סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

פירוש שטיינזלץ

נותן לו מטבע היוצא הראוי לשימוש באותה שעה בזמן הפרעון. ושמואל אמר: יכול לומר לו אני נותן לך מסוג המטבע הישן, ואף על פי שאי אפשר להשתמש בו כאן לך הוציאו (השתמש בו) במישן, כלומר, במדינה רחוקה ששם עדיין משתמשים בו. אמר רב נחמן: מסתברא מילתיה [מסתברים דבריו] של שמואל במקרה דאית ליה אורחא למיזל [שיש לו, למלווה, דרך שמתכונן ללכת] למישן, ולכן יכול הלווה לומר לו: שימתין וישתמש במעות הללו שם. אבל אם לית ליה אורחא [אין לו דרך], כוונה ללכת לשם — לא, וצריך לתת לו מטבע היוצאת במקום הפרעון.

איתיביה [הקשה לו] רבא לרב נחמן ממה ששנינו בברייתא: אין מחללין מעשר שני על המעות שאינם יוצאות, שלא משתמשים בהן עתה כמטבע, כיצד? — אם היו לו מעות כוזביות (של בר כוכבא), או ירושלמיות, או של מלכים הראשונים שאין משתמשים בהן — אין מחללין עליהן. ונדייק מכאן: הא [הרי] אם היו לו מטבעות של מלכים אחרונים, כלומר, של עכשיו דומיא [בדומה] למטבעות של מלכים ראשונים, כלומר, מטבעות ששוב אין משתמשים בהן כאן מפני שנפסלו, כיון שיכול להשתמש בהן במקום אחר — מחללין, ומשמע אף על פי שאין הוא עומד ללכת למקום שיוכל להשתמש בהן!

אמר ליה [לו]: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]כשאין מלכיות מקפידות זו על זו שלא להוציא מתחומן מטבע שנפסלה, ובמקרה זה די באפשרות להשתמש בכסף זה במקום אחר כדי להחשיב אותו כמטבע של ממש, ואין צורך שתהא דרכו של המלווה ללכת לשם.

ושואלים: אלא להסבר זה, כי [כאשר] אמר שמואל שאם עומד המלווה ללכת לשם יכול הלווה לשלם לו במטבע שנפסל כאן, אתה מסביר כשמלכיות מקפידות זו על זו, אם כן היכי מצי ממטי להו [איך הוא יכול להביא אותם את המטבעות הללו] למקום אחר? והרי השלטונות יחרימו אותם! ומשיבים: דממטי לה [שיכול להביא אותם] על ידי הדחק, וכגון במקרה דלא בחשי ואי משכחי קפדי [שאין הם בודקים ואם מוצאים מקפידים עליו], ולכן יכול בדוחק להוציא אותם.

ומקשים על עצם שיטתו של שמואל, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: אין מחללין מעשר שני על מעות של כאן (של ארץ ישראל) והן המעות והבעלים מצויים בבבל, וכן על מעות של בבל והן כאן, אבל על מעות של בבל והן בבבלמחללין. קתני מיהת [שנה על כל פנים]: אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל, אף על גב [אף על פי] שסופו למיסק להתם [לעלות לשם] לארץ ישראל, שהרי לשם כך מחלל את הכסף!

ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]כשמלכיות מקפידות זו על זו ביותר, ואי אפשר כלל להעביר כספים. ומשיבים: אי הכי [אם כך] שמדובר כאן שמלכויות מקפידות ביותר, אם כן של בבל והן בבבל למאי חזו [למה ראויות] המעות? הרי אינו יכול להביא אותן לירושלים! ומשיבים: חזו דזבין בהו [ראויות הן שיקנה בהן] בהמה ומסיק [ויעלה] אותה לירושלים.

ואגב שהובאה ברייתא זו מתקשים במה שנאמר בה, שאין מחללים בה מעות בבליות, ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא]: התקינו שיהו כל המעות יוצאות בירושלים מפני כך שלא יהיו עיכובים בגלל החלפת ותמורת כספים! אמר ר' זירא, לא קשיא [אין זה קשה]: כאן בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם, אז היתה תקנה זו שכל המטבעות יוצאים בירושלים, כאן בזמן שיד אומות העולם תקיפה על עצמן, כלומר, על ישראל (בלשון נקיה), ואז מקפידים שלא להביא כסף זר לירושלים.

אגב כך אומרים את מה שתנו רבנן [שנו חכמים]: איזהו מטבע עתיק של ירושלים? — היו בו רשומים דוד ושלמה מצד אחד של המטבע, וירושלים עיר הקודש מצד אחר שלו. ואיזהו מטבע של אברהם אבינו?זקן וזקינה (אברהם ושרה) מצד אחד, ובחור ובתולה (יצחק ורבקה) מצד אחר.

א ועוד בענין דומה, בעא מיניה [שאל אותו] רבא מרב חסדא: המלוה את חבירו על המטבע, והוסיפו עליו, שהוסיפו את ערך המטבע, שמטבע בשם זה הוא עכשיו בעל משקל גבוה יותר מהו, האם צריך להחזיר לו סכום מטבעות כעין שלקח, או שווה ערך למשקל הכסף שלווה ממנו? אמר ליה [לו]: נותן לו מטבע היוצא באותה שעה, בשעת הפרעון. אמר ליה [לו]: ואפילו הוגדל המטבע ביותר עד שהוא עתה כי נפיא [כמו נפה]? אמר ליה [לו]: אין [כן]. אמר ליה [לו]: אפילו כי תרטיא [כמו רובע הקב]? אמר ליה [לו]: אין [כן].

שאל אותו רבא: והא קא זיילין פירי [והרי מוזלים הפירות] מחמת שינוי ערך מטבע זו, שיכול הוא עתה לקנות הרבה יותר פירות במטבע זו, ונמצא תשלום זה כריבית! אמר רב אשי: חזינן [רואים אנו], אי מחמת טיבעא זיל [אם מחמת שינוי ערך המטבע הוזלו הפירות]מנכינן ליה [מנכים אנו לו] ומחזיר רק את הסכום שווה הערך למה שלווה קודם,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר