סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פירוש שטיינזלץ

וכי לא היה די במזבח שבנה שלמה? והלא כבר נאמר לגבי המזבח שעשה משה: "אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא" (מלכים א ג, ד), כשהקריב בבמה שבגבעון, קודם שבנה את המקדש. ואילו במזבח שבנה שלמה בבית עולמים הוא אומר: "ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לה' בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף" (מלכים ח, סג).

וכשאתה מגיע לחשבון עולות ולמנין אמות, כמה קרבנות הוקרבו לכל אמה במזבח — זה גדול מזה שבמזבח של משה הוקרבו יותר קרבנות לכל אמה. ואם כן, לא היה המזבח שבנה שלמה קטן מהכיל את הקרבנות שהוקרבו בחנוכת המקדש!

אלא מהו [מה פירוש] המלים "כי מזבח הנחושת... קטן מהכיל" (מלכים ח, סד)? אין הכוונה למזבח שבנה שלמה בבית המקדש, כפי שמבין ר' יהודה, אלא למזבח הנחושת של משה, שנפסל לשימוש מאותו יום. ואף שקוטנו של מזבח זה לא היה הסיבה לקידוש העזרה, הכתוב משתמש בלשון נקיה, כאדם האומר לחבירו "פלוני ננס הוא", וכוונתו לומר שהוא פסול לעבודה.

ושואלים: ור' יהודה, מה הוא אומר? שפיר קאמר [יפה אמר] ר' יוסי! ומשיבים: ר' יהודה לטעמיה [לטעמו, לשיטתו], שאמר: מזבח שעשה משה גדול היה, ולא קטן כמו שנראה מפשטות הכתובים. דתניא [ששנויה ברייתא], נאמר במזבח: "חמש אמות ארך וחמש אמות רחב" (שמות כז, א), דברים אלו ככתבן, דברי ר' יוסי.

ר' יהודה אומר: נאמר כאן "רבוע" ונאמר להלן במזבח שמתאר הנביא יחזקאל "רבוע" (יחזקאל מג, טז), מה להלן, במזבח יחזקאל, אנו אומרים ש"רבוע" עניינו שמאמצעיתו היה מודד שתים עשרה אמה לכל צד, אף כאן מאמצעיתו היה מודד חמש אמות לכל צד, ונמצא שלדעתו היה המזבח עשר על עשר אמות, ולא חמש על חמש. ולפי חשבון זה, לא היה די במזבח שעשה שלמה כדי להקריב את כל הקרבנות ביום חנוכת המקדש, ולכן קידש את העזרה להקרבה.

ושואלים: והתם מנלן [ושם, במזבח יחזקאל, מנין לנו] שמאמצעיתו הוא מודד? דכתיב [שנאמר]: "והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע אל ארבעת רבעיו" (יחזקאל מג, טז), והכוונה היא שתים עשרה אמה לכל רוח כלומר, מנקודת האמצע, ובסך הכל עשרים וארבע אמות על עשרים וארבע אמות. או אינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה בסך הכל? כשהוא אומר: "אל ארבעת רבעיו", מלמד הכתוב שמאמצע הוא מודד.

ושואלים: ור' יוסי, מה הוא אומר על גזירה שווה זו? ומשיבים: כי גמר [כאשר הוא לומד] גזירה שוה, לגבי גובהה הוא דגמיר [שלומד]. דתניא [ששנויה ברייתא]: נאמר במזבח של משה: "ושלש אמות קומתו" (שמות כז, א), דברים אלו הריהם ככתבן, אלו דברי ר' יהודה, שזה היה גובה המזבח.

ר' יוסי אומר: נאמר כאן "רבוע", ונאמר להלן, במזבח הקטורת, "רבוע" (שמות ל, ב), מה להלן במזבח הקטורת גובהו (אמתיים) פי שנים כארכו (אמה), אף כאן מזבח העולה היה גובהו עשר אמות, פי שנים כארכו, שהיה חמש אמות.

אמר ליה [לו] ר' יהודה: והלא כבר נאמר "ואת החצר מאה אמה וקומה חמש אמות" וגו' (ראה שמות ל, יח), הרי קלעי חצר המשכן היו בגובה של חמש אמות, ולשיטתך, אפשר כהן עומד על גבי המזבח ועבודה בידו, וכל העם רואין אותו מבחוץ? והרי אין דרך כבוד בכך!

אמר לו ר' יוסי: והלא כבר נאמר "ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח" (במדבר ד, כו), ויש ללמוד מכאן שהוקשו זה לזה: מה משכן היה גבוה עשר אמות (שמות כו, טז), אף מזבח היה עשר אמות. ואומר מצד אחר ביחס לקלעי החצר: "קלעים חמש עשרה

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר