|
פירוש שטיינזלץוהרי זריקה של הדם דלא כתב ביה [שלא כתובה בו] אלא כהונה, ותנן [ושנינו במשנה]: זרק בשמאל — פסול, ולא פליג [ולא מצאנו שחולק] ר' שמעון על כך במשנה! אמר אביי: פליג [חולק הוא] בברייתא על הלכה זו, דתניא [ששנויה ברייתא]: קבל את דם הקרבן בשמאל — פסול, ור' שמעון מכשיר; זרק בשמאל — פסול, ור' שמעון מכשיר. ושואלים: ואלא לשיטת חכמים שכהונה כשלעצמה משמעה ימין, הא [זו] שאמר רבא: "ידו הימנית" שנאמרה במצורע באה ללמד בגזירה שווה "יד" "יד" לקמיצה שהיא בימין דווקא, למה לי ראיה זו? הרי קמיצה בימין מכהונה שנזכרה בה נפקא [יוצאת], שנאמר "וקמץ הכהן" (ויקרא ה, יב)! ומשיבים: לימוד חד [אחד] נצרך לקומץ, כלומר, לקמיצה, וחד [ואחד] לקידוש הקומץ בכלי שרת, שצריך ליתנו בתוכו ביד ימין. ושואלים: לר' שמעון דלא בעי [שאינו צריך] כלל לקידוש קומץ בכלי, ולמאן דאמר נמי דבעי [וכן לדעת מי שאומר גם כן שצריך] קידוש קומץ לר' שמעון, ומכל מקום בשמאל אכשורי מכשר [הוא מכשיר], אם כן גזירה שווה "יד" "יד", שממנה לומד רבא קמיצה בימין, למה לי? אי [אם] לקמיצה גופה [עצמה] אליבא [לפי שיטתו] של ר' שמעון, הרי מדברי ר' יהודה בריה [בנו] של ר' חייא נפקא [יוצא], שאמר ר' יהודה בריה [בנו] של ר' חייא: מאי טעמא [מה טעמו] של ר' שמעון שהכשיר מנחה שנעשתה שלא בכלי שרת? דאמר קרא [הכתוב]: "קדש קדשים היא כחטאת וכאשם" (ויקרא ו, י), לומר: אם בא לעובדה לעשות את עבודות המנחה ביד — עובדה בימין כמו עבודות קרבן חטאת, אם בא לעובדה בכלי שמקדש הקומץ בכלי — עובדה בשמאל כאשם, שעבודתו כשרה בשמאל לדעת ר' שמעון. הרי שקמיצת המנחה בימין נלמדת מן ההיקש לחטאת! ומסבירים: לא נצרכא גזירה שווה "יד" "יד" אלא לקומץ של מנחת חוטא, ללמד שגם הוא צריך ימין דווקא, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל ואמר ר' שמעון לגבי מנחת חוטא שאין בה שמן ולבונה כדי שלא יהא קרבנו מהודר, אם כן כי קמיץ לה נמי [כאשר קומץ אותה גם כן] בשמאל תתכשר [תהיה כשרה], למרות שאין זה דרך הידור, על כן קמשמע לן [משמיע לנו] שצריך שיהיה בימין דווקא. א שנינו במשנה שאם קמץ ועלה בידו צרור של אבן או גרגר מלח Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
|