשָׁדֵי מַיָּא מִפּוּמָּא דְּחַצְבָּא מִשּׁוּם צִיבְתָּא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מַיִם הָרָעִים
הָהוּא בַּר שֵׁידָא דַּהֲוָה בֵּי רַב פָּפָּא אֲזַל לְאֵתוֹיֵי מַיָּא מִנַּהֲרָא אִיעַכַּב כִּי אֲתָא אֲמַרוּ לֵיהּ אַמַּאי אִיעַכַּבְתְּ אֲמַר לְהוּ עַד דְּחָלְפִי מַיִם הָרָעִים אַדְּהָכִי

רש"י

סולדת. נכוית אם היד סולדת בהן בטלו ונשתנו מתורת מים: איכא דמתני לה אסיפא. לא שנו דאחרונים בחמין לא: מכלל כו'. דבהנך דאסר לאחרונים שרי לראשונים: שמלח סדומית יש. ואמרו חכמים על כל אכילתך אכול מלח וכיון דנגע במלח כי הדר יהיב ידו אעינים מסמא להו ולפיכך צריך לנטלן: ומשתכחא כי קורטא בכורא. אינה מצויה אלא קורט בכור: כל מילחא. מדד מלח כמו (שמות טז) וימודו בעומר וכלו בעומרא: מאי. צריך ליטול אחריו או לא: משום זוהמא. שריחן מסריח ונראות מאוסות: למישתי. כשאדם שותה אין לוקחין כלום מלפניו: דבר קלקלה. שמא יכעוס השותה שחפץ באותו דבר הניטל וכי יכעוס יסתכן ויחנק: רוח צרדא. אשטורדישי''ן: חוץ לארבע אמות. שמוציאו חוץ לארבע אמות של שולחן: דכנשי נשווראה. שמכבדין פירורי אוכלין מן הבית: מנקירותא. לנקר הבית נקיון: מהדר אבתריה שרא דעניותא. שר הממונה על העניות היה רודף ללוכדו ולהביאו לידי עניות: איבלי. על עשבים שבאפר: נפל לידאי. שלא יוכל ללקט הפירורין מבין העשבים ויהו למדרס רגלים ואלכדנו בכך: שמעיה. ההוא גברא לההוא שרא: דקאמר ווי דאפקיה מביתיה. הוציאני זה ממקום מנוחתי: אופיא. אשקומ''א: לכרסם. רירין הבאין מן החוטם: מדחיה. בידו לצדדין: לישקעיה שקועי. בתוך המשקה עד שיכלה מאליו: לכרסם דחמרא. שבא לו מחמת אופיא דחמרא: שכרא. רפואתו לשתות שכר: לכרסם דשכרא. שבא מחמת אופיא דשכרא לישתי מיא: בתר עניא. זה שלא היה לו אלא מים לשתות: מכישא דאסר גינאה. שאין מוציאין שום או כרישין מאגודה שאוגדין מוכרי ירק לאוכלו: כרעבתנותא. שאין יכול להמתין עד שיתירנו: לכשפים. הרואה אותו יכול לעשות לו כשפים והנשמר ממנו אין כשפים נוחין לחול עליו: מטרוניתא. נכרית: אותבן בהדייכו. הושיבוני עמכם בספינה: אמרה מילתא. לחש של מכשפות: אסרתה לארבא. שלא זזה ממקומה: אמרי אינהו מילתא. אף הן היו בקיאין בדבר ועושין להציל עצמם מיד המכשול ואיכא דאמרי שאמרו שם ולא מוכחא מילתא: מאי איעבד לכו. שאין מכשפות שולטת בכם שאתם נשמרין מכל דבר הקשה להן: דלא מקנח לכו בחספא. אין אתם מקנחין עצמכם בחרס בבית הכסא ואין אתם הורגין כינה במלבושכם: מרזיבא. צינור המקלח מים מן הגג: שופכין. שמא ירדו עליו מים מאוסין המקלחים מתשמיש המשתמשין על הגג ושופכין מי תשמיש והן באין לצינור: שקולאי. נושאי משאות בשכר: פקעה. ששברה המזיק: שמתיה. למזיק: דאותביה באונאי. הושיבוה באזני שהייתי ישן שם: דצייר וחתים. כלומר באחד מכל אלו אין לנו רשות: דשדו מיא. השותה בכד שופך תחלה מן המים לארץ: משום ציבתא. קסמין וקשין שעל פני המים: מים רעים. פעמים ששתה מהן שד וזו תקנתן: דהוה בי רב פפא. שהיה משמשו: עד דחלפי מים הרעים. ששתו המזיקין מהן:

תוספות

לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל. אומר רבינו שמואל דמיירי בשניהם של בשר או שניהם של גבינה אבל בין תבשיל של בשר לגבינה שלפניו חובה אבל לגבינה של אחריו לא קאמר דאפילו בנטילת ידים אסור לאכול עד סעודה אחרת כדאמר לעיל אכל בשר אסור לאכול גבינה ואין נראה לר''ת דבין תבשיל לגבינה משמע תבשיל תחלה כדאמר לעיל כמה ישהה בין בשר לגבינה ולא כלום ופריך והא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר כו' ועוד בין תבשיל לתבשיל בשניהם של בשר או של גבינה למה יש לו ליטול כלל ומפרש ר''ת דבין תבשיל לתבשיל היינו בין תבשיל דבשר לתבשיל של גבינה דכיון דאין הבשר והגבינה בעין וליכא אלא טעם לא החמירו שיהא חובה ליטול ידיו בינתיים ואינו אלא רשות אבל בין תבשיל דבשר לגבינה שהגבינה בעין חובה ויתכן פירוש זה אף לדברי האוסרין לאכול גבינה אחר בשר באותה סעודה אפי' בנטילה וקינוח:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר