ומקיפין את המזבח עד לקרן המערבית דרומית, ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה אלו, שהיו נעשים בראש קרן דרומית מערבית: ניסוך היין, ניסוך המים, ועולת העוף כשהיא מרובה במזרח, שהיו עולין ישר לקרן זו, מן הכבש שבדרום לצד שמאל, וכשגומרים עבודתם יורדין על העקב כלומר, חוזרים בדרך שבה באו.

א גמרא שואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו] שמקום החטאת הוא בקרן דרומית מערבית? אמר ר' יהושע, אמר קרא [הכתוב] לגבי מנחת חוטא, הבאה במקום חטאת הבהמה והעוף, "לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת היא" (ויקרא ה, יא), ומפסוק זה רואים שחטאת קרויה מנחה, ומנחה קרויה חטאת, ולפיכך יש ללמוד מזו על זו:

מה חטאת טעונה שחיטה בצפון — אף מנחה טעונה קידוש הקומץ בכלי בצפון. ומה מנחה מגישה בקרן מערבית דרומית, אף חטאת מזה דמה בקרן מערבית דרומית.

ושואלים: ומנחה גופה מנלן [עצמה מנין לנו] שמגישים אותה שם? דתניא [ששנויה ברייתא] על הפסוק: "וזאת תורת המנחה הקרב אותה... לפני ה' אל פני המזבח" (ויקרא ו, ז). ממה שנאמר "לפני ה' "(ויקרא ו, ז), יכול שיגיש אותה במערב שהוא לפני ה', מול ההיכל? תלמוד לומר: "אל פני המזבח" (ויקרא ו, ז) בדרום, שמשם עולים אליו.

ומצד שני, אי [אם] נאמר "אל פני המזבח", יכול יגישה בדרום, שהוא פני המזבח, שמשם עולים אליו? תלמוד לומר: "לפני ה' ", במערב. הא [הרי] כיצד מקיימים את שני הכתובים? מגישה בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן, והרי זה גם בדרום וגם במערב, ודיו.

ר' אליעזר אומר: יכול יגישנה למערבה של קרן או לדרומה של קרן לאיזו שירצה? אמרת: כל מקום שאתה מוצא שני מקראות, אחד מקיים מה שנאמר בו עצמו ומקיים גם מה שנאמר בחבירו, ואחד מקיים עצמו ומבטל חבירו — מניחין זה שמקיים עצמו ומבטל חבירו, ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו.

ולפיכך, בענייננו, כשאתה אומר "אל פני ה' "והוא במערב, היכן קיימת "אל פני המזבח"? אבל כשאתה אומר "אל פני המזבח" והוא בדרום, קיימת "לפני ה' ", במערב.

ותוהים: בדרום היכן קיימת "לפני ה' "? אמר רב אשי, קסבר האי תנא [סבור תנא זה]: כוליה [כל] המזבח בצפון העזרה קאי [הוא עומד], מן האמצע וצפונה, ולכן קצהו הדרומי מצוי מול פתח ההיכל, שנמצא באמצע העזרה, והוא ממש "לפני ה' ".

ב שנינו במשנה לגבי חטאת העוף: בכל מקום היתה כשירה, אלא זה היה מקומה (בקרן דרומית מערבית). ושואלים: מאי קאמר [מה הוא אומר]? מה פירוש התוספת "אלא זה היה מקומה"? שהרי כבר אמרנו תחילה במשנה שהיא נעשית בקרן דרומית מערבית דווקא! אמר רב אשי, הכי קאמר [כך הוא אומר]: בכל מקום היתה כשירה למליקתה, אלא זה, קרן דרומית מערבית, היה מקומה להזאתה.

ומעירים: תנינא להא דתנו רבנן [שנינו איפוא במשנה את מה ששנו חכמים בברייתא] לגבי חטאת העוף: מלקה בכל מקום במזבח — כשירה, היזה דמה בכל מקום במזבח — כשירה, היזה את הדם ולא מיצה את הנותר על קיר המזבח, כפי שנאמר בתורה "והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם יימצה אל יסוד המזבח" (ויקרא ה, ט) — עדיין כשירה, ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש (הדם שהנפש יוצאה בו).

ושואלים: מאי קאמר [מה הוא אומר] "מלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה"? והרי נאמר תחילה שאם היזה בכל מקום כשירה! ומסבירים: הכי קאמר [כך הוא אומר]: מלקה בכל מקום במזבח — כשירה, מיצה דמה בכל מקום במזבח — כשירה,