סקר
איך אתה מסתדר עם פירוש הרשב"ם לב"ב?





 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַהֲרֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים יוֹכִיחוּ שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָם לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָם לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר וְהֶיתֵּר תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁכּוּלּוֹ הֶיתֵּר
גְּמָ' תַּנְיָא אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּצָפוֹן לְשֵׁם שְׁלָמִים יוֹכִיחַ שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאָשָׁם שֶׁאִם שִׁינָּה אֶת שְׁמוֹ לֹא שִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּדָרוֹם לְשֵׁם שְׁלָמִים יוֹכִיחַ שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ מוֹעֲלִין בָּהּ
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאָשָׁם שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ וְלֹא שִׁינָּה אֶת מַעֲשָׂיו תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְאֶת מַעֲשֶׂיהָ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ
אָמַר רָבָא וְנֵימָא לֵיהּ אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּדָּרוֹם לְשֵׁם שְׁלָמִים בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מַעֲשָׂיו
מִדְּלָא קָאָמַר לֵיהּ הָכִי שְׁמַע מִינַּהּ נְחֵית רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת כֵּיוָן שֶׁמָּלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף
אִי הָכִי חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה מִכִּי מָלֵיק בַּהּ סִימָן אֶחָד תִּימָּשֵׁךְ וְתֶהֱוֵי עוֹלַת הָעוֹף וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה כָּךְ הִיא הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה מַאי לָאו כָּךְ הִיא הַצָּעָה וְתוּ לָא
לָא כָּךְ הַצָּעָה שֶׁל כּוּלָּהּ מִשְׁנָה
רַב אָשֵׁי אָמַר בִּשְׁלָמָא עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת כֵּיוָן דְּהָא הֶכְשֵׁירָהּ בְּסִימָן אֶחָד וְהָא הֶכְשֵׁירָהּ בִּשְׁנֵי סִימָנִין וְעוֹלַת הָעוֹף לְמַטָּה לֵיתַהּ כֵּיוָן דְּמָלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף
אֶלָּא חַטַּאת הָעוֹף כֵּיוָן דְּאָמַר מָר מְלִיקָה בְּכׇל מָקוֹם כְּשֵׁירָה מִכִּי מָלֵק בַּהּ סִימָן אֶחָד אִיפַּסְלָא כִּי הֲדַר מָלֵיק בְּאִידַּךְ סִימָן הֵיכִי מִמַּשְׁכָה וְהָוְיָא עוֹלַת הָעוֹף
גּוּפָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת כֵּיוָן שֶׁמָּלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף

רש"י

ששחטן בדרום. לשם שלמים יוכיחו ששינה שמם ומעשיהם: לדבר שאין בו מעילה. שקדשים קלים אין בהם מעילה אלא באימורין: ומועלין בהן. מפני שנפסלו בשחיטת דרום ולא הביאתן זריקתן לכלל שעת היתר להוציאן מידי מעילה: איסור. אימורין יש בהן מעילה. חטאת העוף כולו היתר: גמ' אשם ששחטו בצפון כו' ומועלין בו. לפני זריקה דלאחר זריקה ליכא מעילה שהרי נאכל לכהנים דשלא לשמו לא פסיל ביה: ואף אתה אל תתמה על העולה. עולת העוף קאמר שנחלקו בה דאילו בעולת בהמה ששינה בה לשם חטאת לא פליג דהא שינה שמה לדבר שיש בו מעילה באימורין: שינוי בעלים. כשינוי מעשה חשיב לה: נחית רבי אליעזר. הבין את דברי רבי יהושע שטעמו משום דקסבר נמשכה משם עולה ונעשית חטאת והאי טעם ליכא למימר בשום שינוי שם קרבן אחר אלא בעולת העוף לבדה וכשנישתנית לשם חטאת ומעשיו כדמפרש רב אשי לקמן מפני שחטאת העוף כשירה בסימן א' וכשמלק עולת העוף למטה לשם חטאת ומליקת סימן אחד בעולה לאו כלום היא ובחטאת הוי גמר עבודה מקודם שחל עליה שם פסול עולה משום עשיית מטה חל עליה שם חטאת העוף כשירה ונמשכת ונעשית חטאת העוף: תימשך ותיהוי עולת העוף. ותהא כשירה דקס''ד דקאמר רב אדא לר' יהושע דחטאת נמי כשירה הויא: וכי תימא. לר' יהושע הכי נמי ומתניתין דקתני פסולה דלא כר' יהושע: והאמר ר' יוחנן כך היא הצעה. של משנתינו: מאי לאו כך היא ותו לא. כדגרסינן לה דלא פליג ר' יהושע אלא בעולה שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת: לא. הכי קאמר כך היא הצעתה של כולה משנה דכי היכי דפליג בעולה פליג בחטאת: רב אשי אמר. לעולם לא פליג ולא תיקשה דבשלמא עולת העוף שעשאה למטה כיון דחטאת הכשירה בסימן אחד וגמר עבודתה ממהר להשלים קודם שיחול על זו שם עולה פסולה וזו היא הכשירה בשני סימנין ולפיכך סימן ראשון אינו פוסל בה משום עשיית מטה ועולת העוף למטה ליתא ויש כאן שינוי מעשה עולה והיכר מעשה חטאת מכיון שמלק בה סימן א' ועדיין לא חל עליה שם פסול עולה חל עליה שם חטאת כשירה הילכך נמשכה ויוצאה משם עולה ונעשית חטאת: אלא חטאת. עשאה למעלה כמעשה עולה בשני סימנין ולשם עולה: כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשירה. משום מליקת מעלה אין כאן שינוי להפקיע ממנה שם חטאת ואין כאן שינוי השם וכיון דחטאת גמר עבודתה סימן אחד מקודם שיגמור מעשה עולה חל עליה שם חטאת שנמלקה כולה בשלא לשמה ונפסלה משום שלא לשמה וכי הדר מלק אידך סימן להביאה לכלל מעשה עולה היכי מימשכא והויא עולה: נמשכת ונעשית חטאת. קסלקא דעתך ואפילו למיסק ליה לשם חובת חטאת קאמר:

