|
טקסט הדף מנוקד
מַתְנִי' מִכּוּלָּם הָיָה נוֹטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכׇּל קׇרְבָּן תְּרוּמָה לַה' אֶחָד שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס מִכׇּל קׇרְבָּן שֶׁיְּהוּ כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת שָׁוִין שֶׁלֹּא יִטּוֹל מִקׇּרְבָּן עַל חֲבֵירוֹ לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ מִן הַמְחוּבָּר אֶחָד שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס מִכׇּל קׇרְבָּן שֶׁיְּהוּ כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת (שָׁווֹת) [שָׁוִוין] שֶׁלֹּא יִטּוֹל מִן הַקׇּרְבָּן עַל חֲבֵירוֹ תְּרוּמָה לַה' אֵינִי יוֹדֵעַ מִכַּמָּה הִיא הֲרֵינִי דָּן נֶאֱמַר כָּאן תְּרוּמָה וְנֶאֱמַר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר תְּרוּמָה מָה לְהַלָּן אֶחָד מֵעֲשָׂרָה אַף כָּאן אֶחָד מֵעֲשָׂרָה אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ נֶאֱמַר כָּאן תְּרוּמָה וְנֶאֱמַר בְּבִכּוּרִים תְּרוּמָה מָה לְהַלָּן אֵין לָהּ שִׁיעוּר אַף כָּאן אֵין לָהּ שִׁיעוּר נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דָּנִין תְּרוּמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ תְּרוּמָה מִתְּרוּמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ תְּרוּמָה וְאַל יוֹכִיחַ בִּכּוּרִים שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֵיהֶן תְּרוּמָה אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ דָּנִין תְּרוּמָה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ מִתְּרוּמָה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁנֶּאֱכֶלֶת בְּכׇל מָקוֹם תַּלְמוּד לוֹמַר מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה לַה' וּכְתִיב בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה לִגְזֵירָה שָׁוָה לָמַדְנוּ לִתְרוּמָה שֶׁהִיא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִכַּמָּה הִיא חַלָּה הֲרֵינִי דָּן נֶאֱמַר כָּאן לֶחֶם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֶחֶם מָה לְהַלָּן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה אַף כָּאן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ נֶאֱמַר כָּאן לֶחֶם וְנֶאֱמַר בְּלֶחֶם הַפָּנִים לֶחֶם מָה לְהַלָּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת אַף כָּאן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דָּנִין מִנְחָה הַבָּאָה חָמֵץ עִם הַזֶּבַח מִמִּנְחָה הַבָּאָה חָמֵץ עִם הַזֶּבַח וְאַל יוֹכִיחַ לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵינוֹ בָּא חָמֵץ עִם הַזֶּבַח אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ דָּנִין מִנְחָה הַבָּאָה מֵאֶרֶץ וְחוּצָה לָאָרֶץ מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן מִמִּנְחָה הַבָּאָה מֵאֶרֶץ וְחוּצָה לָאָרֶץ מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן וְאַל יוֹכִיחוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵין בָּאוֹת אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ תַּלְמוּד לוֹמַר מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר תָּבִיאוּ וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר תָּבִיאוּ שֶׁכׇּל מַה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר הֲרֵי הוּא כָּזֶה מַה לְּהַלָּן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה אַף כָּאן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה אִי מָה לְהַלָּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת אַף כָּאן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר תִּהְיֶינָה לָמַדְנוּ עֲשָׂרָה לְחָמֵץ עֲשָׂרָה לְמַצָּה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ נֶגֶד חָמֵץ הָבֵא מַצָּה נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים עֶשְׂרוֹנוֹת לַחְמֵי תוֹדָה עֲשָׂרָה לְחָמֵץ וַעֲשָׂרָה לְמַצָּה יָכוֹל עֲשָׂרָה שֶׁבְּמַצָּה לֹא יְהוּ כּוּלָּן אֶלָּא מִמִּין אֶחָד תַּלְמוּד לוֹמַר אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת מֻרְבֶּכֶת וְגוֹ' נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים וּשְׁלִישׁ לְכׇל מִין וּמִין וְשָׁלֹשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן וְנִמְצְאוּ לַחְמֵי תוֹדָה אַרְבָּעִים נוֹטֵל מֵהֶן אַרְבַּע וְנוֹתֵן לְכֹהֵן וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָלִים לַבְּעָלִים אָמַר מָר וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ מִן הַמְחוּבָּר אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב וְאֶת כׇּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ הָתָם מַאי מְחוּבָּר אִיכָּא כִּדְרַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי שֶׁלֹּא יְנַתֵּחַ בָּשָׂר קוֹדֶם שֶׁיִּטּוֹל אֵימוּרִין אָמַר מָר נֶאֱמַר כָּאן תְּרוּמָה וְנֶאֱמַר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר תְּרוּמָה וְנֵילַף מִתְּרוּמַת מִדְיָן דָּנִין תְּרוּמָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת מִתְּרוּמָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמַת מִדְיָן שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת וְנֵילַף מִתְּרוּמַת חַלָּה תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּנִין דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מְדַבֵּר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ תְּרוּמָה לַה' לְאַפּוֹקֵי תְּרוּמַת חַלָּה דְּלֹא נֶאֱמַר בּוֹ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה לַה' בָּעֵי רָבָא תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ אוֹ אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ כֵּיוָן דְּאִיתַּקַּשׁ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר דָּמֵי אוֹ דִלְמָא בּוֹ וַחֲמִשִּׁיתוֹ מִיעֵט רַחֲמָנָא מְדַמַּעַת אוֹ אֵינָהּ מְדַמַּעַת תֵּיקוּ אָמַר מָר תַּלְמוּד לוֹמַר תִּהְיֶינָה מַאי תַּלְמוּדָא רש"י
מתני' מכולן. לחמי תודה היה נוטל אחד מעשרה: שיהיו כל הקרבנות שבלחמי תודה שוין. בהפרשת תרומה: שלא יטול מקרבן. זה תרומה על חבירו שלא יטול מזה שנים ומזה לא כלום משום דבעינן שלא יטול מקרבן על חבירו: גמ' מן המחובר. דבעינן שיהו כל החלות ביחד בשעת תרומה: איני יודע מכמה. חלות הוא נוטל אחת: בבכורים תרומה. דאמר מר (פסחים דף לו:) ותרומת ידך אלו הבכורים: מה תרומה דבכורים אין לה שיעור. כדאמרינן (פאה פ''א מ''א) אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים דכמה שירצה מביא: שאין אחריה תרומה. דכיון שנטל תרומת מעשר אין מפרישין שוב ממנה תרומה אחרת: שיש אחריה תרומה. שהרי עדיין יש לו להפריש כל תרומותיו: דנין תרומת לחמי תודה הנאכלת במקום קדוש. שנאכלת בירושלים מתרומת בכורים הנאכלת בירושלים: תלמוד לומר ממנו. (ויקרא ז) אחד מכל קרבן תרומה לה' לג''ש דכתיב בלחמי תודה ממנו תרומה לה' ונאמר בתרומת מעשר (במדבר יח) והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר וגו': אבל איני יודע מכמה. קמח הוא עושה החלה של חמץ: נאמר כאן לחם. חמץ תודה ושתי הלחם באין מנחת חמץ עם הזבח: מה להלן עשרון לחלה. דכתיב (ויקרא כג) (שנים ושני) עשרונים וגו': לחמי תודה ולחם הפנים באות מארץ ומח''ל. ושתי הלחם אין באות אלא מן הארץ דכתיב בהו (שם כג) ממושבותיכם תביאו לחם תנופה מה תלמוד לומר תביאו שהרי כבר נאמר (שם) והקרבתם מנחה חדשה ומצי למימר ממושבותיכם לחם תנופה ומה תלמוד לומר תביאו שכל שאתה מביא ממקום אחר כעין זה חמץ ועם הזבח יהיו כזה: אי מה להלן. בשתי הלחם שני עשרונים ותו לא אף כאן שתי עשרונים ותו לא: תלמוד לומר תהיינה. יתירה לרבוייא היא ואף על גב דכתיב בשתי הלחם יליף לתודה דאם אינו ענין לב' הלחם דהא כתיב שתי עשרונים תנהו ענין לחמץ שבתודה דליהוו עשרה עשרונים: למדנו י' לחמץ. משתי הלחם שהוא חמץ תהיינה בחמץ כתיב י' למצה מנין: נגד חמץ הבא. דכמה שמביא סולת לצורך חמץ הבא מצה: י' לחמץ. נפקא לן משתי הלחם י' למצה מדרשא לנגד חמץ הבא מצה: תלמוד לומר אם על תודה וגו'. בהאי קרא כתיב ג' מיני מצה: מן המחובר. משמע שיהא הכל שלם המ' חלות שלם והתרומה דבשעת תרומה יהא הכל שלם והיינו דפריך אלא מעתה וכו' הכא (נמי) מאי מחובר איכא דקס''ד שהוא מנותח בשעת שנוטל החלב: שלא ינתח בשר קודם כו'. וכה''ג הוי מחובר בשעת הפרשה: ונילף מתרומת מדין. דהויא אחד מנ': ולילף מתרומת חלה. דהוי אחד מארבעים ושמונה: בו וחמשיתו כו'. ומתו בו ולא באחר וחמשיתו ולא על אחר: מדמעת. כשאר תרומה שאם נפלה לתוך חולין שיהא צריך להעלותה באחד ומאה דגבי דימוע לא אשכחן מיעוט בקרא: מאי תלמודא. היכי משמע מן תהיינה י' עשרונות: תוספותוהקריב ממנו מן המחובר. פירש בקונטרס שיהיו כולן בכלי אחד כשיטול התרומה ונראה דאין צריך אלא מוקף בעלמא כמו ממנו דכתיב גבי תרומה (במדבר יח) ובהקומץ רבה (לעיל כד.) משמע כפירוש הקונט' דדרשינן גבי מנחה והרים ממנו בקומצו מן המחובר שלא יביא עשרון בשני כלים ויקמוץ ומיהו התם נמי בעי נגיעה כדאיתא בההיא שמעתא גופה דאפי' בכלי אחד אי לא נגע מיבעיא לן התם בעשרון שחלקו בביסא מהו לקמוץ מזה על זה צירוף דאורייתא או דרבנן: ואל יוכיחו בכורים שיש אחריהם תרומה. ומהאי טעמא נמי ליכא למילף מתרומה גדולה: מאי מחובר איכא. פירש בקונטרס דס''ד דהאי דפריך דבתחילה היה מנתח הבשר ואחר כך נוטל האימורים וקשה דאכתי יכול להקיף או בכלי אחד כדפירש לעיל בקונטרס ונראה לפרש דפריך למה לי קרא דפשיטא דמחובר הוא: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|