תוספות

והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום כו'. משמע דמן התורה מועלים דק''ו דאורייתא הוא ותימה דלא מקשה מהכא לרבה דאמר בריש מעילה קדשי קדשים ששחטן בדרום אין מועלין בהן מן התורה ומאי איצטריך ליה לאקשויי התם חדא מגו חדא וי''ל דלרבה מעילה דר' אליעזר דהכא נמי מדרבנן דעולה שעשאה למטה כשחיטת דרום היא וק''ו דקאמר ר' אליעזר היינו שיש להם לבית דין לתקן מעילה: לדבר שיש בו איסור והיתר. וא''ת חטאת העוף ששינה את שמה לשם חטאת העוף דיולדת תוכיח ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה ומועלין בה והא פסולה היא כדאמר בפ''ק (דף ט:) לשם חטאת יולדת לשם חטאת נזיר פסולה הני עולות נינהו ומיהו למאי דמסקינן בגמרא דנחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע משום דנמשכת ונעשית חטאת העוף ניחא ועוד י''ל דר' יהושע הוה מצי לאהדורי זאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות כדקאמר ר''ש בפ''ק דמנחו' (דף ג:) וא''כ אין מועלין בה דהא כשירה הויא: ל] א''ר אליעזר אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח דמועלין. תימה לי אימת מועלין אי לאחר זריקה ליכא מעילה דהא מותר באכילה ואי לפני זריקה כפרש''י עולת העוף נמי לפני הזאה ומיצוי מודה ר' יהושע דמועלין דאכתי לא נמשכה להיות כחטאת העוף וצ''ל דר''א לטעמיה דאמר אשם שלא לשמו פסול כחטאת ומיירי לאחר זריקה. ברו''ך. תימה לי לימא ליה שכן שינה את שמו לדבר האסור ולדבר המותר כדקאמר במתני' וכי פריך בסמוך לימא ליה שינוי בעלים לימא ליה הא דפריך במתני'. ברו''ך: בשינוי בעלים. ה''נ הוה מצי למימר אשם מצורע שקבל דמו בדרום בכלי לשם שלמים יוכיח שהרי שינה שמו ושינה מקומו ושינה מעשיו דצריך קבלה ביד כדאמר בריש איזהו מקומן (לעיל דף מז:) שני כהנים מקבלין את דמו אחד ביד ואחד בכלי: חטאת העוף שעשאה למעלה כו'. משאר קדשי קדשים ששחטן בדרום לשם קדשים קלים לא פריך שימשכו אלא מקינים דאמרי' (יומא דף מא.) אין הקינים מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן הילכך תיהני נמי הכא שתימשך: ועולת העוף למטה ליתא. מתוך דברי רב אשי משמע דאי היתה למטה אע''פ דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין לא היתה נמשכת ונעשית חטאת העוף ותימה א''כ גבי חטאת העוף כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשירה למה ליה למימר מכי מלק בה סימן אחד מיפסלא בה האמר כיון דאין בה שינוי מקום אינה יכולה להימשך ועוד קשה דמשמע אם היתה נפסלת למעלה היתה נמשכת לעולה שהרי המקום גורם לה להמשך אם כן גבי עולה למה ליה טעמא דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין היתה נמשכת מחמת המקום ונעשית חטאת העוף ומפרש ה''ר חיים דכלל זה יהא בידך דלעולם אין הקרבן נמשך ליעשות קרבן אחר אלא מחמת שני טעמים שממשיכין אותו לפי שהיו פסולין בראשון וכשרים בשני הילכך גבי עולה צריכין שני טעמים דפסולה למטה וגם הכשרה בשני סימנין וכן חטאת העוף שעשאה למעלה אם היתה למעלה פסולה היתה נמשכת מכח שני טעמים ואם תאמר עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה חטאת תימשך ותיהוי חטאת דהא יש כאן שתי פסולות לעולה והכשירן לחטאת שהרי לא הבדיל והזה וי''ל שהמליקה מושכתו ובסימן ראשון ליכא פסול של עולה דנימא שתימשך ותיהוי חטאת והזאה מילתא אחריתי היא:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר